המימונה

תקציר העבודה:

חג המימונה נחוג זה כמאתיים שנה ויותר, אולם שורשיו רחוקים יותר וחלקם מתוארכים אף עד למאה השתים עשרה לספירה. חג זה נחוג בכלל קהילות היהודים בצפון אפריקה ואף במקומות נוספים כמו בבלקן, בבל ומקומות אחרים, אולם בעיקר מוכר החג כחגם של יהודי מרוקו (אלקיים, 1983).

למימונה, לחג ולכינויו, מקורות רבים והשערות שונות לגבי שמו, אולם אף אחד מאותם מקורות, אינו מוסכם על כולם, כך שניתן לראות בחג שמחה הנובעת ממקורות אקלקטיים. מכל מקום, כל קהילה מעניקה לחג ממנהגיה ובכל סביבה נפוצו אמונות ומסורות שונות לגבי משמעותו של החג, סיבותיו וסמליו (בן-שמחון, 1982; אלקיים, 1983; מרציאנו, תשמ"ח).

כאשר הגיעו העולים מצפון אפריקה, הם הביאו עימם את מסורותיהם. בארץ הפכה המימונה לחגיגת עדות ולחג לאומי, אשר אותו חוגגים כלל הישראלים, בבחינת חג עממי, אולם יחד עם זאת, איבד החג מייחודו, כאשר במקום לשים את הדגש על האירוח המשפחתי הוא הפך לחג המוני שבו מצטופפים אזרחים רבים מכל העדות בפארקים ועורכים את המנגל הישראלי המוכר (בן-שמחון, 1980). נכון שבערב החג, היינו במוצאי הפסח, עדיין חוגגים את החג בבתים של יוצאי מרוקו. יחד עם זאת, לא כל יוצאי מרוקו עוד משקיעים בחג ובכיבוד וההכנות הנלווים אליו וגם אלה שעורכים את החג, איבדו חלק מהמנהגים והערכים שליוו את החג במקור (בן-שמחון, 1981).

לפיכך תהיה שאלת מחקרי: כיצד השתנה אופי חגיגות המימונה מאז עליית מרוקו ועד היום?

על מנת לענות על שאלה זו, אבחן בפרק הראשון, התיאורטי, את משמעותם של טקסים בכלל ואת מאפייני הטקסים. בנוסף אתייחס ליסוד הרב תרבותיות ותרומתו לאחדות הלאומית, כאשר בפרק השני אציג ספרות תיעודית ופרשנית לגבי חג המימונה במרוקו ובקהילות אחרות. בפרק זה אתייחס למקורות המסורתיים והגיאוגרפיים, למנהגים ולסמלים וכן לדרך שבו נחוג החג בישראל.

טענתי היא כי דווקא הרב תרבותיות, התורמת לאחדות הלאומית, מוציאה את העדות השונות מהסתגרותן ומנחילה את מורשתן לכלל ישראל. למרות שעל ידי הרב תרבותיות מתרחבת המורשת ומושרשת באוכלוסיה רחבה יותר, הרי שמעצם הפיכתה לחג בעל אופי לאומי יותר, מאבדת המסורת חלק ניכר ממאפייניה השורשיים, הנגזרים מהמקורות שהובילו לחג זה. יחד עם זאת, הטענה עשויה לנבוע רק מסקירת הספרות, כך שבפועל אענה על שאלת המחקר לאחר ביצוע מחקר אתנוגרפי שיכלול ראיונות עם שני בתים החוגגים את המימונה ותצפית משתתפת שבה אבלה במחיצת המשפחה ואתעד את המתרחש במקום.

שיטת המחקר ומערך המחקר יובאו בפרק השלישי שהוא הפרק המתודולוגי, כאשר בפרק הרביעי יתקיים דיון שיהווה סינתזה בין המחקר שאערוך ובין הספרות המוצגת בפרקים הראשון והשני, תוך התייחסות לקטגוריות המענה על שאלת המחקר, היינו: אופי החגיגות במרוקו, הנעשה בארץ והשתנות אופיו של החג. את מסקנותי אביא בסיכום.

תוכן העניינים:
מבוא
פרק א: טקסים, רב תרבותיות ואחדות לאומית
1.1 טקסים
1.2 רב תרבותיות
1.3 קולקטיביות לאומית
1.1.1 הבעיה העדתית
1.1.2קולקטיביזם לאומי בישראל
פרק ב: המימונה
2.1 מקורות המימונה
2.1.1 מקורות השם מימונה
2.1.2 מקורות מסורתיים
2.1.3 מקורות גיאוגרפיים
2.2 מנהגי המימונה
2.3 מנהגי המימונה בישראל ושינויי אופי החג
פרק ג: השיטה
3.1 שיטת המחקר
3.2 מערך המחקר
ביבליוגרפיה

תגים:

מסורת' · צפון · אפריקה' · מורשת · מסורת · טקס

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "המימונה", סמינריון אודות "המימונה" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.