הקידושין והגירושין באשכנז

תקציר העבודה:

ראשי פרקים:
1. מבוא ומטרת העבודה
1.1 מטרת העבודה
2. חשיבות דיני אישות בהלכה היהודית
3. הלכות ומנהגי נישואין
4. נשואי כהן עם גרושה
5. עילות גירושין באשכנז
6. חרם דרבנו גרשום
7. סיכום העבודה
8. ביבליוגרפיה

מבוא ומטרת העבודה
דיני אישות הם מהדינים החמורים ביותר ביהדות. כתוב במסכת עבודה זרה כי על שלושה דברים אדם ייהרג ולא יבצעם: שפיכות דמים, עבודה זרה וגילוי עריות.
הלכות נישואין וגירושין ושאר חובות וזכויות האשה, לא השתנו בעיקרן, אולם מה שהשתנה הם המנהגים, צורות הקידוש והגירוש וכן טכסים מיוחדים. אולם היות ויש כלל "מנהג ישראל דין הוא", בכל זאת חלקם נעשו קבועים.
האישה היהודיה מקבלת מקום של כבוד בכל המסורת היהודית לרבות החוקים והפרשנויות להם. אכן האישה מקבלת יחס של כבוד בניגוד לדתות אחרות (חלקן) בהן האישה לא תמיד זכתה ליחס זה הרמב"ם (הלכות אישות פרק ט"ו) הלכה י"ט כותב כי "ציוו חכמים כי יהיה אדם מכבד את אישתו יותר מגופו ואוהבה כגופו ואם יש לו ממון מרבה בטובתה כפי ממונו ולא יטיל עליה אימה יתירה ויהיה דיבורו עמה בנחת ולא יעצב ולא יעצב ולא רגזן". בתורה האישה מוזכרת פעמים רבות, הן בהקשרים סיפוריים והן בהקשר של מצוות וחוקים והתייחסות החברה אליה.

מטרת העבודה
ההלכות קובעות בדיוק את הלכות הנישואין והגירושין. הן נקבעו עוד בימי המשנה והתלמוד. אולם למרות זאת מאורעות הזמנים טלטלו את הקהילות היהודיות באשכנז, ולכן חכמיהם המפורסמים (המכונים בספרות ההלכתית "הראשונים") היו צריכים להתמודד עם סיטואציות שונות.
מטרת המחקר היא לבחון את השינויים ופסקי ההלכה שהתקינו הראשונים, פסקים המהווים אבן דרך בפסיקה היהודית. שאלת המחקר של העבודה הנוכחית היא האם החכמים "אונסים" את ההלכה על מנת לפתור בעיות והאם הם נאלצים לקבוע תקנות על מנת לשמר את הקהילות בתקופה הקשה הזו ליהודים.
תיקון תקנות על מנת להקל על הקהל הינו מושג שהיה כבר ידוע ביהדות לדוגמה תקנותיו של רבי לאחר חורבן הבית.1
-------------------------------------------------------------------------------
1. לוין, "תקופתו של רבי יהודה הנשיא". ירושלים, 1970.

מקורות:

אורבך א.א., בעלי התוספות, ירושלים, 1955.
אלינסון אליקים ג., בין האישה ליוצרה, ההסתדרות הציונית העולמית, ירושלים, תשמ"ז.
אלינסון אליקים ג., האישה והמצוות, ההסתדרות הציונית העולמית, ירושלים, תשמ"ז.
בלידשטיין יעקב, "מעמדן של שבויות ומשומדות", שנתון המשפט העברי, ג-ד', תשל"ו.
ברלינר א., חיי היהודים באשכנז, ורשא, 1900.
ווסטרייך א., "ריבוי נשים וכפיית האשה להתגרש בפסיקת חכמי אשכנז במאה האחרת עשרה ובמאה השתיים עשרה", מחקרי משפט, תשמ"ח.
ווסטרייך א., "עילות להתרת חרם דרבנו גרשום באיטליה במאות החמש עשרה והשש עשרה", מחקרי משפט, תשנ"ב, עמוד 226.
ורהפטיג זרח, "כפיית גט להלכה ולמעשה", שנתון המשפט העברי, ג- ד', תשל"ו.
ישמח משה, "ריבוי נשים בישראל", סיני, תשמ"ג, 92.
פלק ז', נישואין וגירושין- תיקונים בדיני המשפחה ביהדות אשכנז וצרפת, מפעל השכפול, תשכ"ב, עמוד 13-19.
רפל דב, הפנינה- האישה היהודית בחינוך במשפחה ובחברה, הוצאת בני חמד, ירושלים, תשמ"ט.
שציפנסקי ישראל, "תקנות רבינו גרשום מאור הגולה", הדרום, כ"ב, תשכ"ו.
שרשבסקי, דיני המשפחה בישראל, ירושלים, תשמ"א.
תא שמע ישראל, "לעניין חרם דרבנו גרשום", תרביץ, ל"ה, תשכ"ו.
תשבי פרץ, "האם התקנה שלא לשאת שתי נשים מרבנו גרשום היא?", תרביץ, ל"ד, תשכ"ה.
לוין, "תקופתו של רבי יהודה הנשיא". ירושלים, 1970.

תגים:

נישואים · ביניים · גירושים · הלכה · דרבנו · גרשום · נשים · תקנה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הקידושין והגירושין באשכנז", סמינריון אודות "הקידושין והגירושין באשכנז" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.