המסורת כמשמרת את הסטטוס קוו המגדרי ביפן

תקציר העבודה:

לאחר מהפכת מייג'י, עם חדירת המערב ליפן וריבוי ביקוריהם של זרים למטרות תיירות ועסקים במדינה זו, הוביל הדבר לשינויים חברתיים, כשהראשון בהם הינו הקשרים עם חלקים אחרים בעולם. קשרים אלה הציבו דגם חדש במסגרת החלוקה המגדרית ביפן. הגבר היה אמון משלב זה על ניהול העסקים, קשרי החוץ, צדדים ארגוניים ופגישות עם גורמים עסקיים ואילו האישה עסקה בעיקר במעגל המצומצם של ניהול הבית וטיפוחו וכמובן חינוך הילדים.

אולם, המערביות שחדרה לכל יפן, השפיעה גם על מעמד הנשים מבחינה תעסוקתית. נשים משמשות כמורות, כמנהלות בנקים וכנשות עסקים. למרות זאת, נשמר הסטטוס קוו של המגדר ביפן ונותרה חלוקה מסורתית של תפקידי המגדר הגברי והנשי, כשהנשים עדיין ממוצבות במעמדן המסורתי, הנחות מזה של הגבר.
מכיוון שכך, אעלה את השאלה המרכזית בעבודה זו: כיצד תורם שימור המסורת לסטטוס קוו של המגדר ביפן?

בעבודתי ארצה לטעון, כי עיקר הדרישות מופנות כלפי האישה, כאשר מגיל צעיר היא מחונכת לקיים ציוויים חברתיים-מסורתיים הנובעים ממינה והדבר מוטמע בה בטקסים השונים ובאירועים השונים שאליהם נלווה טקס הקימונו. טקס הקימונו מהווה מסכת חניכה לאישה מאז היותה תינוקת, עת נגרע מהקימונו שלה סמל המשפחה. בהמשך תעבור את טקס הקימונו בגילאי 35, ו-7, בטקסי ההתבגרות וטקס משמעותי, ובכללו הדרכה בבית הספר לקימונו עם הגיעה לבגרות בגיל 20 והפיכתה לאזרחית מוצהרת של המדינה.

עוד אטען כי הקימונו, שאינו רק לבוש, כי אם דרך חיים המובילה את האישה לתפקידה המסורתי בחיים, שיהפוך אותה גם לאחד מסמלי יפן, יגרום לה את תחושת הכבילה וההגבלה שמוכרזים לה באופן מסורתי מעצם היותה אישה ובכך תורמת המסורת, למרות תהפוכותיה לאחר מהפיכת מייג'י, לשימור הסטטוס קוו המגדרי ביפן. משמעותה של הטענה, שבמהלך הדורות מתקיים תהליך מתמשך, שבו האישה ממלאת את תפקיד הרעיה המצווה לשרת את הבעל ולשמר את הבית ונדחפת לכך על ידי ההורים מצד אחד ועל ידי הציווי החברתי מאידך. כבילה זו במסגרת הנורמות מונעת את שינוי הסטטוס קוו, המתקיים באופן עקרוני דורות רבים.

כדי לתמוך בטענתי אתייחס בפרק הראשון למסורת כיוצרת מודל היפניות וכמכתיבה דפוסים חברתיים מעצם היותה עמוד שדרה לאומי ואתני. בפרק השני אציג את התרחשויות טקס בגרות יפני ובכלל זאת טקסי התבגרות בגילאים צעירים וחתונה יפנית, תוך הדגשת המטרות החברתיות של המשפחה במעל המצומצם ושל החברה במעגל הלאומי, תוך הבהרת האישה כ'מייצגת של' לעומת הגבר שהוא 'מייצג עבור'.
משמעות הדבר כי האישה מהווה סמל למסורת ואילו הגבר עוסק בנושאי הרציונל והפרנסה. בפרק השלישי אציג את המסורת כתבנית חברתית ביפן תוך ציון הדרך שבה מקבעת המסורת דפוסים חברתיים ובעיקר את דפוס במגדר. את מסקנותי אגיש בסיכום.

תוכן עניינים:
מבוא
פרק א': המסורת כיוצרת מודל היפניות
פרק ב': טקס בגרות יפני וחתונה יפנית - מטרות ויצוג
2.1. טקס ההתבגרות
2.2. חתונה יפנית
פרק ג': המסורת כתדמית חברתית ביפן המקבעת דפוסים חברתיים
ובעיקר את דפוס המגדר
סיכום
ביבליוגרפיה

מקורות:

גולדשטיין-גדעוני, "הקימונו - בניית זהות מגדרית ביפן המודרנית", היסטוריה, שבט, תשנ"ט, עמ' 123-146.
דגני, נ., "יפן - על דגים ואנשים", טבע הדברים 33, יולי, 1998, עמ' 11-31.
דה סנט-אכזופרי, א., (1987), הנסיך הקטן, עם עובד, תל אביב.
Creighton, M.R., "Japanese Craft Tourism Liberating the Crane Wife", Annals of Tourism Research 22(2), 1995, pp. 463-478.
Goldstein-Gidoni, O., "The Construction of New Cultural Forms in Japanese Commercial Weddings: Hybridy and Distinction", (תדפיס)
http://www3.oup.co.uk/ssjapj/hdb/Volume_04/Issue_01/040021.sgm.abs.html
Handler, R., Linnekin, J., "Tradition, Genuine or Spurious", Journal of American Folklor 97(385), 1984, pp. 273-290.
Ivy, M., "Tradition and Difference in the Japanese Mass Media", Public Culture Bulletin 1(1), fall, 1988, pp. 21-29.
Kelly, W., "Japenese No-Noh: The Crosstalk of Public Culture in a Rural Festivity", Public Culture 2(2), Spring, 1990, pp. 65-81.

תגים:

לבוש מסורתי

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "המסורת כמשמרת את הסטטוס קוו המגדרי ביפן", סמינריון אודות "המסורת כמשמרת את הסטטוס קוו המגדרי ביפן" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.