ההשפעה הדיאלקטית של "מכאן ומכאן" לברנר (1960) על דור העליה השניה

תקציר העבודה:

יצירתו של ברנר מאופיינת במערכת יחסים דיאלקטית שבין שתי דיסציפלינות שונות. מצד אחד מדובר ביצירה ספרותית-אומנותית בעלת קריטריונים ספרותיים ואסתטיים. מאידך, היצירה הספרותית מייצגת השפעות רוחניות, רעיוניות, ופוליטיות המעוגנות בתקופה בה כתב ברנר, כאשר השפעות אלו מהוות דיסציפלינה החורגת מהעניין הספרותי.

בדרך כלל אין נוהגים בניתוח הספרותי לעסוק בהיבט האידיאולוגי לשמו והדבר מהווה רק מעין רקע סוציולוגי לכתיבה. רקע זה מסייע להבנת מטאפורות ואנלוגיות שונות, כפי שניתן למצוא בניתוח יצירותיהם של אורי צבי גרינברג, ח.נ. ביאליק ואחרים. למרות זאת אנסה לבחון את הדיאלקטיקה שבין שני התחומים ממספר סיבות:
א. יצירה אינה נכתבת בחלל ריק. זו תפיסת עולם המעניקה ערך רב למקומה של הספרות בעיצוב תפיסת המציאות [במודע ובבלתי מודע] ובקשר החי השורשי של הסופר להווית חייו והשפעתה על עיצוב דמותו.
ב. בחינת יצירתו של ברנר בהקשר למציאות החוץ ספרותית, נראית לי נכונה ונובעת מאישיותו כאדם וכסופר כאשר דרך חייו ויצירתו שזורות זו בזו ללא הפרד. הוא מנסה להעלות את ההוויה כשהיא "עדיין מפרפרת במכאוביה" (פיכמן, 1972: 107), מתוך תביעה לאוטנטיות ומעורבות של הספרות במציאות ותוך יצירת פואטיקה בעלת תחבולות של "אנטי-אמנות" (שקד, תשל"ח: 365-385), כפי שמציין פוגל (1987), כדי ליצור אוטנטיות זו.

ברינקר (תש"ן: 82 14,-21) מאבחן את התביעה הברנרית ל"ריאליות קדושה" כאשר משמעות הדבר קשר ותגובה של הספרות לקונפליקטים ומאבקים רוחניים המאפיינים את המציאות בתקופתו. צורך כל יוצר ברנר רטוריקה של כנות בתחבולות ספרותיות של מספר מפוכח: אילוזיות אוטוביוגרפיות ויצירת רושם פרגמנטרי, הבונים את ההכרה ששורשי הסיפורים נעוצים בחיים ולא בספרות.
בעזרת תחבולות אלו מעצב המספר שתי תמות מרכזיות בסיפור "מכאן ומכאן":
א. תמה חברתית- החיים היהודיים בארץ ישראל
ב. תמה פילוסופית- מטאפואטית- ההתרשמות, הזיכרון, וקשיי הכתיבה.
ע"י הזיקה הדיאלקטית שבין שתי תמות אלו, מעצב ברנר את מערכת היחסים שבין אומנות למציאות בתוך הספרות.

השאלות שאעלה בעבודה זו תהיינה:
א. כיצד מתבטאת השפעתו הרוחנית של ברנר על בני דורו בכתביהם של האחרונים ובהערכתם אותו ואת יצירתו?
ב. כיצד באה ההוויה היהודית-הארץ ישראלית לידי ביטוי ביצירתו הספרותית של ברנר "מכאן ומכאן" בהשוואה לאותם גופי הוויה כפי שאלה באים לידי ביטוי בכתביו (הפובליציסטיים) ובאיגרותיו?

בהמשך לשתי שאלות אלו, תעלה השאלה המרכזית הנובעת מקריאת "מכאן ומכאן" וכן יצירות נוספות של ברנר והיא:
ג. כיצד קרה שהכופר, לכאורה, בציונות - הרואה את הקיום בארץ כהמשכה של גלות- הפך מורה דרך ומנהיג לדור של חולמים, מאמינים ויוצרים שבכוח פועלם יצרו בארץ את הקיבוץ והקבוצה, אירגוני פועלים, עבודה עברית, חינוך עברי, החייאת השפה העברית ושאר מפעלים יצרניים של הישוב הארץ ישראלי בתקופת העליות השניה והשלישית?

על מנת להשיב על שאלות אלו, אנסה לזהות את הדיאלקטיקה ביצירתו של ברנר תוך בחינת הנושאים המרכזיים הבאים לכלל ביטוי בתבנית הספרותית של "מכאן ומכאן". בעבודתי ארצה לטעון כי יש לקרוא את ברנר בראש בראשונה כסופר אשר בכוחו של עיצוב לשוני-ספרותי אידאי, שאינו ניתן להפרדה, השכיל לחדור למעמקי הווית האדם הפרטי על רקע דורו ותקופתו, ובהיות גיבורו אדם ממשי [ולא ארכיטיפ] פרטי וריאלי, הוא צובר רמת משמעות סמלית אוניברסלית.
בהמשך לטענתי אעמוד על כך כי חומרי יצירתו של ברנר שאובים מהמציאות, מבטאים את רוח התקופה ומעוצבים בניסוח חד בסיפור "מכאן ומכאן", תוך הדגשת הייאוש, האימה, הגועל, התיעוב, החולשה והעליבות המפרנסים את התשתית הרגשית , כאשר הצגתם הבוטה עלולה להביא את קהל הקוראים, בני דורו של ברנר, לכדי דיכאון ותחושת חידלון או לחילופין לגרום להתעוררות כל כוחות הנפש והיצירה, תוך עמידה מפוכחת המישירה מבט מול הספק והחידלון תוך התמודדות איתם במישור האישי, האנושי והלאומי.

על מנת לתמוך בטענתי זו, אציג במקביל ל"מכאן ומכאן" כתבים פובליציסטיים של ברנר, אשר גם בהם מופיעה אותה דרך פרדוכסלית של תקווה ומוצא הצומחים מן החידלון.

תוכן עניינים:
מבוא
פרק א': "מכאן ומכאן" - רקע, מבנה היצירה והתבנית
פרק ב': מונולוגים פנימיים ודברי הגות- המחברות הראשונה,
השלישית, החמישית ומחברת המילואים
פרק ג': הרצף הנרטיבי- המחברות השניה, הרביעית, השישית,
מחברת המילואים ופרק הסיום
סיכום
ביבליוגרפיה

מקורות:

בן גוריון, ד., "דברים בחג חצי יובל", בתוך: חבס, ב., (תש"ז), ספר העליה השניה, עם עובד, תל אביב, עמ' 16-19.
בקון, י., "מבוא (ברנר המספר בעיני הביקורת)", בתוך: "בקון, י., (1972), יוסף חיים ברנר, מבחר מאמרי ביקרות על יצירתו הסיפורית, עם עובד, תל אביב, עמ' 7-36.
ברינקר, מ., (תש"ן), עד הסמטא הטבריינית, עם עובד, תל אביב.
ברנר,י.ח., (1960), כל כתבי ב' דביר-הקיבוץ המאוחד, תל אביב.
ברנר, י.ח., (1964), כל כתבי א' דביר-הקיבוץ המאוחד, תל אביב.
ברנר,י.ח., (1967), כל כתבי, ג' אגרות, הקיבוץ המאוחד, תל אביב.
דישון, י., "'נאום אשר בן יהודה' לשלמה אבן צקבל והמקאמה ה20- ב'תחכמוני' ליהודה אל חריזי ", בקורת ופרשנות 6, 1974, עמ' 57-65.
זבארה,י.א., (תרע"ד), ספר השעשועים, הוצאת בית מדרש הרבנים אשר באמעריקא, ניוארק.
טבנקין,י., (1967), כל כתבי כרך א', הקיבוץ המאוחד, תל אביב.
כצנלסון, ב., (תשי"ב), כל כתבי כרך ד', הוצ' מפלגת פועלי ארץ-ישראל, תל-אביב.
כצנלסון,ש.ר., (1966), על אדמת העברית, עם עובד, תל אביב.
פוגל,ד., "י.ח. ברנר- מלים מספר ליום-השנה הרביעי למותו", (תרגום מיידיש: ק.א. ברתיני), "מאזנים", כ"א (3-4), 1987, עמ' 23.
פיכמן,י., "ברנר המספר", בתוך: בקון,י., (1972), יוסף חיים ברנר מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו הסיפורית, עם עובד, תל אביב, עמ' 98-112.
שירמן,ח.,(תשנ"ז),תולדות השירה העברית בספרד הנוצרית ובדרום צרפת, מאגנס ירושלים.
שקד,ג., (תשל"ח), הספרות העברית 1980-1880, כתר-הקיבוץ המאוחד, ירושלים ותל אביב.

תגים:

עליות · אמנות · מציאות · פוליטיקה · אידיאולוגי · ציונות · ארצישראלי

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "ההשפעה הדיאלקטית של "מכאן ומכאן" לברנר (1960) על דור העליה השניה", סמינריון אודות "ההשפעה הדיאלקטית של "מכאן ומכאן" לברנר (1960) על דור העליה השניה" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.