הפער העדתי בחינוך החילוני בישראל

תקציר העבודה:

אי השוויון החברתי הוא תופעה המלווה את מדינת ישראל מאז הקמתה ב- 1948.
אמנם מדינת ישראל עברה שינויים חברתיים וכלכליים מרחיקי לכת ב- 50 שנות קיומה, עד כי היא נחשבת לאחת המדינות המתקדמות בעולם ובחלוקת העולם בין מדינות מפותחות למדינות מתפתחות ישראל מדורגת בין המדינות המפותחות. יחד עם זאת בקרב רבים בארץ קיימת תחושה כי הם לא הצליחו לעבור לחזית המפותחת ולכן התפתח שסע עמוק בין אלה שיש להם לבין אלה שאין להם. בעבודה זו ננסה לבחון מנקודת מבט תרבותית - חילונית פער זה. כלומר, האם קיימים מאפיינים תרבותיים שהביאו לפער זה. במשתמע אפשר אפשר להבין זאת כאילו ההבנייה של העולם התוכן האינטלקטואלי היא שהביא להתפתחותו של פער זה.
אחד המחקרים, שבוצעו בניסיון לעמוד על שורשו של פער זה, אך עומד על אפשרות זו (יוגב, איילון 198: 32) מחקר זה עולה שמרבית הסטודנטים באים ממוסדות להשכלה גבוהה הם בוגרי המסלול העיוני בתיכון וכי הם באים ברובם מהמעמד הבינוני ומהמעמד הגבוה. האם משתמע מכך שבני מעמדות אלה מחשיבים את פיתוח האינטלקט ומנתבים את ילדיהם לעבר רכישת ההשכלה הגבוהה ואילו בני המעמד הנמוך מחשיבים את המקצוע ומנתחים את ילדיהם לעבר רכישת מקצוע ומסתפקים בלימודים תיכוניים מקצועיים ?
לבדיקתו של הסבר זה נדון באינטגרציה החברתית שניסו להנהיג החברתית שניסו להנהיג בארץ וזאת בהסתמך על אחת ממטרת היסוד שלה - קידום הישגיהם של בני עדות המזרח (שביט, ארד (וויס). רעיון האינטגרציה הוא ביסודו רעיון אמריקאי שנועד לפתור בעיות ייחודיות לארה"ב שנבעו מאפליה על רקע גזעי. כאן בארץ לא קיימת בעיה גזעית במובן האמריקאי, אלא מה שהוא שונה. ילידי או כאלה שהם ממוצא אירופי הם שטיפסו בסולם החברתי ואיישו את המשרות הבכירות ואילו ילידי או כאלה שמוצאם מדינות ערב וצפון אפריקה, לא מצאו עצמם במסלולי מוביליות אלה ונשארו מאחור . מתוך מחשבה שלמרות השוני בין החברה הישראלית לחברה האמריקאים, הרי שברמה הסטרוקטורלית קיים דמיון. אלה שהצליחו ואלה שלא הצליחו. האינטגרציה נועדה לקרב בין אוכלוסיות רבים חברתיים אלה, כבר בשלב המוקדם לחייהם, כאשר הם לומדים בבתי הספר היסודיים והתיכוניים כדי שיכירו אחד את השני מקרוב כשבני האוכלוסיה מהרובד הנמוך, יראו בבני האוכלוסיה מהרובד הגבוה מודל חיקוי.

תוכן העניינים:
1. מבוא
2. הסברים להיווצרות הפער
3. בחינה האם יש פערים עדתיים בהון תרבותי זה.
4. ניתוח החומר איזה מסקנות ניתן להסיק
5. סיכום
6. ביבליוגרפיה.

מקורות:

נתר מקס - חלקות העוצמה בתוך הקהילה.
יוג א. איילון חנה (1988) - "השפעת המוצא העדתי והמעמד החברתי על ההתמדה בלימודים בחינוך העל יסודי" מגמות ל"א 34 - 16.
יער אפרוח (1986) - "יזמות פרטית כמסלול לניעות, סוציו-כלכלית : היבט נוסף על הכיבוד העדתי בישראל" מגמות כ"ט (4) - 404 - 386.
כפיר ד', אש ז', אדלר ח', שפרן ק' (1993) אינטגרציה בחינוך מדיניות וביצוע המכון לחקר הטיפוח בחינוך, בית הספר לחינוך האוניברסיטה העברית, ירושלים.
ליסק משה - (1961) - "ציפיות למוביליות חברתית ובחירת מקצוע בקרב נוער עירוני בישראל" לקוח מתוך עבודת כדוקטורט של המחבר מופיע בתוך הספק "היוקרה של משלחי היד".
סבורסקי ש. (1990) - החינוך בישראל מחוז המסלולים הנפרדים.
סמוחה ס. פרס י. - פער עדתי בישראל.
פיטלסון ד (1953) - גורמי הכישלון אצל ילדי כיתה א' מגמות ד'.
שביט י, ארד (וויס) ח (1982) - "אינטגרציה בחינוך ופערים בינעדתיים בציונים ובשאיפות לימודיות" מגמות ל' 303 - 288.
קשתי אור (8.5.1997) - "כשהתואר עולה, מספר המזרחיים יורד" הארץ.
(1957) "הבחינה החברתית של מבנה החינוך בישראל" מגמות 246 - 230 שם מחבר לא ידוע.
Shavit y., Katz Gerso Tally (1977) The Stratification of Leisure and Taste: Classes and Lifestyle in Israel. Prepared for presentation in the meeting of the Research committee on social stratification of the ISA Tel-Aviv May 18 - 20 1997

תגים:

בית · ספר · שוויון · חברה · אינטגרציה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הפער העדתי בחינוך החילוני בישראל", סמינריון אודות "הפער העדתי בחינוך החילוני בישראל" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.