כוח צבאי ככלי מדיני

תקציר העבודה:

עבודה זו עוסקת בשאלה הקלאסית האם כוח צבאי הינו אמצעי יעיל להשגת המדיניות הפוליטית. שאלה זו מתחדדת יותר כאשר עוסקים בהיבט הישראלי שלה. שאלת המחקר בעבודה זו הינה האם הפעלת כוח צבאי הינה אמצעי יעיל להצגת יעדים מדיניים? שאלה זו תיבחן לאורך העבודה ותבוא לידי סיכום בפרק האחרון שלה. כדי לענות על שאלת המחקר יש להגדיר תחילה מה הם הקשרים אותם מיחס מדע המדינה ליעד מדיני ולכוח פוליטי, על מנת לעמוד על הנושא במלואו יש תחילה להציג את הוגי הדעות עליהם מסתמכת עבודה זו ולא פחות חשוב מכך את מסגרת ההתרחשויות היסטוריות שלאורם אנו בוחנים את שאלת המדיניות והכוח הצבאי. שאלה זו ברצוני לבחון שני מקרים הסטורים הקשורים בשאלת המלחמה כהמשך המדיניות, במקרה מלחמת לבנון ובמקרה מבצע קדש. דומני כי מלחמות אלה הינן מלחמות בעל אספקט מרכזי משותף, שתיהן היו מלחמות ברירה עליהן החליט דרג מקבלי ההחלטות. בעבודה זו ננסה להשוות בין שני המקרים ולהבין עד כמה קרבו עצמם מקבלי ההחלטות אל יעדיהם המדיניים תוך שימוש במלחמה.
הוגה מרכזי שעמד על היחסים שבין מדיניות לבין פעולות צבאיות באופן תאורטי תוך שימוש בדבריו של קלאוזביץ מגדולי ומראשוני העומדים על הקשר בין מדיניות לצבא, הינו וולצר.
אם קלאוזביץ דן במלחמה באשר היא כתופעה חברתית המעוגנת ביעדים מדיניים, הרי שוולצר דן בהיבטים הנורמטיביים והאתיים של המלחמה. עבור קלאוזביץ המלחמה היא בראש וראשונה אינסטרומנט כוחני המקנה למשתמש בו יתרונות מדיניים וצבאיים כלפי מדינה אחרת או כלפי קבוצת מדינות אחרות וולצר הולך צעד נוסף קדימה ורב חשיבות. עבורו המלחמה היא רע הכרחי שכנראה יש צורך להשתמש בו לעתים, אך הוא חייב להיעשות בתוך גבולות מקובלים של כללי משחק, כאשר מן הראוי שהוא יזכה לתמיכה ציבורית נרחבת ככל שניתן. אפשר לשמוע כאן הד עקיף לאמרה המקראית "צדק צדק תרדוף". אמנם המלחמה תמצא כמוצדקת מבחינת יעדיה, כאשר צדק זה נתפש כשחרור משעבוד מדיני וצבאי, ואבטחת הקיום. אך יש להשיג צדק זה בדרכים שהן כשלעצמן צודקות ולא תוך גרימת עוול לאחרים. לשיטתו של וולצר את המלחמה שמטבעה היא תוקפנית וכוחנית, יש להשתית על קודים נורמטיביים קשוחים למדי בבחינת מר מותר ומה אסור. זהו הרציונל שעל בסיסו חלה ההפרדה בין Jus ad bellum וJus in bello -. המושג האחרון כולל את מכלול הכללים המגדירים מהי מלחמה צודקת ומהי מלחמה לא צודקת. על פי הטרמינולוגיה של לצר "בהחלט אפשרי שמלחמה צדקת תתנהל באי צדק איל מלחמה לא צדקת תתנהל בתוך שמירה קפדנית על הכללים. ובכל זאת אי התלות שבין שני הסוגים, אף שאנו מקבלים אתה בנוגע למלחמות מסיימות בכל זאת תמוהה.
מעשה תוקפנות הוא מעשה פשע, אך מלחמה תוקפנית היא פעילות המנוהלת לפי הכללים. השניות שב Jus ad bellum - ו Jus in bello - היא לב ליבה של הבעייתיות שמעוררת המציאות המוסרית".
ניתוח גישתו של וולצר מאפשר בנייתה של מטריצה היכולה לבחון את הקשר שבין אופייה של המלחמה לבין אופיו של ניהול המלחמה...

תוכן עניינים:
1. מבוא
2. מלחמת לבנון - 1982 יעדים מדיניים
3. תגובות הציבור למלחמת לבנון
4. ניתוח רמת מקבלי ההחלטות:
5. מלחמת סיני קבלת החלטות
6. ניתוח מקבלי ההחלטות במבצע קדש :
7. היבטים בין לאומיים במבצע קדש
8. תוצאות המערכה
9. סיכום
ביבליוגרפיה

מקורות:

וולצר מיכאל - מלחמות צודקות ולא צודקות, הוצאת עם עובד  עמ' 33.
ואלך יהודה - תורות צבאיות התפתחותן במאות ה19- וה20-. הוצאת מערכות, 1978 402 עמ'.
יריב אהרון - מלחמת ברירה - מלחמת בלית ברירה, בתוך מלחמות והסדרים - סוגיות נבחרות ביחסי החוץ של ישראל בעריכת בנימין נויברגר, האוניברסיטה הפתוחה 1992 עמ' 248.
בראון מרדכי - שלום עכשיו סדרת קו אדום, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1995.
הורוביץ דן, ליסק משה - מצוקות באוטופיה, הוצאת עם עובד 1990, עמ' 196.
נגבי משה - מעל לחוק - משבר שלטון החוק בישראל עם עובד 1987 עמ' 132.
לניר צבי - היעדים המדיניים והמטרות הצבאיות במלחמות ישראל שם עמ' 12.
משה דיין, "סיני -לאחר עשר שנים" ,מערכות, 1986 כ- 306-307. ע' 27.
גורסקי .א. מאבק על מצרים בין מעצמות העל בשנים 1953-1958. ת"א: אונ'ת"א 1992.
דיין .מ. יומן מערכת סיני. ת"א: ספרית מעריב 1965.
בן גוריון .ד. מערכת סיני. ת"א: עם עובד 1964.

תגים:

מדיניות · קלאוזוביץ · לחימה · צבא

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "כוח צבאי ככלי מדיני", סמינריון אודות "כוח צבאי ככלי מדיני" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.