השתלבות עולי 1990-1994 בשוק העבודה בישראל בין השנים 1995-1999

תקציר העבודה:

השתלבות העולים בשוק העבודה בישראל

הערת מערכת: לא לכל המחקרים\מאמרים המופיעים בגוף עבודה זו יש פירוט
ביבליוגרפי.

תוכן העניינים
פרק 1: מבוא
1.1. רקע היסטורי
1.2. מצב המשק המקבל - ישראל
1.3.גל העלייה של שנות ה90 -
1.4.מדיניות קליטת העלייה
1.4.1 מדיניות הקליטה בשוק התעסוקה
1.4.2. תהליכי קליטתם של העולים בשוק התעסוקה
פרק 2 : סקירת ספרות
2.1. תיאוריות לגבי קליטה כלכלית של מהגרים
2.2.מחקרים שבחנו את קליטת עולי הגל הנוכחי
2.3. נשים בכוח העבודה האזרחי
2.4. השערות המחקר
פרק 3 : הגדרות ומודל
3.1.הגדרת המשתנים מסקר כוח אדם
3.2.מודל תיאורטי של שוק העבודה
3.3. מודל תיאורטי של היצע העבודה בקרב הנשים
3.4.מודל מעשי כללי
3.4.1 הצגת מודל ניתוח הנתונים
פרק 4 : שיטת המחקר
4.1. מקור הנתונים
4.2. אוכלוסיית המחקר
.4.3גודל המדגם
.4.4ניתוח הנתונים
.4.5עיבוד הנתונים
4.6. מודל ניתוח הנתונים
פרק 5 : ממצאים
פרק 6 : דיון ומסקנות
סיכום והמלצות
רשימת מקורות

מבוא
הגירת אנשים וכלכלה שלובים זה בזה באופן שקשה להתיר. מנקודת מבט כלכלית ,
הגירה חיובית ושלילית כמו גם הגירה פנימית משמעה תנועת אנשים והון אחר,
משמעה תנועת כישורים, ניסיון ולעיתים אמצעים כלכליים. לתנועה זו יש השלכות על
המשקים השולחים וגם על המשקים הקולטים. המשקים השולחים חייבים להתאים
עצמם לאובדן המשאבים, ועשויה להיות להם השפעה כוללת על ביצועי המשק
כתוצאה מאותו אובדן. המשק הקולט צריך להתאים עצמו לזרימה הפנימית של
משאבים חדשים ע"י שילוב, במידת האפשר, של המשאבים החדשים. המידה שבה
מהגרים משולבים בחיוב במשק תקבל את השפעת ההגירה על המשק.

הספרות המחקרית העוסקת בחקר ההגירה מצביעה על הקשיים שאותם חווים
המהגרים בתחילת דרכם בארץ החדשה. אחד התחומים העיקריים שבו באים לידי
ביטוי קשיים אלו הוא תחום התעסוקה- תחום מרכזי ומשמעותי בחייו של הפרט
בחברה הקפיטליסטית הפוסט תעשייתית. מרכזיותה של העבודה באה לידי ביטוי
בכך שהיא תורמת לרווחתו הכללית של הפרט: לשביעות רצונו, למצבו הכלכלי,
לתפיסתו העצמית ובריאותו הנפשית ולעמדתו החברתית. העבודה קובעת את מצבו
הכלכלי של הפרט ואת היוקרה שלה הוא זוכה. השתתפות בכוח העבודה היא מרכיב
מרכזי בכינון הערך העצמי והחברתי שלו.

עזיבת מדינת המוצא והגירה למדינה חדשה עשויה להיות תוצאה של גורמים
שונים. המוטיבציה להגירה עשויה להיות כלכלית, כלומר, רצון לשפר את המצב
הכלכלי או מתוך מניעים אידיאולוגים, דתיים ופוליטיים. ניתן לצפות כי מהגרים
כלכליים יצליחו ויסתגלו בצורה מהירה יותר לשוק העבודה החדש מאשר מהגרים
שאינם עושים זאת ממניעים כלכליים. הראשונים מבססים את ההחלטה להגר על
תמריצים כלכליים, ומאחר שלתהליך ההגירה מתלוות עלויות רבות, הן כלכליות והן
חברתיות, המהגרים הכלכליים אשר בוחרים להגר מרצונם הם אלו אשר מאמינים כי
יצליחו להתגבר על ההפסד הכרוך בהגירה באמצעות המיומנויות והכישורים שלהם.
בנוסף לרמת כישורים גבוהה, הרי שמהגרים כלכליים מאופיינים ברמה גבוהה של
מוטיבציה להצלחה העולה על הרמה הממוצעת של בני ארצם (. (Chiswick 1979
גל העלייה מברה"מ לשעבר שהחל בסוף שנת 1989, עורר ציפיות גדולות בארץ,
הן לגבי מספר העולים הרב העומד להגיע תוך תקופה קצרה יחסית (כמיליון עולים
תוך ארבע שנים) והן באשר לתרומה הצפויה של העולים למשק הישראלי. בציבור
שררה הסכמה בדבר חיוניותה של העלייה לישראל ומיקומה הגבוה בסדר העדיפיות
הלאומיות.
בעבודה זאת נעשתה השוואה בין עולים לוותיקים בשני מוקדים עיקריים -
הראשון נוגע בסיכוייו של הפרט להיכנס לכוח העבודה האזרחי, ומוקד העניין השני
הוא מתוך כל אותם אלה שנכנסו לכוח העבודה, אנו נבדוק את סיכוייהם להיות
מועסקים בשוק העבודה, ובכך להגיע להשתלבות מוצלחת בשוק העבודה באופן
ספציפי ובחברה הקולטת באופן כללי.

מטרת המחקר היא לעקוב אחר הפרט הוותיק, האם פחתו סיכוייו למצוא עבודה
כתוצאה מהעלייה מברה"מ, והאם הוא נדחק החוצה מכוח העבודה האזרחי כתוצאה
מהעלייה. המעקב אחר הפרט העולה או הוותיק ייעשה בפיקוח על המשתנים
שמשפיעים על השייכות לכוח העבודה ועל הסיכוי להיות מועסק כגון: גיל, רמת
השכלה (שנות לימוד) ומספר ילדים עד גיל 15 במשק הבית. בדיקת המודל תעשה על
כלל האוכלוסייה (כפי שמוגדרת בפרק 4) וכן בקרב גברים ובקרב נשים בנפרד, וזאת
מכיוון שלא מעט מחקרים טענו שקיימת התנהגות שונה בין נשים לגברים בשוק
העבודה.

מקורות:

סיקרון, מ. וא. לשם (1998). דיוקנה של עלייה: תהליכי קליטתם של עולי ברית המועצות לשעבר 1990 - 1995 . ירושלים: מאגנס, האוניברסיטה העברית.
וייס, י. וח. גוטליבובסקי(1996). השתלבות עולי 1992-1990 בשוק העבודה בישראל: הקשר בין התנאים בשוק הדיור לאיכות ההשתלבות בשוק העבודה. המרכז לפיתוח על-שם פנחס ספיר ליד אונ' תל-אביב: נייר דיון מס' 6-96 .
ליפשיץ, ח. וי. קינג. (1994). סקר מעסיקים בנושא תעסוקת עולם מברית המועצות לשעבר. ירושלים: ג'וינט- מכון ברוקדייל לגרונטולוגיה והתפתחות אדם וחברה. דפי דיון, 94-207 .
מרגוליס, ח. פינקל, ר. (1991), "הפוטנציאל לקליטת עולים בפריפריה ובהתיישבות ", המרכז ללימודי פיתוח רחובות.
הברפלד, י. שנהב, י.(1989),"האם הפערים נסגרים? מגמות באפליה בשכר נשים ובני עדות המזרח במערכת המחקר והפיתוח המדעי בישראל 1972 - 1983 תל- אביב : אונ' תל אביב.
עפרוני , ל. (1989), "האישה העובדת למשפחתה "ירושלים משרד העבודה והרווחה.
יעקב איש- שלום (2000), "מעונות יום ויציאה לעבודה של אמהות לילדים קטנים ". הרשות לתכנון כוח אדם ירושלים, מאמר לדיון מס' 4.
Wiss, Y Gotlibovski, M.(1995)."Immigration, Search and Loss of Skill" Tel Aviv: Tel Aviv University ,The Foerder Institut of Economic Research.
Friedberg, R. (1999)."The Impact of Mass Migration on The Israeli Labor Market" .Jerusalem: The Maurice Falk Institute for Economic Research in israel
Eckstein, Z., Schahar, R. (1995).On the transition to work of new immigrants: Israel 1990-92. Jerusalem .
Peter Fallon Donald Verry. "The Economics of Labour Markets"(1988).
Orley A. Richard L. "Handbook of Labor Economics"(1986) A. Chapter 2: "Female Labor Supply: A Survey" Mark R. James.J
B. Chapter 13 : " The Economic Analysis of Labor Markt Discrimination: A Survey" Glen G. Cain
Maura E.stokes Charles S Davis Gary G. Koch(1995), "Categorical Data Analysis Using the SAS System"
Chiswick, B.R.(1978), "The Effects of Americanization on the Earnings of Foreign - Born Men", Journal of Political Economy, 86, pp. 897-921
Chiswick, B. R.(1992), "The Performance of Immigrants in the Labor Market: A Review of the Research, Draft.

תגים:

עלייה · ותיקים · עבודה · עולים · תעסוקה · קליטה · משק · הגירה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "השתלבות עולי 1990-1994 בשוק העבודה בישראל בין השנים 1995-1999", סמינריון אודות "השתלבות עולי 1990-1994 בשוק העבודה בישראל בין השנים 1995-1999" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.