השפעת הסכמי השלום בין ישראל-פלשתינאים על שוק העבודה בישראל

תקציר העבודה:

מאז מלחמת ששת הימים ועד תחילת האינתיפאדה היה שוק העבודה הישראלי מרכזי בעבודות הפלשתינאים. כמעט כל תוספת התעסוקה הפלסטינית באזורי יהודה שומרון ורצועת עזה נקלטה בשוק העבודה הישראלי, ולמעלה משליש מהכנסות המשק הפלסטיני מקורן בעבודתם בישראל. על מנת להבין את הזיקה שבין המשק הישראלי והמשק הפלשתינאי, התייחסתי באופן מקיף גם לנתונים הכלכליים של המשק פלשתינאי.

בשנת 1987 התחילה האינתיפאדה, וממשלת ישראל הטילה הגבלות חמורות על מעבר עובדים משטח הרשות הפלשתינאית לשטח ישראל, עקב אירועים ביטחוניים ומדיניים. ממשלת ישראל הפעילה מנגנונים שונים לסינון הפועלים המגיעים אליה, ולא פעם מנעה כניסתם- בתקופות של סגר, ובעיקר לאחר פיגועים או הידרדרות קשה
במצב הביטחוני.

תקופות הסגר וחוסר הוודאות גרמו למעסיקים הישראליים להעדיף עובדים אחרים. בשנים האחרונות הורשו מעסיקים ישראלים להעסיק עובדים מתאילנד, רומניה, הונגריה, תורכיה וארצות אחרות, ואלה מהווים תחליף לעובדים הפלסטינים.

בעבודה זו אסקור את מצב השווקים (הישראלי והפלסטיני) לפני חתימת ההסכם הראשוני ביניהם בשנת 1993 ולאחר חתימתו. בעזרת נתונים סטטיסטיים אנסה לבחון האם יש שינוי בהעדפות המעסיקים הישראלים או בהעדפות העובדים הפלסטינים (לעבוד בישראל או לעבוד בשטחי הרשות), וכיצד השלכות אלה ישפיעו הן על השוק הישראלי והן על השוק הפלסטיני מבחינה כלכלית ומבחינת הרכב התעסוקה , בעיקר בשוק הישראלי.

בסיכומו של עניין, הסכם העקרונות בין ישראל לאש"ף יצר ציפיות גדולות לשגשוג הכלכלי שיבוא בעקבות הקמת "שוק משותף" מזרח תיכוני. תרומתו העיקרית של השלום למשק עשויה להיות בשינוי שיחול באווירת ההשקעות. המשך איחודו הכלכלי של משק האוטונומיה העתידית עם המשק הישראלי יתמיד את הלחץ להעסקת תושביה בישראל. אולם הרחבתו של סחר גבולין בין שטחי האוטונומיה העתידית לבין ישראל יכול להוות תחליף להעסקת עובדי השטחים בישראל.

תוכן העניינים:

1. מבוא
2. המשק הישראלי והפלשתינאי- נתוני רקע (1993 - 1967)
הזיקה בין המשק הישראלי והמשק הפלשתינאי
המשק הפלשתינאי- נתונים סטטיסטיים
3. הסכמי השלום עם הפלשתינאים
הסכם אוסלו 1993
עיקרי הסכם עזה יריחו (מאי 1994)
4 שינויים בשוק העבודה בעקבות הסכמי השלום
שוק העבודה בישראל
תופעת העובדים הזרים
שוק העבודה ברשות הפלשתינאית
5. תחזית שוק העבודה העתידי, ע"פ הגורם הכלכלי
השיטה האינטגרטיבית
גבול ברור בין ישראל והשוק הפלשתיני ושימוש במעבר סחורות כתחליף
למעבר עובדים
6. סיכום
7. ביבליוגרפיה

מקורות:

"עיקרי הדו"ח של צוות הייעוץ הכלכלי למשא ומן המדיני- יולי 1993", הרבעון לכלכלה, 42, 1995, 135-154.
"פרוטוקול בדבר יחסים כלכליים", הרבעון לכלכלה, 42, 1995, 160-179.
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (1996), "חשבונות לאומיים של יו"ש וחבל עזה, 1968-1993", פרסום מס' 1012, ירושלים.
מישר יורם (1994), "על הצורך בגבול בינינו ובין הישות הפלשתינאית", הרבעון לכלכלה, 41, 656-671.
נחמן אורי (1994), "השלכות תהליך השלום על יחסי העבודה ומשאבי אנוש", המפעל, 400, אוגוסט- ספטמבר, 10-12.
נתנזון רובי (1996), עורך, "עולם העבודה החדש בעידן של שינוי כלכלי", קרן פרידריך אברט בחסות משרד הכלכלה והתכנון, מנהלת לחברה בשלום.
קליימן אפריים (1994), "שלום וסחר עם שכנים", הרבעון לכלכלה, 41 (1), 32-43.
קליימן אפריים (1994), "בשולי ההסכם עם הפלשתינאים", הרבעון לכלכלה, 41 (4), 678-691.
קסיר נירה (1999), "עובדים זרים בישראל- התפתחות התופעה והשלכותיה הכלכליות", בנק ישראל, מחלקת המחקר- מבט כלכלי, גיליון 2, ינואר.
שגיא אלי, פרלמן מנחם ושיינין יעקב (1994), "המשק הפלשתינאי וזיקתו למשק הישראלי", הרבעון לכלכלה, 40, 58-67.
Alonzo- Gamo Patricia, Max Alier, Thomas Baunsgaard Urlic, Erickson Von Allmen (1999), "West Bank And Gaza Strip- Economic Development In The Five Years Since Oslo", Middle Eastern Department, International Monetary Fund, 47-57
Sagi Eli (1999), "The Israeli Palestinian Permanent Status- Economic Integration or Separation?" The Academic College Of Tel Aviv Yaffo, August
Shaban Radwan and Diwan Ishac (1999), "Development Under Adversity- The Palestinian Economy in Transition", Palestinian Economic Policy Research Institute (MAS) and The World Bank.

תגים:

סגר · תעסוקה · שטחים · אינתיפאדה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "השפעת הסכמי השלום בין ישראל-פלשתינאים על שוק העבודה בישראל", סמינריון אודות "השפעת הסכמי השלום בין ישראל-פלשתינאים על שוק העבודה בישראל" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.