חוק חופש העיסוק

תקציר העבודה:

דת ומדינה - חוק חופש העיסוק

תוכן עניינים hc1061

1. מבוא
2. הסביבה - מבנים פוליטיים, כלכליים וחשיבותם הרלבנטית למדיניות הנידונה

3. השחקנים - כוחות פנים וחוץ ממשלתיים שנוטלים חלק בעיצוב המדיניות
4. חלוקת הכוחות - מי משפיע על מי ומדוע בזירה הלאומית והנושאית
5. פתיחת החלון וסגירתו
6. הדינמיקה של השינוי - חדשנות מול שמרנות בסידור מדיניות ציבורית
7. סיכום
8. מקורות
9. ביבליוגרפיה

מבוא

כשם שלמפלגות השמאל ולמפלגות הימין בארץ יש סמנים קיצוניים בדמותן, של
"מולדת" מזה ומרצ מזה, כך גם למפלגות הדתיות סמנים קיצוניים משלהן על
הרצף בין קו מתון לנו קיצוני, המפלגה המתונה ביותר היא המפד"ל והמפלגה
הדתית ביותר היא אגודת ישראל.
מטבעה של מפלגה כמו אגודת ישראל הוא שהנושא הראשון במעלה אשר מאפיין
אותה הוא הדת, ואמנם הדת היא הציר המרכזי של כל מצעה.
לנושא דיוננו הנושא הדרוש הוא הכשרות ועל כך נאמר במצעה: "נאבק על כך שבכל
המוסדות הציבוריים יתנהלו מטבחים כשרים, כן נדרוש, שלא יובא לישראל מזון
שאיננו כשר. נדרוש ביצוע אכיפת החוק למניעת הונאה בכשרות, כדי לרסן את
ההפקרות המרובה השוררת בשטח זה והכשלת הרבים על ידי מופקרים תאבי
בצע".
חוק זה מציג את האמביוולנטיות של אגודת ישראל כלפי המדינה.
מצד אחד התבדלות מהחברה הישראלית פניה פנימה לעבר גטואיזציה תוך ניצול
הכוח הפוליטי שלה וחקיקת חוק האנטומיה והפתלוגיה המאפשרת לבני המשפחה
להתיר נתיחת נפטרים.
מצד שני המפלגה מנסה לנצל את כוחה הפוליטי לחקיקת חוקים גורפים שיש בהם
כדי לכפות את דעתה על הציבור החילוני כולו, שחוק החזיר כפי שהוא מוצג כאן
בראי של הכשרות יהיה תקף לגבי המדינה כולה.
מדובר כאן בשלושה דברים: גידול חזירים, מכירת חזירים וצריכת חזירים לאכילה.
על הפרק דנים בשני נושאים: חופש העיסוק מחד גיסא וצנעת הפרט מאידך גיסא,
באשר לחופש העיסוק בדיוננו הכוונה היא לחופש העיסוק בגידול חזירים וחופש
העיסוק במכירתם של החזירים, בצנעת הפרט הכוונה היא "בכניסה לצלחת" לבדוק
מה אדם אוכל ומה הוא לא אוכל.

הבעיה של חוק גידול החזיר בהצגתה הכוחנית של אגודת ישראל באשר לחוק חופש
העיסוק מעלה כאן שתי שאלות מרכזיות, הן הדינמיקה של יחסי הכוחות בין
המדינה לקבוצות אינטרס שונות ברי יחסי הגומלין המשתנים בין צרכים
ממלכתיים לצרכים פרטיקולרים והן באשר לדינמיקה שבין שמרנות לבין חדשנות.
במילים אחרות יחסי הגומלין שבין החדשנות המדינית policy innovation לבין
הכוחות הבולמים חדשנות זו policy construes. על דינמיקה זו אפשר ללמוד
מהדיון שהתקיים בכנסת במושב השני של הכנסת ב1990 - בנושא חוק החזיר.
באותו דיון טען שמואל הולפרט מאגודת ישראל את הדברים הבאים: "אישור
החזיר הוא אחד העניינים הללו, והוא מוסכם ומקובל לא מהיום ולא מאתמול,
מאז ומעולם הייתה לעם היהודי סלידה עמוקה ממנו, עד כדי כך שלא רצו אפילו
להזכיר את שמו המפורש וכינו אותו 'דבר אחר'... חברי הכנסת מאז קום המדינה,
נעשו ניסיונות שונים לבער את נגע החזיר על ידי חוקי עזר עירוניים ובשנת התשר"ם
1962, אף נחקק חוק האוסר שיווק בשר חזיר, חוק זה נתקע מאוחר יותר בוועדת
הכלכלה, בגלל זעקות של משווקי בשר החזיר, שטענו כי החוק פוגע בפרנסתם.
חברי הכנסת, אני חושב שלא יעלה על הדעת לקבל טיעון זה, בדיוק כשם שאיש לא
יעלה על דעתו לקבל טיעון של סוחרי סמים, שיטענו כי החוק לאישור שימוש
בסמים פוגע בפרנסתם...
עלינו להתחזק בשעה זו בקיום המצוות, בחזרה למקורות העם היהודי, בשמירת
אופייה ודמותה היהודיים של מדינת ישראל, לפחות בכל מה שקשור לרשות הרבים,
ובעיקר להתאחד סביב טוהרת עמנו והתרחקות מטומאת החזיר".
על דבריו אלה ענה שמעון שיטרית מהמערך: "אני מסכים כי בכל מה שקשור
בהתנהגות ציבורית ולאומית, החזיר חייב להיות אסור גם לפי נוהג וגם לפי חוק.
התנהגות ציבורית במאמר שכתבתי לפני הרבה שנים נאמר, שבמה שקשור
בהתנהגות לאומית אישור חזיר קשור עם שנאת ישראל ואני מקבל את האיסור
הזה, אבל כאשר אנחנו מחשבים להתערבות בהתנהגות הפרט, באפשרות של לאכול
או לשווק- זה לפי דעתי, הקו האדום, ולכן אני מציע לכם חברי הכנסת להימנע
מפגיעה אותו תחום שאנחנו שמרנו עליו, דהיינו תחום של חופש המצפון".
מצד אחד עומדת לפנינו מפלגה דתית שמרנית, אמנם קטנה אך בעלת השפעה בכל
מה שקשור למבנים קואליציונים, המנסה לכפות את דעתה על ציבור שלם ומצד שני
מפלגה דומיננטית בעל אוריינטצית שמאל - מרכז העושה אבחנה בכורה בין
התנהגות ציבורית להתנהגות הפרט.
מפלגת העבודה ולפחות חלקים ממנה מוכנה לקבל על עצמם את רעיון חוק החזיר
בגבולות מסוימים, הגבול הוא אותו קו הבא להבחין בין שמירת הצביון היהודי של
המדינה ובין חופש המצפון, חופש העיסוק וצנעת הפרט.
באגודת ישראל מנסים מתוך מטרה להצדיק את העמדה השמרנית שלהם להשוות
בין מכירת חזיר למכירת סמים, הנני אומר גם אלה וגם אלה גורמים לציבור נזקים
בריאותיים ונפשיים בלתי הפיכים.
בדרך הצגה הגורפת אגודת ישראל מנסה לעשות נפשות לשיטתה ובמפלגת העבודה
להכניס את הנושא לפרופורציות קצת שונות.

מקורות:

הסביבה האידיאולוגית משפיעה מטבע הדברים על הסביבה התרבותית, שהרי זו לא פעם נגזרת מהאידיאולוגיה.
ישנם אמנם הבדלים בין שלושת הזרמים אך הבדלים אלה בחלקם הגדול אינם נוגדים וסותרים אחד את השני, הם לא פעם גם משלימים אחד את השני, כך שלמעשה שלושת הזרמים יכולים לחיות בשלום זה עם זה, גבולות הויכוח הם צרים אם כי עלולים להיות גם קולניים.
יש להביא בחשבון שהדתיים הקיצוניים חיים בעצם בתוך מרחבים טריטוריאליים די מובחנים כך שיכולת ההשפעה שלהם על נושאים הנמצאים בסדר היום הפוליטי די מצומצמים והשפעתם היא די קטנה.
" אגודת ישראל " על הקמאיות שאותה ציינו קודם לכן מוסיפה נדבכים ריטואליים שהתפתחו במשך מאות שנים והחילוניים באים עם מה שהוא חדש , אך יונק ממקורות המשותפים להן ולחרדים והוא החזק . החדש שהם מביאים איתם הוא לא רק מה שספגו מהדמוקרטיה המערבית , אלא גם פרשנות חדשה למקורות 13 .
השחקנים - כוחות פנים וחוץ ממשלתיים שנוטלים חלק
בעיצוב המדיניות
המבנה המשטרי של מדינות המערב שמדינת ישראל היא חלק ממנו, הוא דמוקרטי ובתור שכזה הפעילות נעשית באמצעות המפלגות.
המפלגות הן המוציאות ומביאות תפישות עולם, ויכוחים ציבוריים, תהליכי חקיקה וחקיקה עצמה, כאשר המסגרת המוסדית בה מתקיימת פעילות זו היא הפרלמנט- ובמדינת ישראל הכנסת.
בעשרות השנים האחרונות בעקבות תהליכים חברתיים עמוקים שעוברים על העולם המערבי, הפרלמנטים איבדו מכוחם ומיכולתם התפקודית שבהם הציבור צופה, נוצרו "פינות אפלות" בתוך הפעילות הפוליטית שמניעה מתן שירותים לקבוצות שונות בתוך החברה החלו להיתפתח גופים שונים שבאו לטפל בקיפוח זה. ובזכות פעילותם הממושכת
והאינטנסיבית השפעתם על הפרלמנטים הלכה וגדלה, פעילות זו בכללותה מוגדרת כפעילות חוץ פרלמנטרית העושה נפשות לצרכיה באמצעי התקשורת ובהפעלת שתדלנות (lobing) במסדרונות השלטון.
מי שפועל במסגרות אלה הן קבוצות האינטרס למיניהן, בהקשר לנושאינו נתייחס אם כן לשתי מסגרות הכוחות הפנים ממשלתיים והכוחות החוץ ממשלתיים הכוחות הפנים ממשלתיים:
"הדמוקרטיה הישראלית זכתה לכינוי מדינת מפלגות לא רק בשל התפקיד שמילאו המפלגות בהקשר של הרכבת קואליציות פרלמנטריות בעיקר של הנטייה של המפלגות להתפשטות תפקודית ששתי פנים לה: אינטנסיביות רבה של פעילות המפלגות והיקף נרחב של התחומים שבהם מתנהלת פעילות זו"14 והסיבה לכך היא מחויבות אידיאולוגית עמוקה, בין
שמדובר בתפישה סוציאליסטית או בתפישה דתית למשל, הדבר בלט במיוחד במפלגות הדתיות. מהיותן של מפלגות אלה מזוהות ומחויבות לרעיון אחד הן יכלו להשקיע את מלוא מרצן בניסיון למש את מצעיהן. המפלגות הקיצוניות הן שיכולות להמחיש עניין זה.
אגודת ישראל שניסתה לחוקק חוקים מחד גיסא ור"צ ששמה את כל יהבה על זכויות האזרח מאידך גיסא.
נוצר אם כן ציר שעליו פעלו שלוש מפלגות בכל מה שקשור לחקיקה הדתית: אגודת ישראל מצד אחד, מפלגת השלטון במרכז (בין שזה מפלגת העבודה או הליכוד \ רצ (כיום מרצ) . מצד שני מפלגת השלטון תמיד פעלה מתוך שיקולים קואליציונים לצד זה או אחר, אם כי ההעדפה הייתה תמיד לכיוון של המפלגות הדתיות, הסיבה לכך נעוצה בעובדה
שלמפלגות הדתיות היה כוח פוליטי ועמדות מיקוח חזקות יותר מאשר לרצ. רצ הייתה קרובה בעמדותיה למפלגת העבודה ולכן היה סביר יותר שהיא לא תפרוש מקואליציות, לעומת זאת פרישה של אגודת ישראל, עלולה הייתה להביא להתפרקות קואליציונית ולבחירות חדשות 15 .
באשר לליכוד אמנם "אגודת ישראל" הייתה קרובה אליו יותר מאשר למפלגת העבודה, אך היא שמרה לעצמה את הזכות לפרוש מהקואליציה אם לא ימולאו דרישותיה. על כוחן של המפלגות הדתיות אפשר ללמוד מיחסי הכוחות בממשלה הקודמת, למרות שלמרצ היו 12 חברי כנסת, לשס היו 6 חברי כנסת, שס גילתה נחישות רבה יותר בתביעותיה והיא
ידעה להחזיק את המשלה בגרונה", מה שמרצ לא השכילה לעשות, שס' הייתה מוכנה לנקוט במדיניות של הליכה על הסף, לקראת פרישה מהקואליציה מרצ לא גילתה נכונות לנקוט במדיניות כזאת, זאת בעצם גם הייתה המדיניות של "אגודת ישראל".
לכל אורך השנים בהן הייתה חברה בממשלות ישראל ובזכות זה גם הצליחה להעביר את חוק החזיר, העוצמה והלהט של אגודת ישראל בניסיונותיה לחקיקה דתית הם שהביאו להוולדתה של רצ ב- 1973 המפלגה "שהתמקדה בראשית דרכה ביחסי דת ומדינה, תוך תביעה להפרדת הדת מן המדינה ואימוץ אידיאולוגיה חילונית קיצונית"16 .
הדגל של רצ היה חופש הפרט, זכויות האזרח, כאשר במקרה של חוק החזיר החלה לטפל בנושא של חופש העיסוק.
על האורינטציה של רצ בזיקה לדיוננו אפשר ללמוד ממצע המפלגה לבחירות לכנסת ה- 12 ב- 1988: הדת תופרד מהמדינה, עיסוקה של המדינה בענייני הדת איננו לטובת תושביה ואיננו לכבודה של הכנסת...תבוטל חקיקה שמטילה איסורים והכבדות על הליכותיו של הציבור, שמקורה בסחטנות קואליציונית של המפלגות הדתיות" 17 .
אפשר ללמוד מכאן על הפוטנציאל להעלאת נושא דתי לסדר היום הפוליטי דווקא על ידי מפלגה אנטי - דתית שמעונינת לבטל חוקים דתיים.
המורכבות הגבוהה של החיים הפוליטיים ושל הפעילות הכלכלית- חברתית- תרבותית בעשורים האחרונים הביאה להופעת סדקים בתפקודן של המערכות הפרלמנטריות והסיבות לכך הן:
חבר הפרלמנט פועל בתוך רשת סבוכה של קשרים פוליטיים וחברתיים, שחשיבותה הופכת במרוצת הזמן לרבה יותר לעתים מאשר פעילותו הפרלמנטרית הצרה, אם חפץ חיים פוליטיים הוא, עליו לכוף עצמו לקודים נורמטיביים רבים לפעמים גם סותרים, מה שמפריע לו בתפקידו18.
גבולות החקיקה התרחבו מאד היא חובקת עתה כמעט את כל שיטחי הקיום החברתי, והתביעות שהיא תובעת מחברי הפרלמנט מבחינת כושרם, הידע המקצועי שלהם וסימנם הן כבדות יותר מדי.
אחת התוצאות היא הארכת המושבים של הפרלמנט והתמחות הכרחית של בוחריו. את מקומו של האזרח המשתתף בתהליך הפוליטי תפש הפוליטיקאי המקצועי הנעשה לביוקרט קפדני, בלי שיהיו לו הניסיון וההכשרה המקצועית של איש המנגנון הממלכתי"19.
כתוצאה מכל אלה פעילותו הפרלמנטרית של חבר הפרלמנט מצטמצמת לנושאים מיידים בבחינת כיבוי שרפות ואמינותו הציבורית יורדת 20 .
לא קשה אם כן להבין למה נוצרות "פינות אפלות" רבות ומתפתחת התחושה אצל רבים כי הם נופלים בין הכיסאות ולא זוכים לטיפול הנאות, אשר ניראה להם שמי שאמורים לפתור את בעייתם הם חברי הפרלמנט החברים במפלגה זו או אחרת, במקרה שלנו כתוצאה מחקיקת חוק החזיר יש שפרנסתם נפגעת מכך, הבמה הפוליטית לא נענית לקראתם
ומצוקתם בשל אילוצים קואליציונים ואין להם מי שיזעק את זעקתם. מי שנימצא מתאים לכך הוא התנועה לזכויות האזרח, שיכולה לטעון בשם חופש העיסוק כי פרנסתם של אלה נגזלת בשל חקיקה דתית. תנועה כזאת היא מטיבעה תנועה חוץ פרלמנטרית, אשר מוכרת גם בשמות אחרים כמו קבוצת לחץ, קבוצת אינטרס והיא תפעל במסדרונות הכנסת דרל
חברי הכנסת ומפלגות הקרובות לה מבחינה רעיונית.
בהגדרותיה את קבוצת האנטרס אומרת יעל ישר: "קבוצת האינטרס היא ארגון של שני אנשים או יותר שיש להם מטרה משותפת והפועלים כדי להשפיע על מדיניות ציבורית... הגדרת הקבוצה מחייבת הבחנה מגופים פוליטיים אחרים, שלכאורה פועלים אף הם במטרה להשפיע על מדיניות ציבורית"21 , והיא ממשיכה ואומרת: "קיימת הבחנה בין קבוצות
אינטרס פרטי ואינטרס ציבורי והבחנה זו אינה נקבעת על ידי המניע לפעולה, אלא על ידי יעדיה, קבוצת האינטרס הפרטי- כשמה כן היא- אדם טורח ומצה לתגמולים אישיים. החבר בהסתדרות המהנדסים מצפה לקידום שכרו...לתועלתו ולהנאתו, החבר בקבוצת האינטרס הציבורי, משקיע אף הוא זמן וממון, אף הוא מוותר על פעולות חליפיות שאינו
מבצע מחמת עיסוקו הקבוצתי בהם היעד של פעולתו אינו מוכוון להשפיע רק על חייו שלו, אלא על הציבור כולו"22.
הפרצות שנוצרו במערך האיזונים והבלמים של המערכת הדמוקרטית, הביאו להקמתן ולהתפתחותן של קבוצות האינטרס. הם ממלאים את כל הפונקציות של חברי הפרלמנט, שאלה לא יכולים יותר למלא בשל השחיקה הגוברת שלהם.
במערך הרשתות הפוליטיות והחברתיות שהם חייבים להקים לעצמם, קבוצות האינטרס הם שמעלים לסדר היום הפוליטי.
מגוון האפשרויות העומדות לרשותם של קבוצות האינטרס להצגתן בערוותם הוא גדול והוא כולל את האמצעים הבאים, שתדלנות אצל חברי הכנסת, פנייה ישירה לשרים הנוגעים בדבר, הפגנות בין שהן שקטות ובין שהן אלימות, פנייה לאמצעי התקשורת הכתובה והאלקטרונית, בחריפות גבוהה ובעוצמה רבה.
התכיפות באה לידי ביטוי במספר הפעמים שהם דואגים לכך, ששמם ופעולותיהם יופיעו באמצע התקשורת ובכותרות. לא רק להופיע בעיתונות, אלא גם לדאוג לכך שזה יבוא לידי ביטוי בעמוד הראשון של העיתונים ובראשית מהדורות החדשות ברדיו ובטלוויזיה.
העוצמה נקבעת על ידי אופי הסיסמאות בהם הם משתמשים, הסיסמאות שלהם יכולות להיות רכות או בוטות כאשר הבוטות יכולה לקבל גם אופי פרובוקטיבי מתוך מטרה למשוך אש, דרך אחרת היא הפעלת לחץ באמצעות שביתות, פנייה לבתי המשפט ולעתים גם לגרום נזק אם למשל יצרני בשר החזיר מייצאים את תוצרתם, הרי שהשבתת קווי היצור עלולה
לפגוע בהכנסות המדינה, באקט זה הם נוטים בסנקציה שיש בה איום, אם הממשל לא ייענה לדרישתם, אזי עומד לרשותם בלי שיפגע בהכנסות המדינה.
חלוקת הכוחות - מי משפיע על מי ומדוע בזירה הלאומית והנושאית
גוף בין שהוא פרלמנטרי או חוץ פרלמנטרי המעונין להעלות נושא כל שהוא לסדר היום הציבורי חייב במשאבים. המשאבים יכולים להתבטא בכספים, בשליטה על אמצעי תקשורת שונים, בפן אנושי מקצועי בין שהוא התנדבותי או לא, יכולת שכנוע, יכולת השפעה ואמצעי לחץ שונים יכולת זו מטבע הדברים נמצאת באליטות, וזאת מתחוקת לאליטה
פוליטית, אליטה טכנוקרטית, אליטה אומנותית וכו'.
הכוח שנימצא בידי אליטה זו תלוי בכוח הממשי שנימצא בידיה, בכוונות שלה להשתמש בכוח זה, ובמה שחושבים אחרים על הכוח שנמצא ברשותה. כתוצאה מכל אלה יכולת ההשפעה של האליטה מותנית לעתים ביכולת המניפולטיבית שלה, זה גם מה שמאפשר שימוש מושכל באמצעים שעומדים לרשותה ומתי ואיך להעלות נושא לסדר היום הציבורי.
מדינת ישראל על פי הגדרה היא מדינה יהודית והגדרה זו היא שמצמיחה גם אליטה דתית החורגת מגבולות כוחן של אליטות דתיות במדינות אחרות. המבנה הפוליטי המיוחד של מדינת ישראל הקשור גם לשיטת הבחירות היחסית בארץ נתן לאליטה הדתית וכפועל יוצא למפלגות הדתיות, כוח רב החורג מגודלן הריאלי.
הפיזור הפרלמנטרי של המפלגות בארץ בנוי על שתי מפלגות גדולות ובעבר מפלגה דומיננטית אחת ומספר גדול של מפלגות קטנות.
מבחינתן של המפלגות הקטנות, הרי שדווקא המספר הרב שלהן מעמיד אותן במצב אמביוולנטי ביחס לכוח ההשפעה והסחטנות שלהן, ככל שגדול יותר מספר המפלגות הקטנות, הרי שקטן כוח המיקוח שלהן שעה שמקימים קואליציות.
מכיוון שתיאורטית כל מפלגה חותרת להכנס לקואליציה, תוריד את המחיר שהיא דורשת כדי להצטרף לממשלה העומדת לקום. בפועל ישנן מפלגות קטנות שמראש מוותרות על כניסה לממשלה כך שכוח המיקוח של המפלגות הקטנות האחרות גדל23.
מבחינתה של המפלגה הגדולה בארץ, יהיה לה עניין לצרף לקואליציה גם מפלגות קטנות דתיות וגם מפלגות קטנות חילוניות וזאת מתוך מטרה לצמצם את השסע הדתי - חילוני של החברה הישראלית24.
מפלגות דתיות תהיינה מעונינות להשתתף בממשלה וליטול חלק בעיצוב פניה של החברה הישראלית ולהעלות לדיון לסדר היום הפוליטי נושאים חשובים עבורם, הרי יהיה מי שירסן אותן ויציב בפניהן את הגבולות מבחינת הסביר והלא סביר, גם אם הגבולות מצטמצמים בפניהם עדיין קיימת אפשרות בידם להבטיח לעצמם הגנה על אינטרסים אחרים
שלהם, לא פחות חשובים והם מקציבים25.
עיצוב פניה של החברה לכיוון דתי או חילוני מחייב שימוש בסמלים שיש להם זיקה לדת. הסמל אינו חייב להיות דווקא איזה שהוא חפץ המעוצב בצורה פיגורטיבית או אחרת. הוא יכול להיות מה שהוא קונקרטי.[
לשם המחשה נתייחס למערכת החינוך, "אגודת ישראל" יכולה להציע הצעת חוק לחיוב בתי ספר לשים בכל כיתה ציור של לוחות הברית שיוצב מעל ללוח ובה בעת היא יכולה להציע הגדלה של שיעורי היהדות, תוך חיוב הבנים לשים כיפה של ראשם שעה שלומדים תנ"ך או מקצועות יהודיים אחרים.
השאלה היא עד כמה הצעה כזאת בכלל תעבור, יכולים להיתעורר כוחות פרלמנטריים אחרים, שיצעקו חמס מכיוון שיראו בכך כפיה דתית והן יצליחו לעורר תסיסה ציבורית חזקה בעזרתם של אמצעי התקשורת.
ריבוין של המפלגות הקטנות בקואליציה יש בו כדי לאזן דרישות קיצוניות של מפלגות דתיות מנסות להעלות נושאים שונים לסדר היום הציבורי, דווקא "ריבוי נקודות הגישה המרשות לקבוצות מיעוטים המאורגנות היטב, להטיל וטו על קו מדיני מסוים"26.
אם נתייחס למערכת המפלגתית בארץ כאל מערכת פלורליסטית, הרי שהמספר הגדול של המפלגות הקטנות, יוצר מארג סבוך של תן וכך המצמצם את יכולתן של מפלגות אלה או אחרות להעלות לדיון ציבורי את מספר הנושאים שהן מוצאות לנכון.
אין הן יכולות להעלות את כל הנושאים שמעניינים אותן וגם אם הן מעלות נושא אחד או שנים אין הן יכולות ללכת איתו עד הסוף, מאחר שזה עלול לחזור אליהן כבומרנג ושכרן יצא בהפסדן.
יש בכך כדי להראות את גבולות כוחן של המפלגות הדתיות. הן תצלחנה אולי להעלות דרישות כספיות שונות, אך לא תמיד תצלחנה לכפות נושאים שיש בהם עניין ציבורי . אף מפלגה דתית למשל לא הצליחה להפסיק את שידורי הרדיו והטלוויזיה בשבתות, ואף אחת מהן לא הצליחה להביא להפסקת משחקי כדור-רגל בשבתות.
פתיחת החלון וסגירתו
כפי שראינו חוק הבשר הועלה לדיון בכנסת על ידי מפלגה קטנה, אך בעלת יכולת סחיטה לא מעטה, כדי שהצעת החוק שלה תעלה לדיון בפני המליאה ותעבור את כל שלבי החקיקה מהעלאת הצעה הטרומית עד לקריאה השלישית, זקוקה המפלגה לעיתוי מתאים על מנת שדרכה תצלח וההצעה שלה תקבל גושפנקה רישמית, בדמותו של חוק חדש במדינה, מהו
עיתוי זה, עיתוי זה מוגדר כחלון הזדמנויות( window of opportunities ) ויש בו שלושה שלבים, שלב ראשון מועד פתיחת החלון, שלב שני משך הקיום שלו ושלב שלישי סגירת החלון.
השלב הראשון - זהו הזמן בו נפתחת הזדמנות בפני בעלי רעיון כל שהוא להעלות אותו לסדר ביום הציבורי. הזדמנות יכולה לנבוע ממספר גורמים, ממשלה חדשה שמפלגה כל שהיא הצטרפה אליה מנסה לתפוס טרמפ ולהציג נושא שבחינה ראוי להתייחסות הכנסת והציבור, העלאת נושא המשיק לנושא שנימצא בטיפול על ידי הממשלה, מתן תמיכה
בחקיקה כלשהיא או במדיניות כלשהיא תמורת תמיכה בהצעת חוק מסוימת של מפלגה זו וכו'.
פתיחת החלון היא בעצם סיטואציה בה המשתתפים בממשלה מעלים נושא לסדר בפני המתדיינים מתוך תקווה שמקבלי ההחלטות יפתרו את בעייתם וידונו גם בהצעות שלהם27. העלאת נושא כל שהוא מביאה בהכרח להצבתו לפני נושאים אחרים, מה שממקד בו את כל תשומת הלב ומשאבים רבים מוקדשים לטיפול בו, כאשר משאבים אלה יכולים להיות זמן,
כספים, ופרסומים. הזמן הוא אותו הזמן המוקדש לנושא זה בדיוני הכנסת ובוועדותיה, על חשבון הזמן המוקדש לנושאים אחרים, הפרסומים הם סך הפירסומים הדרושים לקידומו של הנושא, כאשר פרסומים אלה יכולים להופיע בדמותם של פרסומים רשמיים מטעם חבר הכנסת או המפלגה היוזמים, פרסומים של וועדות הכנסת המתאימים ופרסומים
שמופיעים באמצעי התקשורת והכספים הם סך הפרסומים המוקדשים לקידומו של הנושא. מכלול זה של גורמים יש בו כדי להשיג תמונה ציבורית גדולה ככל שניתן ובכך גם להשיג אמצעי לחץ על הממשלה.
מציאת העיתוי היא למעשה תולדה של חושים פוליטיים חדים מאד של בעלי העניין והיא למעשה פונקציה של ניסיון פוליטי עתיר שנים שיש בו כדי להעיד על יכולת לחוש בזרמים פוליטיים תת קרקעיים.
פוליטיקאים אלה יודעים מתי לפרוץ לבמה ולהעלות ולהציג את הנושא (issue ) שלהם הדבר חיוני ואפילו קריטי.
המינוח לקוח אמנם מתחום התיאטרון28, אך יש בו כדי להציג בצורה נאמנה את ההליך.
שלב שני - משך הקיום, זהו סך הזמן שהנושא המבוקש מטופל.
משך הקיום איננו מבטיח בהכרח חקיקה או מעורבות אדמניסטרטיבית, זהו למעשה יותר מצב של פעילות ( an active status ) מאשר פריט הנמצא בסדר היום של הממשלה29. יש על כן להבחין בין שני מצבים אשר יכולים להיות חופפים מבחינת הזמן המוקדש להם או לבוא ברצף זה אחר זה. מצב אחד הוא הזמן המוקדש לנושא במליאת הכנסת
ובוועדותיה והמצב השני הוא תהליך החקיקה עצמו.
שלב שלישי - סגירת החלון ותוחלת החיים של החלון היא קצרה כשם שחלון נפתח כך גם הוא נסגר. התנופה בה נמצאים המעונינים בנושא מסוים אינה יכולה להמשך לעד, תמיד יצוצו נושאים חדשים שיסיטו את העניין הציבורי מעניינם החלון יכול להיסגר מ- 4 סיבות והן:30
המשתתפים בדיונים בנושא מגיעים לתחושה שהם מיצו את טיפולם בנושא עד תום לרבות קבלת החלטות וחקיקה. גם לא הגיעו לידי פעולה חקיקתית, עצם העובדה שבוצעה איזו שהיא פעולה יכולה ליצור אצלו את התחושה, כי יותר אין מה לעשות בנידון.
גם אם ננקטה פעולה כל שהיא, עלול להיוצר מצב בו פעולה זו נכשלת. במקרה כזה לא יגלו רצון להשקיע מעבר למה שנעשה בנושא הנדון הן מבחינת ההון הפוליטי הנמצא ברשותם והן ניצולם של משאבים אחרים לצורך זה.
הסיבות שהביאו לפתיחת החלון נעלמים. כך שהנושא הופך ללא רלבנטי, ם הנושא שהועלה לדיון בא בשל מצב משברי כל שהוא, הוא יכול להיעלם במהירות, הסיבה לכך היא שמצבים משבריים הם בעלי תוחלת חיים קצרה.
חילופי אישים בעמדות מפתח יכולים להביא לסגירת חלון ההזדמנויות בעקבות קונסטלציות פוליטיות שונות יכנסו לפעילות פוליטית אנשים אחרים שלהם סדר עדיפויות שונה, כך שהנושא המטופל ירד מהפרק
חלון ההזדמנויות יכול להיסגר מכיון שאין בנימצא אלטרנטיבות אחרות, משעה שהוא ניסגר הוא עלול להישאר סגור לאורך זמן, אין שום ערובה שהוא יפתח מחדש.
הדינמיקה של השינוי -
חדשנות מול שמרנות בסידור מדיניות ציבורית
"אימוץ חידושים ברמות הממשל השונות הינה בעיה של שיווק ציבורי - חברתי, על כן המידה לאחר מעשה של מידות החדשנות חייבת אף לקחת בחשבון מה שמכנים כוחות המשיכה של המוצר, כוח המשיכה העיקרי לרכישה אשר רוב כוחות המשיכה האחרים הינם פונקציה שלו בלבד, הינו רלוונטיות החידוש למאמץ"31, כל תהליך קבלת ההחלטות והחקיקה
הממשלתיים חייבים להיות מכוונים לקהל היעד, במקרה שלנו הכוונה לציבוריות ולחברה בכללותם, וזאת מהסיבה שלחוקים יכולה להיות נגיעה לכלל הציבור. האורינטציה חייבת להיות לא רק אדמיניסטרטיבית פוליטית אלא גם שיווקית, החקיקה באה לתת שירות מסוים לציבור במקרה שלנו קיים קונפליקט בין ציבור - פרטיקולרי שלו השקפת עולם
דתית לבין שאר הציבור שהוא בעל השקפת עולם חילונית.
יש כאן מאבק בין כוחות שמרניים לכוחות חדשניים בניסיון לקבוע את אופייה הן של המדיניות הציבורית והן של הנורמות המחייבות.
חקיקת חוק החזיר היא בעלת אופי שמרני דתי והסובלים ממנו לא יכולים ליהנות ממאכלים בעלי חשיבות קולינרית וחלק מהם נפגע בפרנסתו, החוק אמנם נחקק, אבל יישומו הוא בלתי אפשרי.
הן מכיוון שלא מדובר בחוקים פליליים והן מכיוון שישנו קהל צרכנים למוצר זה ויש מי שמוכן לתת שירות זה.
אכן החוק אינו אלא בבחינת אות מתה, במאבק זה יכול להיווצר מצב עתידי בו מפלגות בעלות זיקה אנטי דתית כמו מרצ תבאנה בעתיד לביטולו של החוק.
הדינמיקה בין השמרנות לבין החדשנות היא כמו תנועת מטוטלת שבטווח של זמן תביא או לביטול חוק החזיר או לאיזה שהוא מודוס ויוונצי.
סיכום
על פניו חוק החזיר נראה כחוק בעל מאפיינים דתיים מובהקים, בפועל חקיקת חוק זה גולשת לתחומים כלכליים, ויש לו השלכות של נושאים שבתחום זכויות אזרח. אם אי אפשר לגדל ולמכור חזיר, הרי נפגעים מכך אלה שפרנסתם על החזיר ולא מעט אזרחים ירגישו שגולשים להם לתוך דלת אמותיהם: יש מי שבוחן מה יש להם בצלחת וקובע
עבורם מה לאכול ומה לא לאכול, יש לנו קו דיכוטומי ברור שמרנות דתית מחד גיסא, חילוניות מאידך גיסא.
מערך הכוחות הפוליטי הוא בין מפלגה אמנם קטנה, שלה יכולת סחיטה לא מבוטלת, הגם שגם לעצמתה זו מגבלות משלה ובין מפלגה גדולה הזקוקה למפלגה זו אשר שותפות לה מפלגות קטנות הקרובות לה רעיונית.
זהו למעשה מאבק כוחני בין מפלגות המונחות על ידי אידיאולוגיות קשיחות ודוקטרינריות. חלק ממפלגות אלה בפרט הקטנות בזכות ניסיון הפוליטי רב השנים והקוניקטורות של משחקי חדר פוליטיים מנסות לנצל פרצות בחוק או הזדמנויות שנפתחות בפניהן שעה שמשתנים יחסי הכוחות האלקטורליים בעקבות בחירותו למשוך את החקיקה לצידן.
משחק כוחות זה שווהאנלוגית לתורת הסקטורים המתמטית, ההגדרה המתמטית של ווקטור היא גודל עם כיוון האנלוגיה הפוליטית היא הגודל הפוליטי של המפלגה והכיוון הוא האידיאולוגיה, שקול הכוחות הוא הכיוון שאליו האידיאולוגיות מקזזות זו את זו, על רצף של זמן הקיזוז יכול לנוע לכיוון יותר שמרני או לכיוון יותר חילוני
והוא יכול היסתיים באיזה שהוא מודוס ויוונדי. יש אמנם חוק, אבל מושרה בשתיקה שלא מפעילים אותו, כדי לא לעורר את הדובים משנתם.
בפני הדתיים אמנם נפתח חלון הזדמנויות יקר ערך שבעזרתו קיוו להכפיף את הציבוריות בכללותה לתפישת עולמם הדתית, אך דרכם לא צלחה. וזה נבע ממספר סיבות. ראשית הם לא הכירו במגבלות כוחם ולו גם מבחינה קוניקטורלית. שנית הציבור היה ערני דיו להבין כי הצלחה כזאת הייתה הופכת לכדור שלג פוליטי ובאמצעות נציגיו בכנסת
מנע מבעוד מועד כפייה דתית. שלישית עצם העובדה שהחקיקה הדתית עלולה היתה לפגוע בפרנסתם של אחרים, היתה עבור אלה האחרונים בבחינת סדין אדום שהביאם לידי כך שנעמדו על רגליהם האחוריות. התוצאה מכל אלה היתה שחלון ההזדמנויות של "אגודת ישראל" היה בעל תוחלת חיים קצרה מאוד. כמו שהוא נפתח, כך הוא גם נסגר ובמבט
לאחור הוא לא היה יותר מאשר אנקדוטה היסטורית.
הערות
נויברג בנימין - המפלגות בישראל, האוניברסיטה הפתוחה 1991, עמ' 133
הורוביץ דן, ליסק משה - מדינות באוטופיה, עם עובד 1990, עמ' 96
דברי הכנסת - חוק הבשר 1990, מושב שני, כרך כז', עמ' 3507
שם שם
אליעזר דון יהיא וישעיהו ליברמן - הפרדה בין דת ומדינה - סיסמה ותורן בתוך משה ליסק ועמנואל גוטמן (עורכים) - המערכה הפוליטית הישראלית, עם עובד 1977, עמ' 373-396
הורוביץ דן, ליסק משה - מצוקות באוטופיה, שם, עמ' 99
R.Rocherforl and R.W.Cobbi "Problem Definition, Agenda Accesses, and Policy Choice " Policy Studies Journal" , 21 (1993) p.62
אריאן אשר - פוליטיקה ומשטר בישראל, הוצאת זמורה ביתן 1985, עמ' 382
שם, עמ' 393
שם, עמ' 382
שם, עמ' 385
גלנור יצחק - ראשותה של הדמוקרטיה בישראל, עם עובד 1985, עמ' 81
מזרחיים - " על עקרונות דמוקרטיים בתנ"ך " בעיות בינלאומיות 58 1992 עמ' , 25-27 .
הורוביץ דן, ליסק משה - מצוקות באוטופיה, שם, עמ' 223
דורון גדעון - משחקים בפוליטיקה ישראלית הוצאת רמות 1988 עמ' 53.
גולדברג גיורא - המפלגות בישראל ממפלגות המון למפלגות אלקטוריות, הוצאת רמות, 1992, עמ' 61
נויברג בינימין - המפלגות בישראל, שם, עמ' 65
קרל דיטריך בראכר - משבר הפרלמנטים המודרנים, בתוך המשאה מדינה וחברה (ב) בעריכת ש.נ.איזנשטדט, עמנואל גוטמן, יעל עצמון, עם עובד 1984, עמ' 38
שם, עמ' 41
שם, עמ' 42
יעל ישי - קבוצות אינטרס בישראל, עם עובד 1986, עמ' 13
שם, עמ' 17
גדעון דורן, משה מאור - חסמי כניסה לפוליטיקה הישראלית, הוצאת פפירוס, 1989, עמ' 48
חווה העציוני הלוי - קשר האליטות והדמוקרטיה הישראלית, ספרות הפועלים 1993, עמ' 49
שם שם
בסקין דריל - הפלורליזם האמריקני - תאוריה, מעשה ואידיאולוגיה בתוך מדינה וחברה (א), בעריכת ש.נ.איזנשטדט, עמנואל גוטמן, יעל עצמון 1976, עמ' 214
John W.Kingdom - Agendas, Alternatives and Pablic, Policies Hasper Callins Pablishers 1984 p.184
גופמו ארווינג - הצגת האני בחיי היומיום , הוצאת דביר 1980, עמ' 242.
John A.Gingdim Ibid p.175
Ibid p.177-178
אליעזר דניאל, בר חיים דוד - "גורם הרלוונטיות בהפצת חידושים פוליטיים", מדינה ממשל ויחסים בינלאומיים, 9 1976, עמ' 68
ביבליוגרפיה
דברי הכנסת - חוק הבשר 1990 מושב שני, כרך ז, עמ' 3507
אליעזר דניאל, בר חיים דוד - "גורם הרלוונטיות בהפצת חידושים פוליטיים", מדינה ממשל ויחסים בינלאומיים, 9 1976 עמ' 67-76
אריאן אשר - פוליטיקה ומשטר בישראל, הוצאת זמורה ביתן 1985, עמ' 447
בראכר קרל דיטריך - משבר הפרלמנטים המודרניים בתוך המקראה מדינה וחברה (ב), בעריכת ש.נ. איזנשטדט, עמנואל גוטמן, יעל עצמון (א) 1976, עמ' 492
בסקין דריל - הפלורליזם האמריקני - תיאוריה, מעשה ואידיאולוגיה בתוך המקראה מדינה וחברה (ב) בעריכת בעריכת ש.נ. איזנשטדט, עמנואל גוטמן, יעל עצמון (א) 1976, עמ' 384
גולדברג גיורא - המפלגות בישראל ממפלגות המון למפלגות אלקטורליות, הוצאת רמות 1992, עמ' 278
גופמן ארווינג - הצגת האני בחיי היומיום , הוצאת דביר 1980, עמ' 232.
דורון גדעון - מחקים בפוליטיקה ישראלית הוצאת אמור 1988, עמ' 108.
גלזור יצחק - ראשיתה של הדמוקרטיה בישראל, הוצאת עם עובד 1985, עמ' 407
דורון גדעון, מאור משה - חסמי כניסה לפוליטיקה הישראלית, הוצאת פפירוס 1989, עמ' 142
הורוביץ דן, ליסק משה - מצוקות באוטופיה, עם עובד 1996, עמ' 406
דון יחיא, אליעזר ליברמן - הפרדה בין דת ומדינה סיסמה ותורן בתוך המקראה המערכה הפוליטית בישראל, בעריכת משה ליסק ועמנואל גוטמן, עם עובד, 1977, עמ' 442
העציוני הלוי חווה - קשר האליטות והדמוקרטיה הישראלית, ספרית הפועלים 1993, עמ' 167
ישי יעל - קבוצת אינטרס בישראל, עם עובד 1986, עמ' 224
מזרחיים - על עקרונות דמוקרטיים בתנ"ך , בעיות בינלאומיות, 1992, עמ' 25-27.
נויברג בנימין - המפלגות בישראל האוניברסיטה הפתוחה 1991, עמ' 220
Kingdom. Johan W. - Agendas, Alternatives and Public Policies, Haspers Collins Publishers 1984 p.240
Rcoferforl.R., Coll. R.W - "Problems Definition, Agenda, Access and Policy Choice "Policy Studies Journal", 21 (1993)
1

תגים:

כשרות · אגודת · חזיר · חוק · ישראל · ומדינה · מפד

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "חוק חופש העיסוק", סמינריון אודות "חוק חופש העיסוק" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.