האידיאולוגיה הקבוצתית

תקציר העבודה:

האימפקט של הקיבוץ כצורת חיים אוריגינלית, של צורת התחדשות יהודית, ושל הגשמה אולטימטיבית של החזון הציוני חרג בהרבה מעבר לרישומו הרוחני-מעשי בארץ - ישראל. ברור מעבר לכל ספק שלקיבוץ נודעה חשיבות מיוחדת בעיני הנוער היהודי בתפוצות ובמידה רבה הסוציאליסטיים ברחבי העולם ראו בו מעין "אור לגויים" הבא מציון. אין ביטוי חריף יותר למשבר הזהות המוסרי הפוקד את ישראל בפרט ואת תנועת ההתחדשות הציונית זה למעלה משני עשורים מאשר התרופפות מעמד הקיבוץ כמושא לדוגמא ערכית- חינוכית בעיני הנוער וכמקור בלתי אכזב למנהיגות חברתית בארץ. (יש הסוברים שזו הסיבה העיקרית לעליה המספרית של בני הנוער הלאומי- דתי בשורות הפקוד הצבאי). הקיבוץ על מגוון צורותיו עמד במוקד ויכוח ציבורי החל מימיו הראשונים הן בשל התהיות על יומרה לשנות מוסכמות חברתיות מעוגנות בפולקלור היהודי זה אלפי שנים (לעיתים בצורת דיקטט שמימי) קרי היכולת של המרקם החברתי החדש לשנות את תחושת החברה כלפי היחיד ואת התמסרותו של הפרט לצורכי החברה.
בשלב מסויים נראה היה שמה שהחברה הקיבוצית השיגה בתחום החיים הקומונליים עלה על המצופה ושלמרות העליות והמורדות הטבעיות בדרך להגשמה החזון האידיאולוגיה הקיבוצית, החברה השיתופית מצליחה לגבור על פתויי הקפיטאליזם הדוהר בישראל ולחנך את הבניה להיות ליהודים חדשים. בעשורים האחרונים התברר שלחיים מומנטום משלהם ורק בני קיבוץ מעטים עדיין מזדהים עם הגדרתו המפורסמת של מ. בובר: "משימה יהודית נועזת, דוגמה לאי-כשלון."
אנסה במסגרת המצומצמת של העבודה להראות שכישלונו היחסי של האידיאולוגיה המכוננת של הקיבוץ נעוץ בתשתית חברתית רגושית העומדת בסתירה לנטיות הרציונליות האנושית.
Jean-Jacques Rousseau, בהצהרה הידועה"Le Contract, Social " כבר טען שבני אדם נולדים טובים אבל מושחתים אי-שם בדרך חייהם על-ידי המוסדות (במקרה שלנו, היעדרות ממושכת בצבא, ההכרות האמפירית עם פיתוי הקפיטליזם העירוני, החשיפה הבלתי מבוקרת לאמצעי תקשורת חדשניים ).
מבחנה של תיאוריה הינה באפקטיביות היישום הפרגמטי שלה. מבלי להיכנס בשלב זה למלכוד הטיפולוגיה החברתית המתחם והמחייב אסתכן ואטען ש: "הקיבוץ הווה מערכת חברתית שבה הפרטים נדרשו להגביר את עיסוקיהם אבל אסור היה להם ליצור קבוצות (בגין עקרון השיוויונות)... תגיע לבסוף לשתי קטגוריות מובחנות: מרכזי הרשת (אינדיבידואליסטים) ושוליים ברשת (הפטליסטים).
שליטה חברתית היא צורה של כוח. במהלך העבודה נראה שהזכאות להפעלת הכוח הזה לכאורה לטובת הקבוצה כולה הטביעה את חותמה על האצת הליך ההידרדרות בגלל הפגיעה החמורה בעקרונות היסוד שאיימו למנוע מהחברה להתמודד בכלים שווים עם התמורות הכלכליות המוכתבות על-ידי העולם הקפיטליסטי החיצוני.
כבר עתה עוד בטרם נכנסנו למהות הנושא, קרי האם הקיבוץ חברה ערכית ואם כן מה היא מהות השינויים העוברים עליה, עולות כמה שאלות יסוד:
a- האם במציאות הפוליטית - כלכלית שלנו יש צורך והגיון בהמשך קיומה של המסגרת הקיבוצית?
b- כיצד תשכיל לשמר על עצמה?
c- האם הקיבוץ, סמל המהפכה הציונית יהודית, יוכל לשרוד בלי להשתלב בקונצנזוס האנושי הישראלי העכשווי החותר/מובל לשיבה אל השורשים היהודיים הגלותיים ?
d- עובדתית הקיבוץ קם בישראל, מדוע? או במילים אחרות אלו ערכים יהודיים הוא מגלם שאין למצוא בקבוצות החברתיות האחרות?

תוכן העניינים:
1 - מבוא.
2 -מהו שינוי ערכי.
3 - הקיבוץ כחברה ערכית.
4 - האם נתן לומר שהקיבוץ עובר שינוי ערכי?
5 - האם היתה תמורה לסכנה?
6 - סיכום.
ביבליוגרפיה

תגים:

קיבוץ · סוציאליזם · קולקטיב · קיבוצים · סוציאליזם

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "האידיאולוגיה הקבוצתית", סמינריון אודות "האידיאולוגיה הקבוצתית" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.