התמורות ביחס הקהילה היהודית למומרים בימי הביניים

תקציר העבודה:

לנושא היחס למומרים יש חשיבות רבה בהבנת התפקוד בקהילה היהודית בימי הביניים. החברים בקהילה היהודית נכללים בה לא מתוך כפיה כי אם מרצון. בימי הביניים ישבו היהודים והנוצרים בשכנות זה לזה. מעבר יחידים ביניהם היה בלתי נמנע, במיוחד לאור העובדה ששניהם פתחו שעריהם בפני חברי העדה האחרת ובתנאי שימירו דתם.
בקהילה יש מנגנון של פיקוח חברתי ופיקוח עצמי בפועל לסוציאליזציה או חיברות "מטרת תהליך החיברות היא יצירת הפנמה והזדהות עם ערכיה העיקריים של קבוצתו, וגיבוש קבוצת הפנים היהודית כנגד מערכי הקבוצות הנוצריות שאיימו, בפיתויים ובאלימות, לפרק את הקבוצה היהודית"* . מנגנון זה גורם לפרט להישאר בקהילה היהודית ומחנך אותו להתנהג לפי מוסכמות החברה ולקבל את ערכיה. החינוך הוא אבן היסוד בתהליך החיברות. הפרט לומד להפנים כבר בילדותו את ערכי הדת הייחודית והשונה ואורח החיים השונה הכרוך בכך.
משמעות המונח מומר אינה חד משמעית, שכן היא קשורה ישירות ליחס הקהילה אליו.
בעבודה זו אדון בתמורות שחלו ביחסה של הקהילה למומרים בימי הביניים.
בשלב ראשון אבחן את המונח כפי שנתפס בתקופת התלמוד. חשיבות תקופה זו נעוצה בכך שהלכה זו היוותה את הבסיס לפסיקות ההלכתיות בימי הביניים.
לאחר מכן אעבור לתקופת הגאונים. למרות שפעלו הגאונים בארץ ישראל ובבבל, חשיבותם רבה בבחינת שינוי היחס כלפי המומרים באשכנז בימי הביניים, שכן הם פועלים בתקופה מקבילה ומערערים על גישת התלמוד כלפי המומרים. תקופה זו תאפשר ראיה מקיפה של התמורות שחלו במונח מומר וביחס הקהילה את המומרים בימי הביניים.
מאורעות היסטוריים שהתרחשו בימי הביניים גרמו לשינו ביחס הקהילה למומרים. הארוע המרכזי מבחינת היחס למומרים היה מסע הצלב הראשון וגזירות תתנ"ו. אבחן את התקופה שקדמה למאורעות אלו ואת התקופה שלאחריה
תוך השוואה ביניהם בכל הנוגע ליחס הקהילה היהודית למומרים.
תחילה אם כן אבחן את היחס למומרים עד שנת 1096 (שנת מאורעות תתנ"ו).
המאבק בין היהדות לנצרות שהחל עם התגבשות הנצרות כדת, התגבר כאשר זו החלה להתבסס כדת שלטת. מהמאה השלישית הופכת הנצרות לדת השלטת ומתפשטת ברחבי אירופה.
בדיקה דומה של היחס למומרים אעשה בתקופה שלאחר מסע הצלב וגזירות תתנ"ו. ב-1095 הכריז האפיפיור אורבן השני בקלירמון בצרפת על הרעיון לצאת מאירופה ולכבוש את ירושלים (קבר ישו) מידי הכופרים המוסלמים. סיבות פנימיות רבות היו לאפיפיור להכרזה זו ואין זה המקום לפרטם. עם זאת , חשוב להזכיר כי למאבק בין הקיסר לאפיפיור על השלטון בעם היה תפקיד מרכזי בכך.

מגוון רחב של מקורות ונושאים יאפשר לערוך השוואה בין התקופות השונות ולבחון את השפעת המאורעות על היחס של הקהילה היהודית למומר. האם ההלכה שמשקפת את המציאות השתנה? (שו"ת לדוגמא), והאם יחס הקהילה
היהודית עצמה השתנה? (יוסף המקנא). בסיכום אענה על שאלות אלו ואציג את המסקנות אליהם הגעתי במהלך העבודה.
-----------------------------------------------------------------------------------* גולדין, עמ' .63

ראשי פרקים:
מבוא
חלק א- רקע
תלמוד
גאונים
חלק ב'- ימי הביניים
עד מסע הצלב הראשון וגזירות תתנ"ו (1096)
אחרי מסע הצלב הראשון וגזירות תתנ"ו (1096)
בעלי התוספות
כרוניקות
חסידים
ספרות הויכוח
סיכום
ביבליוגרפיה וקיצורים

מקורות:

לימור, א., בין יהודים לנוצרים, האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב, תשנ"ג, כרך ב'.
Berger, D., The Jewish- Christian Debate, Philadelphia, 1979.
בר-נביא, א., האטלס ההיסטורי- תולדות עם ישראל, תל אביב, תשמ"ד. מהדורה מורחבת.

תגים:

פרעות · מאורעות · תתנ · גאונים · אירופה · הלכה · תלמוד

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "התמורות ביחס הקהילה היהודית למומרים בימי הביניים", סמינריון אודות "התמורות ביחס הקהילה היהודית למומרים בימי הביניים" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.