מדיניות בקונפליקט-מקרה ירושלים

תקציר העבודה:

התכנון והבנייה ככלי מדיניות פוליטי
איחוד ירושלים ביוני 1967 הביא להרחבת שטח השיפוט של העיר פי שלושה: משדה התעופה עטרות ומבית החולים הדסה במערב עד נווה יעקב ומזרח תלפיות במזרח. גבולות העיר נקבעו לפי מדיניות אסטרטגית - דמוגראפית ולא לפי שיקולי תכנון טהורים1. עניינה של מדיניות זו היה לכלול בתחומי העיר רכסים ואתרים השולטים שליטה אסטרטגית בעיר ועל דרכים המובילות אליה, ושטחים גדולים נוספים עם מינימום אוכלוסייה ערבית.
מערכת התכנון לעיר נתונה מאז 1967 בלחצים קשים ביותר, וזאת בשל בעלי האינטרסים הרבים והמנוגדים כלפי העיר. אם זה במישור הבינלאומי - בשל חשיבותה ההיסטורית והדתית לנצרות ולאיסלאם. אם זה במישור הלאומי והמקומי שבו יש ניגוד אינטרסים בולט בין הממשלה לעירייה ביחס להתפשטות הבנייה במרחב המטרופוליני של ירושלים, כשהראשונה תומכת בזירוז בניית השכונות החדשות והשנייה שאפה לשמור על אופייה המכונס של העיר. כך גם לגבי גורמים אחרים כמו הכנסיות הנוצריות והוואקף המוסלמי ואף אזרחים מן השורה.2
נוסף על מערכת לחצים סבוכה זו, נאלצות רשויות התכנון לתאם בין חברות וגופים ממלכתיים ועירוניים רבים ושונים, שלעתים אף חופפים בתחומי אחריותם, גופים כמו הקרן לירושלים, החברה לפיתוח מזרח ירושלים, החברה הכלכלית לירושלים ועוד.
שלושה עקרונות בסיסיים מנחים את תכנונה של ירושלים מאז תקופת המנדט ועד היום: ראשית, שמירת אופייה של ירושלים כעיר מכונסת. שנית, רק הרכסים וחלקם העליון של המדרונות יבנו ואלו הגאיות ישארו פתוחים. ועקרון שלישי מחייב את שימור העיר העתיקה, חומותיה, רבעיה וסביבתה המיידית.
בתחילת הדרך מיד לאחר האיחוד, נוסף לקשיים האובייקטיבים גם אווירת האופוריה והתרוממות הרוח המנותקת מן המציאות שהייתה לאחר מלחמת ששת הימים ועד למלחמת יום הכיפורים. רוח זו השפיעה בעקיפין גם על התכנון בירושלים.
הבסיס לתכנונה ולפיתוחה של ירושלים בשלושים השנה האחרונות היה פוליטי בעיקרו.
ניגודי האינטרסים בין קבוצות האוכלוסין השונות בעיר (היהודית חילונית, היהודית חרדית והלא יהודית, שרובה מוסלמית), התבטא בעיקר במאבקים על נוכחות פיזית, על עליונות דמוגראפית ועל שליטה טריטוריאלית.
מתוך מגמה להבטיח נוכחות יהודית מסיבית מול האוכלוסייה הערבית, החליטה ממשלת ישראל ב-1967 להרחיב את גבולות העיר, לשלש את שטחה באמצעות בנייה היקפית של שכונות יהודיות, שתמנע אפשרות לחלק את העיר שוב לשניים. מול מגמה זו עמד הגידול הרב באוכלוסייה הערבית ששיעורה הוכפל מאז 1967, והתפשטותה הטריטוריאלית, שהייתה בלתי מאורגנת, התאפיינה בבנייה רבה ודלילה, שרובה אינו חוקי, בצפון העיר ובמזרחה.
----------------------------------------------------------------------------------
1. קרויאנקר ד., פני העיר, בתוך: עשרים שנה בירושלים 1967-1987, אחימאיר א. ופראוור י. (עורכים), משרד הבטחון, 1989, עמ' 12.
2. שם, עמ' 13.

תוכן העניינים:
התכנון והבנייה ככלי מדיניות פוליטי
דפוסי ההפרדה הקיימים בעיר בין יהודים לערבים
המדיניות הדמוגראפית בירושלים
סוגי הפתרונות שהוצעו בעבר לפתרון בעיית ירושלים
השגת היעדים בירושלים
ביבליוגרפיה

מקורות:

בנבנישתי מרון, מול החומה הסגורה, ווידנפלד וניקולסון, ירושלים, 1973.
בנזימן עוזי, ירושלים עיר ללא חומה, הוצאת שוקן, 1973.
גזית שלמה, המקל והגזר, זמורה-ביתן, תל-אביב,1985.
הירש מ. והאוסן-כוריאל ד.,לפתרון שאלת ירושלים, בתוך ירושלים תמונת מצב, אחימאיר א. (עורכת), מכון ירושלים לחקר ישראל, 1994.
הירש מ. והאוסן ד., ירושלים לאן, הצעות בדבר עתידה של העיר, בהנחיית רות לפידות, מכון ירושלים לחקר ישראל, מס' 54, 1994,
הראל י., כבר שלושים שנה, הארץ, 4 ביוני 1997.
קליין מ., ירושלים במו"מ לשלום עמדות ערביות, מכון ירושלים לחקר ישראל, 1995.
קמחי י., בסימן תמורה, בתוך ירושלים תמונת מצב, אחימאיר א. (עורכת), מכון ירושלים לחקר ישראל, 1994.
קמחי י., התפתחות דמוגרפית כלכלית ומטרופולינית, בתוך עשרים שנה בירושלים, אחימאיר א. ופראוור י. (עורכים), משרד הבטחון, 1988.
קמחי י. ורמון א., שירותים עירוניים לתושבי מזרח ירושלים, בתוך ירושלים- תמונת מצב, אחימאיר א. ופראוור י. (עורכים), מכון ירושלים לחקר ישראל, 1994.
קרויאנקר ד., פני העיר, בתוך: עשרים שנה בירושלים 1967-1987, אחימאיר א. ופראוור י. (עורכים), משרד הבטחון, 1988.
רומן מיכאל, יחסי הגומלין בין המגזר היהודי והערבי בירושלים, מכון ירושלים לחקר ישראל, 1985.
רומן מיכאל, הממסד הישראלי במזרח ירושלים הסדרים ולקחים, מכון ירושלים לחקר ישראל, 1995.
רובינשטיין ד., שלושים אחוז מהתושבים רק שבעה אחוז מהכסף, הארץ, 20 בנובמבר 1996.
שרגאי נ., השר איתן מציע, הארץ, 23 ביוני 1997.
שרגאי נ., החוט המשולש נפרם, הארץ, 3 ביוני 1997.

תגים:

תכנון · סיכסוך · עירוני · מוניציפלי · דמוגרפיה · ובניה · בנייה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "מדיניות בקונפליקט-מקרה ירושלים", סמינריון אודות "מדיניות בקונפליקט-מקרה ירושלים" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.