אורי צבי גרינברג ושירתו בשנות העשרים - בין גאולה משיחית לחזון אחרית הימים

תקציר העבודה:

"שימו לב אל האדם, כי המר לו כה מפיסתופל.
כי מחק את שם ההויה מלוח הטוהר.
כי פתח שערי תהומות וגוף האדם נמוג."

שורות אלה מהשיר "באלף השישי" (גרינברג, תשנ"א: 15) מביעות את חטאו של האדם ואת אחריתו בנוסח חזון אחרית הימים. ארצה לציין כי חזון אחרית הימים הינו אמביוולנטי בכך שמצד אחד הוא מבטא את הגאולה, אך מאידך מציג הוא את האובדן.

גרינברג הנע בתוך הכאוס של ראשית המאה, בתוך התקופה המוגדרת גם כ"תקופת החרדה". בעידן שבו הצייר אדווארד מונק מציג את האימה בתמונה שחדרה יותר מכל שאר יצירותיו לתודעה הציבורית, היא "הזעקה", מציג גם גרינברג בכתיבתו האידית והעברית את זעקתו לגורל העם ולאחריותו, בנוסף לאחריות הגויים, לגורלו המר ולעתידו. אך קיים גם הצד השני של העתיד והגורל. הצד המואר של העולם אשר מנצנץ באופק ושולח קרן אור אל התקווה.
גרינברג הוא לא סתם נביא, אלא נביא זעם. כשכבר קמה מדינת ישראל הציע אורי צבי גרינברג לדוד בן-גוריון להקים משטר של בחירים ולא של נבחרים. הצעה זו, שהועלתה עשרות שנים לאחר שכתב את "אימה גדולה וירח", "הגברות העולה" ו"אנקראון על קטב העצבון" (תשנ"א), עדיין אחז המשורר באידיאה הלאומית כפי שבאה לידי ביטוי בשיר "ירושלים של מטה" ובאמונה כי זו תכוף עצמה על המציאות, כפי שבאה לידי ביטוי בצורתה הפוליטית והמדינית.
אולם אין לקבל את הרושם המוטעה כי אורי צבי גרינברג היה מנותק מאקטיביזם מדיני וצבאי, היפוכו של דבר הוא נכון ואקטיביזם זה אפיין את דרכו הלאומית של גרינברג מאז הצטרף למחנה הציוני. הוא מצהיר על דבקותו בציונות ועל הצורך של עם ישראל במלכות. הוא מגנה את עמדותיו המתונות של ויצמן ומשבח את השקפותיו של ז'בוטינסקי, המביעות אקטיביזם לוחמני.

בעבודתי אעסוק בכרך הראשון של אצ"ג - כל כתביו (תשנ"א) ואתייחס לגישתו האידיאית, כפי שבאה לידי ביטוי בשירים ובפואמות המופיעים בשלושת הספרים המאוגדים בכרך זה, כפי שציינתי לעיל.
מטרת עבודתי הינה לברר את מגמתו העיקרית של המשורר, המצהיר ביצירתו על כמיהתו למשיח. האם מדובר במשיח מיסטי, כזה שמדי יום אומר היהודי הדתי "אני מאמין בביאת המשיח ואף על פי שיתמהמה אחכה לו בכל יום שיבוא" והמשיח אינו מראה סימני ביאה, או שמא מדובר במשיח ארצי, מנהיג, אשר יוביל את העם לגאולה על אדמתו, כאשר המשיח יכול להיות כל אדם בעל יוזמה, רוח מרד ורצון למימוש עצמי.
בעבודתי ארצה לטעון כי למרות תפיסתו המשיחית של אורי צבי גרינברג, חזון מלכות ישראל ותקומת בית שלישי, אשר מביעים מאוויים פרקטיים, פועל המשורר במעין שני קווים מקבילים, המהווים אלטרנטיבה זה לזה, כאשר הגאולה המשיחית עלולה להתחלף בכאוס האפוקליפטי, כפי שבא לידי ביטוי ברבים משיריו.
אולם גם חזון אחרית הימים נע בין החיובי והשלילי, בין הטוב והרע, בין גאולת ישראל לבין סכנת הכחדותו של העם. בנקודה זו קיים דמיון, לפחות בהיבטו הפרקטי, בין הגאולה המשיחית לחזון אחרית הימים בעל ההיבט החיובי, כאשר מולם עומד חזון החורבן. בדבריו מעמיד אצ"ג את האופציות בצורה אולטימטיבית זו מול זו. מעין מעמד קדומים שבו ניתנו לישראל הברכה והקללה, הר גריזים מול הר עיבל וההמלצה האלוהית "ובחרת בטוב".
אולם המלצה זו של "ובחרת בטוב", אינה מונעת מאצ"ג להכביר תוכחה ונבואות זעם ולהציג את האלטרנטיבה, אשר ברובד הרגעי פעילה וקיימת ומתבטאת בגורלו המר של העם היהודי.
לתמיכה בטענתי אדרש למשמעות התפיסה המשיחית, לחזון אחרית הימים ולגאולה האחרונה המובטחת לעם ישראל. בהמשך אתייחס למספר טקסטים שיהוו את המקור הראשוני, ותוך ניתוחם אתייחס גם לרשימות נוספות של אצ"ג מאותה תקופה, כפי שבאו לידי ביטוי בכתבי עת שונים. בהמשך אציג את דבריהם של מבחר מבקרים ולשם הסקת המסקנות אקיים דיון, שיקיף את מכלול החומר שיובא בגוף העבודה.

תוכן העניינים:
מבוא
פרק א: על אפוקליפסה, משיחיות והמשיח
פרק ב: משיחיות ואפוקליפסה ב"אימה גדולה וירח",
"הגברות העולה" ו"אנקראון על קטב העצבון"
2.1. היחס לארץ ישראל ולירוקלים וגישתו של אצ"ג לדת
2.2. תפיסת המשיחיות כביטוי לשיבת ציון
2.3. יחסו של אצ"ג לעוני
פרק ג: דמות המשורר על פי הפרשנות והביקורת
דיון
סיכום
ביבליוגרפיה

מקורות:

אחימאיר,אב"א, "על שירת החורבן", בתוך: אב"א אחימאיר, (תשכ"ו), הציונות המהפכנית כתבים נבחרים, כרך א', הועד להוצאת כתבי אחימאיר, תל-אביב, עמ' 186-193.
אידל, מ., (1993), קבלה היבטים חדשים, שוקן, ירושלים ותל-אביב.
אלדד, י., "בעקבי השיר", איתן - דברי הערכה ומחקר על שירת אצ"ג יוצאים מזמן לזמן, הוצ' המילוא, ירושלים, חוב' I תש"ט, עמ' כ"א.
האר"י, (1974), ספר שער הגלגולים, New York,Research Center of Kabala .
ברגלסון, ד., (1978), הנסיך ראובני, ספרית פועלים, תל-אביב.
ברתנא, א., "'ירושלים של מטה': מיתוס המשורר הנביא כבסיס למיתוס הציוני", בצרון ח(32-33) [362-363], תשמ"ז, ע"מ 54-64.
גרינברג, א.צ., "הנסיעה", סנונית, תשרי תרע"ג, עמ' 131-138.
גרינברג, א.צ., "פון דער פאעמא 'וועלט-בארג-אראפ'", כאליאסטרע 1, 1922, עמ' 13-20.
גרינברג, א.צ., "הדם עובר על גדותיו", סדן א-ב, תרפ"ה, עמ' ל"ג-ל"ז.
גרינברג, א.צ., (תשנ"א), אורי צבי גרינברג - כל כתביו, כרך א', (עורך המהדורה: ד. מירון), הוצ' מוסד ביאליק, ירושלים.
דובנוב, ש., (תשי"ב), דברי ימי עם עולם, דביר, תל-אביב.
ייבין,י.ה., [חתום ה.] "תפילה לחלוץ כיעטוף...", דאר-היום, 4.1.1929.
ייבין, י.ה., [חתום ה.] "אורי צבי גרינברג - המשורר המחוקק", הירדן, 12.11.1937.
ליפשיץ, א., (תש"ה), אורי צבי גרינברג משורר אדנות האומה, ספרית השעות, תל-אביב.
לנדאו, ד., (תשמ"ד), שירת הגבהות במעמקי הזמן, משרד החינוך והתרבות, ירושלים.
מולכו, ש., (תס"ט), ספר המפואר, הוצ' האחים לוין-אפשתין ושותפם, ורשה.
ר' נחמן מברסלב, (תשנ"ה), ליקוטי מוהר"ן, אגודת משך הנחל, ירושלים.
נש, ש., "אורי צבי גרינברג הצעיר במעברו: ממתח אלוהי אוניברסאלי לצמיחת המומנט הלאומי", בצרון ח(29-30)[359-360], תשמ"ו, ע"מ 79-82.
עמיקם, א., (1993), אורי צבי גרינברג דובר המציאות, הוצ' יאיר ע"ש אברהם שטרן, תל-אביב.
פינס, ד., ופינס, ק., (1989), מילון לועזי-עברי המורחב, הוצ' עמיחי, תל-אביב.
פרידלנדר, י., (תשל"ג), אורי צבי גרינברג עיונים בשירתו, שוקן, ירושלים ותל-אביב.
קדמי, א., (1976), אורי צבי גרינברג: להכרת הישות העצמית של המשורר מתוך שירתו בשנות ה20- וה30-, עבודת גמר לקראת התואר מוסמך במדעי הרוח, אונ' תל-אביב.
קלוזנר, י., "פייטן האבדון", המשקיף, 7.4.1944.
קלוזנר, י., (1956), הרעיון המשיחי בישראל, מסדה, תל-אביב.
שוהם, ש.ג., (1980), גאולה דרך הביבים, צ'ריקובר, תל-אביב.
שלום, ג., (תש"ו), רעיון הגאולה בקבלה, הוצ' ראובן מס, ירושלים.
ש"ץ-אופנהיימר, ר., (תשמ"ח), החסידות כמיסטיקה, מאגנס, ירושלים.

תגים:

בוטיסקי · ירושלים · רוויזיוניסטים

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "אורי צבי גרינברג ושירתו בשנות העשרים - בין גאולה משיחית לחזון אחרית הימים", סמינריון אודות "אורי צבי גרינברג ושירתו בשנות העשרים - בין גאולה משיחית לחזון אחרית הימים" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.