מטפוריקה ופיגורטיביות בשירתו של רבי יהודה הלוי

תקציר העבודה:

עבודה זו מתמקדת בלשון הפיגוראטיבית המופיעה בשלשה שירים של ריה"ל: "קראו עלי בנות", "ציון הלא תשאלי" ו "ישנה בחיק ילדות".
במרכז העבודה מטאפוריקה ואימאג'ים החוזרים על עצמם באופנים שונים ומייחדים את שירתו של יהודה הלוי.
בחלק הראשון של העבודה אעסוק בניתוח מלא ומפורט של השיר "קראו עלי בנות" תוך התמקדות בלשון הפיגוראטיבית ובמטאפוריקה המאפיינת את השיר.
בחלק השני של העבודה אתמקד במטאפורות מרכזיות המופיעות בשירים: "ציון הלא תשאלי" ו"ישנה בחיק ילדות", תוך השוואתן למטאפורות המופיעות בשיר "קראו עלי בנות" .
העבודה רובה ככולה לא מסתמכת על מאמרים ופרשנויות שנכתבו בנושא, אלא יוצאת מתוך השיר עצמו, כאשר ברקע הסברים קצרים על האמצעים האמנותיים המאפיינים את שירת ימי הביניים (בעיקר בחלק הראשון של העבודה).

המטאפורה היא אמצעי אמנותי מרכזי בלשון השירה, והיא מלכדת בתוכה שני אלמנטים (איברים), אשר מושווים ביניהם על בסיס תכונה מסויימת, או יותר, המושאלת מאיבר אחד לאיבר שני.
צרופם של שני האלמנטים זה לזה אינו אוטומאטי, ועל השומע או הקורא 'מוטלת המשימה' למצוא מהי התכונה שיכולה לקשר בין שניהם. ההשוואה בין שני אלמנטים שבדרך כלל לא מקושרים יחדיו, כיוון שהם שייכים לשני תחומים שונים, יוצרת רענון וחידוש בלשון היומיומית השגורה, וכך צירופי לשון מפתיעים וייחודיים מעוררים את הקורא וגורמים לו הנאה.
המטאפורה מקשרת בין מילים השגורות בלשון ומצרפת אותם על בסיס השוואתי כלשהו, אם על פי דמיון, או ניגוד, תכונה חיצונית או פנימית, שם עצם מוחשי או מופשט, פועל או שם תואר, חי או דומם, כך שהתוצאה הסופית של הצירוף הלשוני מותיר רושם של ביטוי חי, מרגש, מעורר מחשבה, או מפתיע.
הצירוף הלשוני המטאפורי יכול לתפקד כאימאג', כתמונת לשון, המעוררת בקורא "תפיסה חושית-דמיונית-אסתיטית", תמונה קונקרטית-חושית המעלה בקורא מראות, צבעים, ריחות, קולות, טעמים ומגע [2].

שירתו של יהודה הלוי כוללת שירי קודש וחול וכן חטיבה מיוחדת של שירים, העוסקים בשאיפה לשוב לציון, הנקראים בשם 'שירי ציון'.
הנושאים המרכזיים בשירת ציון עוסקים בארץ ישראל, ארץ הקודש, אשר קדושתה נותרה על כנה גם לאחר חורבנה, בה נמצאת השכינה, קברי האבות, ובה נמצאים המקומות הקדושים בהם נתגלה אלוהים לנביאיו.
היציאה מן הגלות והשיבה לארץ הקודש יכולים לקרב את הגאולה, ולהעניק ליהודי השב אל ארץ אבותיו את האיחוד השלם בין המאמין לאלוהיו. הגלות נתפסת כמקור לכל הרע שפקד את היהודים מאז גלו ממולדתם, והיא מצטיירת כבית כלא שהסבל בו פיזי ונפשי כאחד.
יציאה מן הגלות מאפשרת לא רק שחרור מסבל ומיסורים אלא היטהרות דתית המאחדת שנית בין העם היהודי לאלוהיו ומחזירה על כנה את העבר המפואר של העם הנבחר בארץ הקודש.

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "מטפוריקה ופיגורטיביות בשירתו של רבי יהודה הלוי", סמינריון אודות "מטפוריקה ופיגורטיביות בשירתו של רבי יהודה הלוי" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.