התכנון האורבני של העיר טוקיו לאחר רסטורציית מייג'י

תקציר העבודה:

למעלה מ-1500 שנה שולטת שרשרת הקיסרים. למרות זאת, הקיסר הינו יותר סמל מאשר שליט ובמשך מאות שנים נשלטה המדינה, למעשה, על ידי הצבא. במאבק שהתחולל לאחר מותו של טויוטומי הידיושי ב-1598, התמודדו הוסאלים שלו על השלטון, כאשר המנצח היה אייסו לבית טוקוגאוה. לאחר שניצח את צבאות יריביו בקרב סקיגאהארה בשנת 1600. ב-1603 התמנה לשוגון, כלומר המפקד העליון של הצבא, ושושלתו המשיכה לכהן כשוגונות במשך למעלה מ-250 שנה.
במהלך המאה ה-19 התעוררו בעיות שונות, כלכליות ובינלאומיות, אשר גרמו לשוגון ששלט ביפן לפתוח את שערי המדינה לפני עמי המערב. הדבר חולל תהפוכות וגרם לעליית מחירים, כפי שבני המערב היו מוכנים לשלם, ולהתדרדרות במעמדם ומצבם הכלכלי של הסמוראים בני המעמד הגבוה. כמו כן, הואשם השוגון על ידי הסמוראים כי בעצם כניעתו לתכתיבי המערב השפיל את הלאומיות היפנית.
המאבקים הובילו לסיום מושג השוגון בשנות ה-60 של המאה ה-19 ולנטילת השלטון על ידי הקיסר מוצ'והיטו, שלאחר מותו כונה מייג'י. השבת השלטון לקיסרות היא רסטורציית מייג'י, שבעקבותיה חלו תהפוכות ששינו את יפן תוך עשרות שנים והעבירו אותה מהפכה תעשייתית, תרבותית, חברתית ואורבנית.

בעבודתי ארצה לטעון כי כתוצאה מחדירת תרבות מערבית ליפן וכן גורמים מסחריים, התפתחה החשיבה היפנית באופן שונה מהקו המסורתי, כאשר טוקיו שעמדה במרכז שלטון השוגונות, הפכה להיות העיר המרכזית, הן בפן השלטוני והן לגבי הדפוסים הכלכליים והתרבותיים.
מקומה המרכזי של טוקיו, הביא אליה לא רק סוחרים ממקומות שונים בעולם, אשר בעקבותיהם נהרו לשם גם סוחרים יפנים שרצו לסחור עמם, אלא גם דפוסי תרבות ויצרני תרבות, אשר יצרו לטוקיו מעמד מיוחד, שהיווה גורם משיכה גם לאנשים אשר רצו לשנות את רמת חייהם ולחיות במרכז העניינים, כשם שבישראל מהווה תל-אביב מוקד משיכה ובעולם כולו ניו-יורק.
בהמשך לטענתי אטען עוד, כי שינויים אורבניים נגרמים במובהק כתוצאה מתהליכים חברתיים, אשר יוצרים מגמה של מוביליות בין-דורית ותוך-דורית, כאשר במקרה של יפן, צעירים רצו לממש אפשרויות רבות יותר וזרמו לטוקיו ואילו גם טוקיו נחלקה למעמדות החדשניים, שאינם מעוגנים עוד על פי קסטה כלשהי, כפי שהיה נהוג בעבר, כאשר הסמוראים עמדו בראש ההירארכיה החברתית והסוחרים בתחתיתה, אלא על פי המעמד הכלכלי שכל אדם מצליח לרכוש לעצמו בשוק התחרותי.
על פי האמור, אצביע על שינויים בדפוסי החשיבה החברתית של היפנים ב- 130 השנים האחרונות, כאשר הסתיים העידן ה"שבטי", כאשר אנשים זכו למעמד אציל או נחות על פי יחוסם והחל העידן התחרותי, כאשר אנשים יכולים להצליח על פי כישוריהם.

תוכן עניינים:
מבוא
פרק א: תכנון אורבני: תיאוריות כלליות
פרק ב: טוקיו - מבנה פיזי
פרק ג: טוקיו לפני רסטורציית מייג'י
פרק ד: הגורמים והחיצוניים והפנימיים אשר הובילו לשינוי בתכנון האורבני של העיר
טוקיו
פרק ה: השפעת המעצמות הזרות על התכנון האורבני בטוקיו
פרק ו: טוקיו כיום
סיכום
ביבליוגרפיה

מקורות:

אייזנשטט, ש.נ., (1979), דיפרנציאציה וריבוד חברתי: עיונים תאורטיים והשוואתיים, מאגנס, ירושלים.
וולפרן, ק., (1991), סוד עוצמתה של יפאן, (תרגום: ע. לוטם), מחברות לספרות, זמורה, תל-אביב.
שילוני, ב.ע., (1997), יפן המודרנית, שוקן, תל-אביב.
Bestor, T.C., (1990), Neighborhood Tokyo, Stanford University Press, Stanford.
Deutsch, K., "Social Mobilization and Political Development", American Political Sience Review 55 (3), 1961, pp. 497-503.
Durkheim, E., (1947), The Division of Labor in Society, The Free Press, Glencoe.
Firey, W., "Sentiments and Symbolism as Ecologycal Variables", American Sociological Review x, 1945, pp. 140-148.
Gettys, W.E., "Human Ecology and Social Theory", Social Forces, 1940,pp. 470-477.
McElarth, D.C.,"Societal Scale and Social Differentiation", In; S. Greer (ed.), (1968), The New Urbanization, New York, pp. 64-69.
Michelson, W., (1976), Man and his Urban Environment: A Sociologycal Approach, Addoson-Wesley Publishing, Toronto.
Parsons, T., (1966), Societies: Evolutionary and Comparative Perspectives, Prentice-Hall, Englewood Cliff, N.J.
Rees, P.H., "Concepts of Social Space Toward and Urban Social Geography", In: B.J.L. Berry and F. Hrton, (eds.), (1970), Geographical Perspectives on Urban Systems, Prentice-Hall Englewood Cliff, New Jersey, pp. 318-321.
Robson, B.T., (1975), Urban Social Areas, Oxford University Press, Oxford.
Rozman, G., (1973), Urban Networks in Ching China and Tokugawa Japan, Princeton University Press, Princtone, New Jersey.
Seidenstisker, E., (1991), Low City, High City, Harvard University, Cambridge, Massachusets.
Shevky E., and Bell, W., (1955), Social Area Analysis: Theory Illustrative Application and Computational Procedures, Stanford.
Shils, E.A., "Society and Societies: The Macro-Sociological View", In: T. Parsons (ed.), (1968), American Sociology: Perspective, Problems, Methods, Basic Books Inc. Publisher, New York, pp. 287-303.
Smith, D.M., (1973), The Geography of Social Well-Being in the United States - An Introduction to Territorial Social Indicatore, McGraw-Hill, New-York.
Timms, D.W.G., (1971), The Urban Mosaic, Camnbridge University Press, Cambridge.
Totman, C., (1981), Japan Before Perry, University of California Press, Berkeley, L.A., London.
Yazaki, T., (1968), Social Change and the City in Japan, Japan Publication.

תגים:

ערי עולם

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "התכנון האורבני של העיר טוקיו לאחר רסטורציית מייג'י", סמינריון אודות "התכנון האורבני של העיר טוקיו לאחר רסטורציית מייג'י" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.