מקומה של התקשורת בפעולתה של התנועה "חוקה לישראל"

תקציר העבודה:

נגבי טוען כי "עוד בטרם יבש הדיו שבו נכתבה "הכרזת העצמאית", החל המאמץ הפוליטי המאמץ הפוליטי המחושב לשבש את מימוש הערכים והעקרונות הגלומים בה. על מנת להצליח במאמץ הזה לא נרתעה הצמרת הפוליטית מלהפר ביודעין ובמצח נחושה התחייבות מפורשת וקונקרטית שקיבלה עליה ב"הכרזת העצמאות" - ההתחייבות לחוקק בלא דיחוי חוקה כתובה למדינה כיודע לא מולאה התחייבות היסטורית בסיסית זו עד עצם היום הזה". 1 אלה דברים קשים וקטגוריים ביותר שאין לטעות בהם. נגבי יוצא בעצם במכתב האשמה כלפי המוסדות הפוליטיים בכך שאין הם עומדים בהתחייבות שנטלו על עצמם עם החתימה על הכרזת העצמאות. במהלך השנים נעשו ניסיונות שונים אם במסגרת הכנסת ואם במסגרת פעילות חוץ פרלמנטרית כדי להביא לידי חקיקת חוקה.

במכשיר הפרלמנטרי מעשה החקיקה לווה בקשיים רבים וזאת בשל אילוצים פוליטיים שנבעו משיטת המשל הנקוטה בארץ. כל ממשלה בארץ נשענת על קואליציה שיש בה מפלגה דומיננטית ומספר מפלגות קטנות. לא פעם המפלגות הדומיננטיות היו תלויות בחסדיהן של המפלגות הקטנות המפלגות הקטנות שנתנו את הטון היון המפלגות הדתיות שהאינטרס שלהן היה לחוקק כמה שיותר חוקים דתיים ובטווח הארוך להקים בארץ מדינה הלכה, מהלך שהציבור לא היה מוכן ולא מוכן גם כיום לקבלו, המאבק על חוקה או לא חוקה בבסיסו מעוגן בתפישות אידיאולוגיות שונות.
הדוחף העיקרי לחקיקת חוקה בארץ היה אריאל רייכמן, אולם את הניצוץ לכך נתן דווקא חבר הכנסת מאיר שיטרית שבעצם הזמין פעילות ציבורית חוץ פרלמנטרית לטיפול בנושא וכפי שהוא הגדיר אותו "מרי אזרחי דמוקרטי" 16 ואת קריאתו זו הוא הביא במסגרת טלוויזיונית - "זה הזמן" של רם עברון. תוכנית זו לא היתה תוכנית שפנתה להמונים ולכן גם לא שודרה בPrime Time -. זו תוכנית שבעצם פנתה לאליטות. בדבריו אלה של שיטרית היתה הנחה סמויה של פנייתו זו בגלל מעמדו הציבורי ולאור ניסיונו בשידוד מערכות ביבנה שבה היה ראש עיר, יהיו מי שיקשיבו לו ויחברו ביחד כדי לממש רעיון ז שנראה לו חשוב ביותר ואמנם היו מי שנענו לקריאה והוקמה אגודה שנקראה "אגודה לבחירות ישירות בישראל", בתחילת פעילותה של התאגדות זו היתה במתכונת של חוג סגור כמעין מועדון חברים.

תוכן עניינים:
1. מבוא
2. למהותה של התנועה החברתית
3. הרציונל שלשמו קמה תנועה חברתית
4. מנהיגות של תנועות חברתיות
5. קטגוריזציה של תנועות חברתיות
6. יחסי הגומלין עם התקשורת
7. תנועת "חוקה לישראל" והשתקפותה בתקשורת
8. תגובת המערכת הפוליטית
9. סיכום
10. מקורות
11. ביבליוגרפיה

מקורות:

1. ברזניץ ש. - פסיכולוגיה חברתית - הוצאת עם עובד 1980.
2. גולדברג ג.- המפלגות בישראל : ממפלגות המון למפלגות אלקטורליות הוצאת רמות 1992.
3. בכור גיא - חוקה לישראל ספרית מעריב 1996.
4. ברזל בינר - "חוקה 64% בעד משאל עם" ידיעות אחרונות 28.1.88.
5. גלנור י' - "תמורות במערכת הפוליטית הישראלית מאז מלחמת יום הכיפור".
מדינה ממשל ויחסים בינלאומיים 11 1977.
5. הנדוורקר חיים - "אלפים השתתפו בעצרת למען החוקה" הארץ 17.1.88.
6. הרמן תמר - מלמטה למעלה תנועות חברתיות ומחאה פוליטית 1991.
7. זמיר יצחק - "חירות ללא חוקה" הארץ 7.10.87.
8. "מורי הפקולטה למשפטים בת"א השלימו ניסוח הצעת חוק למדינה" הארץ 10.8.87.
9. נויברגר בנימין - המפלגות בישראל : התפתחותן, אירגונן ומעמדן במערכת הפוליטית האוניברסיטה הפתוחה 1991.
10. סגל זאב - "החל המסע הארוך אל החוקה" הארץ 17.11.93.
11. קיליאן ל.מ. - תנועות חברתיות בחוק : איזנשטדט, גוטמן עמנואל, עצמות יעל (עורכים) מדינה וחברה כרך ב' עם עובד 1984.
12. רובינשטיין אמנון - נסיון פוליטי מסוים הוצאת עידנים 1982.
13. Moloth H. Media and Movement In Zold and McCarthy (Ed) - The Dynamics of Social Movements. Cambridge : withrop 1979
14. Parsons, Talcott : "Introduction" in Max Weter, Theory of Social and Economic organization, 1956.
1

תגים:

רייכמן · פרלמנט · פוליטיקה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "מקומה של התקשורת בפעולתה של התנועה "חוקה לישראל"", סמינריון אודות "מקומה של התקשורת בפעולתה של התנועה "חוקה לישראל"" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.