ייצוג תופעות דתיות בטלוויזיה - ניתוח מקרה אורי זוהר

תקציר העבודה:

הייצוג הטלויזיוני זוכה למשקל רב יותר, כשבמקביל מצטמצמת חשיבותה של העיתונות הכתובה בקרב הציבור. גם הדיון הציבורי, שהיה בעבר נחלתה הכמעט בלעדית של העיתונות הכתובה פנה לזירה הטלויזיונית, כאשר רובו המכריע של הציבור בוחר בטלויזיה כבידור המועדף ביותר וכמעט כל הציבור צופה בטלויזיה.
דמות המופיעה בטלויזיה, זוכה בדרך כלל לחשיפה רבה, אשר יוצרת תופעות של קירבה לאותה דמות, מעלה את חשיבותה של אותה דמות ויוצרת עבורה יחסי ציבור - תופעה שזכתה לכינוי "אמריקאניזציה של התרבות ישראלית" (ליבס, פרי וגרבלסקי, 5 :1996).

בעבודה זו אעסוק בייצוג הטלויזיוני הניתן לתופעות דתיות למיניהן. הדת היוותה תחום התעניינות דומיננטי לכל אורך ההיסטוריה ובעיקר ההיסטוריה המערבית. מאז קבלת התורה, מלחמות המצווה על כיבוש הארץ, חורבן בית ראשון, הולדת ישו, צליבתו, חורבן בית שני, התפתחות האיסלאם, מסעי הצלב ועד ימינו אנו. לו היתה תקשורת עיתונאית מפותחת במהלך ההיסטוריה, סביר להניח שלדת היה בה ייצוג נרחב ביותר.

העולם החרדי, על פלגיו השונים מצפה מכל יהודי שילך "בדרך הנכונה", שהיא הדרך של אותו פלג ולשם כך עושות קבוצות שונות פעולות להחזרתם בתשובה של ה"תועים". קבוצות אלו מלוות עצמן בקמפיינים תקשורתיים שונים, תוך נקיטת פעולות מובהקות של יחסי ציבור. בין הפעולות השונות מקוימות מסיבות, בעיקר בחגים, מחולק מזון וכן ניתנות ברכות עבור כל פעולה קטנה. אם בעבר ניתנה ברכה על הנחת תפילין ברחוב או השתתפות במניין, הרי שבשנים האחרונות הקצין המצב בצורה דרסטית, כאשר החלו לחלק קמיעות, לברך ואף לאיים על בוחרים תמימים, כדי שאלה יצביעו למפלגה "הנכונה".
מגוון הפעולות המיסיונריות זכה להד תקשורתי רב, במיוחד לאחר שדמויות מוכרות בציבור כשחקנים פופיק ארנון ואורי זוהר או הצייר אשר עין-דור חזרו בתשובה והפכו לחרדים.

דמותו של אורי זוהר, אשר יצר לא מעט סרטים מדוברים, ובכללם סרטי פולחן כ"חור בלבנה" ו"מציצים", המשיכה להוות מוקד התעניינות בקרב הציבור החילוני והדתי כאחד. בקרב הציבור החילוני נותרה מעין תקווה שיחזור למקורותיו, היינו לדרכו האמנותית כמוביל חברתי ותרבותי עד אמצע שנות השבעים. בציבור הדתי היווה אורי זוהר דמות אטרקטיבית, אשר סימלה עבורם מעין ניצחון בתהליך החזרה בתשובה, שכן לא מדובר בצעיר מבולבל או בקשה יום הפונה אל הדת מתוך יאוש, כי אם אדם שהיו מאחוריו קבלות רבות על פעילות במרכז היצירה התאטרלית והקולנועית בישראל.

משום כך בחרתי לעסוק בעבודה זו בייצוג טלויזיוני של תופעות דתיות ולהתמקד בעיקר בדמותו של אורי זוהר, כאשר ניתן במידה רבה להציגה כדמותו של אורי זוהר בהווה כראי העבר. בעבודה אתייחס לכמות הייצוג ולדרך הייצוג לה זוכה הציבור החרדי ואטען כי מספר סיבות גורמות לנושא החרדי לעמוד במרכז התודעה הציבורית. לטענתי הסיבות הן:
א. הסקרנות הציבורית בהכרת הבלתי ידוע והמסתורי בחיים החרדיים, היינו התעניינות אנתרופולוגית הניזונה מדיווחים אתנוגרפיים.
ב. חוזרים בתשובה המוכרים מעברם החילוני, כאורי זוהר, או כאלה שהתפתחו בתבניתם החרדית, כמו אנשי ש"ס מעניינים את הציבור הן מבחינה חדשותית - חברתית והן בתור קוריוז מהפן הרכילותי.
עוד אטען כי אורי זוהר זוכה ליחס מועדף בקרב החברה החילונית, הן בשל זיכרונות העבר ותקוות הציבור החילוני לגבי מהפך שיבצע בעתיד והן בשל היותו מוביל חברתי גם בחברה החרדית, בשל האטרקטיביות שבדמותו ובשל ניצול כישוריו המסייעים לשפר את הייצוג החרדי בתקשורת ובציבור החילוני, תוך הפקת תוחלת רווח מבחינה פוליטית וחברתית עבור הציבור החרדי והדתי.

תוכן עניינים:
מבוא
פרק ראשון: הייצוג הפוליטי והחברתי של תופעות דתיות וחרדיות
פרק שני: אורי זוהר - בין שני קטבים
פרק שלישי: היצוג הטלויזיוני כמשרת מטרה
סיכום
ביבליוגרפיה

מקורות:

אבן-אור, י., (1993), פליישר, תאטרון הקאמרי, תל-אביב.
באלינט, ע., "היו או לא היו: התמסרות התקשורת לימין הקיצוני", העין השביעית 12, דצמבר 1997, ע"מ 18-21.
בורשטיין, י., (1990), פנים כשדה קרב, הקבוץ המאוחד, תל-אביב.
בן פורת, ש., (1998), שיחות עם מוטי קירשנבאום, ספרית הפועלים, תל-אביב.
גיל, צ., (1986), בית היהלומים, ספרית הפועלים, תל-אביב.
דנון, ר., ולוי, א., (1993), שיינדלה, תאטרון הקאמרי, תל-אביב.
הופשטיין, א., "אנא השם הושע נא: יום העצמאות ברדיו החרדי", העין השביעית 15, יולי 1998, ע"מ 40-42.
הלפרין, נ., וישעיה, ט., (1987), מילה וצבע - עתונאות ופרסום, צח, תל-אביב.
כץ, א., והאז, ה., "עשרים שנות טלויזיה בישראל: האם יש להן השפעות ארוכות טווח?", זמנים 52, 1995, ע"מ 80-91.
לוי, א., (1988), החרדים, כתר, ירושלים.
ליבס, ת., פרי, י., וגרבלסקי, צ., "היכן חבויה ההשפעה האמיתית", קשר 20, נובמבר 1996, ע"מ 5-20.
לץ, י., "ש"ס בראשון", אנשים, 2.12.98 , ע"מ 15-20.
פולק, א., ומידד, י., "הפנקס פתוח והיד רושמת: הטיות משדרי הסאטירה", העין השביעית 8, אפריל 1997, ע"מ 30-32.
פרנקל, י., "זכות הציבור לדעת - התפיסה והסכנה", בתוך: נ. הלפרין וט. ישעיה, (עורכים), (1987), מלה וצבע - עתונאות ופרסום, צח, תל-אביב, ע"מ 77-82.
שניצר, מ., (1994), הקולנוע הישראלי, כנרת, תל-אביב.
Cantor, M.G., (1980), Prime-Time Television, Sage Publication, Beverly Hills - London.
Castlman, H., Podrazik, W.J., (1982), Watching, McGraw - Hill Book Company, New York.
Frank, R.E., Greenberg, M.G., (1980), The Public's Use of Television, Sage Pulication, Beverly Hills - London.
Hoggart, R., (ed.), (1989), Quality in Television, John Libbey, London-Paris.
Hornshog-Moller, S., Culbert, D., "'Der ewige Jude (1940): Joseph Goebbels' unequaled monument to anti-Semitism", Historical Journal of Film, Radio and Television Vol, 12 (1),1992, pp. 41-67.
Green, F., (1988), American Propaganda Abroad, Hippocrene Books, New York.
Rentschler, E., "The Triumph of Male Will: Munchhausen (1943)", Film Quarterly 43(3), 1990, pp. 15-23.
Ulmer, G., (1989), Teletheory, Routledge, New York London.

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "ייצוג תופעות דתיות בטלוויזיה - ניתוח מקרה אורי זוהר", סמינריון אודות "ייצוג תופעות דתיות בטלוויזיה - ניתוח מקרה אורי זוהר" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.