מקומו של ערוץ ממלכתי (רשות השידור) בעידן הרב-ערוצי

תקציר העבודה:

רשות השידור הוקמה בשנת 1965 על פי חוק הקובע כי הרשות תקיים את השידורים ברדיו ובטלוויזיה כרשות ממלכתית. בראשיתו השידור הציבורי בישראל פעל כדובר הממשלה. מוסדותיה הציבוריים של רשות השידור הם המליאה והוועד המנהל. בראש הראשות עומד המנהל הכללי אותו ממנה ממשלת ישראל, כמו כן ממנה הממשלה את חברי המליאה והוועד המנהל. הדבר גורם להשפעות פוליטיות וכלכליות על רשות השידור.
מבנה רשות השידור מקיף ארבעה גופי שידור: טלוויזיה בעברית ובערבית, רדיו בעברית ובערבית.
הטלוויזיה פועלת במסגרת שתי חטיבות עיקריות: התוכניות והחדשות. חטיבת התכניות אחראית ליתר השידורים המקוריים של הטלוויזיה ומונה חמש מחלקות. חטיבת החדשות אחראית על שידורי החדשות, האקטואליה, ושידורי הספורט.
תפקידיה של הרשות הם: לשדר חינוך ובידור ולספק מידע בתחומי המדיניות, החברה, הכלכלה והמשק. מגמת השידורים היא לשקף את חיי המדינה, מאבקה, יצירתה והישגיה, לשדר אזרחות טובה, להרחיב השכלה ולהפיץ דעת.
החוק תובע מן הרשות להבטיח כי בשידורים יינתן מקום לביטוי מתאים של השקפות ודעות שונות הרווחות בציבור ותשודר אינפורמציה מהימנה.
הפיקוח על רשות השידור עדין לא פסק, כיום תקציב רשות השידור והאגרה טעונים אישור של מליאת הכנסת ושל ועדת הכספים של הכנסת וכמובן שאלה הזדמנויות למערכת הפוליטית להטיל סנקציות שונות על רשות השידור.
בעשור האחרון עברה מפת התקשורת האלקטרונית בישראל שינויים חשובים ומהותיים, אשר הביאו אותה למציאות של ריבוי ערוצים, לעומת המונופול שהיה נחלת רשות השידור עד אז. העידן הרב ערוצי מספק לכל מנוי עשרות ובקרוב אף יספק מאות ערוצי טלוויזיה במגוון שפות ובמגוון נושאים.
חברות הכבלים, הערוץ השני וחברת YES מספקות לצופה חלופות רבות שלא עמדו לרשותו לפני זמן קצר יחסית, המצב החדש מציב את רשות השידור בפני בעיה שכעת כמעט ולא צופים ברשות השידור ביחס לעבר בו צפו רק בה.
הקשה קלה על שלט רחוק מאפשרת לבני-אדם ברחבי העולם לצפות באותה השעה באותו השידור.
יש כאן גורם מאחד, מעין הרמוניזציה בין בני-אדם מגזעים שונים, בעלי אמונות ודעות שונות, המתלכדים סביב אותם תכנים ובאותו הזמן. אך העדין הרב ערוצי גורם גם לתופעת פיצול - "פרגמנטיזציה". מקלט הטלוויזיה איננו עוד "מדורת השבט" שסביבה מתכנסת המשפחה בערב והחברים יכולים לדבר על מה שכולם צפו לבד, יחד ביום שישי. כי עתה, כשאני צופה בדבר אחד, כל אחד מאתנו יכול לצפות במאה אפשרויות אחרות.
חשיבותו של השידור הציבורי לדעת חוקרים רבים נובעת מיכולתו של מדיום זה להיות לא נתון לשיקולי רייטינג ולהוות במה לכל הדעות השונות ומגוונות בציבור גם כאלו שאינן מעניינות את המפרסמים, יכולתו להוות מקום בו ניתן להעביר ביקורת גלויה כלפי הממשל ויכולתו להיות שידור אמין ואובייקטיבי יחסית לשידורים המסחריים.
השידור הציבורי לא יכול להמשיך לפעול כפי שהוא כיום: הניהול בו כושל, יש עליו השפעה מצד הממסד הפוליטי, התוכניות שבו מיושנות ולא תואמות את תפקידו ומטרתו וכו'. על כן יש לערוך בו שינוי יסודי ולהתאימו לרוח התקופה, בעבודה אנסה להראות כי ישנה אופציה שהיא לדעתי הטובה ביותר הכוונה לחיסול השידור הציבורי.

תוכן עניינים:
מבוא
רשות השידור
העידן הרב-ערוצי
מקומו וחשיבותו של השידור הציבורי בסביבה רב-ערוצית
בעיותיו של השידור הציבורי בישראל והצעות לפתרונות
ביבליוגרפיה

מקורות:

אזרחי, י;"הטלוויזיה הרב-ערוצית בישראל"; המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2001.
בראשית, ח;"דו"ח ועדת השידור הציבורי"; מוגש לשר המדע התרבות והספורט, 2000.
טוקטלי, א;"מדיניות תקשורת בישראל"; האוניברסיטה הפתוחה, 2000.
כספי, ד ולימור., י; "המתווכים", עם עובד, 1992.
לבני, י;"הוועדה לבדיקת המבנה והתפקוד של רשות השידור", מוגש לשרת התקשורת ולשר המשפטים, 1993.
לחמן-מסר, ד;"מפת התקשורת החדשה בישראל";אתגרים, סיכונים ואיזונים-כנס שנערך ב- (2-3.1.94).
פלד, י;הוועדה להרחבה ולארגון מחדש של מערך השידורים לציבור בישראל; מוגש לשר התקשורת, 1997.
צוקרמן, א; "הוועדה לבדיקת מעמדה המשפטי, המבני והציבורי של רשות-השידור", מוגש לראש הממשלה, 1997.
צוקרמן, א;"סופה של ועדת צוקרמן"; מתוך העין השביעית, 14: 32-33, 1998.
צוקרמן, א;"לוח השידורים"; מתוך העין השביעית, 21: 28-29, 1999.
צוקרמן, א;"טלוויזיה גלובלית"; אוניברסיטה משודרת, 1999.
קרניאל, י;"אין תמורה לאגרה"; מתוך התקשורת, 34: 38, 1996.

תגים:

טלביזיה · טלוויזיה · טלויזיה · העידן · הרב · ערוצי · ערוץ · ראשון · רשות · השידור

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "מקומו של ערוץ ממלכתי (רשות השידור) בעידן הרב-ערוצי", סמינריון אודות "מקומו של ערוץ ממלכתי (רשות השידור) בעידן הרב-ערוצי" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.