יחסי שב"כ-תקשורת בפרשת קו 300

תקציר העבודה:

פרשת "קו 300" להלן ה"פרשה", מהווה פרשת דרכים ביחסים בין השב"כ לבין התקשורת. (חשוב לציין ולהדגיש, כי פרשה זו מהווה פרשת דרכים וטלטלה עזה בשב"כ בכלל ; ביחסיו עם שלטונות החוק, נורמות המנהל התקין וכו', בין היתר מהווה הפרשה, גם פרשת דרכים ביחסים בין השב"כ לבין התקשורת). מטבע הדברים תעסוק עבודה זו בסוגיה האחרונה, בשינוי שחל בחברה הישראלית ובתגובת התקשורת לפרסום\צנזור מידע בשל "בטחון המדינה".

הטענה המרכזית שמועלית בעבודה זו הינה, כי ה"פרשה" זעזעה את הסטטוס-קוו שהיה נהוג קודם לכן ביחסים שבין התקשורת לבין השב"כ. היא יצרה מציאות חדשה - מציאות של סיקור נושאים ביטחוניים עליהם אמון השב"כ. כתבות על פעילות השב"כ מתפרסמות מדי פעם בעיתונות הכתובה. בהן מפורטים לצד שיטות פעולה, גם נורמות פסולות לדעת כותב המאמר. מאמרים אלה אינם זוכים לכל תגובה מצד השב"כ וזאת בהעדר דובר רשמי לארגון. חשיפת ה"פרשה", לצד הסטייה החמורה מנורמות התנהגות בסיסיות מקובלות, הביאו לבשלות חברתית מקומית, ל"שחיטתן של פרות קדושות" ולשינויים בהתייחסות לנושא הביטחון.

תפקידו של השב"כ מוגדר בהיבט המודיעיני : מניעת טרור, מניעת חתרנות מדינית ומניעת ריגול נגדי וסיכולו. בנוסף אחראי השב"כ על אבטחת אישים ומתקנים רגישים בארץ ובחול ועל עריכת תחקירים ביטחוניים למועמדים להשתלב במערכות ביטחוניות רגישות. "מאז הקמתה של מדינת ישראל גילו קברניטיה, ובמיוחד ראשי ממשלותיה, גישה ממלכתית צרופה לעשיית השרות. גישה זו הייתה פחות בולטת ומודגשת בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל ומאוד בולטת בעשורים אחרונים".
אחת הסוגיות המרכזיות, המצויה במרכזה של מערכת היחסים הסבוכה והבעייתית בין הדרג המדיני ובין מעשיה ומחדליה של מערכת הביטחון, ובמיוחד על חלקיה הפועלים בחשאיות הוא סוגיית ההתנגשות בין שיקולי בטחון לאומי לבין נורמות של שלטון החוק.
בנוסף עומדת דרישתה של התקשורת לזכות הציבור לדעת. - שאיפה למזעור השימוש במשפט "הפרסום יביא לפגיעה בביטחון המדינה".
עד ל"פרשה" ההנחה היתה כי, בשל המצב הביטחוני בו נתונה מדינת ישראל מזה שנים רבות, מלחמות ופעולות טרור, מתקיים חיסיון על סיקור תקשורתי בנושאים הקשורים לביטחון המדינה ולפעילות השב"כ. הצורך לגשר בין תקשורת חופשית לבין שמירה על הביטחון הלאומי, העסיק את החברה הישראלית תקופה ממושכת ובעוצמה משתנה.
השינוי שחל בשנים האחרונות, בהתייחסות התקשורת לנושאים הקשורים לביטחון המדינה, נוצר הן מחשיפת החברה הישראלית למידע על פעילות זרועות הביטחון והן מחשיפת הניסיונות לטאטא, לטייח ולהסתיר כשלים או עיוותים ואף לשקר לגורמים ממונים ולשלטון החוק. פרשת קו 300 היא הדוגמא המובהקת לכך.

תוכן עניינים:
מבוא
פרק ראשון - יחסי תקשורת - שב"כ לפני פרשת קו 300
פרק שני - השתלשלות האירועים והסיקור התקשורתי
פרק שלישי - סיכום ומסקנות
הערות
רשימת מקורות

מקורות:

גוטמן יחיאל, טלטלה בשב"כ, תל-אביב : ידיעות אחרונות, 1995.
גורן דינה, סודיות בטחון וחופש העיתונות, ירושלים : י"ל מגנס, תשל"ו.
כספי דן ולימור יחיאל, המתווכים-אמצעי התקשורת בישראל 1984-1990, ירושלים : עם עובד ומכון אשכול, 1993.
נגבי משה, מעל לחוק - משבר שלטון החוק בישראל, תל-אביב : עם עובד, תשמ"ז.
רחום אילן, פרשת השב"כ, ירושלים : כרמל, 1990.
אמיתי רותם, "הטרור והתקשורת, התקשורת והטרור", אותות, 95, 1988, עע' 24-25.
כץ ירון, "התקשורת הגלובלית ומדיניות הסיקור של אמצעי התקשורת בישראל - בחינת שינויים הקשורים בביטחון המדינה", קשר, 21, מאי 1977, עע' 49-62.
עבאד יוסי, "פחות צנזורה", חדשות, 19.1.93, עע' 31-35.
רוזן צבי אריאל וכץ עדי, "הצנזורה פעלה משיקולים זרים", חדשות, 19.1.93, ע' 3.
"דוח פרשת השב"כ", מעריב, 18.7.86, עע' 1-31.

תגים:

חדשות · פיגוע · ביטחון · בטחון · צלם · עיתונאי · צנזורה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "יחסי שב"כ-תקשורת בפרשת קו 300", סמינריון אודות "יחסי שב"כ-תקשורת בפרשת קו 300" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.