בעית הפער בחינוך בין תלמידים יוצאי אפריקה-אסיה ובין יוצאי אירופה-אמריקה

תקציר העבודה:

שאלת המחקר
האם ההבדלים בציונים של מבחני האינטלגנציה [I.Q] בין תלמידים יוצאי עדות המזרח ובין תלמידים יוצאי עדות המערב , נובעים בגלל רמת משכל נמוכה או בגלל היות המבחנים תלויי תרבות ?

תמצית
אין ספק שאחד הגורמים החשובים לאי הצלחתם של תלמידים בני עדות המזרח במבדקי ה- IQ קשור לגורם התרבותי. קיפוח חינוכי ותרבותי מתמשך, סביבה שאינה מעודדת הישגיות בלימודים, ציפיות נמוכות מן התלמידים טעוני הטיפוח - כל אלה יוצרים פערים בין ילדים ממוצא מזרחי ובין ילדים ממוצא אשכנזי.
לפי רוב החוקרים, התורשה מהווה רק גורם מיזערי בהסברת ההבדלים שבין ציוני ה-IQ של תלמידים ממוצא מזרחי ובין התלמידים יוצאי אירופה ואמריקה.
התאוריה התורשתית מיחסת את השונות להבדלים גנטים בין בני אדם. כלומר, חלק נולדים עם גנים משופרים המאפשרים להם להצטיין וחלק נולדים עם גנית לקויים הגורמים להם להכשל. רק מעטים מן החוקרים יכולים להצביע בוודאות על הגורם התורשתי כאחראי על הפער בציוני ה-IQ בין תלמידים ממוצא מזרחי ובין תלמידים ממוצא אשכנזי-מערבי.
מחקרים שערך פרופ' סר סיריל ברט הראו כי לאבות בעלי מקצועות חופשיים יש מנת משכל ממוצעת של 140 אבל ילדיהם נסוגים כלפי הממוצע, והוא מגיע לקצת יותר מ-120, בעוד שלאבות העוסקים בעבודות לא מיומנות יש מנת משכל ממוצעת של 85 ואילו ילדיהם נוטים כלפי מעלה ומנת המישכל שלהם היא יותר מ-90.
תופעה זו מוכרת במדע הגנטיקה, הנקראת 'נטיה אל הממוצע': להורים גבוהים מאד יש ילדים גבוהים אך לא כמותם, כך שהילדים נסוגו כלפי הממוצע של כלל האוכלוסיה, וכך גם להורים נמוכים מאד יש ילדים נמוכים,
אך מאחר וגם הם נוטים אל הממוצע, הם יותר גבוהים מהוריהם..
מכאן נובע לפי סיריל ברט שלגורם התורשתי נודעת יותר חשיבות מאשר לסביבה. עובדה נוספת שתמכה בדעה זו היא המחקרים שנעשו בתאומים ובילדים מאומצים. נמצא שמנת המישכל של ילדים מאומצים קרובה הרבה יותר לאימם הביולוגית מאשר לאימם המאמצת, ומכאן ההכרה בהשפעת התורשה על היכולת השכלית.
לפי המחקרים שנעשו בישראל, רוב המסקנות מוליכות אל הגורם התרבותי-סביבתי.
התלמידים בני עדות המזרח, מגיעים לבית הספר עם חסך חינוכי-תרבותי, הם אינם זוכים בתגמולים שווים כמו חבריהם בני עדות אשכנז, אשר באים מוכנים יותר ונעזרים בסביבה משפחתית תומכת יותר, ומכאן נוצרת חלוקה בלתי-שיויונית של תגמולים ועונשים מצד המורה , אשר יוצרים בסופו של דבר פער בהישגיהם הלימודיים.
תלמידים הזוכים בתגמול מוצאים ערך בהקשבה, למידה והצלחה במבדקים, ואילו התלמידים שמתקשים בלימודים לא מקבלים תגמול שווה ולכן מעדיפים לחלום, לא להקשיב או לשוחח עם שכניהם לספסל הלימודים - הכל בלבד שלא יצטרכו להתרכרז במשימה הלימודית.
הם מתנתקים מן המתרחש בכיתה וכך נמנע מהם מידע ויכולת הנדרשים מהם במבחני המשכל. בדרך-כלל הם לומדים באיטיות ומקבלים ציונים נמוכים במבדקים.
מכאן שבית-הספר, כגורם סביבתי מובהק, מושך את התלמידים למעגלי הנעה והצלחה אשר לא תמיד במודע מכשירים חלק מן התלמידים להצלחה ואת החלק האחר לאי-הצלחה.
גורמים נוספים שעשויים להשפיע על ציוני ה- IQ קשורים בחוסר הנעה (חוסר מוטיבציה) של התלמידים, בני עדות המזרח, אשר עקב כשלונות חוזרים ונישנים במסגרת הבית-ספרית, הם מביעים חוסר ענין בפעילות אינטלקטואלית, מביעים עמדות שליליות ואיבה כלפי דמויות סמכות בבית-הספר, חשדנות, חוסר-בטחון, פחד או אי-איכפתיות, במיוחד אם הבחינה נערכת במוסד בו אין הם מרגישים תחושת שייכות.
כשלונותיהם ותסכוליהם יוצרים אצל אותם תלמידים רגשות שנאה ונחיתות, מגבירים את הדימוי העצמי הנמוך שיש להם, ומונעים בעדם לשאוף להישגיות.
תנאים אלו משפיעים ביותר על תוצאות ציוני ה-IQ.

מבדקי ה- IQ מודדים ומעריכים כושר חשיבה, יכולת שיפוט והסקת מסקנות, והם מתרכזים בבעיות מופשטות ועיוניות המצריכות כושר ניתוח של מידע, ולא רק התבססות על מידע האגור בזכרון.
למרות זאת ישנם הבדלים ניכרים בתוצאות המבדקים בין תלמידים יוצאי אירופה ואמריקה ובין תלמידים יוצאי אסיה-אפריקה, וכפי הנראה, אין הדבר נעוץ בעיקר בתורשה אלא בגורם התרבותי.
לפי באולס [1] הפערים נובעים בשל ערכי החברה הקפיטליסטית שיצרה את החלוקה למעמדות השונים ואת ההיררכיה הקיימת ביחסי העבודה ובתרבות המעמד, ומכאן ניתן להבין שלפי באולס מבדקי ה-IQ משמשים אך ורק הסוואה למנגנון של מערכת החינוך, אשר מעונינת בשעתוק המצב הכלכלי-חברתי הקיים (הפער בין אשכנזים ומזרחיים) , ולמעשה אין בכוונתה להשיג שיוויון אמיתי.
לפי בורדייה [2], ניתן להבין כי מה שקובע הינו המעמד החברתי-תרבותי של ההורים, והאם הם שייכים לתרבות המעמד הדומיננטי. בנים להורים כאלה (אשכנזים) זוכים מכתחילה במעמד מועדף בשל היותם חשופים, כבר בתקופת הילדות, לערכים הדומיננטים של התרבות השלטת (תרבות המערב), ולכן קל להם יותר להפנימם, בעוד שבנים למשפחות ממעמד חברתי-תרבותי שונה (יוצאי אסיה-אפריקה) , המשתייכים לקבוצות מיעוט או שוליים, קשה להם יותר לקבל או להפנים ערכים שלא התחנכו אליהם, ומכאן הפערים שנוצרים ביניהם.

לפי ג'ירו [3], ניתן להבין כי ההיבט האנושי הוא מרכזי ואין להתעלם ממנו. לטענתו, באמצעות מאבקו של היחיד במבנה החברתי הקיים, אפשר לשנות את חוסר השיוויון הקיים. כלומר, הוא אינו נותן מקום ליאוש, ויוצר פתח לתקווה חדשה שהמצב של פער מעמדי-חברתי-כלכלי יכול להשתנות ברגע שאותם פרטים מקופחים הסובלים מחוסר-שיוויון יצאו להאבק על זכותם .
בארצות הברית סימני האי שיויון שעוררו את הטענה של אי-הוגנות תרבותית של המבדקים, הובילה לדרישה לבטלם כליל או להתקין במקומם מבחנים הוגנים מבחינה תרבותית.
לדעתי, ראוי הדבר שכך יעשה גם בארץ, במיוחד לאור המימצאים המעידים על הפער בין התלמידים המזרחיים ובין התלמידים יוצאי אירופה-אמריקה.

תוכן עניינים:
1. שאלת המחקר
2. מבוא
3. רקע תיאורטי
4. רקע היסטורי לבעיה
5. מבדקי ה - I.Q
6. מבדקי ה - I.Q בישראל
7. סיכום

מקורות:

1. Bowles Samuel, "Unequal Education and the Reproduction of the Social Division of Labor" in: Socialization - A Reader Vol II p.318-347
2. Bourdieu Pierre, "Culture Reproduction and Social Reproduction" in: Socialisation - A Reader Voll II p. 348-372
3. Giroux A. Henry, "Theroies of Reproduction and Resistance in the New Sociology of Education: A Critical Analysis" in: Socialization - A Reader Vol II, p.373-409
4. אייזנשטדט שמואל נח, חינוך ונוער: עיונים סוציולוגים, ביה"ס לחינוך, אונ' העברית, תשכ"ה, 1965 .
5. אורמיאן חיים, עורך., החינוך בישראל, משרד החינוך והתרבות, 1973.
6. צוקר דוד, "החינוך המקצועי - מערכת בלחצים צולבים" בתוך: חינוך בחברה מתהווה - המערכת הישראלית, עורכים וולטר אקרמן, אריק כרמון, דוד צוקר, עמ' 447 , 1985.
7. חן מיכאל, בהשתתפות חיה סגל, "החינוך התיכוני העיוני העברי" בתוך: אקרמן, כרמון, צוקר, חינוך בחברה מתהווה - המערכת הישראלית, 1985 עמ' 394-375 .
8. סבירסקי שלמה, "מבדקי Q I בישראל", מאמר מסכם בתוך: בלום ג'פרי, מיתוס ה-Q I ,1988.
9. שפירא יצחק, החינוך בהווי ימינו - מאמרים ותגובות, 1989.
10. מתוך ההקדמה של ברוך נבו לספרה של אן אנסטאזי, מבחנים פסיכולוגיים, האונברסיטה הפתוחה, 1990.
11. בלום ג'פרי, מיתוס ה- IQ , 1988.
12. הפרקון על מבדקי ה- IQ בישראל לקוח מתוך מאמרו של סבירסקי, המופיע בסיום ספרו של ג'פרי בלום [11].
13. אורתר גינה, "יצור מבחן וכסלר לילדים בישראל", מגמות 13, אוקטובר 1952, עמ' 87 .
14. אורתר גינה מתארת במאמרה, כיצד מבחני הסקר שימשו כחומר גלם לבדיקת הבדלי יכולת שכלית בין מזרחים לאשכנזים, במאמר: "שלש עשרה שנות סקר: הישגי תלמידים", בתוך מגמות ט"ו 2-3 , אוגוסט 1967.
15. אורתר גינה, ,ניתוח השוואתי של עדות מבחינת הרכב האינטליגנציה", מגמות ד' 2, ינואר 1953 .
16. סמילנסקי שרה, "גן חובה כאמצעי לקידום ההתפתחות האינטלקטואלית", מגמות ט' 2, אפריל 1958.
17. סמילנסקי מ. וי. ים, "הקשר בין גודל המשפחה, השכלת האב ומוצא האב לבין כשרים קוגניטיבים והישגים בלימודים", מגמות ט"ז 3, יולי 1969.
18. נבו ברוך, "הבדלים מעמדיים ועדתיים במספר מדדי משכל של נערים בישראל", חיבור לשם קבלת תואר דוקטור, האונ. העברית, פרק י', תשל"ב.
19. פרנקנשטיין קרל, הם חושבים מחדש - פרקים בתורת ההוראה המשקמת, 1981 , וכן גם: שחרור החשיבה מכבליה: שיקום האינטלגנציה של מתבגרים טעוני טיפוח, 1982.
20. אנסטאזי אן, מבחנים פסיכולוגיים, האונ. הפתוחה, 1990.
21. מינקוביץ, א.ד. דיוויס, י. באשי, הישגי החינוך של בית הספר היסודי בישראל, - מחקר הערכה, 1980.
22. משרד החינוך והתרבות, מערכת החינוך בראי המספרים, ירושלים, 1983.

תגים:

אייקיו · אינטליגנציה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "בעית הפער בחינוך בין תלמידים יוצאי אפריקה-אסיה ובין יוצאי אירופה-אמריקה", סמינריון אודות "בעית הפער בחינוך בין תלמידים יוצאי אפריקה-אסיה ובין יוצאי אירופה-אמריקה" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.