דמות השוטה בקומדיה השייקספירית

תקציר העבודה:

הקומדיות המוקדמות של שייקספיר הן בבחינת בליל של ניסיונות, אך כל אחת מהן ממלאת תפקיד מעלה בתהליך ההדרגתי של כיבוש המדיום ובשליטה ההולכת וגוברת באפשרויות ההבעה שלו. התהליך אינו מתנהל בקו ישר אלא מתאפיין בקפיצות קדימה ובנסיגות לצורך זינוק.
אצל שייקספיר הדיאלקטיקה חזקה ומתוחכמת במימד. שייקספיר הגיע בהדרגה בקפיצותיו קדימה ואחרוה לצורה המלכדת את שני החצאים המופרדים זה מזה בדיכוטומיה של פריי. עם זאת, הבחנתו של פריי מדגישה כיאות את המטרה או את התכלית המוחשית, שגיבורי ה"קומדיה החדשה, מציבים לעצמם, ושהשגתה מסמנת את סיומו של המחזה.
ועדי הדמויות במחזות של פלאוטוס וטרנטיוס מוגבלים ומחושיים: כלות בעלות נדוניות נכבדות, נערות פילגשים נלבבות או נגנות שניקנו בכסף, רווחים קלים, חשיפתו של רברבן, נוכל או סרסור לדבר עבירה, הערמה על אב קשה עורף או על בן קל דעת. המחזות הללו מכוונים להשגת העושר, החירות הסיפוק או לפחות הפרס
שהחיים אינם מעניקים לכל במידה שווה. את היעדים הללו הם מבקשים להשיג באמצעות מניפולציות ערמומיות, התחפשות והונאה, תחבולות מיטה, העמדות פנים ותרמיות, והמשרתים התככנים הם המפעילים הראשיים ואף היוזמים של המזימה כולה. המזימה נרקמת ברשת מסובכת והולכת של טעויות ואי הבנות
ומלווה באלימות מילולית ניכרת. (בייחוד אצל פלאוטוס). הגיבורים זוכים ליותר ממה שציפו עקב סדרה של צירופי מקרים ותגליות לא צפויות: מציאת אסופים, ניצולים, טבעות, תיבות, סימני לידה - כל סממניו של המזל הלא צפוי יותר מאשר לכל סגולה אחרת של גוף או רוח. תכסיסים אלה של ה"קומדיה החדשה" סיפקו
לאירופה חור במשך אלפיים שנה ואף יותר, ושמשו גם את שייקספיר ליצירת בו זמנית של העבר וההווה, להארת ההווה באמצעות העבר, וליצירת ריבוי של אירוניות באמצעות קידום או עיכוב ערמומי של הפתרונות לתהייתם של גיבוריו, היו ידועות לקדמונים כבר מזמנו של הוראציוס אך עלו עליה.
ב"קומדיה של טעויות" עוטף סיפור מנאנדרי על אודות היפרדות והתאחדות את בלבולי הזהויות ואת הוקעת הנוכלים של "מנכמוסים" מאת פלאוטוס. דואליות זו הביאה את החוקרים לעסוק בשאלה איזה מן היסודות היה היסוד המוביל בדמיונו של שייקספיר: סיפורי הרומאנסות הנפתולים על אודות איחוד משפחות בדרך פלא או שמא המבנה הרומאי ההדוק של סבך טעויות והתרתן. שני היסודות קיימים כבר אצל פלאוטוס. המחזות מדגישים את סבך הטעויות ואילו הרומאנסות שלרשותן עומד זמן למכביר, מדגישות את התהפוכות המונח "הקומדיה החדשה" חל בעיקר על הצירוף הבסיסי בין שני יסודות אלה. אך ביצירתו של שייקספיר נכנס מרכיב נוסף, רומאנסת החיזור, הדינמית במקורה, שחדשה את ימיה על בימת התיאטרון ע"י המחזאים פיל גרין ולילי. קומדיות חיזור אלה, במיוחד אלו המדגימות את הצירוף בין בלבולי זהויות לבין זיווגים, הן שהשפיעו על כתיבתו של שייקספיר עד לשלהי המאה, ובהן טמונים זרעי האפיון והייחוד של הקומדיה השייקספירית.
צמצום הפער לקראת סוף המחזה בין דרגת ידיעתם של הגיבורים לדרגת ידיעתו של הקהל היא המעניקה להכרות שבהתרה את כוחן המרשים. אחד מן הסימנים לשליטתו ההולכת וגוברת של שייקספיר בשיח הדרמטי הוא, שחוש ההבחנה של הגיבורים מתחדד, והם נעשים מודעים יותר לעובדה ששיטו בהם או לעובדה שנהגו כשוטים, וכן גם לעובדה שכעת רכשו לעצמם מידה גדולה יותר של חכמה או תובנה. ב"קומדיה החדשה" הרומאית המשרת הערמומי הוא, על פי רוב, האדם הרוקם או המבצע את התחבולה הקומית - ההונאה, העמדת הפנים או מעשה התרמית, המאיצים את תהליך ההסתבכות הקומי ויוצרים פער בין ידיעתו של הקהל לבין ידיעתם של הגיבורים. אצל שייקספיר פולשת הערמומיות גם לחוג המיוחסים. אמנם, יש אצלו משרתים ערמומיים, כמו פוק, אך אין הם זוכים להצלחה יתרה, ועל אדוניהם האצילים להשלים במקומם את המלאכה. שחרור התחבולה הקומית מן ההונאות הרומאיות התועלתניות תורם ליתר גיוון וגמישות.
ההתחלה הקומית משתלבת בדרכים שונות, פתלתלות ומאירות עיניים בנטייה הקומית של בני האדם להשתטות, ללכת שולל וליפול בפח, לשגות, ולטעות, לנהוג בשיגיון ובחוסר הגיון. הגיבורים בשלב זה חשים שעולמם חרב עליהם או הפך לחלום, ומביאים לבסוף למיצוי כפול. התחבולה הקיימת מגיעה למיצוי לאחר
שמילאה את תפקידה. היא כבר איננה יעילה, או שכבר נחשפה. במקביל גם הסילופים והעיוותים שיצרו את ההסתבכות עברו תהליך של ניפוח מופרז, עד שהגיעו לנקודת מיצוי. הפתרונות משיבים הכל על מקומו בשלום ומבהירים לקהל את המצב האנושי בכללותו, בעודם מתקנים את המעוות - את מעשה השטות או
סדרת מעשי השטות, או את הסילוף המוצגים במחזה. ההארות המושגות מפתרונות אלה זוכות בכך לכפל תקפות. ההארות התובנות הללו אינן נובעות מ"הזדהותנו" עם דמות אהודה כלשהי. אנו משתתפים בתהליך דינמי, בו אנו ממחישים בדמיוננו ומארגנים מחדש דחפים לעיתים סותרים. הזדהות עם אחד הגיבורים הייתה מכשילה השתתפות פעילה ונבונה בתהליך, ולמטרה זו - הסתכלות כוללת וריחוק אסתטי - שייקספיר מגייס את שוטיו, שמופיעים כמובן גם למטרות שעשוע גרידא. על השוטים אצל שייקספיר, תפקידם במחזותיו אעמוד
בחיבור זה. במיוחד אתרכז בשוטים בשני מחזותי: "עמל אהבה לשווא", ו"נשי וינזדור העליזות".

תוכן העניינים:
1. מבוא
2. השוטים אצל שייקספיר
3. השוטים ב"בעל אהבה לשווא"
4. פאלסטאף בהנרי הרביעי, חלק ראשון
5. פאלסטאף ב"נשי וינזדור העליזות"
6. סיכום
7. ביבליוגרפיה

מקורות:

ורדי, דב. ויליאם שייקספיר ומחזותיו, ספרית הפועלים, הוצאת הקיבוץ הארצי, מרחביה, תשכ"ד.
מנכילוב, א.א., שלוי, אליס. שייקספיר - עולמו ויצירותיו, תרגם - שמעון זנדבנק, דבר, תל-אביב, 1966.
נבו, רות, הקומדיה השייקספירית, תרגמה - תמר עמית. ערך - מנחם ברינקר. כתר, ירושלים, 1984.

תגים:

מחזאות · שקספיר · שיקספיר · רנסאנס · מחזה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "דמות השוטה בקומדיה השייקספירית", סמינריון אודות "דמות השוטה בקומדיה השייקספירית" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.