תהליכי חיברות של בנים ובנות בבית הספר

תקציר העבודה:

תהליכי חיברות של בנים ובנות בבית הספר
כיצד מורות ומורים 'מחברתים' בנות לתפקידי מורות ובנים לתפקידי ניהול

תוכן העניינים
א. מבוא
ב. ג'נדר במוסדות החינוך היסודיים והתיכוניים
ג. ההסבר לשיעתוק הסדר החברתי על פי הגישות השונות
ג.1. גישת האינטראקציוניזם הסימבולי
ג.2. הגישה הפונקציונאלית של פרסונס
ג.3. גישת הקונפליקט החברתי על פי רעיונותיו של קרל מרקס
ג.4. לסיכום הפרק
ד. תפיסת תפקיד המורה על פי מין - האמנם קיים חיברות יתר?
ה. מסקנות וסיכום
ביבליוגרפיה


מבוא
חלקן של הנשים בין הסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה עבר מזמן את חלקן
באוכלוסייה והוא בין הגבוהים בעולם. בשנת 1996 היה אחוז הנשים הלומדות באוניברסיטה
%56.9 מכלל הסטודנטים ו76.7% - מהסטודנטים לתעודה, בעיקר תעודת הוראה (הרשקוביץ,
1997). במקביל נרשמה עלייה הדרגתית של אחוז הנשים בקרב מורי המכללות. בשנת 1993 היו
%64 ממורי המכללות האקדמיות ו55% - ממורי המכללות הלא אקדמיות, נשים (כפיר ואח',
תשנ"ח). למרות זאת, על אף שמרבית סגל ההוראה בבתי הספר היסודיים והתיכוניים הינו
נשים, אחוז הגברים בין מנהלי בתי הספר גבוה בהרבה מחלקם היחסי בקרב סגל ההוראה.
לפיכך תהיה שאלת העבודה: מהם תהליכי החיברות לחלוקת התפקידים של גברים ונשים
במערכת החינוך וכיצד שותפים לכך המינים, כאשר מורות מחברתות בנות להיות מורות ואילו
המורים מפנימים בבנים את הצורך לרכוש עמדות בכירות?
מיד (Mead, 1990) נוקט בגישת האינטראקציוניזם הסימבולי ומברר כיצד אנו
לומדים להגיב לציפיות החברתיות? הוא רואה את מערכת התגובה כמורכבת משרשרת
תהליכים הקשורים זה בזה ויוצרים שפת סמלים המשותפת לבני החברה כשנוצר תהליך
שאותו הוא מכנה "לקיחת תפקיד". משמעות הדבר, שהפרט ממקם עצמו באופן דמיוני
בעמדה של האדם שאיתו הוא בא במגע ועל סמך זה הוא מגיב כלפיו וממקם עצמו בתוך
מערכת היחסים שביניהם. פרסונס (Parsons, 1990) רואה את הבסיס למערכת החיברות
בבית הספר היסודי ובהמשך בבית הספר התיכון, כשכיתת בית הספר מהווה סוכנות חיברות,
המובילה את בני האדם להתאים מבחינת מניעיהם ומיומנותם הטכנית לביצוע תפקידי
מבוגרים, תוך בניית מחויבויותיהם של הפרטים על פי בסיס של כישורים מצד אחד ובהתאם
לנקודת מבטה של החברה מאידך.
נראה כי ההבדל בין נשים לגברים בתפקידי הוראה וניהול נובע מתהליכי
סוציאליזציה, שאותם רוכשים בני האדם עוד בגיל צעיר ומונחים למעמדות היררכיים,
המרובדים על פי ג'נדר ויוצרים חלוקה בלתי שוויונית של עושר, עוצמה וזכויות בחברה בין שני
המינים. בספרי הלימוד לילדים בגיל בית הספר תוארו הגברים כגיבורים ראשיים ואילו
הנשים לעומתם הצטיירו כבובות כנועות ויפות תואר, שתפקידן לצפות מן הצד בנערים
המצויים במרכז הפעילות, לתמוך בהם ולשמח אותם. תיאורים אלה ניתנים גם על ידי
המורות המשתפות פעולה בהתאם לקודים ולציפיות של החברה. גישת הקונפליקט החברתי,
שהתבססה במידה רבה על רעיונותיו של מרקס, טוענת כי הג'נדר מוצא את ביטויו לא רק
בהבדלי התנהגות, אלא גם בפערי עוצמה, כך שתפיסות הג'נדר המקובלות אינן תורמות
לגיבוש החברתי אלא למתח ולמלחמת מינים, בין גברים החותרים להגן על זכויות היתר
שלהם, לבין נשים המנסות לערער כיום על הסטטוס קוו (משוניס, 1999).

בעבודתי ארצה לטעון כי שימור פערי העוצמה החל משנותיו הראשונות של האדם,
מוביל לכך שגם כאשר עבודה נתפסת כנשית, כמו ההוראה, עדיין אחוז הגברים העומדים
בראש פירמידה זו, במסגרת הבית ספרית הינו גבוה בהרבה ממספרם היחסי במערכת
ההוראה, כחלק משימור נקודות העוצמה. בטענתי אדגיש כי שימור נקודות העוצמה של
הגברים נובע מתהליכי החיברות שלהם שותפים הן הגברים והן הנשים, המחנכים את
התלמידים למלא את ציפיות החברה על פי החלוקה המיגדרית, הטוענת להיררכיה שבה
הגברים מצויים ברום הפירמידה התעסוקתית והתיגמול ואילו הנשים ממלאות תפקידים
פחותים.

מקורות:

בן-דוד הדר, א., (1999), הקשר בין מימון הורים וגודל התקציב לבין סגנון ניהול בית הספר היסודי, חיבור לשם קבלת התואר "מוסמך אוניברסיטה", אוניברסיטת תל-אביב, תל-אביב.
הרשקוביץ, ש., (1997), מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל מגמות והתפתחויות, המועצה להשכלה גבוהה, ירושלים.
כפיר, ד., אריאב, ת., פייגין, נ. וליבמן, צ., (תשנ"ח), האקדמיזציה של ההכשרה להוראה ושל מקצוע ההוראה, מאגנס, ירושלים.
למדן, א., "ג'נדר במערכת החינוך והבניית עולם העבודה", בתוך: מאור, ע., (עורכת), (1997), נשים - הכוח העולה, ספרית פועלים, תל אביב, עמ' 177-188.
משוניס, ג'.ג'., (1999), סוציולוגיה, האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב.
פוקס, א. והרץ-לזרוביץ, ר., "להיות מנהלת בבית-ספר בישראל: נשים כותבות את חייהן", מגמות לז(3), 1996, עמ' 292-313.
רוזן, א., "התרבות הגברית ומעמד הנשים בטכנולוגיה", בתוך: מאור, ע., (עורכת), (1997), נשים - הכוח העולה, ספרית פועלים, תל אביב, עמ' 124-137.
Goldring, E Chen, M., "Sense of Job Accomplishment and Alienation in the Female Dominated Workplace: The Case of Elementary School Principals", Curriculum and Teaching 6(1), 1991, pp. 23-30.
Mead, G.H., "The Self", in: Enoch, Y., (ed.), (1990), Socialization (Vol. 2), Open University of Israel, Tel Aviv, pp.124-200.
Parsons, T., "The School Class as a Social System: Some of its Functions in America Society", in: Enoch, Y., (ed.), (1990), Socialization (Vol. 2), Open University of Israel, Tel Aviv, pp. 52-73.
Tamir, P., "Characteristics of Senior High-School Science Teachers in Israel as Related to Their Educational Goals and Their Perception of the Implemented Curriculum", Science Education 74(1), 1990, pp. 53-57.
Walkerdine, V., "Post-structuralist Theory and Everyday Social Practices: The Family and the School", in: Wilkinson, S., (ed.), (1986), Feminist Social Psychology: Developing Theory and Practice, Open University Press, Milton Keynes, pp. 57-76.
Weitman, S., "On the Elementary Forms of the Socioerotic Life", Theory, Culture Society 15(3-4), 1998, pp. 71-110.
Wrong, D.H., "The Oversocialized Conception of Man in Modern Sociology", in: Enoch, Y., (ed.), (1990), Socialization (Vol. 2), Open University of Israel, Tel Aviv, pp. 29-39.

תגים:

הבדל · מינים · ג'נדר · מגדר · שיעתוק · פרסונס · חברות · חינוך

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "תהליכי חיברות של בנים ובנות בבית הספר", סמינריון אודות "תהליכי חיברות של בנים ובנות בבית הספר" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.