היבטים פסיכולוגיים בהתמודדותם של תלמידים לקויי למידה ברכישת שפה זרה

תקציר העבודה:

תוכן עניינים:
מבוא
פרק א: ספרות מקצועית ותיאוריות התפתחותיות
פרק ב: לימוד שפה זרה ועמדות כלפי שפת היעד
2.1. סטטוס השפה האנגלית, במסגרת בית-ספרית ובעולם המערבי
2.2. עמדות ורכישת שפה
2.2.1. עמדות אישיות וקבוצתיות כלפי השפה
2.2.2. עמדות בתחום רכישת שפה זרה
פרק ג: שיפור תדמית ומוטיבציה כגורמים ללימוד שפה זרה
פרק ד: הוראת אנגלית ללקויי למידה
4.1. דיסלקציה
4.2. שיטות הוראה של שפה נוספת ומאפייניהן העיקריים
4.3. התנסויות חדשות בהוראת שפה זרה ללקויי למידה בדרך של משחק
פרק ה: הצגת מקרה פרטי של לקות למידה
סיכום
הערות
ביבליוגרפיה

מבוא
ליקויים בלמידה הינם קשיים המתגלים אצל ילד, אשר למרות היותו בעל אינטילגנציה וכושר הסתגלות נורמליים, אינו מסוגל ללמוד בתנאים ובקצב שבהם לומדים ילדים רגילים, בשל אי תקינות בתיפקודי המוח. "ילדים בעלי ליקויי למידה" הינה קבוצה רחבה הכוללת מגוון של תת קבוצות, אשר מסיבות שונות אינם מסוגלים להתמודד ביעילות עם דרישותיה של מסגרת לימודים נורמאלית. אחת מתתי הקבוצות הללו הינה קבוצת הילדים בעלי האינטגרציה הנורמאלית, אשר למרות זאת אינם מסוגלים לתפקד בכיתה רגילה בשל בעיות נפשיות, המפריעות להם מבחינה אינטלקטואלית. תת קבוצה זו כוללת תלמידים הסובלים מהפרעות ראשוניות ברכישת מיומנויות הלמידה, בתנאים של בריאות גופנית ויכולת שכלית תקינה, וכמו כן מבנה נפשי תקין ברמה סוציו-אוקונומית וחינוכית נורמטיבית (סימפסון, 1985: סימפסון 13 :1994 ,;28; עינת, 13-14 :1992).

קשיי הלמידה מתבטאים בקשיי קליטה ו\או זכירה של סימני האותיות והתנועות, צליליהן הבודדים והרצופים [כמילה או משפט], בקשיים בהעתקת צורות, בספירה ולעיתים גם בקשיי ריכוז, הקשבה או הגייה. בישראל מוגדרים לקויי הלמידה כתלמידים בעלי הפרעות ספציפיות ברכישת מיומנויות למידה בסיסיות הנובעות משיבושים בתהליכים קוגנטיביים, אשר הבסיס המשוער שלהם הוא נוירולוגי. יכולתם האינטלקטואלית ממוצעת ומעלה אך הם מגלים קשיים שונים .1
הנושאים הפגיעים במיוחד אצל תלמידים הסובלים מלקויי למידה הם: טווח הריכוז והקשב, הקריאה [הטכנית והמשמעותית], הכתיבה, החשבון וארגון חומרים מילוליים למבני זכרון עמידים [כהצגת נושא מובנה]. מקובל בין החוקרים, כי קושי מרכזי ודומיננטי, אשר משפיע בצורה משמעותית על כושר ההשתלבות הלימודית, הוא הקושי בקריאה, המכונה ברמתו החמורה "דיסלקציה". (עינת, 15-17 :1992; לייזר, 12 :1993).

שפה הינה כלי תקשורתי. מיומנויות התקשורת מתפתחות ברצף מהבנה לדיבור, ממנו לקריאה ולבסוף לכתיבה. בכל מקרה ההבנה המילולית הינה פועל יוצא של התפתחות תקינה. התפתחות זו הינה בשלבים, החל מגילוי הסביבה והתגובות לה ועד לשליטה סימלית אופרציונית כאשר האדם מגיע לקשרים של דיבור, מחשבה, שטף מילולי, ציור מייצג, קריאה קולית וקריאה דמומה, כתיב וכתיבה, אשר מתפתחים במרכזי השפה שבמוח. שפת אנוש היא מערכת תקשורת מסובכת, המתפתחת בהדרגה ובהתמדה, כשכל אדם מתקשר עם אחרים ועם הסביבה ושואף לבטא מחשבות ורגשות. על מנת ליצור תקשורת חשובים שלושה כישורים לשוניים ראשיים: יכולת קליטה, יכולת קישור-תיווך-תכלול ויכולת הבעה. יכולת קליטת השפה כרוכה בשימוש בקשב וחושים [שמיעת השפה, קריאה והיכולת להתרכז]. יכולת התיווך-קישור-תכלול קשורה בתהליכים נוירו-פסיכולוגיים. הקשרים המתווכים המכריעים הם שימור בזכרון, הבנה, קשר, הצפנה, מיון הסמלים, ההבחנה, האנליזה והסינטזה. מיומנויות אלו נקראות גם "מיומנויות חשיבה". יכולת ההבעה כוללת את כל האמצעים המשמשים לתקשורת, החל מהמחשבות, הרעיונות והרגשות ועד תרגומם לשפה מילולית. יוצא, שהשפה היא כלי התקשורת האנושי. זה האמצעי, שבעזרתו אנו מתרגמים את מחשבותנו והתרשמויותנו לסמלים מוסכמים, מעבדים אותם ומעבירים אותם לאחרים. (סימפסון, 187-198 :1994; ספקטור, 20 :1988)
לימוד שפה זרה קשה לכל ילד. המפגש עם שפה בלתי מוכרת אשר אותיותיה, דרך כתיבתה, המבנה הלשוני והצליל שלה שונים לחלוטין משפת האם של הילד, גורמת לו למעשה למהפך שעליו להסתגל אליו. אם בעבר למדו שפות זרות [בעיקר אנגלית] לשם התכתבות, הרי שבתקופתנו השפה הזרה הינה כלי תקשורת חשוב. לאחר שהילד קולט, בדרך השמיעה, אוצר מילים ראשוני, ולאחר שאוזנו התרגלה לצליל השפה החדשה, הוא עובר ללימוד הכתיבה. בתחילה לומד הילד את האותיות, לאחר מכן לצרפן למילים ולאחר מכן למשפטים. ניתן לומר כי תיאור זה ממצה את שלושת הכישורים הראשוניים ללימוד שפה. כישורים אלה הינם בבחינת חסר, במידה פחותה או רבה יותר, עבור התלמידים לקויי הלמידה. (ברון, 32-33 :1981; סימפסון 195-198 :1994)
העיכובים בלימוד שפה, הסרבול, האיטיות בקריאה, יוצרים אצל הילד הפרעות עד כדי חוסר יכולת מעקב מוחלטת כמעט אחרי רוב חומרי הלמידה בכיתה. תופעה נוספת הנגרמת כתוצאה מאותו סרבול וחוסר יכולת מעקב אחרי הנעשה היא אובדן בטחונו העצמי (עינת, 16-17 :1992). בעבודתי ארצה לטעון כי לימוד השפה הזרה, אשר תאפשר לילד הבנות ותובנות חדשות, קליטת חוויות חדשות ותחושת הישגיות, תגרום במקביל לשיפור בטחונו העצמי ומעמדו החברתי.

את טענתי כי לימוד השפה הזרה יגרום לשיפור בטחונו העצמי ומעמדו החברתי של הילד אבסס על מספר תיאוריות בפסיכולוגיה התנהגותית, פסיכולוגיה התפתחותית ופסיכולוגיה חינוכית.
------------------------------------------------------------------------------
1. על פי חוזר מיוחד ד' (התשנ"ג), משרד החינוך והתרבות, דצמבר 1992, עמ' 3.

מקורות:

איינהורן-נלקנבאום, מ., "חמש מאות מילים ראשונות באנגלית", 'נעמת' 98, יוני, 1987.
ברון, ב., "הקשר האנגלי", 'נעמת' 50, נובמבר, 1981.
גלבוע, א., (1987), 'אישיות יוצרת של למידה', איתאב/ידיעות אחרונות, תל אביב.
ברוש, ח., (1988), 'השפעת לימוד הערבית המדוברת בביה"ס היסודי על ההישגים בערבית ספרותית בכיתה ז' של חטיבת הביניים', עבודת דוקטוראט, אוניברסיטת תל-אביב, בית הספר לחינוך.
גלאור, א., "האנגלית מצרך חיוני", 'הד החינוך' 9 [נח], 1984, ע"מ 11.
הבר, ד., (1990), 'לא הואב לקרוא', רמות, תל אביב.
ליבליך, ע. (1969), 'WPPSI מדריך עברי למבחן וכסלר לאינטליגנציה בגיל הגן', ירושלים: ג'רוסלם פוטס.
ליבליך, ע. (1983), "רמת המשכל ומבנהו בקרב עדות ומיעוטים בישראל", בתוך ניסן, מ' ולסט, א' (עורכים), 'בין חינוך לפסיכולוגיה', ירושלים, הוצאת מגנס, ע"מ 335-357.
ליבליך, ע., שחר-שגב, ב., וניניו, ע. (תשל"ו), 'WISC - R מבחן וכסלר לילדים, מדריך לבוחן', ירושלים: השרות הפסיכולוגי -יעוצי, משרד החינוך והתרבות.
ליברמן, פ., "מורכבות האתגר: ילדים צעירים לקויי שמיעה - ולקות למידה", 'קול למורה' 26, 1994.
לייזר, י., "מודלים לשילוב ילדים לקויי למידה במערכת הרגילה", 'הד החינוך' ס"ז (10), יוני, 1993.
נבו, ב., "מבחנים פסיכולוגיים בארה"ב ובישראל: תמונת מצב", 'פסיכולוגיה ויעוץ בחינוך', תשמ"ז, ע"מ 5-44.
סולומוניק, א., (תשמ"ח), 'מושגי יסוד בהוראת שפה נוספת', משרד החנוך והתרבות, האגף לחנוך מבוגרים, ירושלים.
סימפסון, ש., (1985), 'פגיעה מוחית וליקויי למידה', רמות, אוניברסיטת תל אביב, תל אביב.
סימפסון, ש., (1994), 'הילד לקוי הלמידה בבית ובבית הספר', הוצאת ד. חוקת ובניו, בני ברק.
ספקטור, נ., (1979), 'שיקום ליקויי למידה', מסדה, רמת גן.
ספקטור, נ., "שפה קשה", 'הורים וילדים' 10, אוקטובר, 1988, תל אביב.
עינת, ע., (1992), 'ליקויי למידה - האתגר', איתאב/ידיעות אחרונות, תל אביב.
פלאוט, א., (1994), 'תלמידים לקויי שמיעה - אתגרים בחינוך והוראה', הוצאת "אח", קרית ביאליק.
רובינשטיין, א., (1980), 'החוק הקונסטיטוציוני במדינת ישראל', שוקן, תל-אביב.
Bailin, A. Mann, M., (1988), 'Explaining Dyslexia: The Orton Point of View', Bailin-Mann Associates, New York.
Brown, H.D., (1980), 'Principles of Language Learning and Teaching', New-Jersey: Prentice-Hall.
Chomsky, N., (1982), 'Lectures on Government and Binding', Dordercht: Foris Publications.
Cooper, R.L., Fishman, J.A., "A Study of Language Attitudes", In Fishman J.A., Cooper R.L. Conrad A.W. (eds.), 'The Spread of English',1977, Rowley, MA: Newbury House, pp. 239-276.
Davis, A., "Is International English an Interlanguage?", 'Tesol Quarterly' 23, pp. 447-467.
Dubin, F., Olshtain, E. (1986), 'Course Design-Developing Programs and Materials for Language Learning', Camnbridge: Cambridge University Press.
Freedman, J.L., Carlsmith, J.M., Sears D.O., (1970), 'Social Psychology', New Jersey: Englewood Cliffs.
Gardner, R.C., "Language Attitudes and Language Learning", In Ryan. E.B., Giles. H., (eds.), 'Attitudes Towards Language Variation',1982, London: Edward Arnild, pp. 132-147.
Goodwin, W.L., Klausmeir, H.J., (1975), 'Facilitating Student Learning: An Introduction to Educational Psychology', Harper and Row Publishers.
Horowitz, F.D., (1987), Exploring developmental Theories: Toward a structural-behavioral model of development, Hillsdale, N.J.:Erlbaum.
Jensen, A.R., (1969), "How much can we boost IQ and scholastic achievement?, 'Harvard Educational Review', 39, pp. 1-123.
Kessen, W., "Rousseau's Children", 'Daedalus' 107, 1978, pp.155-156.
Kohlberg, I., (1984), "Essays on Moral Development": Vol. 2. 'The Psychology of Moral Development'. New York: Harpere Row.
Lambert, W.E., Gardner, R.C., Barik, H.C., Turnstall, K., "Attitudinal and Cognitive Aspects of Intensive Study of a Second Languge", 'Journal of Abnornal and Social Psychology' 66, 1963, pp. 358-369.
Martinet, A., (1975), 'Studies in Functional Suntax', Munchen: Wilhelm Fink Verlag.
Maslow, A.H., (1954), 'Motivation and Personnality', Harper, New York.
Nadel, E., Fishman J.A., "English in Israel: A Sociolinguistic Study", In: Fishman J.A., Cooper. R.L., Conrad A.W. (eds.), 'The Spread of English', 1977, Rowley, MA: Newbury House, pp. 137-167.
Ninio, A., Snow, C.E., "Language Acqusition Through Language Use: The Functionalist Source of Children's Early Utterances", In Y. Levy, I.M. Schlesinger M.D.S. Braine, (Eds.), (1988), 'Categories and Processes in Language Acqussition' , Hallsdale, NJ: Erlbaum.
Nisan, M., "Moral Norms and Social Conventions: A Cross-Cultural Comparison", 'Development Psychology' 23, 1987, pp. 719-725.
Piaget, J., (1932), 'The Moral Judgment of the Child', London: Routledge Kegan Paul.
Rokeach, M., (1973), 'The Nature of Human Values', New York:Free Press.
Savignon, S., (1993), 'Communcative Compeetence: Theory and Classroom Practice', Addison - Wesley Publishing Company, U.S.A.
Schumann, J.H., "The Acculturation Model for Second Langage Acquisition", In Gingras R.C. (ed.), 'Second Language Acquisiton and Foreign Language Teaching', 1978,
Arlingtion, VA: Center for Applied Linguistics, pp. 27-50.
Sterenberg, R.J., (1985),'Beyond IQ: A triarchic theory of intelligencs', Cambridge, Mass: Cambridge University Press.
Turiel, E., (1983), 'The Development of Social Knowledge: Morality and Convention', New York: Cambridge University Press.
Weinberg, R.A., (1989), "Intelligence and IQ", 'American Psychologist, 44, pp. 98-104.

תגים:

ליקוי

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "היבטים פסיכולוגיים בהתמודדותם של תלמידים לקויי למידה ברכישת שפה זרה", סמינריון אודות "היבטים פסיכולוגיים בהתמודדותם של תלמידים לקויי למידה ברכישת שפה זרה" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.