חובת גילוי נאות על ידי הבנקים הבעיה ופתרון אפשרי

תקציר העבודה:

חובת גילוי נאות על ידי הבנקים - הבעיה ופתרון אפשרי
תוכן עניינים
מבוא
פרק א: חובת גילוי נאות - האליה והקוץ
1.1. הבהירות היחסית של השירותים הבנקאיים
1.2. תלונות הציבור ביחס לאמונו כלפי הבנקים
פרק ב: הכשל המוסרי ועקיפת החוק
פרק ג: הדרך להילחם בתופעה
סיכום
ביבליוגרפיה

מבוא

לבנקים קיימת חובת גילוי נאות ומשמעות הדבר שעל הבנק לדווח ללקוח על
עלות מול תועלת של כל פעולותיו. על אנשי הבנק לדווח ללקוח המעוניין להשקיע
בבורסה מה מצב שוק המניות לאשורו, מבלי לנסות ולקדם מניה של חברה שבינה
לבין הבנק קיים ניגוד אינטרסים. על הבנק גם לדווח ללקוח איזה כרטיס אשראי
עדיף עבורו אם הפקיד מתבקש לענות על כך וכן לגבי ההצדקה לחיובו של הלקוח
בעמלות שונות, כאשר פעמים רבות אין הלקוח מודע לגבי משמעותן.

הגילוי הנאות נועד כדי להתמודד עם בעיות אתיות רבות, כמו יחסי עלות
תועלת בין השקעה של הלקוח לבין החבויות שיידרש להן. דוגמא לכך היא תכנית
החיסכון. איסור התניית שירות בשירות מונע מהבנקים לחייב לקוח בפתיחת
תכנית חיסכון במתן אשראי. למרות זאת קורה לא אחת כי נרמז ללקוח שפתיחת
תכנית חיסכון תסייע לו בעתיד בקבלת אשראי רחב יותר ולא זו בלבד שהדבר
אסור, אלא שגם לא נאמר ללקוח מה תהיה עלות האשראי לעומת רווחיו
האפשריים מתכנית החיסכון. לעתים קרובות נוצר מצב שבו נגבים מהלקוח
אחוזים גבוהים של ריבית מצטברת וחריגה, כאשר הפער בין ריבית זו לבין הריבית
של תכנית החיסכון הוא %10 ויותר. למותר לציין כי ריבית זו הנגבית מהלקוח,
מעקרת את כל התועלת שבתכנית החיסכון.

בעיית הגילוי הנאות הינה בראש וראשונה בעיה ערכית. נושאים כמו התניית
שירות בשירות, שכנוע לקוח לרכוש מניה בשעה שיש טובות ממנה ואי-דיווח ללקוח
על העלויות הניצבות בפניו, כאשר הוא אינו מבין בכלל מרכיבי החיובים מעידים על
נורמות ערכיות מעוותות שהלכו והשתלטו על עולם הבנקאות (יזרעאלי, :1988
425).

המחוקק למד במשך השנים את אותן בעיות הנוצרות במערכת הבנקאית
וחוקק שרשרת חוקים ובכללם איסור התניית שירות בשירות, איסור המלצה על
מניה בחברה שלה אין ניגוד אינטרסים עם השירות הבנקאים וחוק חובת גילוי
נאות על ידי הבנקים. למרות זאת, נוצרו פרצות שונות שעל ידיהן הצליחו הבנקים
ונציגיהם מול הלקוחות, לעקוף את אותם חוקים הן בדרך של המלצה על תכנית
חיסכון, מבלי להתנות זאת במתן אשראי, כאשר בפועל התנאי קיים. בנוסף לכך
מוכרים הבנקים את מניותיהם ומניות החברות הקשורות בהם דרך קרנות
הנאמנות ובעיקר הם אינם מבהירים ללקוח מהם הקודים השונים המהווים את
כותרת החיוב שהלקוח מקבל בדף מהבנק.

לדעתי הבעיה נובעת משתי סיבות עיקריות:
א. התחרות החופשית מאפשרת לכל בנק שיטות שונות של מקל וגזר, כלומר
הצגת יתרונות שונים למוצרי המדף שלו, כשבמקביל קיימות עלויות שונות
והיטלים שונים מבנק לבנק.
ב. הבנקים אינם מחויבים בהסבר מפורט של העלויות השונות, כך שלקוחות
רבים אינ מודעים לכך שעבור משיכת צ'ק הם משלמים פעמיים ועבור דף
החשבון הם משלמים בנפרד וכן גם עבור הקצאת אשראי בכל תקופה
מסוימת וכן הלאה.

נראה כי ניתן להגדיר את הבעיה בהיעדר בהירות ושקיפות במערכת
הבנקאית. רבים מהלקוחות אינם טורחים לברר מה משמעותו של כל פריט והדבר
מנוצל על ידי הבנקים באופן גורף לעשיית רווחים שלעתים לא יקבלו מראש את
הסכמת הלקוח.

מכיוון שכך, אטען לצורך בשקיפות ובהבהרת הקודים השונים תוך יידוע
הלקוח מראש לגבי העלויות הנלוות לכל פעולה, כאשר לעתים הפעולה אף מיותרת
מבחינתו של הלקוח. דוגמא לפעילויות אלו הן דף החשבון שניתן לעיין בו בבנק
האלקטרוני או להפיקו באינטרנט הביתי. בנוסף לכך ראוי ליידע את הלקוח כי לא
אחת מתן צ'ק על סכום נמוך עולה לו יותר מאשר לשלם במזומן וכן הלאה.
משמעות הדבר כי יש ליידע את הלקוח מראש בגין העלויות השונות של כל פרט
ולהבהיר לו בדף החיוב על מה בדיוק שילם את המחיר שנגבה ממנו.

לפיכך תהיה השערת מחקרי כי מקורה של הבעיה האתית בניגוד
האינטרסים הנובע מהפקה ושיווק של המוצרים הבנקאיים על ידי אותו גוף. בכך
נמנעת האובייקטיביות שבשיווק, כאשר לכל בנק אינטרס לשווק את מוצריו
ולמקסם את רווחיו והדבר גורם להיעדר שקיפות ובהירות ביחסי בנק-לקוח.

במסגרת שקיפות זו אציע להפריד בין היצרנים לבין המשווקים. היצרנים
במשמעותם הינם בעלי התכניות הפיננסיות החפצים בשיווקן. כיום הם בעיקר
הבנקים. הבנקים הם גם המשווקים את התוצרת. כל בנק משווק את התוצרת שלו,
כלומר את תכניות החיסכון, את קרנות הנאמנות, את תכניות העו"ש ומנסה לקדם
את כרטיסי האשראי הקשורים לאותו בנק או לאותה קבוצה בנקאית. במצב זה
קיים ניגוד אינטרסים בין הבנק ללקוח, כאשר הבנק ינסה לקדם תמיד את המוצר
שלו, גם אם קיימים בשוק מוצרים אטרקטיביים יותר עבור הלקוח. לטענתי, רק
הפרדה בין הגוף היצרני והגוף המשווק תוכל ליצוק שקיפות שתוביל לשיווק של
כלל המוצרים הבנקאיים הקיימים, כאשר התחרות תהיה צולבת.

מצד אחד תהיה תחרות בין כלל המוצרים השונים, כפי שקיימת תחרות
מוצרי מדף בסופרמרקט, ומאידך תהיה תחרות בין מוסדות השיווק השונים,
כלומר בין הבנקים, כשם שקיימת בין רשתות השיווק השונות. בדרך זו ומתוך
כפיפות למגבלות עסקיות המונעות התאגדויות מונופוליסטיות או קרטליות, יוכל
הלקוח לקבל את כל המוצרים בכל סניפי הבנקים, כאשר כל בנק ינסה לשווק את
המוצרים באופן מושך יותר ללקוח ובכך להגדיל את נפח המכירות שלו. הדבר
יחייב את הבנקים להציג באופן ברור את העלויות השונות של המוצרים ואת יתרונו
היחסי לעומת מתחריו.

לפיכך בפרק הראשון אציג את חובת הגילוי הנאות מצד הבנקים על פי חוק.
את מעלותיה ואת הפרצות המאפשרות לבנקים להערים על לקוחותיהם שפע
חיובים שאינם ברורים. הפרק השני יעסוק בבעיה המוסרית, היינו הכשל האתי,
כאשר יתברר שפעולות הבנקים אינן עומדות לעיתים גם במבחן החוק ומדובר
בעקיפה שהיא בין בחינת 'נבל ברשות התורה' ובין התעלמות מחוק אשר עלולה
להוביל לתביעה ייצוגית. בפרק השלישי אעסוק בדרך להילחם בתופעה וליצור את
השקיפות על ידי העמדת גורמי התועלת כיסוד עיקרי להגברת האתיקה בדרך של
הפרדה ארגונית, בין הגוף היצרני לבין הגוף המשווק את התכניות הפיננסיות. את
מסקנותיי אגיש בסיכום.

מקורות:

אורגלר, י., "השפעת התוצאות העסקיות של הבנקים הישראלים ב- 1983 על תדמיתם בחו"ל", רבעון לבנקאות כ"ג(90), 1984, עמ' 42-47.
אוחיון, מ.מ., ולוי, י.מ., (1991), אחריות מנהלים בחברות, בורסי, תל אביב.
בסוק, מ., "האוצר נגד מהפכות" , הארץ 11.11.1999, עמ' ג'1.
בר-יוסף, י., "הוועדה להבטחת המוניטין של הבנקים", רבעון לבנקאות כ"ד(93), 1985, עמ' 92-102.
גבע, א., (1997), מוסר ועסקים, האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב.
גנחובסקי, ד., "הממשלה ומאזני הבנקים", ידיעות אחרונות 8.2.1984, עמ' 21.
גרינץ, י., (1978), לקסיקון לבנקאות ולסחר, מסדה, תל אביב.
וינרוט, א., ואדלשטיין, ב., (1996), התניית שירות בשירות על ידי תאגיד בנקאי, בורסי, תל אביב.
יזרעאלי, ד., (1988), אחריות חברתית בניהול, האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב.
יפת, י. א., "הבנקאות במשק ובחברה", רבעון לבנקאות י"ג(52), 1974, עמ' 63-68.
לדרמן, א., (תשל"ח), אחריות פלילית של תאגידים בישראל, חיבור לשם קבלת התואר דוקטור למשפטים, האוניברסיטה העברית, ירושלים.
להמן, א., "תדמית הבנקים בציבור", רבעון לבנקאות 57, 1975, עמ' 28-32.
לוי, י., (1990), השפעת הריבית על הצריכה הפרטית, במודל מסורתי ובמודל עם צפיות רתיונאליות. ממצאים אמפיריים 1988-1962, בנק ישראל, ירושלים.
עלון שבי"ל (שקיפות בין לאומית) ישראל - 1999.
פלג, ד., (1988), השפעת סוג המוצר המופק בארגון על מחויבות העובדים בו, חיבור לשם קבלת התואר "מוסמך", אוניברסיטת תל אביב - החוג ללימודי עבודה, תל אביב.
פרגוסון, ס.א., (תשל"ו), תיאוריה מיקרו כלכלית, שוקן, תל אביב.
פרץ, ס., "מורידים את כפפות המשי", הארץ 10.11.1999, עמ' ג'5
Coughlan, S.G., Downe-Wamboldt, B., Elgie, R.G., Harbison, J., Melanson, P. Morrow, M., "A Practical and Ethical Evaluation", Dalhousie Law Journal, Vol 19(1), Spring 1996, pp. 45-70.
Hirst, F.W., (1905), Monopolies trusts and karatels, London.
Landau, P., "The big picture: black ot white?", The Jerusalem post, 24.12.1984, pp. 1, 7.
Shenkar, O. Yuchtman-Yaar, E., "The image of Israeli bankiung", The international journal of bank marketuing 4(3), 1986, 69-80.
Shenkar, O. Yuchtman-Yaar, E., (1989), Reputation: A neglected dimension in organization theory, Unpublished paper, Tel-Aviv.

תגים:

שירות

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "חובת גילוי נאות על ידי הבנקים הבעיה ופתרון אפשרי", סמינריון אודות "חובת גילוי נאות על ידי הבנקים הבעיה ופתרון אפשרי" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.