השפעת החשיפה הטלוויזיונית בגיל צעיר על היצירה הקולנועית

תקציר העבודה:

השפעת החשיפה הטלוויזיונית בגיל צעיר
על היצירה הקולנועית
(הבדלים בין יצירותיהם של במאים ותיקים שפעלו לפני עידן הטלוויזיה הישראלית
לעומת יצירות של במאים צעירים שגדלו על תרבות הטלויזיה הישראלית(

תוכן העניינים
מבוא
פרק א: היצירה הקולנועית בדור הטרום-טלוויזיוני ובדור הטלוויזיה
פרק ב: השפה הטלוויזיונית, הקנייתה ושימושיה
2.1. התפתחותה של שפה
2.2. דפוס הביטוי מתולדת השפה
2.3. ביטוייה של השפה הטלוויזיונית
פרק ג: קריטריונים כלליים ואיפיונם אצל במאים ותיקים וצעירים
פרק ד: הבדלים בין דוריים בשפה הקולנועית
4.1. סגנון הצילום
4.2. קצב, רציפות ושבירות של הסצנות
4.2.1. הבמאים הוותיקים
4.2.2. הבמאים הצעירים
4.3.תכנים
4.3.1. הבמאים הוותיקים
4.3.2. הבמאים הצעירים
4.4. הפקה, תסריט ובימוי
4.5. אפקטים מיוחדים
סיכום
ביבליוגרפיה


מבוא

נקודת המוצא בעבודה זו, הינה כי קיים שוני שבין יצירתם של במאים ותיקים שפעלו
בארץ לפני עידן הטלוויזיה והקולנוע היה קולנוע המתקשר עם צופיו על בסיס של זמן
פנימי שבו לעיתים עצר העולם מלכת ותנועת השחקנים ושיחתם נתנו את הטון
העיקרי, לעומת במאים שצמחו על רקע תרבות הטלוויזיה, שעניינה דפדוף על פני
הערוצים, קליטת פיסות מידע ותדרי תודעה המתחלפים בשניות: סרט תעודה...
קליפ... סדרת משטרה... חדשות - כאשר העולם מתפרק מול עיני הצופה ומתחבר
בראשו המתורגל לקצב ולעיתים מכור לו (ירון, 14). :1995

אם בעבר דובר על קולנוע שמשמעותו הייתה תסריט, בימוי, עריכה וחווית
הצופה הבא להקרנה, כיום מושג הקולנוע מתייחס לחווית תקשורת ההמונים. הדבר
בא לידי ביטוי בהן בחוויה הקולנועית והו בהוראת הנושא (לוין, 107 :2000). אם
בעבר, לפני שהטלוויזיה הייתה המורה האולטימטיבי של הפרט, היה הקולנוע חלום
פיוטי שנתפס כ"מציאות אחרת הזויה ונחשקת", אזי בסוף שנות ה90- ניתן לראות
בסדרת טלוויזיה רצון ללכת למקום יותר "מואר" ו"רך" בהצגת ההוויה ולפנות אל
המכנה המשותף הרחב יותר. אם בקרב היוצרים הוותיקים כאורי ברבש, יליד שנות
ה40 -, גם הסרטים וגם סדרת טלוויזיה מבליטים ערגה אל אותה חוויה קולנועית של
פעם, אזי במאים צעירים הנמצאים בשנות ה20 - וה30 - שלהם והטלוויזיה היוותה
חלק מחוויות ילדותם, מספקים תוכן דליל יותר וקצב מהיר יותר מבעבר (בן-סעדיה,
79).-81 :2001

לעומת התקופה שבה הקולנוע ייצג רומנטיקה שקשה לתקצר, אזי הווידאו
והטלוויזיה עושים נסיונות להעלות את כושר הצפייה לקליטת משמעויות בחלקי
שניות (ירון, 14 :1995). מכיון שכך, ארצה לטעון כי בין במאים שפעלו בארץ משנות
ה50 - עד שנות ה80 - לבין במאים צעירים ניתן לזהות הבדלים הנוגעים לתכנים,
לצילום, לסגנון העריכה ועוד. אם נתיחס למסורת הבימוי בארץ, כפי שניתן לראות
מאז שנות ה50 - בסרטים כמו "הם היו עשרה" (1960) שיצר ברוך דינר או "חמש
חמש" (1980) שיצר שמואל אימברמן, כאשר הסרטים עוסקים בתכנים הנוגעים לארץ
ישראל במובן האידאי שלה, בדמות הצבר, בצבא ובקיבוץ. מאפייני הסרטים אינם רק
בתוכן, אלא גם בקצב, בתכיפות הקאטים, הצילום וזאת מול סרטים שיצרו במאים
צעירים, כמו "הפנימיה" (1983) שיצר יעוד לבנון או "הדרך לעין חרוד" (1990), שיצר
דורון ערן.

נראה שהנושאים לכאורה דומים. שילוב של צעירים, התישבות, בעיות
מוסריות - התלבטויות והתחבטויות. יחד עם זאת, קיימים הבדלים מהותיים באופי
הסרט שיצרו במאים עד שנות ה80 - לעומת סרטים שנוצרו בעשור וחצי האחרונים.
לטענתי ההבדל בין התוצר שמוציאים הבמאים מתחת ידיהם נובע מהשוני בין "דור
הטלוויזיה" העכשווי לבין הדור שגדל על הקולנוע עוד בטרם היות הטלוויזיה זמינה
וחלק מהחיים של כל בית. ניתן לראות את השוני גם בסגנון של סרטים שעשה במאי
כאימברמן לקולנוע או לטלוויזיה, כמו "מנת יתר" (1993) לקולנוע, "חדווה ושלומיק"
(1970) לטלוויזיה או "דום לב" (2001), כשכולם מאופיינים בשוטים ארוכים, ברצף
נרטיבי, בצילום מלא ורציף, לעומת סרטים כשל הבמאי גור בנטוויץ "הכוכב הכחול"
(1994), "משהו טוטאלי" (2000) וסרטים קצרים שיצר לטלוויזיה, שבהם מורגשת
השפעת הטלוויזיה שעליה גדל. הדבר בא לידי ביטוי בבימוי, בצילום, בעריכה וכמובן
בתכנים שבהם הוא עוסק.

לפיכך ארצה להראות את השוני בין דור הטלוויזיה לבין הדור שקדם לו, בעשייה
הקולנועית בשנות ה90 -, בקטגוריות הבאות:
צילום (לונג שוט, מדיום שוט, סלואו מושן, קלוז אפ וכו').
קאטים בעריכה.
תכנים (הנוגעים לעומק תהפוכות החיים או קלילים וכן הזויים ו"מוטרפים").
טכניקות בימוי.
אפקטים מיוחדים.

טענתי תהיה, כי בקרב הבמאים הוותיקים, גם כאשר הם יוצרים כיום דרמה או
סדרה לטלויזיה, עדיין הם יוצרים קולנוע, על פי הקטגוריות שהיו נהוגות בעשייה
הקולנועית שלהם בעבר ואילו בקרב הבמאים הצעירים, שגדלו על הטלויזיה, גם
כאשר הם עושים סרט באורך מלא, עדיין העשייה הקולנועית שלהם נבנית על פי
קטגוריות טלוויזיוניות, השונות במקצב, בתוכן, בצילום, בעריכה ובאפקטים. אם
אשתמש במושגיו של חוקר האמנות הקלאסית ולפלין, אוכל לומר, כי העשייה
הקולנועית של הבמאים הוותיקים הינה קלאסית יותר, על פי קריטריונים שקבע
ולפלין ועליהם ארצה להצביע בעבודתי זו, בעוד שמימדים קלאסיים אלה, אינם
נמצאים בדרך כלל, בעשייה הקולנועית והטלוויזיונית של הבמאים הצעירים שגדלו
על התרבות הטלוויזיונית.

כדי להראות את ההבדלים הנוגעים לטענתי, אציג בפרק הראשון ספרות רלוונטית
לנושא מהארץ ומהעולם. בפרק השני אעסוק בשפה הטלוויזיונית, תוך התיחסות
לשימושים שעשו בה בקולנוע ובטלוויזיה יוצרים בני דור הטלויזה. בפרק השלישי
אתייחס באופן כללי ליוצרים וותיקים כאורי ברבש וצעירים כדן ונואית גבע או בני
תורתי, כאשר בפרק הרביעי אציג בהרחבה את הקטגוריות שלעיל, תוך התמקדות
ביוצרים הוותיקים דן וולמן שמואל אימברמן וביוצר ערן ריקליס, בן דור הביניים,
שלא גדל על הטלויזיה מילדותו ומולם ביוצרים הצעירים נואית ודן גבע וגור בנטוויץ',
וכמו כן אתייחס בקצרה לאיתן צור, במאי סדרת "הבורגנים" (2000), כמקרי מבחן
שבהם ארד לפרטי הקטגוריות, הן ביצירתם הקולנועית והן ביצירתם הטלוויזיונית.
את מסקנותי אגיש בסיכום.

מקורות:

אבישר, א., (1995), אמנות הסרט, האוניברסיטה הפתוחה, תל-אביב.
אולשטיין, ע. וויינבך, ל., "הבעת אי נחת - השוואת הכשירות התקשורתית של דוברים ילידיים ולומדי עברית", הד האולפן 52, 1987, עמ' 23-27.
בן-סעדיה, א., "חלומות בחצר האחורית", פנים 16, 2001, עמ' 76-81.
בן-שאול, נ., (2000), מבוא לתאוריות קולנועיות, תל-אביב.
ברש, מ., (1977), מחשבת האמנות בדורות האחרונים, מוסד ביאליק, ירושלים.
גרוס, נ. וגרוס, י., (1991), הסרט העברי, הוצאת המחברים, ירושלים.
גרץ, נ., (1994), סיפור מהסרטים, האוניברסיטה הפתוחה, תל-אביב.
ירון, ת., "ימי המונטאז' והשפעת הווידאו על שפת הקולנוע", סינמטק 87, 1995, עמ' 14-16.
כהן, י. וריב"ק, ר., "אלי מקביל, פוסט-פמיניזם ורווקות חדשה", פנים 16, 2001, עמ' 66-75.
לוין, ד., "גיבורים, מפלצות וילדים טובים", פנים 14, 2000, עמ' 107-115.
פרמינגר, ע., (1995), מסך קסם - כרונולוגיה של קולנוע ותחביר, האוניברסיטה הפתוחה, תל-אביב.
שוורץ, ר., "שורו: עיר פוסט-מודרנית תועה מחפשת גורו", בתוך: גרץ, נ., לובין, א. ונאמן, ג'., (עורכים), (1998), האוניברסיטה הפתוחה, תל-אביב, עמ' 316-327.
Arzooni, O.G.J, (1983), The Israeli Film Social and Cultural Influences 1912-1973, Garland Publishing Inc., New-York London.
Brady, B., (1994), Principles of Adaptation for Film and Television, University of Texas Press, Austin.
Brady, B. Lee, L., (1988), The Understructure of Writing for Film Television, University of Texas Press, Austin.
Canale, M. Swain, M., "Theoretical Bases of Communicative Approaches to Second Language Teaching and Testing", Applied Linguistics 1(1), 1980, pp. 63-72.
Chomsky, N., (1982), Lectures on Government and Binding, Forest Publications, Dordercht.
Dixon, W.W., (1999), Disaster and Memory Celebretiy Culture and the Crisis of Hollywood Cinema, Columbia University Press, New-York.
Gerbner, G., "Who is Shooting Whom?: The Content and Context of Media Violence", in: Pomerance, M. Sakeris, J., (ed.), (1999), Bang BANG, Shoot SHOOT!, Simon Schuster, Needham Heights, pp. 81-86.
Halliday, M.A.K., (1975), Learning How to Mean: Explorations in the Development of Language, Edward Arnold, London.
Kronish, A., (1996), World Cinema: Israel, Fairleigh Dickinson University Press, Cranbury.
Larson, R.D., (1995), Films Into Books, The Scarecrow Press, Lanham.
Salomon, G., (1979), Interaction of Media Cognition and Learning, Jossy Bus Pub., San Francisco.
Sternerg, R.J., (1985), Beyond IQ: A Triarchic Theory of Intelligence, Cambridge University Press, Cambridge, Mass.
Weinberg, R.A., "Intelligence and IQ", American Psychologists 44, 1989, pp. 98-104.

תגים:

טלביזיה · רייטינג · ישראל · גור · בנטוויץ · שמואל · אימברמן · דורון · ערן · סצנה · תסריט · תרבות · צפייה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "השפעת החשיפה הטלוויזיונית בגיל צעיר על היצירה הקולנועית", סמינריון אודות "השפעת החשיפה הטלוויזיונית בגיל צעיר על היצירה הקולנועית" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.