קמיע הלוטוס

תקציר העבודה:

קמיע הלוטוס

תוכן עניינים hc0956
מבוא
קמיע הלוטוס
אגדות וסיפורי עמים בקמיע הלוטוס
סיפורי עמים ואגדות הקשורים לקמיע הלוטוס
השלד מדקלם הסוטרה
כוהן הדת Chozen מהר Heie
כוהן הדת Kito
אגדות נשים
אגדות הקשורות לבעלי חיים
סיכום
ביבליוגרפיה

מבוא
במהלך ההיסטוריה אנו נתקלים לא פעם במושג הקמיע, כסמל בעל כוח מאגי, או
כסמל חברתי דתי. בכוונתי לבדוק את נושא הקמיע כפי שהוא משתקף במסורת
היפנית. בעבודה זו אנסה לשים את הדגש על משמעויות דתיות במושג הקמיע
הבודהיסטי ומכאן לגלוש גם למשמעויות חברתיות ופסיכולוגיות.
הבודהיזם היפני תחילתו במאה השישית לספירה עת הגיעו ליפן כתבי קודש
ופסלים בודהיסטים שנשלחו מקוריאה. בשלהי המאה השישית הפך הבודהיזם
לדת המדינה, שלרובד הראשוני נוספו רבדים של השפעה שהראשון שבהם הוא
האסכולה הסינית של טין טאי והנקראת ביפן טנדאי. רובד נוסף שמקורו במאה
השמינית לספירה הוא הבודהיזם האזוטרי שמתחרה קם לו מאה שנה אח"כ
הבודהיזם השיגוני. במאות ה12 - וה13 - נוספו רבדים של זרמים סיניים ויפנים
מחדשים. בין שלושת כתבי הקודש המרכזיים (הסוטרות) זכתה קמיע הלוטוס,
לדגש וחשיבות רבים החל מן המאה ה13 -. לקמיע זו הייתה חשיבות רבה כבר
ברובד הטנדאי אך ניצרן העניק לה מעמד חדש שפירושו הפיכתה לבסיס להקמת
כתות חדשות, המהוות את התנועות הבודהיסטיות החשובות עד ימינו. סוג כזה
של תיפקוד דתי המונח ביסוד הבודהיזם היפני מאפשר מרחב גדול לחידושים שכן
ריבוי כתות ומקדשים עצמאיים הוא חלק מן החיים הדתיים ביפן. רבות מהכתות
החדשות מבוססות על קמיע הלוטוס.
רובד מיוחד הקשור לקמיע הלוטוס הוא רובד סיפורי העם והאגדות הקשורים בה.
בעבודה זו אתאר מספר אגדות אופייניות ואשאל מה תפקידן האמנותי,
הפסיכולוגי והחברתי.

מקורות:

905
קמיע הלוטוס
תוכן עניינים
מבוא
קמיע הלוטוס
אגדות וסיפורי עמים בקמיע הלוטוס
סיפורי עמים ואגדות הקשורים לקמיע הלוטוס
השלד מדקלם הסוטרה
כוהן הדת Chozen מהר Heie
כוהן הדת Kito
אגדות נשים
אגדות הקשורות לבעלי חיים
סיכום
ביבליוגרפיה
מבוא
במהלך ההיסטוריה אנו נתקלים לא פעם במושג הקמיע, כסמל בעל כוח מאגי, או כסמל חברתי דתי. בכוונתי לבדוק את נושא הקמיע כפי שהוא משתקף במסורת היפנית. בעבודה זו אנסה לשים את הדגש על משמעויות דתיות במושג הקמיע הבודהיסטי ומכאן לגלוש גם למשמעויות חברתיות ופסיכולוגיות.
הבודהיזם היפני תחילתו במאה השישית לספירה עת הגיעו ליפן כתבי קודש ופסלים בודהיסטים שנשלחו מקוריאה. בשלהי המאה השישית הפך הבודהיזם לדת המדינה, שלרובד הראשוני נוספו רבדים רבדים של השפעה שהראשון שבהם הוא האסכולה הסינית של טין טאי והנקראת ביפן טנדאי. רובד נוסף שמקורו במאה השמינית לספירה הוא הבודהיזם
האזוטרי שמתחרה קם לו מאה שנה אח"כ הבודהיזם השיגוני. במאות ה12 וה13 נוספו רבדים של זרמים סיניים ויפנים מחדשים. בין שלושת כתבי הקודש המרכזיים (הסוטרות) זכתה קמיע הלוטוס, לדגש וחשיבות רבים החל מן המאה ה13. לקמיע זו היתה חשיבות רבה כבר ברובד הטנדאי אך ניצרן העניק לה מעמד חדש שפירושו הפיכתה לבסיס להקמת
כתות חדשות, המהוות את התנועות הבודהיסטיות החשובות עד ימינו. סוג כזה של תיפקוד דתי המונח ביסוד הבודהיזם היפני מאפשר מרחב גדול לחידושים שכן ריבוי כתות ומקדשים עצמאיים הוא חלק מן החיים הדתיים ביפן. רבות מהכתות החדשות מבוססות על קמיע הלוטוס.
רובד מיוחד הקשור לקמיע הלוטוס הוא רובד סיפורי העם והאגדות הקשורים בה. בעבודה זו אתאר מספר אגדות אופייניות ואשאל מה תפקידן האמונתי, הפסיכולוגי והחברתי.
קמיע הלוטוס
האלמנט בקמיע הלוטוס המאפשר הרחבה וגוון כה גדולים הוא אלמנט הלמידה וההארה המערב אחריות חברתית גדולה והבנת הפרט כחלק משרשרת מיוחדת במינה. במאמר של Kubo Tsugunar מתוארים שלושת מאפייניה העיקריים של קמיע הלוטוס: מחויבות מוחלטת בקשרים בין בני האדם, מיסיונריות, והארה המושגת ע"י הבאת האחרים להארה. אם
ללמידה תפקיד חשוב כל כך, טוען קובו, וכן יש חשיבות לקשרים החברתיים והמשפחתיים של האדם, משמעות קיום עקרונותיה של הקמיע יתבטא בחשיבותם של קשרי המשפחה ובחשיבותם של אנשי הדת והמומחים.
ואכן, כפי שמתאר זאת Soothill במבוא לספרו, רק חלק מאוד קטן מן המאמינים מסוגל לקרוא בה. וכיוון שזה כך ימנע מן הדת אלמנט המיסיונריות משום שהמוני העם יתקשו להצטרף. לכן נוסף לעקרונות הנעלים ולתובנה חייבים להיות אמצעי שכנוע או הפשטה המיועדים להמוני העם. אמצעים אלו יהוו האגדות וסיפורי העמים שהם המקור
למיתוסים ולאמונה אבל גם הכלי להקנייתה והפצתה.
אגדות וסיפורי עמים בקמיע הלוטוס
האגדות וסיפורי העמים הקשורים בקמיע הלוטוס קשורים קשר עמוק לאלמנטים של הלימוד והשינון, התפוצה והאחריות הציבורית שהלומד נוטל על עצמו. גיבורי האגדות יהיו אלה הנוטלים על עצמם את משימת השנון הסיזיפית, אלה המעניקים את הקמיע לחברתם ואלה המוצאים חלקים חסרים או נעלמים. אם הגיבורים יהיו מלכים או קיסרים הם
יהיו מעורבים ביצירת תנאים מתאימים להפצת הדת ולעבודת האל, מלידת נסיך חסיד במיוחד ועד בניית מקדשים, אם יהיו אלה נזירים יהיה להם תפקיד חשוב בבניית נדבכי האמונה.
סיפורי עמים ואגדות הקשורים לקמיע הלוטוס
מר Jikaku הנערץ מהר Hiei
אגדה המטפלת בתולדות הבודהיזם ביפן מאה ה9 לספירה ומתארת את לידת איש הדת המרכזי של תקופה זו.
לידה שהטבע כולו מודע לה ושאיש הדת הבודהיסטי בן הדור הקודם מבין את משמעותה ומדריך את הורי הרך לגדלו תוך כבוד כי יש לו תפקיד מיוחד. ואכן ילד זה הופך כבר בגיל תשע לנזיר המגלה פרק מיוחד בסוטרה, פרק 25, שנלמד ומדוקלם באופן נפרד. לאחר שמגלה אותו מתמסר לשינון לשלו ומגיע להבנה עמוקה ומלאה שלו. הוא יהיה
האדם שיבחר לגשר בין הבודהיזם הסיני ליפני.
מדקלם הHokekyo מהר Yoshino
מפגש בין הנזיר,Giei , שאבד את דרכו ובין אדם או ישות המקיימת באופן מושלם את הדקלום החוזר של הHokekyo. אובדן הדרך מוצג באגדה באופן ממשי פיזי, הולך ימים בין ההרים ולא מוצא את הדרך החוצה. אבל אובדן זה הוא בהחלט גם רוחני נפשי. עצם אובדן הדרך, לא האמונה אלא צורת העבודה או הפולחן, מביא אותו למפגש עם ישות
המממשת את המציאות הגלומה בHokekyo ואת ההבנה המלאה שלה.
הנזיר אינו שומר יותר את הידע לעצמו, אינו ממשיך בדיקלום האישי של Hokekyo, אלא חוזר על תיאור החוויה אותה עבר בהרים. סיפור החוויה מאפשר לנזיר למלא את תפקידו בהעברת הידע לאנשים רבים נוספים שעצם שמיעת הספור גורמת להם לאמץ בחוזקה את האמונה והידע וע"י כך להיות משפיעים בעצם על אנשים רבים אחרים.
השלד מדקלם הסוטרה
סיפור על מפגש בין איש הדת Ichiei שהתעמק בHokekyo במשך זמן רב ובאחד ממסעיו פגש בשלד המשלים את נדרו לדקלום ששים אלף פרקים, שרק מחצית ממנו הספיק לקיים בחייו.
הדבר היחיד החי בשלד זוהי לשון אדומה ואם משתמשים בשלד כאלגוריה מהווה תמונה זו, שכאילו יצאה מ"סרט אימים" הוכחה לכוח החיים העצום של הקמיעהעומד בפני עצמו.
גם Ichiei וגם השלד מתוגמלים בהרחבה. Ichiei מקבל אישור לכך שמלאכתו, השינון וההתעמקות האינסופיים בHokekyo חשובים, ואילו השלד זוכה ללידה מחדש כשIchiei זוכה לידע שהשלד אכן זכה להתגשמות מטרתו: " כששב אחרי זמן למקום וגילה שהשלד נעלם הבין שהשלים נדרו וזכה ללידה מחדש".
כוהן הדת Chozen מהר Heie
זהו סיפור עם על כוהן מסור לדרך הלמידה הבודהיסטית אבל איטי ולא מרוצה מהישגיו. הוא מכפיל את מאמציו ע"י דקלום הקמיעביום ותפילה לבודהה ליד "קיר האמונה" בלילה. באחד הימים מגיע ל"קיר האמונה", שבו מתרכזים מאמינים רבים שם מגלה עתידות ומבהיר לו את מקור קשייו: בגלגולו הקודם לא היה ישות אנושית אלא סוס לבן
שהוביל ממקום למקום כוהן דת מדקלם הHokekyo. בזכות קדושתו ויכולתו המופלאה של הרוכב זכה הסוס בגלגולו הבא להיהפך לאדם.
עתה חש הכוהן מועקה כפולה, האחת בשל איטיותו ותחושתו שאינו חודר לעומק הדברים והשנייה חוסר הוודאות לגבי עברו. הוא אינו נוטש את דרכו הקודמת ממשיך לדקלם בימים ולהתפלל בלילות ואז זוכה להתגלות בחלום: ההתגלות הזו מאשרת את עברו, דבר הגורם לו לבושה רבה, אבל מעניקה לו תפקיד חברתי חשוב ממדרגה עליונה: להמשיך את
דיקלום הHokekyo וע"י כך להעביר את השפעת המדקלם הזקן שרכב על גבו הלאה והלאה.
כהן הדת Kito
תיאור חיים מושלמים של כוהן דת להם זכה הודות להספקיו בדקלום הHokekyo, 30 פרקים ביום. הודות לכך הוא חי כמאה וארבעים שנה, נראה תמיד כאדם צעיר בן שלושים וכך גם היו תנועותיו ומהלכיו, לא חשב רע על איש, גרם אושר לכל סביבותיו כולל לנסיך ולפמלייתו (ההשפעה ההיקפית של הלימוד), ואפילו חלומותיו היו נפלאים כשהוא
זכה בהם להתגלות של ארבע דרכי האימון: מעשים, מחשבות, מילים ונדרים מלאי שלווה, ושל שמונת המאורעות בחיי בודהה: הירידה משמי Tusita כניסתו לגופה של אימו, הלידה, עזיבת הבית, הכנעת השדים, ההארה, הנעת גלגל האמונה והכניסה לנירוונה.
גם מותו של Kito מצביע על דרך חייו המופתית: הוא דילג על החזרות על מעגלי החיים והמוות והגיע ישר ללידה מחדש "בארץ הטוהר".
Meitreyaאגדות שיבת ה תגיע באחד הימים מן גן-העדן שמעבר לים טעונה Meitreya אניית לעייפה באורז. אגדה זו קיימת בכל הכפרים שליד החופים. את בואו של הנביא יבשרו 13 נסיכים מהודו ושפע של אורז. הוא יבוא עם כוהנת. מיתוס הכוהנת נפוץ היה בעיקר בקרב כת הקשימה שריין שיחסו לה תכונות של אורקול ותפקיד לניבוי פני
השנה הבאה. תהיה שנת הנחש השנה שבה חוזר יום הנחש שלוש פעמים Meitreya שיבת עשוי לבוא גם אחרי שנת הדרקון, שלו Meitreyaבחודש השישי. ה ולנחש קשר למים והנחש המשיל ומחדש את עורו הוא סמל להתחדשות. מאחורי Meitreya אמונה מקבילה ממקמת את העולם האחר ממנו ישוב Meitreya ההרים הגבוהים. סוגים שונים של אמונות
עממיות הקשורות פותחו תחת ההשפעה החזקה של פולחן קדושת ההרים. היה דוגמא מוקדמת Kakugyo .סוג חדש של נזיר הופיע Edo בתקופת לסוג זה. לפי האגדה הוא נולד בנגסקי הפל לנזיר תוך כדי ישיבה הוא הפך Edoבמערה על ערת קורות. תוך כדי ירידה מהר הפוג'י ל לבעל כוח להלחם ברע ולרפא מגיפות. הוא הסתובב בעיר הגדולה ויצר
קורות הכת הזו מתמשכחים והולכים למאה ה19 שאז Fujikoכת שנקראה ה מנתה 808 סניפים. חלק זה של האגדה או המסורת, מחבר את נושא קדושת ההרים עם היכולת של המאמינים בקמיע הלוטוס לגוון וליצור כתות חדשות ההולכות ומשפיעות על מאמינים בזכות ההילה של הלמידה.
אגדות נשים
כיוון שנשים יש להם תפקידים אמביוולנטיים באמונה הבודהיסטית מעניין לבדוק מספר אגדות הקשורות להן: חייבים לציין את אימו של בודהה והדרך הניסית בה חדר לגופה, את תפקיד האשה כממיטה אסונות נוראיים ואת האשה כאורקול. אי אפשר להתעלם מחשיבותה כשלב ביצירת הכוהנים והנזירים והיותה חלק משרשת האמונה והשייכות.
שלוש אגדות נשים, שאינן מתעסקות כלל בהבדל בין המינים אלא, להפך, מתארות דרך חיים נזירית של נשים או אולי יותר נכון להגיד חסידית, ואת התגמול בעולם הבא שאינו שונה משל המקבילים הגברים.
שלושת הנשים הללו זכו להוולד מחדש ב"ארץ הטוהר". כשהתובנה וההארה מותאמת לכל אחת לפי מעמדה החברתי.
האגדה ראשונה מספרת על בתו הראשונה של Ason Kanetaka מושל Kaga לשעבר, שדקלמה באופן קבוע וללא הזנחה את הHokekyo בדבקות ובאמונה. העתקי הפרקים של הקמיע שדוקלמו על ידה נערמו לערימה גבוהה. היא נפטרה טרם זמנה, הובלה למקדש גדול בו זכתה הן לפגוש את הבודהה מסתיר פניו ממנה ולשמוע את קולו, הן לראות את אלפי
הגלילים המדוקלמים על ידה נערמים ליד אחד הקירות והן לשוב לחייה ולהמשיך בעבודתה החשובה כשנוספו לה עוד משימות, דקלום שני פרקים נוספים: הפותח והסוגר - הMuryogikyo- והFugenkyo. חסידותה וחריצותה בעבודת הדקלום היו כל כך גבוהים שלא רק שזכתה לתחייה בארץ הטוהר אבל גם ידעה על כך מראש תוך הבטחה שתזכה לראות אז
גם את פני בודהה.
האשה השנייה, אשה צעירה שהקדישה את חייה ללימוד ולשינון עד כדי מסירת הנפש: התלמידה משבט Kii שבחרה למות תוך כדי דקלום הפסוק של ההתחברות והפיכת האובייקט לבודהה וברור היה שהיא עוברת בבגדי השמים ישירות לארץ הטוהר כי האדם שהיה לידה בזמן מותה חלם שהיא נעלמת באוויר לבושה גן העדן ומתעופפת ישירות לTosotsu.
האשה השלישית בצרור אגדות זה היא האשה הזקנה שגרה ליד מקדש Dainichiji, שזכתה בזכות שני בניה שגידלה להיות כוהנים בכת הטנדאי. אלו, ביום שמתה החלו מדקלמים ביום את פרקי הHokekyo ובלילה קוראים בשמו של אמידה בודהה, מתוך מטרה שתזכה ישירות, לתחייה מחדש בארץ הטוהר. ואכן זכו לשלוח את אימם לשם ואף קבלו דווח על
כך מפי קודו, כוהן המקדש, שראה אותה בחלומו מובלת ע"י אלפי כוהנים ברכב השמיים, לעבר המזרח לבושה בבגדי גן העדן ועדויה בתכשיטים.
אגדות הקשורות לבעלי חיים
בעלי חיים מאכלסים אגדות רבות שלהם תפקידים שונים בעיקר תפקידים להבלטת כוחה של הקמיע וההגנה שהיא מספקת למדקלמים אותה מתוך האמונה, דבקות והבנה. דיקלום הקמיע עוזר להתגבר על נחשים ורעלים: לדוגמא באגדה על בתו של האיכר הזקן שהבטיחה כאשה לנחש ארסי.
באגדה על הנזיר שאבד דרכו הם משרתים את מדקלם הקמיעות הפלאי מן ההרים, והם מהווים דוגמא לכוח ההשפעה של דקלום הקמיע בדבקות פועל לא רק על עשרות אנשים באחת, אלא מצליח בהפיכת בעלי חיים לבני אדם: הסוס שעל גבו רכב מדקלם הסוטרה*, והסיפור על שני קופים שאחד מהם הופך למושל בזכות שמיעת דקלום הקמיע וסיוע
לכתיבתה.
הבודהיזם מופיע באלפי צורות לפני האנשים, ואלו שבאו במגע עם הלימוד של הלוטוס קמיעלא ישלטו יותר על התכונה הזו שהוענקה להם, היא נושאת את עצמה.
הרצון המגולם על ידי מדקלמי הקמיעומעתיקיה להקנות את כוח הלימוד לכולם מתוך מטרה שיגיעו להארה, מתבטא בכל האגדות הקשורות לה: הכוהן, הנזירים הנשים, אפילו הקופים והסוס שתרמו לנושא הדקלום וההעתקה של הקמיע מסייעים לכך. תוך כדי כך מושגת התובנה והמשמעות של הוראת הלוטוס סוטרה: כיבוד ודאגה הדדיים של ההורים
והילדים, זיכרון האב הקדמון, ההעברה של יכולת ללמוד דרך פיזמה של חמישים איש, המעלות של הקבלה מתוך שמחה שמטהרות את ששת החושים.
למרות שהאגדות מבטיחות תחיה בארץ הטוהר, למדקלמי ומעתיקי הקמיע ה"אמיתיים", המתכוונים, הלוטוס קמיע רואה ב"אני" העכשווי כסובייקט הנושא את כל הפרקטיקות שהוענקו לו ע"י קדמוניו.
מכאן שחייו תלויים בחיי האחרים גם בירושה וגם בנתינה ובאחריות ללמידה שלהם. הקיום של הוריו הוא ללא ספק בעל חשיבות עצומה.
זה מוצא ביטוי עז במיוחד בסיפורי הלידות המבשרות יצירת מנהיג דתי, ולהבדיל גלגול של חיות שעברו הקרנה של הסוטרה לבני אדם הממשיכים לשאת את הלפיד.
סיכום
האלמנט בקמיע הלוטוס המאפשר הרחבה וגוון כה גדולים הוא אלמנט הלמידה וההארה המערב אחריות חברתית גדולה והבנת הפרט כחלק משרשרת מיוחדת במינה. המוני העם יתקשו לצאת לדרך חיים שעיקרה לימוד והתמדה עד כדי הארה, וכך בנוסף לעקרונות הנעלים ולתובנה שמגלמת קמיע הלוטוס בתוכנה ובדרך שיש לשננה היא מוקפת באגדות
וסיפורים שגם השמיעה שלהם חושפת אותם לכוחה של הקמיע ולאמונה. דוגמא מאלפת לכך היא האגדה על הנזיר שאיבד את דרכו ופגש ישות מדקלמת בהרים, שעצם הסיפור על המפגש, והדרך בה יצא מן המבוך ההררי גרם לאנשים להאמין ולהעמיק באמונתם. האגדות מתגייסות להבהיר את העקרונות, ולעטוף אותם באלמנטים נסיים באורח ציורי. למרות
שהנזירים בעולם הזה חיים חיי צניעות ועוני (אחד הנזירים מתואר כמי שאכל עפר) הרי המעבר לתחייה בעולם הטוהר מלווה בהלבשתם בבגדי פאר וקישוטם בתכשיטים.
האגדות מקנות את כוח ההצטיינות לא רק לחכמים ולבני המעמד הגבוה אלא גם להמוני העם ולנמוכים ביותר, לבעלי החיים, הן מאפשרות דרך להיות מושפעים מהקמיע גם אם לא לומדים אל נמצאים במחיצתו של מי שמשנן ולומד.
האגדות מתגמלות את האנשים המתגייסים למטרה הסיזיפית של השנון האינסופי: ראשית מעשיהם מקבלים אפקט של מימוש עם הידע של צבירת הפרקים ששוננו ודוקלמו בצורת גלילים הניתנים לצבירה במקדשים של העולם השני. שנית במעשיהם הם מבצעים בעצם שליחות משולשת: השפעה על אחרים בעצם הלימוד שלהם עצמם, חידוש ויצירה של פרקי
הקמיע(או כפי שזה מופיע באגדות כמציאת הפרקים האחרים) והבטחה לחיי נצח בעולם הטוהר, דבר המאפשר לרבים להתמודד עם מציאות יומיומית קשה.
האגדות המלוות את קמיע הלוטוס מהוות חלק בלתי נפרד מן האמונה בה, ומקשרות בין היומיומי לאמוני תוך שימוש במיתוסים ואמונות עתיקי יומין ותגמול אלה העושים במלאכה האחראית של שנון לימוד והפצת האמונה.
ביבליוגרפיה
Dykstra Yoshiko K. Trans, Miraculous Tales of the Lotus Sutra from Ancient Japan, V of Hawaii press, Honolulu, 1983.
Kubo Tsugunari, "The Philosophical Foundation of the Lay Buddhist Practice of the Reiyukai as Depicter in the Lotus Sutra ", Tokyo, 1988.
Noboru Miyatra, "Types of Maitreya Belief in Japan", in: Sponberg Alen Hardrace Helen, eds., Meitreya the Future Buddha, Cambridge University Press, Cambridge, 1988,pp. 175-190.
Soothill W. E., The Lotus of the Wonderful Law, Curzon Press, Oxford, 1987.
Werblowskey R.J.Zwi, "Mizuko Kuyo, Notulae on the Most Important "New Religion" of Japan", Japanese Journal of Religious Studies, Dec. 1991, Vol. 18, No 4, pp. 295-234.
Noboru Miyatra, "Types of Maitreya Belief in Japan", in: Sponberg Alen Hardrace Helen, eds., Meitreya the Futur Buddha, Cambridge University Press, Cambridge' 1988, pp. 175-176.
Dykstra Yoshiko K. Trans, Miraculous Tales of the Lotus Sutra from Ancient Japan, V of Hawaii press, Honolulu, 1983.
Kubo Tsugunari, the Philosophical Foundation of the Lay Buddhist Practice of the Reiyukai as depicted in the Lotus Sutra, Tokyo, 1988, PP. 17.
Soothill W. E., The Lotus of the Wonderfull Law, Curzon Press, Oxford, 1987.
Dykstra Yoshiko K. Trans, Miraculous Tales of the Lotus Sutra from Ancient Japan, V of Hawaii press, Honolulu, 1983, pp. 33.
Dykstra Yoshiko K. Trans, Miraculous Tales of the Lotus Sutra from Ancient Japan pp. 40.
Dykstra Yoshiko K. Trans, Miraculous Tales of the Lotus Sutra from Ancient Japan, pp. 61,62.
שם, עמ' 91
Noboru Miyatra, "Types of Maitreya Belief in Japan", in: Sponberg Alen Hardrace Helen, eds., Meitreya the Futur Buddha, Cambridge UniversiPress, Cambridge, 1988, pp. 175-190.
שם, שם
Dykstra Yoshiko K. Trans, Miracolus Tales of the Lotus Sutra from Ancient Japan, pp. 135- 137.
שם, 139
Kubo Tsugunari, The Philosophical Foundastion of the Lay Buddhist Practice of the Reiyukai as Depiced in the Lotus Sutra, Tokyo, 1988, pp. 6,7.

תגים:

מסורת · רחוק · יפן · בודהיזם · טנדאי · מזרח · חברה · אתנוגרפיה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "קמיע הלוטוס", סמינריון אודות "קמיע הלוטוס" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.