האקזיסטנציאליזם של ז'אן פול סארטר והאלימות כמאבק להשגת חירות

תקציר העבודה:

אלימות (פוליטית) היא תוצר של דיכוי. זאת יאמר כל פילוסוף הרואה עצמו אדם מוסרי בראש וראשונה. אלימות של החזק כלפי החלש נועדה לדכא אותו; אלימות של המדוכא כלפי המדכא נועדה לשחררו. זוהי הדיכוטומיה. כמי שמרבית שנותיו תמך בקומוניזם וכל שנותיו תמך ברעיון 'המהפכה' (אכן כרעיון, כלומר מהפכה פילוסופית, מהפכה קונספטואלית, מהפכה נפשית - לאו- דווקא מהפכה פוליטית, משטרית, מדינית או חברתית), ראה סארטר במשטר הדיכוי כאמור כמקור האלימות (שוב, הפוליטית) בעולם - לכל הפחות בעולם המערבי.
סארטר אינו מתעניין במחקריו במשטרים של דיכוי-לשמם. מדינות טוטליטריות ודיקטטוריות אינן נתפסות אצלו כמוסריות מלכתחילה ולכן אין כל טעם לבוא בביקורת מוסרית כלפי אלימותו של השלטון. כאקסיסטנציאליסט הרואה בחירות את תמצית הקיום, סארטר אינו מחפש אותו היכן שהוא אינו אמור להימצא אלא היכן שהוא מושם לנס ולתכלית רעיונית: המשטרים הליברליים המערביים הדמוקרטיים. שם אמור האדם להיות חופשי, שכן אלו הם משטרים המבססים את כל קיומם על עקרון השוויון והחירות.
כתיבתו של סארטר השתנתה עם השנים. כלוחם למען שחרורו הטוטאלי והמוחלט של האדם מכל כבל מנכר או מדכא (בשנות ה-40' המוקדמות) נהיה עם הזמן לוחם חירות קבוצתי ומנהיג חברתי, בא כוחם של המהפכנים המחפשים את חירותם. לא לאורך זמן יכול היה סארטר להשאר 'אידיאליסט'. הוא חייב היה לצאת אל הרחובות. וברחובות חיכתה האלימות, שם פשתה בכל פינה ועל כל קיר.
בחיבור זה אנסה לראות כיצד ראה סארטר ההומניסט, מחבר 'האקזיסטנציאליזם הוא הומניזם', מי שראה לנגד עיניו חירות אוניברסלית, מוחלטת, כוללת, שאינה תלויה בדבר, כיצד ראה הוא את האלימות ככלי במאבק למען השגת הערך הנעלה מכולם - ערך אשר סארטר עצמו מזהה אותו כתכלית הקיום - החירות. אנסה ליישב כאן את הסתירה המשתמעת הזו, לפיה האלימות, שהיא צורת הביטוי הלא תרבותית ולא אנושית ביותר (שהרי היא הורגת, באופן מילולי ממש), היא-היא למעשה הכלי האמיתי והטהור כמעט, להשיג את החירות האמיתית של האדם.
סארטר לא יוצא מנקודת מבט ניטשאית. הוא אינו סבור שהחרות היא החופש לבנות 'סופר אדם' וכי הרשות נתונה. נקודת מוצאו היא שונה. נקודת מוצאו - השנים הראשונות שלאחר המלחמה האיומה - היא זו בה נוטלים שבטים לידיהם את נס המרד ומבריחים מעל אדמותיהם את הכובש הלבן הזר. בהם מתמקד סארטר כמקרה מייצג ללגיטימיות של השימוש באלימות כמעניקה חירות - כמעניקה אנושיות. סארטר מקנא כמעט בפורעי החוק הנוטלים את החירות בידיהם ועושים בה כראות עינם. את המעבר הזה - מאלימות טהורה שהיא לשמה, אל האלימות הפוליטית שהיא לשם השגת החירות - את המעבר הזה אנסה לבחון בחיבור זה.
אתמקד בשני חיבורים עיקריים: בחיבורו החשוב הראשון מ ; Being and Nothingness ,-1943
ובחיבורו המאוחר יותר מ-The Critique of Dialectical Reason ,1960. הראשון, כצפוי ממי שעוד לא יצא אל 'העולם האמיתי', עוסק במקומו של האדם ביקום התופעות האמפיריות כיצור עצמאי המחפש את חירותו. אין צורך לגמגם: אין כאן כמעט כל מחשבה קבוצתית או מהפכנית. זהו חיבור אידילי, כמעט אפלטוני, המנסה להעניק משמעות אופטימית חסרת תלות וחסרת סכנה (ויש שיאמרו חסרת סיכוי) לחיים האומללים בעולם הקר והמנוכר.
החיבור השני, מאוחר הרבה יותר, הוא חיבור בוגר ומפוכח של מי שעבר מאסר ומלחמה והבחין בשינויים חברתיים גדולים בעולם התופעות אותו הכיר מקודם. זהו חיבור פוליטי, חברתי, מהפכני, הקורא למרד ממש, הן בבורגנות והן בקולוניאליזם; זהו חיבור אשר לוקח את המושג 'חירות' ו- 'אלימות' ומדביק אותם יחדיו לכדי משמעות אפוקליפטית כמעט.
תוך דיון מפורט בשני החיבורים הללו, באמצעות קו מחשבה לוגי לא מדי מפותל, אנסה להשיב על השאלה שמעסיקה אותנו מן ההתחלה: כיצד מעניק סארטר לאלימות ולטרור לגיטימיות כה רבה במאבק הלאומי והפוליטי?
או במלים אחרות: אלימות וחירות, אלימות כחירות: כיצד משרתים שני מושגים מנוגדים אלה, זה את מטרתו של זה?

תוכן עניינים:
הקדמה ומבוא
חלק א': Being & Nothingness - מסע אל העצמי
חלק ב': ביקורת התבונה הדיאלקטית - הקבוצה ורוח המרד:
פרק 1: ביקורת התבונה הדיאלקטית
פרק 2: מיחיד לקבוצה: דיאלקטיקה של התארגנות
חלק ג': דה קולוניזציה: האלימות משחררת:
פרק 1: דה-קולוניזציה כהומניזציה: אלימות כחירות
פרק 2: לאחר השחרור: מהי חירות?
סיכום
ביבליוגרפיה

הערת מערכת:
העבודה כוללת ציטוטים באנגלית מתוך המקורות הביבליוגרפיים.

מקורות:

Aron, Raymond, History and the Dialectic of Violence: an analysis of Sartre's Critique de la raison dialectique, 1976, Harper and Row, New York.
Catalano, Joseph S. A Commentary on Jean Paul Sartre's Being and Nothingness, 1974, Harper and Row, New York.
Dobson, Andrew, Jean Paul Sartre and the politics of reason - A theory of history, 1993, Cambridge University Press, Cambridge.
Fanon, Frantz, The Wretched Of The Earth, 1963, Grove Press, New-York.
Laing, R. D. Cooper, D. G., Reason and Violence - A Decade of Sartre's Philosophy 1950-1960, 1971, Tavistock Publications, London.
Poster, Mark, Sartre's Marxism, 1979, Pluto Press, London.
Sartre, Jean Paul, Being and Nothingness: a phenomenology essay on ontology, 1992, Washington Square Press, New York.

תגים:

אלימות · הומניזם · חירות · מאבק · מחסור · ניכור · סארטר · קבוצה · קולוניזציה · אכזיסטנציאלי

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "האקזיסטנציאליזם של ז'אן פול סארטר והאלימות כמאבק להשגת חירות", סמינריון אודות "האקזיסטנציאליזם של ז'אן פול סארטר והאלימות כמאבק להשגת חירות" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.