הקהילה הטיפולית לגמילת נוער משימוש בסמים פסיכואקטיבים במלכישוע

תקציר העבודה:

גיל ההתבגרות בחברה המערבית הנו תקופה של חיפוש זהות, אי נחת, כעס וסערה פנימית. המתבגר בחברה המערבית מתקשה להתמודד עם כל אלה. מצד אחד, אין מציידים אותו בסל ברור של ערכים וצווי התנהגות ומצד שני, נותנים בידיו משאבים וכוחות שלא נתנו לו בדורות הקודמים. אין פלא שחלק מבני הנוער מתקשה לסגל לעצמו נתיב ופונה לפתרונות כמו סמים, אלכוהול, הסתכנות שווא וכדומה (עמלה, ע. 1995).
ההתייחסות החברתית למשתמש לרעה בחומרים פסיכואקטיבים ולמתמכר אליהם הנה כאל עבריין או סוטה מחד, או כאל חולה ואף חולה כרוני מאידך, התייחסות שמשפיעה על הויכוח הציבורי בנושא הטיפול במתמכרים, ומתבטאת בהקצאת משאבים לגופים שמטפלים בהם, מהסיבה שהמתמכר הביא על עצמו את הצרה ואין זו חובת החברה לטפל בו. טיעון זה אינו מופנה לחולי מחלות אחרות כגון מחלות לב, סרטן ועוד, הנגרמות בחלקן מהתנהגויות כגון עישון טבק, אכילת יתר ועוד. נכונות החברה להקצות משאבים נובעת לרוב מההנחה שקיים קשר ישיר בין שימוש לרעה בסמים פסיכואקטיבים לבין פשיעה (טייכמן, מ. 1988 / 9 ).
הגישה החברתית השלילית כלפי המתמכר מקבלת ביטוי גם בהנחה הקובעת שהמתמכר הנו חולה כרוני חסר תקנה, או "פעם נרקומן תמיד נרקומן", והמתמכר אינו נרפא לחלוטין, אפילו אם לא השתמש מזה זמן רב (טייכמן, מ. קידר, ת. 1998).
אין תשובות ברורות לשאלת התפוצה והשכיחות של השימוש בסמים ובאלכוהול במגזרים השונים או לאפיוני השימוש והקשריו. השימוש בחומרים חוקיים (סיגריות ומשקאות אלכוהוליים) בקרב בני נוער בישראל עולה על השימוש בחומרים בלתי חוקיים, והשימוש בחשיש עולה על השימוש בחומרים בלתי חוקיים אחרים. היקף השימוש בחומרים פסיכואקטיבים בקרב תלמידים בישראל נמוך בהשוואה לאוכלוסיות מקבילות של תלמידים במדינות מקבילות וכן, השימוש אינו נפוץ בצורה שווה בקרב המגזרים השונים של הנוער בישראל, כאשר הנו עולה בקרב בני נוער בעייתי (נערים במצוקה, מנותקים או במוסדות) על השימוש בקרב הנוער הלומד, תופעה שאינה ייחודית לישראל (ברנע, צ. 1995).
בעבודה זו, נציג תוכנית לגמילה מחומרים פסיכואקטיבים לגיל ההתבגרות בשיטת הקהילה הטיפולית, כפי שיושמה במלכישוע, וכן נבצע סקירה תאורטית.

תוכן עניינים:
1. מבוא
2. היסטורית טיפולי הגמילה בישראל
3. מטרותיה והגדרתה של הקהילה הטיפולית
4. הקהילה הטיפולית לנוער במלכישוע
5. הגישה הטיפולית בקהילה מהיבטים שונים
ההיבט ההתנהגותי
ההיבט הקוגניטיבי
ההיבט הפסיכודינמי
תיאורית "יחסי האובייקט"
6. סיכום
7. ביבליוגרפיה

מקורות:

איילון, א. (2000). אלה כבר לא מסטולית. בשבוע הבא היא מתגייסת לצה"ל. במחנה.
אלישע, ד. וסרג'יו מ. (2000). מדריך רפואי לאיתור, אבחון והתערבויות ראשוניות: שימוש לרעה והתמכרות לסמים ולאלכוהול. אוניברסיטת תל אביב: הוצאת דיונון.
בר-המבורגר, ר. בנבנישתי, ר. עמרם, י. (מרץ 95) דו"ח מחקר מסכם: הערכה מעצבת של הקהילות הטיפוליות בישראל (פברואר 92-אפריל 94). ירושלים: מרכז המידע של הרשות למלחמה בסמים.
בר-המבורגר, ר. טייכמן, מ. רהב, ג. רפאל, ג. רוזבלום, י. (2000) "השימוש בחומרים פסיכו אקטיביים בישראל (מחקר אפידמיולוגי רביעי)" מראות המשטרה. גיליון 172.
ברנע, צ. (1995) היקף השימוש בסמים ובאלכוהול בישראל: סקירת המחקרים האפדמיולוגים. בתוך: דרין, ד. (עורך): סמים: עובדות, שאלות, בעיות. תל אביב: משרד הבטחון ומשרד החינוך, התרבות והספורט, עמ' 124-149.
גלסר, ח. מרגוליס, א.(2000) המחלקה לטיפול בהתמכרויות.עורכים: אלישע, ד. מרצ'בסקי, ס. מתוך: שימוש לרעה והתמכרות לסמים ואלכוהול, עמודים 116-120.
טייכמן, מ. (1998/9) טיפול בהתמכרות לחומרים פסיכואקטיבים: סמים ואלכוהול. פסיכולוגיה א' (2). עמודים 131-149. ירושלים: מכון הנרייטה סולד.
טייכמן, מ. קידר, ת. (1998) הטיפול בהתמכרויות לחומרים פסיכואקטיבים. סדרת מידע לאיש מקצוע, חוברת מספר 2. ירושלים: מכון הנרייטה סולד.
עמלה, ע. (1995). כן - לא, שחור - לבן: משברי התבגרות בישראל על סף שנות ה- 2000. תל-אביב: איתאב.
Lettierty, J.D, Sayers, M. Pearson. W.H (1980) Theories on drug abuse. Rockvile MD: NIDA
Bandura, A. (1997). Self-efficacy: The exercise of control. NY: Freeman.
McDuagall, J. (1989). Theaters of body. NY: Norton

תגים:

התבגרות · מתבגר · פשע · יחסי · האובייקט · נרקוטיקה · פשיעה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הקהילה הטיפולית לגמילת נוער משימוש בסמים פסיכואקטיבים במלכישוע", סמינריון אודות "הקהילה הטיפולית לגמילת נוער משימוש בסמים פסיכואקטיבים במלכישוע" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.