מודל ההתמכרות הרציונלית

תקציר העבודה:

מודל ההתמכרות הרציונאלית

תוכן העניינים hc0880

1. מבוא
2. תאוריית ההתמכרות הרציונאלית (בקר ומרפי(
3. תיאור המודל
4. סמיכות משלימה
5. שינויים במחיר
6. הפסקת ההתמכרות
7. סיכום מודל בקר ומרפי
8. תיאוריית התמכרות רציונאלית עם למידה וחרטה (אורפנידז וזרבוס(
9. הצגת המודל
10. תאור מספר מיקרים
11 גורמים נוספים המשפיעים על התמכרות
12. הערכת הנטיה להתמכרות, חינוך וביטוח
13. סיכום המודל של אורפנידז וזרבוס
14. הבחנה בין המודל של בקר ומרפי לעומת המודל של אורפנידז וזרבוס
15. סיכום
16. ביבליוגראפיה


תמצית
התבנית המקובלת נוטה לייחס לצרכנים התנהגות רציונאלית לגבי צריכת
מוצרים, ועל פניו נראה נכון לחשוב כי התנהגות העשויה להוביל לתוצאות לא
נעימות בעתיד תחשב כהתנהגות לא רציונאלית, כמו למשל, צריכת סמים.
סטיגלר ובקר (1977) ומרפי (1988) טוענים במחקריהם שהתנהגות המאפיינת
צריכת סמים היא רציונאלית לחלוטין, ויש בה מקסימיזציה מלאה עם מבט
לעתיד. צרכני הסמים מוגדרים כצרכנים הגיוניים והן צופים השפעה שלילית
בעתיד כתוצאה מהתמכרותם, אך הם מחליפים זאת כנגד ההטבות שבהווה.
על פי המודל אשר פותח על-ידי מרפי ובקר, תאוריות ההתנהגות הרציונאליות
אשר יוצגו בעבודה זו מהוות בסיס להבנת התנהגויות אשר המתבונן מהצד עשוי
לקרוא להן לא רציונאליות.
אין הכוונה שכל התנהגות הקשורה לסמים מסויימים של התמכרות היא עיקבית
לרציונאלית. אולם, התאוריה של התמכרות רציונאלית כן מסבירה קווים ידועים
של התמכרות, ויש לה גם מערכת עשירה יותר של השלכות נוספות על התנהגויות
בהתמכרות מאשר לגישות אחרות.

תאור המודל: תאורית ההתמכרות הרציונאלית (מאת גריי בקר וקווין מרפי(
הניתוח נבנה על בסיס המודל של ההתמכרות הרציונאלית אשר פותח על-ידי
סטיגלר ובקר בשנת 1977 ופותח בהמשך על-ידי אינקין (1984-1986). בניתוח
הנוכחי המחברים מדגישים בפעם הראשונה את החשיבות שיש לרמות צריכה
במצב הקבוע לגבי ההתמכרות ומגיעים למסקנות ארוכות וקצרות טווח לגבי
המוצרים הממכרים.
צרכנים רציונאליים מפיקים תועלת מקסימאלית מהעדפות קבועות כאשר הם
מנסים לצפות את התוצאות העתידיות של בחירותיהם. ולכן, ההתמכרות נראית
כאנטי-תיזה של התנהגות רציונאלית לקורא הסביר. האם המשתמש בסמים
שוקל את עתידו כאשר הוא משתמש בסם ?
המודל טוען כי ההתמכרויות הן בדרך כלל רציונאליות מאחר והן משליכות
הסתכלות קדימה באופן מקסימאלי למצב, יחד עם העדפות קבועות. מסגרת זו
מאפשרת הבנות חדשות לגבי התנהגות של התמכרות כגון: אלכוהול, סיגריות,
עבודה, אכילה, טלויזיה. באמצעות הבנות אלה תאוריית הבחירה הרציונאלית
יכולה להסביר את המגוון הנרחב של תופעות ההתמכרות.

מקורות:

3. תיאוריית התמכרות רציונאלית עם למידה וחרטה (אורפנידז וזרבוס)
הצגת המודל
תאור מספר מיקרים
גורמים נוספים המשפיעים על התמכרות
הערכת הנטיה להתמכרות, חינוך וביטוח
סיכום המודל של אורפנידז וזרבוס
4. הבחנה בין המודל של בקר ומרפי לעומת המודל של אורפנידז וזרבוס
5. סיכום
6. ביבליוגרפיה
מבוא
התבנית המקובלת נוטה לייחס לצרכנים התנהגות רציונאלית לגבי צריכת מוצרים, ועל פניו נראה נכון לחשוב כי התנהגות העשויה להוביל לתוצאות לא נעימות בעתיד תחשב כהתנהגות לא רציונאלית, כמו למשל, צריכת סמים.
סטיגלר ובקר (1977) ומרפי (1988) טוענים במחקריהם שהתנהגות המאפיינת צריכת סמים היא רציונאלית לחלוטין, ויש בה מקסימיזציה מלאה עם מבט לעתיד. צרכני הסמים מוגדרים כצרכנים הגיוניים והן צופים השפעה שלילית בעתיד כתוצאה מהתמכרותם, אך הם מחליפים זאת כנגד ההטבות שבהווה.
על פי המודל אשר פותח על-ידי מרפי ובקר, תאוריות ההתנהגות הרציונאליות אשר יוצגו בעבודה זו מהוות בסיס להבנת התנהגויות אשר המתבונן מהצד עשוי לקרוא להן לא רציונאליות.
אין הכוונה שכל התנהגות הקשורה לסמים מסויימים של התמכרות היא עיקבית לרציונאלית. אולם, התאוריה של התמכרות רציונאלית כן מסבירה קווים ידועים של התמכרות, ויש לה גם מערכת עשירה יותר של השלכות נוספות על התנהגויות בהתמכרות מאשר לגישות אחרות.
תאור המודל:
תיאורית ההתמכרות הרציונאלית (מאת גריי בקר וקווין מרפי)
הניתוח נבנה על בסיס המודל של ההתמכרות הרציונאלית אשר פותח על-ידי סטיגלר ובקר בשנת 1977 ופותח בהמשך על-ידי אינקין (1984-1986). בניתוח הנוכחי המחברים מדגישים בפעם הראשונה את החשיבות שיש לרמות צריכה במצב הקבוע לגבי ההתמכרות ומגיעים למסקנות ארוכות וקצרות טווח לגבי המוצרים הממכרים.
צרכנים רציונאליים מפיקים תועלת מקסימאלית מהעדפות קבועות כאשר הם מנסים לצפות את התוצאות העתידיות של בחירותיהם. ולכן, ההתמכרות נראית כאנטי-תיזה של התנהגות רציונאלית לקורא הסביר. האם המשתמש בסמים שוקל את עתידו כאשר הוא משתמש בסם ?
המודל טוען כי ההתמכרויות הן בדרך כלל רציונאליות מאחר והן משליכות הסתכלות קדימה באופן מקסימאלי למצב, יחד עם העדפות קבועות. מסגרת זו מאפשרת הבנות חדשות לגבי התנהגות של התמכרות כגון: אלכוהול, סיגריות, עבודה, אכילה, טלויזיה. באמצעות הבנות אלה תאוריית הבחירה הרציונאלית יכולה להסביר את המגוון הנרחב של
תופעות ההתמכרות.
תאור המודל
הנחה: תועלת הפרט תלויה בצריכת שני מוצרים.
C = צריכת מוצר ממכר.
Y = צריכת מוצר אחר.
S = מאגר הנסיון (מידת הצריכה בעבר של המוצר הממכר גורמת להליך למידה מנסיון ויוצרת מעין מאגר של נסיון).
[ U= u [ C, Y, S, W, I
התועלת הנוכחית של הפרט תלויה ברמות צריכתו את המוצר הלא ממכר, המוצר הממכר ומידת הצריכה בעבר של המוצר הממכר אשר גורמת לסף ההתמכרות שלו להתגבש.
הנחה: אדם רציונאלי ממקסם את תועלתו תחת האילוצים הבאים:
W = קו תקציב נתון (ונקבע ממשתנים כגון ערך נכסיו הראשוניים של הפרט, רמות המחירים השוררות בשוק, ורמת הכנסותיו).
I = פונקציית השקעת נתונה ( נקבע ממשתנים כמו רמת הכנסות הפרט, שער הריבית המקובל בשוק).
אכן במודל של סטיגלר ובקר מביאים לידי ביטוי את ערך נכסיו הראשוני של הפרט, את שער הריבית, את רמת הכנסותיו של הפרט בנקודת זמן מסויימת.
הפיתרון האופטימאלי יתן את רמות הצריכה האופטימאליות למוצרים C (מוצר ממכר) וY- (מוצר לא ממכר), והם אלו שיאפשרו לפרט להגיע לתועלת המקסימאלית תחת המשתנים הנתונים במודל, כגון התועלת הנוכחית מצריכת מוצר ממכר בעבר ושינויים ברמות המחירים.
ניתן לצפות כי אדם רציונאלי מזהה כי צריכת מוצר מזיק היא בעלת השפעות הפוכות על התועלת ועל הכנסות העתיד בשעה שצריכה של מוצר מטיב היא בעלת השפעות חיוביות על התועלת ועל הכנסות העתיד.
סמיכות משלימה כתנאי מקדים להתמכרות.
ההגדרה הבסיסית של התמכרות ביסוד ניתוח המודל הנוכחי היא, שאדם הוא מתמכר פוטנציאלי למוצר ממכר C או להתנהגות ממכרת אם גידול בצריכתו העכשווית את המוצר תגדיל את צריכתו העתידית למוצר. התנהגות כזאת תתרחש אך ורק כאשר קיימת סמיכות משלימה בין השניים, כלומר, אם פרט יצרוך מוצר ממכר ותועלתו בהווה תגדל מצריכתו
את המוצר, התנהגות זו תשליך על התנהגות העתיד שלו, וההסתברות כי יצרוך מוצר זה בעתיד תגדל.
הגדרה זו רומזת כי אדם מתמכר למוצר רק כאשר הצריכה בעבר של המוצר מגדילה את התועלת השולית שבצריכת אותו מוצר בהווה. אולם, השפעה כזו על התועלת השולית היא נחוצה, אך בשום אופן אינה מספיקה אפילו להתמכרות פוטנציאלית עתידית, מאחר וההתמכרות הפוטנציאלית תלויה במשתנים נוספים, כגון:
א. השינוי בהשפעות הפיסיות והנפשיות הנוצרות בעקבות צריכת העבר של מוצר ממכר.
ב. השינוי בהעדפות הפרט לגבי פרמטר הזמן.
א. ההשפעות הפיסיות והנפשיות אשר הובילו את הפרט לצריכת מוצר ממכר C, או התנהגות ממכרת כמו למשל, הימורים, שימוש בקוקאין, אכילת יתר, לעיתים קרובות ניתן לאתר את מקור ההשפעות הפיסיות והנפשיות בתופעות כמו חרדה, מתח, חוסר ביטחון, משבר בחיי הנישואין, אבדן מקום עבודה, וארועים אחרים חיצוניים המשפיעים וגורמים
לצריכת מוצר ממכר מזיק או מטיב.
ב. לפי הגדרתינו להתמכרות מוצר יכול להיות ממכר לגבי אנשים מסויימים אך לא לגבי אחרים, וכן, אדם יכול להיות מכור למוצרים מסויימים אבל לא למוצרים אחרים. בתופעת ההתמכרות קיימת אינטראקציה בין אנשים ומוצרים, למשל, משקאות אלכוהוליים, ג'וגינג, סיגריות, הימורים, אלו הן התנהגויות ממכרות עבור אנשים מסויימים, אך
לא ממכרות עבור פרטים אחרים. חשיבות הפרט ברורה בתפקיד העדפת הזמן בקביעת הסמיכות המשלימה. על פי הניתוח ניתן לראות כי אנשים בעלי אוריינטציה להווה הם בעלי פוטנציאל גדול יותר להתמכרות למוצרים מזיקים מאשר אנשים אשר להם אוריינטציה עתידית. מאחר וצרכנים בעלי אוריינטציה עתידית שוקלים את עתידם בזהירות ומקישים
ממנו על צריכתם בהווה של מוצרים ממכרים.
שינויים במחיר והשפעתם.
על פי ניתוח המודל והרגישויות המתאימות לשינויים ברמות המחיר עולה כי ההשפעה גדלה עם הזמן לגבי מוצרים ממכרים. כלומר, שינוי קבוע במחיר של מוצר ממכר עשוי להיות בעל השפעה ראשונית בלבד על הביקוש, אך עם זאת ההשפעה גדלה עם הזמן עד אשר נקודת איזון חדשה בין הביקוש להצע מושגת.
שינויים ברמת המחיר עבור מוצרים ממכרים כגון הרואין, קוקאין, נגזרים מעונשים חמורים אשר מעלים במידה ניכרת את מחיריהם. העונשים הכבדים גורמים לקשיים באספקת הסמים המסוכנים וכפועל יוצא הזמינות וההצע קטנים ועל כן המחיר עולה. ניתוח המודל מראה כי הביקוש לזמן ארוך נוטה לקטון במידה רבה מאשר השינוי במחיר,
אולם, הביקוש למוצרים ממכרים אסורים עשוי שלא להגיב ממש לעליה זמנית במחיר הנובעת מהתפרצות זמנית של השלטת חוק פעיל, או במהלך השנה הראשונה אחרי שהאיסור הקבוע הונהג.
אם נסכם, ניתן לראות כי קיים הבדל בין הזמן הארוך לזמן הקצר. גמישות המחיר של הזמן הקצר היא קטנה יותר מאשר גמישות המחיר של הזמן הארוך. שינויים במחיר יגרמו לשינוי קטן בביקוש של הזמן הקצר, לעומת זאת, שינוי זהה במחיר יגרום לשינוי גדול בביקוש של הזמן הארוך.
הפסקת ההתמכרות בפתאומיות.
התאוריה המנותחת במאמר לגבי ההתמכרות הרציונאלית יכולה להסביר מדוע התמכרויות רבות נעצרות בהפסקה חדה ופתאומית של הצריכה. אדם רציונאלי מחליט לסיים את התמכרותו עם ארועים שונים כגון, שינויים במחיר, שינוי הזיקה בין צריכת מוצר ממכר בעבר לבין התוצאות שהוא צופה בעתיד. ארועים כאלה מקטינים את דרישתו למוצר
הממכר במידה מספקת, או שמקטינים את סף הצריכה שלו לרמה כזו אשר תמנע בעדו את צריכת המוצר הממכר בעתיד.
צריכת המוצר הממכר תקטן על ציר הזמן בקצב מהיר יותר כאשר לשינוי בצריכה הנוכחית יש השפעה גדולה יותר על צריכתו בעתיד. במודל אכן ניתן לראות זאת על פי המשקל אשר ניתן להשפעת צריכת העבר על צריכת העתיד של המוצר הממכר. ההשפעה על צריכת העתיד גדולה יותר כאשר דרגת ההתאמה ודרגת ההתמכרות חזקות יותר. ככל שהפרט
מבין ומודע לקשר הקיים בין צריכת מוצר ממכר בעבר ובין התוצאות העתידיות, יהה קל יותר לפרט הרציונאלי להגיע למסקנה כי צריכתו מזיקה ולהחליט על הפסקת צריכתו את המוצר הממכר. ולכן, אנשים רציונאליים מסיימים התמכרויות חזקות יותר בצורה מהירה יותר מאשר התמכרויות חלשות יותר.
סיכום המודל.
על פי תאורית ההתמכורת הרציונאלית, המושג רציונאלי פרושו שפרטים מפיקים מקסימום תועלת לאורך זמן חיים תחת אילוצים נתונים. מוצר ממכר הינו בעל פוטנציאל ממכר אם גידול בצריכת העבר של המוצר מגדילה את הצריכה הנוכחית והעתידית שלו. ניתן לראות כי צריכה במצב קבוע של מוצרים ממכרים היא אינה יציבה כאשר דרגת
ההמתכרות היא חזקה. כלומר, כאשר קיימת התאמה גבוהה בין צריכת העבר וצריכת ההווה, מאחר ורמת ההתמכרות נקבעת על פי המודל מנסיון העבר של הפרט משימוש במוצר הממכר, וכאשר נסיון עבר זה הוא רב, אזי רמת הצריכה הנוכחית במוצר תהיה נתונה לאי-יציבות, לגידול או לחילופין להיגמלות מצריכת המוצר.
התמכרויות מצריכות אינטראקציה בין האדם למוצר הממכר, ועם זאת, לא כל המעשנים הופכים למכורים. בניתוח המודל רואים כי הפרטים אשר שמים דגש על ערך ההווה ופחות על ערך העתיד נוטים יותר להפוך למכורים. גורמים נוספים אשר משפיעים על הפיכת הפרטים למכורים, נקראים אקסוגניים, הם רמות הכנסה, מחירים, ארועים ולחצים
זמנייםאשר מעוררים את הביקוש למוצרים הממכרים.
המודל של סטיגלר ובקר מספק הסברים לקיומם של מכורים ולא מכורים ולהליכי ההתמכרות. כמו כן ניתן להבין מהמודל כי המכורים הינם פרטים הבוחרים את התמכרותם לאחר בחינה מדוקדקת של האלטרנטיבות ולעולם אינם מוטעים או "נלכדים" לתוך ההתמכרות. כתוצאה מכך אין אפשרות לרסן את מקרי ההתמכרות בעזרת תכניות חינוך המסקות
מידע לגבי הסכנה הקיימת במוצרים הממכרים.
תיאורית ההתמכרות הרציונאלית עם משתני למידה וחרטה
את המודל הקודם שהועלה ניתן לבקר על כך שאינו עקבי לגבי אלמנט החרטה, הספקנות וההיסוס אשר בקרב המכורים. וינסטין (1980) טען בביקורתו כי המכורים במודל של סטיגלר ובקר הם "מכורים מאושרים" הבוחרים את התמכרותם לארח בחינה מדוקדקת של האלטרנטיבות, ולעולם אינם מפקפקים בפעולותיהם. חסרונו של אלמנט הספק וההיסוס
במודל של סטיגלר אינו עומד בקנה אחד עם תוכניות החינוך במציאות היומיומית, אשר מספקות מידע לגבי הסכנה הקיימת במוצרים ממכרים, והתוצאה מכך מהוות אמצעי מזהיר ומחנך, המרסן את מיקרי ההתמכרות.
על רקע זה מוצגת התאוריה הרציונאלית של ההתמכרות אשר פותרת את הביקורת הנדונה לגבי ההתעלמות מאלמנט הספקנות והחרטה. תאוריה זו מציגה התנהגות רציונאלית אשר בה פרטים ממקסמים את תועלתם מסדרת העדפות של מוצרים ממכרים. התאוריה מבוססת על שלוש הנחות בסיסיות:
א. צריכת המוצר אינה מזיקה במידה שווה לכל פרט.
ב. לכל פרט יש דעה סובייקטיבית לגבי מידת פוטנציאל ההתמכרות של המוצר.
ג. הדעה אשר אותה מעצב הפרט לגבי מידת פוטנציאל ההתמכרות למוצר נירכשת מנסיון צריכה קודם.
על מנת להפוך למכור למוצר ממכר שי צורך לצבור נסיון של צריכת מוצר כזה בעבר מעבר לרמה קריטית מסויימת. ברגע שמגיעים לרמה זו, הצריכה הופכת לממכרת אנשים אשר יודעים על נטייתם להתמכרות לעולם לא ינסו או יצרכו את המוצר מעבר לרמה קריטית זו. אותם אנשים המתנסים ולומדים על נטייתם להתמכרות לפני הגיעם לרמה
הקריטית משנים את תבנית הצריכה שלהם ונמנעים מההתמכרות. אולם, האנשים המזהים את נטייתם מאוחר מדי הם אלה אשר "ניסחפים" לתוך התמכרות.
אם נחזור לבסיס התאוריה אשר טוען כי ההתמכרות נובעת ממיקסום עקבי של התועלת בזמן, כלומר התנסות במוצר ממכר אשר ידוע כי יש לו את היכולת לספק תענוג מיידי מסויים, אך יחד עם זאת הוא בעל פוטנציאל העלול לגרום נזר עתידי, למרות הרציונאליות של ההחלטה לצרוך, היה ואף קיים אצל המכורים אלמנט הספק בנכונות דרכם, ואף
חרטה כנה על החלטות הצריכה אשר עשו בעבר. לו היו מעריכים בצורה נכונה את הפוטנציאל שלהם להתמכרות, היו אותם אנשים מתנהגים אחרת, ולא היו בוחרים להפוך למכורים.
הצגת המודל.
C = מוצר רגיל.
A = מוצר בעל פוטנציאל ממכר.
S = ההשפעות אשר יש לצריכת העבר על המוצר הממכר.
הנחה: האוכלוסיה מורכבת משתי קבוצות - אלה שאינם מכורים וכאלה אשר הינם מכורים פוטנציאליים. עבור הלא-מכורים, לפרמטר S אין כל השפעה עליהם, לעומת המכורים אשר השפעות העבר ונסיון צריכת העבר הם שהובילו להתמכרותם, עליהם פועלת השפעת הS-.
Q =נטיה להתמכרות (כאשר Q=0 אזי הפרט לא מכור ועבור Q 0 הפרט מכור).
M =הסתברות להתרחשות אירוע עם תוצאת לוואי מזיקה/מועילה וההסתברות תלויה ברמת צריכת העבר.
[ U=u [ C, A, Q, S, M
בתועלת הפרט תימדדות תוצאות הלוואי של ההתמכרות מצריכת העבר, כמו גם התוצאות החיוביות משימוש במוצר הממכר כפונקציה של רמות הצריכה, השפעות העבר והנטיה להתמכרות, וכל זאת בתנאי אי-ודאות.
תאור מספר מיקרים:
1) פרט הבטוח בעצמו כי אין לו נטייה להתמכרות, Q=0, לא יחשוש להתנסות בצריכת מוצר בעל פוטנציאל ממכר - A, ועל כן נסיונו וההשפעות אשר צבר מצריכת מוצרים מסוג זה יהיו רבים: S 0.
מכך ניתן להסיק שצריכה של פרט לא מכור מייצגת את השימוש הרגיל במוצרים ממכרים על ידי פרטים שאינם נתונים לפוטנציאל הממכר והמזיק של המוצר.
2) פרט שהוא מכור פוטנציאלי ובעל נטייה להתמכרות - Q=1, אצלו ייתכנו ממספר מיקרים:
- ההשפעות והנסיון הנוכחי מצריכת מוצר ממכר מושווים להשפעה האופטימאלית אשר מעל לרמתה יעבור הפרט למצב של התמכרות.
- כאשר ההשפעות והנסיון הנוכחי מצריכת המוצר הממכר לא יגיעו לאותו אופטימום של השפעה אופטימאלית, הפרט ימנע מהתמכרות.
- כאשר האופטימום - נסיון והשפעות העבר הינם אפס, כלומר לא היתה צריכת מוצר ממכר בעבר, אזי הפרט ימנע מהתמכרות.
אם נסכם את המקרים ניתן יהיה להבין כי פרט אשר מאמין בעצמו כי הוא אינו נוטה להתמכרות, יהיה סביר יותר להניח שיתנסה בעוד שאם הוא פחות בטוח בעצמו סביר שימנע מלהתנסות בצריכת מוצר ממכר. אלה שאכן נמנעים, לעולם אינם מתנסים במוצר הממכר, וכתוצאה מכך הם לעולם לא ילמדו על הפוטנציאל האמיתי שלהם להתמכרות.
אגוסטנלי ומילר (1994) בדקו את נושא ההתמכרות לאלכוהול ומצאו כי אלה הנמנעים מצריכת אלכוהול נוטים להעריך יתר על המידה את סכנות ההתמכרות לאלכוהול, הרבה יותר מאלה הצורכים את המוצר באופן עקבי. מסקנתם זו עקבית עם ממצאי המודל הנדון, וכאן ניתן להבחין כי סף ההתמכרות כפי שרואה אותו פרט אשר צורך מוצרים
ממכרים שונה מכפי שרואה זאת פרט שאינו צורך אותם.
עבור כל אדם המתמכר לצריכה, החלטתו מושפעת מנתונים אי וודאיים, ובתוצאת ההתמכרות קיים אלמנט של הסתברות מסויימת כפי שהוצג בפתיח למודל. ככל שהפרט אינו מבחין בתוצאות המזיקות מצריכת העבר שלו, כך יעדכן הפרט את אמונתו לגבי סף ההתמכרות שלו כלפי מעלה, כאשר הוא מבטיח לעצמו שהוא אינו בפוטנציאל להתמכרות. כאשר
התנהגות זו ממשיכה ימצא עצמו אותו פרט עם תבנית צריכה קרובה לזו של פרטים לא מכורים, ועם הזמן, כאשר יזהה את נטייתו הנכונה להתמכרות עשוי זה להיות מאוחר מדי, והוא עלול כבר להימשך לתוך מערבולת ההתמכרות המזיקה.
3) באוכלוסיית המכורים הפוטנציאליים יש הבוחרים להתנסות בחשיפת הפוטנציאל שלהם להתמכרות בשלב מוקדם, ועם נתון זה הם מצליחים לשלוט בנטייתם להתמכרות, לעומת אחרים אשר מגלים נתון זה מאוחר מדי והופכים למכורים, כפי שהוזכר לעיל. לכן, מעט מאד אנשים אשר פוטנציאל ההתמכרות שלהם הוא גבוה יהפכו למכורים בצורה
מזיקה.
גורמים נוספים המשפיעים על התמכרות.
התרשמות ראשונית.
אדם יוצר את התרשמותו הראשונית על מוצר מצבירת מידע ממקורות שונים, למשל, הוא עשוי לקרוא מחקרים רפואיים שונים על המוצר והשפעותיו, הוע יכול להחליף דעות עם אנשים אחרים, והוא עשוי להיות מושפע מפרסומות או מאזהרות ממשלתיות. על ידי שקילת המידע האלטרנטיבי כראוי, יוצר הפרט את התרשמותו הראשונית אשר תורמת
לקביעת ויצירת הבדלים בין מקרי ההתמכרות. אנשים צעירים, חסרי נסיון, התרשמותם הראשונית ממוצר ממכר תהא שונה מהתרשמותם של פרטים מבוגרים יותר, והתרשמות זו תוביל לסיכון התמכרות שונה בין הקבוצות של הפרטים השונים.
שינויים במחירים ובהכנסה.
ההשפעות על פרטים אשר כבר למדו את פוטנציאל ההתמכרות שלהם מקבילות למסקנות אשר הועלו על ידי בקר ומרפי. עלויות גדולות במחיר המוצר יכולות לצמצם את המצבים היציבים בדינמיקת הצריכה האופטימאלית, וכמו כן להקטין את הסיכויים להתמכרות בכלל.
על מנת להבהיר נקודה זו יש לציין כי שינוי במחיר הינו בעל השפעה קטנה על צריכת כמות המוצר לו הם מכורים, אך הוא מפחית באופן משמעותי את סיכון ההתמכרות העומד בפני פרטים צעירים וחסרי נסיון, מאחר וישקלו שלא להתנסות במוצר שמחירו גבוה. עם הזמן, התוספת ההדרגתית לאוכלוסיה של עוד פרטים העומדים בפני סיכון
ההתמכרות, תראה על מגמת קיטון כך שהגמישות הכמותית של זמן ארוך היא גבוהה באופן משמעותי מאשר גמישות המחיר קצרת הטווח.
הערכת הנטיה להתמכרות.
ראינו כי במודל הפרט ממקסם את התועלת הסובייקטיבית הצפויה מצריכת מוצר ממכר. תועלת זו משקפת בצורה נכונה ואובייקטיבית את התועלת הצפויה לו רק אם הפרט מבסס את החלטותיו בצורה נכונה, דהיינו, קורא נכון את הפוטנציאל האמיתי של המוצר הממכר ואת ההסתברויות האמיתיות של הפרט להתמכרות מזיקה.
על מנת להגיע להערכה מדוייקת, על הפרט להשתמש בכל המידע הרלוונטי ועל ידי כך פרמטר המידע או ההתרשמות הראשונית יהיו מדוייקים ויביאו למיקסום התועלת הסובייקטיבית הצפויה. חוסר דיוק בהערכת הנטיה להתמכרות יביא להערכה שגויה ובהמשך להתמכרות, ואם הרשויות הן אלו אשר מעריכות את הנטיה להתמכרות, חוסר הדיוק יכול
להביא למדיניות חינוך אשר אינה מתאימה למציאות המשתנה.
חינוך.
פרטים אשר ממקסמים את התועלת הצפויה מסתמכים על המידע המצוי בידיהם על מנת לקבל את החלטות הצריכה. המאמר מעלה דוגמה של מסע פירסום אשר מכוון לפלח שוק של בני עשרה וממומן על ידי יצרני משקאות אלכוהוליים. במהלך מסע הפירסום מצטטים המפרסמים תוצאות מחקר הטוענות שמרבית האנשים אינם סובלים מכל השפעות מזיקות של
התמכרות עקב צריכת אלכוהול. מסע פירסום שכזה עשוי לשנות את ההערכה הקיימת בקרב הציבור של נטייתם להתמכרות, ועל פי המודל לגרום לגידול במספר המתמכרים לאלכוהול.
התערבות חיצונית של הממשלה אשר מודעת לנתונים האמיתיים, תגרום להעברת המידע המדוייק ואף תאלץ את המפרסמים ליישם מסע פירסום אשר יראה את ההשלכות הרציניות מהשתיה, ובטווח הארוך תגרום ההתערבות הממשלתית להפחתת מספר המכורים לאלכוהול.
אם נסכם את נושא החינוך אזי נגיע למסקנה שלהפצת המידע יש תפקיד חשוב בהפחתת ההשפעות הממכרות. כמו כן, תכניות חינוכיות יכולות לתקן פערים הקיימים בשכבות האוכלוסיה. תכניות אלה יכולות לתקן את בעית חוסר המידע בכך שהן תראינה לאנשים שבניגוד לדעותיהם ואמונותיהם או חוסר אמונותיהם המוצרים אשר מוצעים להם הינם
בעלי פוטנציאל ממכר והרסני.
ביטוח.
בהנחה כי לכל הציבור יש את המקדם המתאים והנכון לגבי פוטנציאל ההתמכרות וכל החלטותהפרטים מתבצעות תחת מערכת מידע מהימנה ורחבה, למראית עין אין לממשלה תפקיד במודל. אך נושא נוסף אשר על הרשות הממשלתית לקחת תחת חסותה ,הינו, נושא ביטוח הסיכון. הפרמטר האי וודאי הינו הנטיה להתמכרות. פרמטר זה תלוי בגורמים
פנימיים וחיצוניים ועל כן קיים הסיכון בגינו, ותפקיד הממשלה לבטח את הציבור כנגד ההשתנות של פרמטר זה אשר כתוצאה ממנו תגדלנה התוצאות ההרסניות של ההתמכרות מכפי שצפו הרשויות תחילה.
קיומה של תכנית ביטוח ציבורית, עזרה או רשת ביטחון כל שהיא לשיפור רמת המחיה במקרה של אי התאמת הנטיה להתמכרות הצפויה לזו הקיימת, תעזור להתאים את חלקי המודל התאורטי למציאות היומיומית.
סיכום המודל של אורפינדז וזרבוס.
תוצאות ניתוח המודל מראות שחוסר וודאות ולמידה הם פרמטרים קריטיים להבנת תבניות הצריכה הקשורות להתנהגות של התמכרות. באמצעותם יכול המודל הרציונאלי להסביר תופעות התמכרות שכיחות, כגון: התנסויות בצריכת מוצרים ממכרים, נסיגה בצריכת המוצר הממכר כאשר מגיעים להבנת ההתמכרות וחרטה.
המודל של אורפנידז וזרבוס מעלה מספר אספקטים בקשר לחיזוי ההתנהגות העתידית, ראשית הוא מזהה את תפקיד ההתרשמות הראשונית, את תפקיד ההתנסות, ואת חשיבות האמונה הסובייקטיבית של הפרט והשפעתה על צריכת המוצר הממכר.
שנית, באמצעות מודל ההתמכרות הרציונאלית עם למידה וחרטה, ניתן גם להסביר את הפרדוקס הניכר לעין של המשיכה מרצון לתוך התמכרות מזיקה שלאחריה באה החרטה.
עם זאת, נותרים מספר נושאים נוספים פתוחים אשר המודל במתכונתו הנוכחית אינו יכול להתמודד עימם, כמו למשל:
-נושאים המתייחסים להחלטות של נתינת סיוע למכורים ושיקומם, (ונושא החזרה להתמכרות).
-כיצד סייע כזה משפיע על צריכת המוצר הממכר ? האם סייע כזה משנה את הנטיה להתמכרות ובאיזה אופן הוא מבצע זאת ?
-נושא אחר אשר המודל אינו מסוגל להתמודד עימו הוא נושא הפרטים המכורים אשר חוזרים להתמכרות לאחר גמילה וכיצד הרציונאל פועל במקרה שכזה מבחינת נטיה להתמכרות, התרשמות ונסיון קודם.
ההבחנה בין המודלים
תאוריית ההתמכרות הרציונאלית מסבירה מדוע פרטים רציונאליים אשר פיתחו התמכרות מזיקה מתחרטים על החלטות צריכת העבר שלהם, ומתחרטים על ההערכה הראשונית את הנזק הפוטנציאלי של המוצר אותו החלו להתמכר. בניגוד למודל של בקר ומרפי, המודל של אורפנידז וזרבוס מראה כי ההתמכרות היא מזיקה, והם אינם מעוניינם להפוך
למכורים מראש. אותם פרטים פשוט מחליטים להסתכן באפשרות של התמכרות מפני שייתכן והמוצר אינו מזיק להם באופן אישי, והם נהנים מהרווחים המיידיים של הצריכה. ובזמן הארוך הפרטים ההופכים מכורים מתחרטים על שנטלו סיכון זה, ותועלתם כמובן קטנה בהתאמה.
שינוי נוסף ממודל ההתמכרות הרציונאלית של בקר ומרפי הוא מניע החרטה שאינו מופיע כלל במודל של בקר ומרפי. אדם שהבין שהוא מכור פוטנציאלי, היה מעוניין כי נטייתו להתמכרות תהיה אפס, או לפחות להכיר בנטייתו זו להתמכרות בשלב מוקדם יותר. אבל אולי הצורה המעניינת ביותר של חרטה כפי שהוצגה במודל של אורפנידז
וזרבוס יכולה לנבוע מהערכה מוטעית של ההתרשמות הראשונית.
התרשמות שגויה זו יכולה לנבוע מהשפעתם של פרטים אחרים או על ידי מידע מטעה שהוביל את הפרט לאופטימיזם הבלתי מוצדק שהיה קיים אצלו, וכעת הוא מתחרט על שלא היה קשוב יותר לאזהרות ממקורות שמהם בחר להתעלם, או שלא שקל אותם בכובד ראש מספיק.
שינוי נוסף בין המודל המוקדם של בקר ומרפי ובין המודל של אורפנידז וזרבוס הינו אלמנט חוסר הוודאות. במודל ההתמכרות הרציונאלית עם החרטה, תחילת והפסקת צריכת המוצר הממכר תלויה בחוסר וודאות; מכורים פוטנציאליים משנים במהירות ובחוסר המשכיות את תבניות הצריכה שלהם בו ברגע שהם מבינים מהי נטייתם האמיתית
להתמכרות, לעומת המודל של בקר ומרפי אשר כמעט וכלל אינו מזכיר את אלמנט חוסר הוודאות.
המודל של בקר ומרפי טוען כי הסיבות אשר תוכלנה להביא להפסקת צריכה חדה של מוצר ממכר תהיינה אי התאמה בסמיכות המשלימה של צריכת העבר לעומת צריכת ההווה, השפעות אקסוגניות (פיסיות ונפשיות), ושינויים במחיר, ללא התייחסות מפורשת לגורמי חוסר הוודאות והחרטה.
סיכום
הכלכלה מתבססת על שאיפת הפרטים לחפש אחר האושר והיא בוחנת את פעילויותיהם בדרך אל מטרה זו. אך בחיי היומיום אנו נתקלים במצבים שבהם אנשים גורמים לעצמם נזק על ידי חיפוש זה, בעשיית פעילויות הנובעות מהרגלים הרסניים חזקים או התמכרויות מזיקות.
סטיגלר ובקר במודל תאוריית ההתמכרות הרציונאלית טוענים באופן משכנע שהתנהגות זו של התמכרות למוצר או לפעילות מזיקים היא רציונאלית לחלוטין, ויש בה מקסימיזציה עם מבט כלפי העתיד ועם העדפות ברורות של כל פרט. במודל של סטיגלר ובקר ניתן להבין תופעות התמכרות כגון סף התמכרות, נסיגה, הפסקת התמכרות, ואת האבחנה
בין פרטים מכורים ולא מכורים.
אורפנידז וזרבוס במודל שלהם להתמכרות הרציונאלית עם למידה וחרטה מפתחים את המודל הבסיסי של סטיגלר ובקר ומוסיפים מספר פרמטרים אשר לא הושם עליהם דגש לדעתם במודל הקודם, כגון, פרמטרים של היסוס ואי וודאות, של חרטה ולמידה. הם מציגים תאוריה רציונאלית אשר פותרת מספר בעיות אשר הועלו על ידי המבקרים בעקבות
המודל של סטיגלר ובקר לגבי נושאים זנוחים אלה.
ההיבט החיוני החסר אשר הועלה בביקורות על המודלים הבסיסיים הראשונים, הוא ההכרה שאנשים חסרי נסיון אינם בטוחים בנזק הפוטנציאלי הקשור לצריכת מוצר ממכר, וכאשר אורפנידז וזרבוס שילבו את אלמנט הספק וחוסר הוודאות לתבנית המודל, תהליך ההתמכרות הרציונאלית הפך ברור וקיים והבנתנו לגביו משתפרת, ומתאימה את המודל
התאורטי למציאות היומיומית.
ביבליוגרפיה
1. THE ECONOMIC CASE AGAINST DRUG PROHOBITION
Jeffrey A. Miron and Jeffrey Zwiebel
2. A THEORY OF RATIONAL ADDICTION
Gary S. Becker and Kevin M. Murfhy
3. RATIONAL ADDICTION WITH LEARNING AND REGRET
Athanasios Orphanides and Davis Zervos

תגים:

צרכנות · התנהגות · שיווק · צרכנים · סמים · אלכוהול · צריכה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "מודל ההתמכרות הרציונלית", סמינריון אודות "מודל ההתמכרות הרציונלית" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.