הטמפלרים ותרומתם להתפתחותה של ארץ ישראל

תקציר העבודה:

החל מהמאה ה-18 החלה להתפתח באנגליה, תנועה דתית, אשר מטרתה היתה "שיבת היהודים". חסידי התנועה האמינו כי אם היהודים ישובו לארצם מכל קצוות העולם, יכירו בישו ויתנצרו, ישוב המשיח הנוצרי. רעיון זה הלהיב רבבות אנשים בעיקר באנגליה ובמושבותיה באמריקה, אשר חיפשו ומצאו סימנים לכך כי הגאולה קרבה והולכת.
רעיונות מילינריים אלו השפיעו על קבוצות מאמינים רבות ברחבי העולם הפרוטסטנטי באירופה ובארצות-הברית. מתחילת שנות ה-40 רקמו קבוצות אלה, בעיקר באירופה, תוכניות להתיישבות פרוטסטנטית בארץ-ישראל, וזאת משום שסברו שהצורך בהתיישבות אירופאית קשור עם "העלאת קרנה מחדש של ארץ ישראל".
התגובות להגשמת הרעיון המילנרי מצאו את ביטוין בתוכניות ליישוב ארץ ישראל (קרק, 1984).
תוכניות כאלו החלו לרקום עור וגידים בשטח מתחילת שנות ה-50, אז בלטו ניסיונות התיישבות של יחידים בארץ. הקמתה של חווה חקלאית גרמנית שהפכה להתיישבות משותפת לגרמנים ולאמריקנים ב"גבעת התקווה" (Mount-Hope) צפונית ליפו - היתה ניסיון להתיישבות חקלאית חלוצית שמטרתה היתה הכשרת הקרקע עבור היהודים
העתידים להתיישב בארץ. בתנאים ששררו בארץ הצליחו חוות אלה להחזיק מעמד זמן קצר ביותר. בשנות ה-60 התארגנו קבוצות נוצריות גדולות יותר, ששאפו לקדם את רעיון יישוב הארץ תוך הקמת מושבות חקלאיות בארץ הקדושה (ארבל, 1980).
כאשר הוקמה בסוף שנת 1866 המושבה החקלאית הגדולה הראשונה בסמוך ליפו על ידי 156 אנשי "כנסיית המשיח" האמריקניים, נתפרש הדבר בעיני יהודים רבים בארץ ובתפוצות כסימן לגאולת הארץ. אמריקנים אלה, על אף ששלחו משלחת חקר לארץ שנה קודם לכן כדי להתכונן היטב להגירה לא הצליחו להיאחז בארץ הנכשלת, אך
ניסיון כושל זה תרם בכל זאת לפריצת הדרך להמשך ההתיישבות הנוצרית-גרמנית בעיקרה - בארץ (איזלר, 1993).

לעומת צרפת, רוסיה ובריטניה לא היה לגרמניה אינטרס להניח את ידה על ארץ ישראל, ואף על פי כן, בין כל מדינות המערב דווקא היא תרמה את התרומה הנכבדה ביותר לתהליך המודרניזאציה של ארץ ישראל במאה ה-19. שום מעצמה זרה לא יכלה להתחרות בגרמניה במספר נתיניה בארץ ובמניין המושבות שהקימה בה, ולמען הדיוק, גרמניה היתה המדינה היחידה שהיו לה בארץ מושבות של ממש. גם בקרב קהילת הנוצרים האירופית בארץ היתה הלשון הגרמנית הנפוצה ביותר, מעמד הקונסולים הגרמנים היה איתן והיתה להם השפעה רבה מאוד על השלטונות התורכיים בשלהי התקופה (בן-אריה, 1990).
בשנת 1869 תפסו הגרמנים ה"טמפלרים" את מקום האמריקנים. המתיישבים הטמפלרים היו לצידם של הפרוטסטאנטים והקאתולים הגרמנים - עמוד התווך של נוכחות גרמניה בארץ ישראל, ושימשו גורם מרכזי בפעילות הנוצרים בארץ.
אותו קומץ פיאטיסטים פורשים משוואביה שמאז שנות ה-50 של המאה ה-19 ביקש להיות גרעין "עם האל" ולרשת את ארץ ישראל, פעל בניגוד גמור לדעתה של ממשלת וירטמברג וכנסייתה של אותה ממלכה שראו במנהיגי התנועה כבעלי הזיות דתיות המוליכים שולל איכרים תמימים אל ארץ שכוחת אל. מטרתם של מנהיגי הטמפלרים היתה להקים מחדש את המקדש הרוחני בארץ ובכך לקרב את בואו של המשיח ישו.

מטרת עבודה זו להציג את פועלם של הטמפלרים בארץ ישראל בכלל ובעיר חיפה בפרט.
ברצוני להציג את התיישבותם של הטמפלרים בארץ-ישראל תוך כדי הצגת אמונתם הדתית, גורמי התיישבותם בארץ-ישראל והמערך הפיזי של מושבותיהם. בהמשך ברצוני להראות את שלבי הקמת המושבה הטמפלרית בחיפה דרך הצגת הגורמים והתנאים להקמת המושבה, התכנון וההקמה.
כמו כן, תוצג תרומתם המשמעותית והמדרבנת של הטמפלרים למודרניזציה ולהתפתחות של העיר חיפה וארץ ישראל בכלל והצגתם כ"גייס חמישי" בארץ ישראל במהלך מלחמת העולם השניה - מה שגרם בהמשך לירידתם מבימת ההיסטוריה של ארץ-ישראל.

תוכן עניינים:
הקדמה
מבוא
פרק ראשון: התיישבותם של הטמפלרים בארץ-ישראל
1.1 אמונתם הדתית של הטמפלרים וגורמי התיישבותם בארץ ישראל
1.2 המערך הפיזי של מושבות הטמפלרים בארץ-ישראל
פרק שני: המושבה הגרמנית בחיפה
2.1 הגורמים והתנאים למיקום המושבה הגרמנית בחיפה
2.2 תכנון והקמת המושבה הגרמנית בחיפה
פרק שלישי: הטמפלרים - חלוצי המודרניזציה
פרק רביעי: הטמפלרים כגייס חמישי בארץ-ישראל
סיכום
רשימת מקורות

מקורות:

איזלר, איל יעקב. (1993), המושבה האמריקנית-גרמנית ביפו וייחודה במסגרת פעילות העולם הנוצרי בארץ-ישראל בשלהי השלטון העות'מאני (1866-1914). חיפה, חמו"ל.
ארבל, נפתלי (עורך). (1980), התקופות הגדולות בהיסטוריה של ארץ-ישראל. תל-אביב, רביבים.
בן-אריה, יהושע. ישראל ברטל (עורכים). (1990), ההיסטוריה של ארץ-ישראל - שלהי התקופה העות'מאנית. ירושלים, כתר.
בן-ארצי, יוסי. (1996), מגרמניה לארץ-ישראל. ירושלים, יד יצחק בן-צבי.
טלמן, נפתלי. (1991), אופיו והתפתחותו של המשק החקלאי במושבות הגרמניות הטמפלריות בארץ-ישראל 1869-1939. ירושלים, חמו"ל.
כרמל, אלכס. (1973), התיישבות הגרמנים בארץ-ישראל בשלהי התקופה העות'מאנית. ירושלים, החברה המזרחית הישראלית.
כרמל, אלכס. (1977), תולדות חיפה בימי התורכים. ירושלים, יד יצחק בן צבי.
קאולי, ענת. (1981), המושבה הגרמנית בחיפה. חיפה, החברה להגנת הטבע.
ריבלין, אברהם. (1993), זה קרה בארץ-ישראל. ירושלים, ר.מס.
איזלר, איל יעקב. (1998), "קווים לתולדותיו של מיסיון הכרמל (1904-1939)". בתוך: בן-ארצי, יוסי (עורך), חיפה - היסטוריה מקומית. חיפה, אוניברסיטת חיפה.
בן-ארצי, יוסי. (1996), "הטמפלרים", עת-מול: עיתון לתולדות ארץ-ישראל ועם ישראל. כ"ב (2), 19-21.
בן-ארצי, יוסי. (1991), "המערך הפיזי של מושבות הטמפלרים ומקומו בנוף ארץ-ישראל (1869-1914)". בתוך: בן-אריה, יהושע. יוסי, בן ארצי. חיים, גרן. יהושע, קניאל (עורכים), מחקרים בגיאוגרפיה היסטורית-יישובית של ארץ-ישראל. ב', ירושלים, יד יצחק בן-צבי.
כנען, חביב. (1964), "הנאצים מארץ-ישראל לא אמרו נואש", האומה. ג', 368-374.
כרמל, אלכס. (1990), "פעילות המעצמות בארץ-ישראל 1878-1914". בתוך: כהן, גבריאל. משה, ליסק (עורכים), תולדות היישוב היהודי בארץ-ישראל מאז העלייה הראשונה. ירושלים, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.
לוי, ניסים. ירון, בראל. (1987), "לתולדות הרפואה בחיפה". בתוך: וילנאי, זאב. אלי, שילר (עורכים), ספר זאב וילנאי. ב', ירושלים, אריאל.
ליפשיץ, נתנאל. (1998), "האם שומאכר - הוא רק סנדלר?", ידיעות למורים: בטאון מורי בית הספר הראלי העברי בחיפה. 291, 119-132.
קרק, רות. (1984), "מילנריזם והתיישבות חקלאית בארץ-ישראל במאה ה19-", אופקים בגיאוגרפיה. 11-12, 128-144.

תגים:

הגרמנית · מסיון · נוצרים · מושבה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הטמפלרים ותרומתם להתפתחותה של ארץ ישראל", סמינריון אודות "הטמפלרים ותרומתם להתפתחותה של ארץ ישראל" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.