חופש המידע והפרטיות

תקציר העבודה:

הערת מערכת: בעבודה נכתבו הערות שוליים אך לא נכתבה רשימה ביבליוגרפית נפרדת.

הרשויות המנהליות אוצרות בידיהן מידע רב ביותר. עם הגברת מעורבות השלטון כמעט בכל תחומי החיים עולה מאליה השאלה - האם יש לציבור חופש גישה למידע זה. במדינות רבות מצוי הסדר חקיקתי לבעיה זו, אך בישראל לא היה הסדר כזה עד לאחרונה1. אין חולק על חיוניותו של המידע לאזרחים לצורך מימוש חופש הביטוי, בחירת דרכי פעולה, פעילות כלכלית ועוד. ספק אם מי שיחלוק על כך, שסודיות יתירה עלולה לגרור בעקבותיה שחיתות, פגיעה בטוהר המידות וגריעה ביכולת התפקוד של השלטון. מכאן, החובה להגדיר מתי יש לציבור "זכות לדעת" ועל כך לקיימן. זכות העיון במידע האמור הינו נושא רחב ולכן בחרנו להתמקד בפן המנהלי משני היבטים:
1. ההסדר הקיים בישראל בעניין זכות העיון לפני החוק ולאחריו2 והשוואה למדינות אחרות.
2. זכות העיון כבסיס לצורך מימוש זכות הטיעון. לא בכדי בחרנו לדון בהיבט של זכות הטיעון, שכן זה אחד מכללי הצדק הטבעי ושאלת חופש הגישה למידע בהקשר זה נוגעת לזכויות הבסיסיות ביותר של כל אדם. יחד עם זאת, זכות העיון נסוגה לעתים מפני הצורך האמיתי בסודיות. על כן, אנו נדרשים לערוך איזון מתמיד בין הרצון למתן זכות עיון לבין הצורך בסודיות, ואיזון זה הוא לב ליבה של הבעיה בדבר זכות העיון3. האיזון מחייב זיהוי הערכים המתחרים וקביעת מנגנונים להחלטה. מאחר שמימוש זכות אחת עלולה לפגוע באחרת, נוצרה החובה לתחום גבולות לזכויות השונות ולראותן כיחסיות.4
אם כן, זכות העיון יכולה להימדד בשני תחומים: א. כתנאי למימוש זכות משפטית (כגון: זכות הטיעון בטרם תפעיל רשות מנהלית את סמכותה).ב. כחלק מהזכות לדעת או חופש הביטוי באופן שאינו קשור למימוש זכות ספציפית. אנו נתמקד, כאמור, בתחום הראשון. כאשר אנו מדברים על זכות עיון כתנאי למימוש זכות משפטית, הכוונה לזכות הנוגעת לקיומם של הליכים שיפוטיים או מעין שיפוטיים קונקרטיים, כגון: היכולת לבסס טענות הגנה בהליך פלילי, מימוש זכות הטיעון ועוד. אין ספק כי בהיעדר מידע באשר לטעמים בגינם מבקשת רשות מנהלית לפגוע באינטרס של פלוני, אין לאותו אדם יכולת רצינית להתמודד עם המיוחס לו וכפועל יוצא מכך, לשמור על זכויותיו. היכולת להתגונן כראוי נתפסת, בצדק, כאחד מכללי הצדק הטבעי "המרחפים בחללו של עולם המשפט, גם אם לא תמיד מצאו ביטוי בכתובים" .5
העיקרון של זכות העיון לצורך מימוש זכות הטיעון הנו פשוט יותר להבנה מבין שאר הזכויות המשפטיות, ועדיין נדרשים מאמצים ודיונים משפטיים לא מועטים לצורך מימוש העיקרון. פירוט נרחב יותר של נושא זה ידון להלן בפרק נפרד.
---------------------------------------------------------------------------------
1. חוק חופש המידע נתקבל בכנסת ב-19.5.98 ונכנס לתוקף ב-29.5.99 אך תחולתו נדחתה לגבי מס' גופים.
2. נדמה לנו שקיימת חובה לערוך השוואה לאור העובדה שהחוק כבר נכנס לתוקפו אך עדיין אינו מיושם משום
שמרבית הרשויות לא נערכו אליו כדרישת החוק שנתן אורכה של שנה בטרם ייכנס לתוקף. מלבד זאת, לא ברור
באיזו מתכונת ייושם החוק לבסוף ולכן שומה להכיר גם את המציאות הטרום חקיקתית שעדיין נוהגת היום
ויישומה העתידי לא ברור.
3. השווה - סגל, "הזכות לפרטיות למול הזכות לדעת", עיוני משפט ט' .175-178
4. בג"צ Universal 806/88 ואח' נ' המועצה לביקורת סרטים ומחזות, פ"ד מג(2228,342,).
5. בג"צ 93,/58 ברמן ואח' נ' שר הפנים, פ"ד יב' 1493 וכן ע"א 214/89 אבנרי ואח' נ' שפירא ואח', פ"ד
מג( .861-2 840,(3

תוכן העניינים:
מבוא
גישת המשפט האמריקני
על אילו גופים חל החוק?
לאילו מסמכים מתייחס החוק?
מי רשאי להגיש בקשה לעיון?
התנאים בהם צריך לעמוד מגיש הבקשה
הסייגים לחופש הגישה למידע
שלושת החריגים הנוספים
המצב המשפטי בבריטניה
גישת המשפט העברי
על זכות העיון במשפט הישראלי
אלו גופים מחויבים במתן זכות עיון
גישה למידע המוחזק ע"י רשות כאמצעי למימוש זכות הטיעון
הפרוצדורה במימוש זכות העיון
ההגנות העומדות לרשות
החוק החדש והמצב המשפטי הקיים
סוגיות הראויות לעיון נוסף
סיכום

תגים:

חקיקה · טיעון · צדק · צנזורה · איזון

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "חופש המידע והפרטיות", סמינריון אודות "חופש המידע והפרטיות" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.