יחסו האידיאולוגי של אדולף היטלר כלפי בריטניה- שלוש פריזמות מרכזיות

תקציר העבודה:

תוכן העניינים:
מבוא
בריטניה כאימפריה ארית נערצת
בריטניה כבת ברית חיונית
ההשפעה היהודית בבריטניה
סיכום
ביבליוגרפיה

החטיבה האידיאולוגית של אדולף היטלר המתייחסת למדיניות החוץ של גרמניה היא מן המעניינות ביותר באידיאולוגיה הנאצית. היטלר, בראיה וולגרית, צייר בנאומיו ובחיבוריו תמונת עולם אשר מציגה את מקומן של גרמניה ויתר המעצמות בעבר, בהווה, ובעתיד. אחת ההתייחסויות המורכבות ביותר בתמונת עולם זו היא ההתייחסות כלפי האימפריה הבריטית, אשר כונתה על ידו לפרקים: "אנגליה".
בחינה יסודית של מורכבות זו חיונית בכל ניסיון להבין את מדיניות הרייך השלישי כלפי בריטניה, החל משנת 1933 ועד 1945, אשר רצופה בפעולות סותרות. מחד,כמיהה וחתירה להשגת הסכם מדיני בין שתי המדינות, ומאידך, התחמשות מואצת והפצצת ערי בריטניה.
לכאורה, בריטניה, כאחת האחראיות ל"דקטאט של ורסאי" (1919),כבת בריתה של צרפת השנואה, וכיריבתה של גרמניה במלחמת העולם,היתה אמורה להיתפס על ידי היטלר (מעצם היותו לאומן גרמני) באור שלילי לחלוטין.אולם, בהתיחסותו כלפי בריטניה ניתן לגלות מורכבות רבה הכוללת פנים חיוביים ושליליים גם יחד.
במחקר זה אעמוד על שלושת היסודות האידיאולוגיים המרכזיים שביחסו של היטלר כלפי בריטניה, המהווים יחדיו את הפריזמה דרכה ביסס את מדיניות המפלגה הנאצית, ומאוחר יותר (עם תפיסת השלטון), את מדיניות החוץ של הרייך ביחס לבריטניה.יסודות אידיאולוגיים אלה הינם למעשה שלושת הסטריאוטיפים אשר על פיהם הסביר היטלר את ההתרחשויות בבריטניה ואת התגובות הגרמניות המתבקשות מהתרחשויות אלה.
שלושת יסודות אלה, העולים מהתבטאויותיו הרבות,ובעיקר מחיבורו "מיין קאמפף", מכתביו המכונים "הספר הסודי", ומנאומיו- הינם:
א. בריטניה כאימפריה ארית נערצת המהווה מודל לחיקוי עבור גרמניה במישורים רבים.
ב. בריטניה כבת ברית חיונית עבור גרמניה ותכניותיה העתידיות.
ג. בריטניה כנשלטת על ידי יהודים אשר מעוותים את החתירה הבריטית אחר האינטרס הלאומי.

כידוע, בשלב מוקדם של גיבוש אידיאולוגי בתחום מדיניות החוץ (אותו נוהגים חוקרים לסיים בשנים 1923-1925), מנה היטלר את בריטניה יחד עם ארה"ב וצרפת על אוייבותיה המושבעות של גרמניה, כלומר מדינות אשר לא הפכו לאוייבותיה של גרמניה רק בשל "מצבן האומלל" או בשל נסיבות זמניות1. אולם,לאחר 1925תפיסה אידיאולוגית זו את בריטניה ננטשה כמעט לחלוטין.
בתקופה המוקדמת של גיבוש אידיאולוגי בתחום מדיניות החוץ הסביר היטלר את האיבה הבריטית-גרמנית באתגר אותו הציבה גרמניה למעמדה של בריטניה כמעצמה עולמית מובילה. אנגליה, על פי היטלר, היתה במשך מאות שנים המעצמה העולמית (Weltmacht). אך,מאז 1870 ,כאשר העמים הגרמנים החלו להתארגן והקימו רייך אשר דחק רגלו לכל יבשת והיווה יריב כלכלי מאיים עבור בריטניה ומעמדה בעולם- בריטניה פיתחה איבה רבה כלפיהם.2
בתיאורו את התקופה שבין 1871 ל1914- אומר היטלר:
"Britain unswervingly agitated for war against Germany at every opportunity, until the
Great War broke out... The Great War which shook Europe from 1914-1918 was
.exclusively the deliberate work of British politicians"3

בתקופה זו, האמין היטלר שבריטניה מעוניינת בשעיבודה של גרמניה, או, על פי התבטאות אחרת, בהשמדתה המוחלטת של גרמניה.הוא ראה כניסיונות למימוש מטרה זו את מלחמת העולם הראשונה וכן את כיבוש 3 נמלי הריין על ידי מעצמות ההסכמה (8 במארס 1921), ואת האולטימטום אותו הציבה ועידת לונדון ב5 - במאי לפיו יכבש חבל הרור אם גרמניה לא תקבל את אחריותה למלחמת העולם הראשונה ולא תקפיד על הוראות הסכם ורסאי בנוגע למסגרתה הצבאית .4
על פי תפיסה זו מלחמת העולם הראשונה היתה חלק מפעולה מקיפה של בריטניה נגד גרמניה אשר היוותה גורם המסכן את האינטרס הבריטי הלאומי. תפיסה זו אינה תואמת את הבנתו המאוחרת יותר את מלחמת העולם לפיה המלחמה נגרמה כתוצאה של השפעת היהודים במדינות אירופה אשר גרמה לעיוות האינטרס הלאומי-פולקיסטי במדינות השונות ולשירות האינטרסים היהודיים הבינלאומיים. בתיאוריות המאוחרות יותר של היטלר, בריטניה לא רק שלא היוותה עוד "אוייב אבסולוטי" עבור גרמניה, אלא, נתפסה,כמפורט להלן,בת ברית חיונית לשם הגשמת תכניות הרייך.
בשל הקיפו המצומצם יחסית, מבחינה כרונולוגית ומבחינה אידיאולוגית,של הסטריאוטיפ בו בריטניה מופיעה כאוייב אבסולוטי עבור גרמניה,מצאתי לנכון לא להתייחס אליו בהרחבה וכנגד זאת להתמקד בשלושת היסודות האידיאולוגים אשר פורטו לעיל ואשר מהווים חלק משמעותי הרבה יותר בתפיסה ההיטלראית את בריטניה. בניתוח הסטריאוטיפים הללו אנסה לעמוד לא רק על ביסוסם האידיאולוגי וההסברים להם,כי אם אף לעמוד על התמורות שחלו בהם מאז שנות ה- 20 ועד מחצית שנות ה-40, תוך מתן דגש לגרעין המרכזי בכל יסוד אידיאולוגי נדון.
-----------------------------------------------------------------------------
1. יקל, היטלר: השקפת עולמו וחותמו בהיסטוריה (תל אביב : ספריית הפועלים, 1990), ע' 22.
2. תיאור זה פורט בנאום מן ה10- בדצמבר 1919,וניתן להיתקל בו אף בחיבור:
A. Hitler, Mein Kampf (London : Hutchinson & Co., 1974),p.561
.3. Sales (Ed.), Hitler, My New Order (New York: Reynal & Hitchcock, 1941), p.906
.4. G.Stoakes, Hitler and The Quest for World Dominion (New York: St. Martin's Press1986,), p.90

מקורות:

J.Noakes and G.Pridham (Eds.), Nazism:1919-1945, Vol.3,( Exter: Exter University Publications,1988),.
A.Hitler, Hitler's Secret Conversations:1941-1944, (New York: Octagon Books, 1972)
E. Jaeckel, Hitler's World View: A Blueprint for Power (Cambridge, Mass.: Harvard University Press,1981),.
W.Carr, Arms, Autarky and aggression: German Foreign Policy (London: E.Arnold,1972), .
G.Stoakes, "The Evolution of Hitler's Ideas on Foreign Policy: 1919-1925", in P.D. Stachura, The Shaping of the Nazi State (London: Croom Helm, 1978), .
Hiden, "National Socialism and Foreign Policy: 1919-33", .
F. Genoud, The testament of Adolf Hitler: February-April 1945 (London: Cassel Co. LTD,1961), .
W.Maser, Hitler's Letters and Notes (London: Heinemann, 1973),

תגים:

אדולף · אידיאולוגיה · בריטניה · גרמניה · היטלר · היסטוריה · נאצי · נאצית · תפיסה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "יחסו האידיאולוגי של אדולף היטלר כלפי בריטניה- שלוש פריזמות מרכזיות", סמינריון אודות "יחסו האידיאולוגי של אדולף היטלר כלפי בריטניה- שלוש פריזמות מרכזיות" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.