פיתוח התיירות במצפה רמון והקשר למענקי הממשלה

תקציר העבודה:

מטרת העבודה היא לסקור את כל הקשור בפיתוח הנגב בכלל ומצפה רמון בפרט - המאמצים והאמצעים שהושקעו ע"י הממשלה והממסד בישוב הנגב והפעולות השונות שנעשו לפיתוחו, החל מקום המדינה ועד ימנו.
תכלית העבודה היא להעריך האם מה שנעשה במצפה רמון אכן מספק מבחינת ההשקעות, והאם ניתן לעשות יותר על מנת לפתח את התיירות, וכן האם הזרמות הכספים למקום היו בעיקר משיקולים פוליטיים.
אבדוק האם אכן הוזרמו לישוב זה תקציבים רבים יותר מאשר לשאר עיירות הפיתוח בנגב ויחסית לשאר הרשויות המקומיות בארץ, או שהעזרה הייתה רק מהפה ולחוץ.
הבדיקה תהיה אמפירית, לאחר סקירת הספרות בנושא.
הבעיה המועלית לדיון האם ההקצבות לעיירות הפיתוח אכן גבוהות יותר מההקצבות לרשויות אחרות, על מנת לתת לתיירות להתפתח, או שההקצבות נעשות משיקולים זרים לחלוטין כמו פוליטיקה.

המדגם
המדגם יערך על פני השנים 1998 - 1978 (נתונים כספיים אחרונים התפרסמו בפרסום מיוחד "רשויות מקומיות- נתונים כספיים" מספר 1126 של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לגבי שנת 1998).

השערות
ישנן שתי השערות:
1. יש קשר ישיר בין ההעברות הממשלתיות לבין ההשקעה בתשתית ותיירות.
2. ראש הרשות מוציא יותר כספים על פעילויות פיתוח לפני שנת בחירות

ראשי פרקים:
מבוא
1.1 תאור הנושא
1.2 הצגת היישוב
1.3 המצב החברתי כלכלי בעיירות הפיתוח
סקירת ספרות
2.1 התיירות בישראל
2.2 ערי הפיתוח בדרום הארץ
2.3 המגבלות התיירותיות
2.4 הפוטנציאל הכלכלי של מצפה רמון
2.5 כלכלת בחירות ברמה המקומית
המחקר
3.1 המטרה
3.2 משתני המחקר
3.3 המדגם
3.4 השערות
תוצאות
4.1 השערה ראשונה
4.2 בחינת ההשערה השניה
דיון
סיכום העבודה
ביבליוגרפיה

מקורות:

אדוארד ס, ואחרים (1983), מבנה השלטון ומנהיגות ציבורית, האוניברסיטה העברית ירושלים, בית הספר לעבודה סוציאלית, דצמבר.
אלדר נ.,(1990) "מתנ"ס, תעשיה קהילה", משאבי אנוש, ינואר.
אפרת א., (1997), עיירות הפיתוח בישראל- עבר או עתיד, תל-אביב: אחיאסף.
בר און רפאל, (1994), ניתוח עונתיות ומגמות ויישומיו בישראל, ירושלים: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
גרדוס יהודה ואחרים (1993), תמורות בישובים העירוניים של הנגב (1989-1991), אוניברסיטת בן גוריון.
כהן א., (1999), שינויים דמוגרפיים בעקבות פיתוח הנגב, ירושלים: משרד הפנים.
ליפשיץ ג., (1990), ערי פיתוח- בסיס חדש לתכנון מדיניות, ירושלים: מכון ירושלים לחקר ישראל.
מבקר המדינה "הפיתוח והפעולות של המשרדים האזרחיים בתכנון אזרחי וצבאי בהערכות מחדש בנגב, דו"ח שנתי מספר 30 ירושלים, הדפוס הממשלתי 1995.
מורג ע (1994), פיתוח התעסוקה בנגב, חיפה: אוניברסיטת חיפה.
מזור ע., (1996) מצפה רמון- פרוגרמה רעיונית לישוב, מכון וייצמן.
סבירסקי ש. ושושן מ., (1994), עיירות הפיתוח- לקראת מחר שונה, הוצאת יתד.
פיטרמן ס., (1999), סופו של עבור אבוד, ירושלים: בנק ישראל- מחלקת המחקר.
פיתוח סביבתי של מצפה רמון, הוצאת עריית מצפה רמון, יולי 1997.
פרי י.ם, נויבך א. (1984) המרקם הצבאי תעשיתי בישראל תל אביב, המרכז הבינלאומי לשלום במזרח התיכון.
ציפורי ח.(1981), התהוות קהילתית עירונית בישראל, ירושלים, האוניברסיטה העברית.
רוזביץ ש.,(1996), "מחזור עסקים מוניציפאלי בישראל", רבעון לכלכלה, מס' 131.
שחר, ש., (1995), דו"ח הועדה להכנת תוכנית אב לפיתוח הנגב, אוניברסיטת בן גוריון בנגב באר שבע ומשרד המחוז הדרומי של משרד הפנים.
שפר ד., פרנקל א., (1989), יצירת מקורות תעסוקה בערי הפיתוח, הסוכנות היהודית, משרד התעשיה והמסחר, מאי.
ALCALY L. (1976), TRANSPORTATION AND ECONOMIC LAND 1976 PP. 42-53.
ALPEROVICH G., (1981), "THE ECONOMIC OF CHOICE IN THE ALLOCATION OF INTERGOVERNMENTAL GRANTS TO LOCAL AUTHORIES" , PUBLIC CHOICE, 44 PP.285-296.
MUELLER C. D,(1995), PUBLIC CHOICE, CAMBRIDGE.
NAVEH, D.,(1995), "INTER BUREAUCRATIC CIVIL MILITARY RELATIONS IN ISRAEL: THE CASE OF PLANNING POSTPEARE MILITARY REDEPLOYMENT",SOCIAL SCIENCE RESERCH (1), 1.
POLANSKY H.O.(1973), "THE EFFECT OF PROPERTY TAXES AND LOCAL PUBLIC SPENDING ON PROPERTY VALUES", J.P.E ,PP.994-1003.
ROSENBERG Y. (1985), "POLITICAL BUSINESS CYCLE", PUBLIC CHOICE, 12.
WALLACE E. O.,(1979), "THE EFFECT OF PROPERTY TAXES AND LOCAL PUBLIC SPENDING ON PROPERTY VALUES", J. OF. POLOTICAL ECONOMY PP.957-971.

תגים:

עיירות · פיתוח · נגב · הגירה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "פיתוח התיירות במצפה רמון והקשר למענקי הממשלה", סמינריון אודות "פיתוח התיירות במצפה רמון והקשר למענקי הממשלה" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.