סטריאוטיפ הערבי בספרות הילדים העברית

תקציר העבודה:

עבודה זו תדון בדמותו של הערבי בסיפורי הילדים. בספרות הילדים, ב -40 שנותיה הראשונות של המדינה לווה הערבי במגוון סטריאוטיפים מבזים ומשפילים. מצב הלוחמה שבין ישראל לשכנותיה גרם לכך שהערבי נתפס בדרך כלל כשלילי וכך הצטייר גם בספרות הילדים אשר היוותה במידה רבה סוכנת סוציאליזציה של הממסד ונועדה לחנך את הדור הצעיר לנורמות המקובלות על עושי המדיניות.

חוקרים ואנשי חינוך רבים רואים את סיפורי הילדים כמגמתיים ברובם וככאלה המהווים גורם מחנך. דרך סיפורים אלה ניתן להחדיר בילדים רעיונות, אמונות ודעות, לגבי נושאים שונים אשר יעצבו את תפיסתם בעתיד. מאחר וישראל שהיתה שרויה שנים רבות במצב מלחמה עם שכנותיה הרי סביר כי יעשה שימוש בין השאר גם בספרות הילדים, לצורך הצגת מעלותיהם של המדינה ותושביה, בעיקר היהודים, מול מגרעותיהם של האויבים הערבים.

עם בואו של אנואר סאדאת לישראל וחתימת הסכמי השלום עם מצרים, החל שינוי הדרגתי ואיטי בהצגתו של הערבי בספרות הילדים העברית, עד אשר בשנות ה-90 כמעט ואינו מוזכר עוד בספרות זו. מטרתה של העבודה הינה לבדוק את יחס ספרות הילדים לדמותו של הערבי במקביל להתפתחות תהליך השלום.

בעבודתי ארצה לטעון כי הצגת דמות הערבי בספרות הילדים העברית, מהווה סמן למעמדה של ישראל באיזור וליחסיה עם המדינות השכנות בעולם הערבי בכלל. בהמשך אטען כי ככל הנראה ימשיך להשתנות יחס ספרות הילדים העברית לערבי עם כינונו של שלום כולל באיזור, כאשר הערבי שכמעט ונעלם מספרות הילדים העברית,
יחזור אליה כדרך שמופיעים בה ישראלים, אמריקאים או אנגלים, מבלי לצרף סטריאוטיפים מעליבים וככל שתרבה הנורמליזציה באיזור, כך יצטייר הערבי, כמו היהודי, כחלק מהסביבה.

לשם כך אציג בפרק הראשון את ספרות הילדים כדרך להחדרת דעות וכגורם מנחנך על פי ספרות תיאורטית ומחקרית. בפרק השני אתייחס למהות הסטריאוטיפ, למקורותיו ולדרך בה הוא נלמד. שני פרקים אלה יהוו מעין חומר רקע טכני, שיסייע לי לתמוך בטענתי.

הפרק השלישי ידון בספרות הילדים בשנותיה הראשונות של המדינה, בעיקר עד כינון השלום עם מצרים. הפרק ידון בדרך הצגתו של הערבי בספרות הילדים ובתכונות המיוחסות לו [רצח, פחדנות, לכלוך, טפשות וכו'] ובדרך שבה מעצבת ספרות זו את חשיבתו של הילד בשלב ההתבגרות. משמעות הדבר הצגת ספרות הילדים כאחד המקורות להעברת הקונפליקט היהודגי ערבי מדור לדור.

אמנם תחילת תהליך השלום המובנה עם מצרים היה ב-1977, אך הסטריאוטיפים שהודבקו לערבים המשיכו להופיע בספרות זו תוך דעיכה איטית עד שנות ה-90. הפרק הרביעי יעסוק בתהליך השינוי שחל בספרות הילדים בשנות ה- 80 והתחזק בשנות ה-90, כאשר עם התקדמותו של תהליך השלום, גם נעלם הערבי מספרות הילדים ויחד איתו הסטריאוטיפים השליליים שדבקו בו.

הפרק החמישי יציג את האפשרויות הגלומות בכוחה של ספרות הילדים תוך ניצול המכניזם החינוכי לצורך שינוי הסטריאוטיפ ולצורך החדרת רעיונות של שלום ופתיחות בעתיד, תוך ביסוס התמיכה לטענתי. את מסקנותי אגיש בסיכום.

תוכן עניינים:
מבוא
פרק א - ספרות הילדים כדרך להחדרת דעות וכגורם מחנך
פרק ב - הסטריאוטיפ
פרק ג - ספרות הילדים בשנותיה הראשונות של המדינה [עד תקופת כינון השלום עם מצרים]
פרק ד - ספרות הילדים מאז כינון השלום עם מצרים
פרק ה - כוחה של ספרות הילדים כסוכנת סוציאליזציה
סיכום
ביבליוגרפיה

מקורות:

אורן, י., (1984), תורת החינוך החברתי, יחד, ראשון-לציון.
ברגסון, ג., (1966), שלושה דורות בספרות הילדים העברית, יסוד, תל אביב.
ברגר, ד., "הירוטיזציה וזה-הומינזציה של דמות הערבי - עמוס עוז, דן בניה סרי וא.ב. יהושוע", מקרא ועיון 65(90), 1994, עמ' 41-39.
ברוך, מ., (1991), ילד אז ילד עכשיו, ספריית פועלים, תל אביב.
בר-טל, ד.; "הסכסוך הערבי - ישראלי כבלתי-נשלט והשתקפותו בספרי הלימוד הישאלים", מגמות לט, 1998/9, עמ' 445-491.
בר-טל, ד., וגוטמן, י., "מינו ומצאו של הילד", עיונים בחינוך 28, 1980, עמ' 127-134.
בר-טל, ד., וזולטג, ש., "השתקפות דמות הערבי ויחסי יהודים-ערבים במקראות", מגמות לב, 1989, עמ' 301-317.
בר-טל, ד., ורביב, א., "מי הוא פטריוט: תפיסת המושג פטריוט בעיני תלמידי בתי ספר תיכוניים", עיונים בחינוך 42, 1985, עמ' 33-52.
גלבוע, א., (1990), מחשבת חינוך, זמורה ביתן/ איתאב, תל אביב.
גלבוע, מ., (1994), ספרות ילדים ונוער, רשפים, תל אביב.
דר-קליין, י., (1997), אגדת הלאום המתהווה: הסיפורים לילדים ונוער שכתבה וערכה ברכה חבס בשנים 1940-1933, עבודת גמר לקראת התואר "מוסמך במדעי הרוח", אוניברסיטת תל אביב, תל אביב.
ולדן, צ., "ספרי קריאה במקום ספרי לימוד" ספרות ילדים ונוער 18(ד)[72], 1992, עמ' 57-62.
חובב, ל., "עיצוב נושא הים בירת ילדים בין דורית", בתוך: חובב ל., (עורכת), (1997), בצליל ובצבע, הקיבוץ המאוחד, תל אביב, עמ' 132-164.
יגר, י., (תשל"ד), מטאפורה דימוי וניב, מ. ניומן, ירושלים - תל אביב.
כהן, א., (1977), דרך הרוח (כוחה המחנך של ספרות), יחדיו, תל אביב.
כהן, א., (1985), פנים מכוערות במראה, רשפים, תל אביב.
פינס, ד., (1958), מלון לועזי עברי, עמיחי, תל-אביב.
רגב, מ., (1992), ספרות ילדים - השתקפויות, אופיר, תל אביב.
רהב, א., (1991), התפתחות ספרות לא-קנונית מקורית לילדים משנות ה- 50 - "חסמב"ה" כמקרה מבחן, עבודת גמר לקרראת התואר מוסמך למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב, תל אביב.
ריב"ק, ר., "'מבט לחדשות' והקונצנזוס: השיח הפוליטי של הורים וילדים בישראל בתחילת האינתיפאדה", גדיש ב', 1994, עמ' 128-138.
שגב ע. וגריי פ., (1995), אסטרטגיה ליחידה עסקית, האוניברסיטה הפתוחה, תל-אביב.
שטרן, ד., " ה"קומיקס" כתמונת עולם וכספרות ילדים", בתוך: ברוך, מ., ופריכטמן מ.,(1984), מחקרים בספרות ילדים, אוצר המורה, ירושלים, עמ' 57-46.
שיכמנטר, ר., (1996), טקסטים לילדים ולנוער כסוכנים אידיאולוגיים - מקרה מבחן: ספרות הילדים והנוער של הזרם הליברלי ביהדות גרמניה 1938-1933, עבודת גמר לקראת התואר "מוסמך למדעי הרוח", אוניברסיטת תל אביב, תל אביב.
Benziman, H., "Israei children's literature as a contributor to emotional and cognitive development", in: Berlin, C., (ed.), (1985), Jewish Children's Literature, Harvard University Library, Cambridge
Bettelheim, B., (1977), The uses of enchantment - The meaning and importance of fairy tales, Vintage books, New York.
El-Asmar, F., (1986), Through the Hebrew looking-glass, Amana Books-Zed Books, Vermont-London.
Feiffer, J., (1965), The great comics book heroes, Washington.
Yassour, H., "Illistartion and testy in children's Hebrew poetry books", Jewish children's literature, Harvard University Library, 1985, pp. 13-28.
Colby, A., Kohlberg, L., with Kauffman, k., "Theoretical introduction to the measurment of moral judgment", in: The measurment of moral judgment, (1987), N.Y.: Cambridge University Press, pp. 1-40.

תגים:

אפליה · דעות · קדומות · מזרח · תיכון

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "סטריאוטיפ הערבי בספרות הילדים העברית", סמינריון אודות "סטריאוטיפ הערבי בספרות הילדים העברית" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.