יחסי ארה"ב-סוריה ממלחמת העולם השניה ועד 1992

תקציר העבודה:

את מערכת היחסים בין ארה"ב לסוריה במשך 47 השנים האחרונות שמסוף מלחמת העולם השניה ועד 1992 ואפשר לחלק לשתי תקופות והן 1945-1988 ו1988-1992.- הסיבה לחלוקה זאת נעוצה בעובדה ששנת 1988 היא שנה בעלת משמעות היסטורית מרחיקת לכת. בשנה זו התפרקה מעצמת על אחת והיא בריה"מ. נשארה רק מעצמת על אחת. המערכת הבינלאומית שינתה את פניה לבלי הכר. ממערכת דו קוטבית המושתת על בסיס אידיאולוגי, המערכת הבינלאומית הפכה למערכת בה פועלת מעצמת על אחת בלבד ובהכרח גם כללי המשחק בין המדינות משתנים.

ואמנם היחסים בין ארה"ב לסוריה נבעו והושפעו מהעימות המתמשך בין ארה"ב לברה"מ. לארה"ב הן משיקולים מוסריים והן משיקולים אסטרטגיים היה אינטרס מובהק ובעצם אפילו אינטרס עליון בהבטחת המשך קיומה של מדינת ישראל. הדינמיקה של היחסים במזרח התיכון הובילה לכך שישראל הפכה ללקוחה של ארה"ב ((Patron - Client Relationship וסוריה הפכה ללקוחה של ברה"מ. המאבקים בין המעצמות התנהלו דרך סוכני משנה בדמותן של מדינות, כאשר מערכות היחסים בין שהן בין הלקוחות ובין שהן בין מעצמות העל הוא משחק סכום אפס. זה היה משחק בו כל צד מרוויח או מפסיד נקודות, שהביטוי המעשי לכך הוא לעיתים מלחמות ומלחמות אלה הן נקודות ציון המחלקות את התקופה הראשונה לתקופות משנה.

בכדי להבין את מערכת היחסים המורכבת הזו יש להבהיר את סוגית הפטרונות למאפייניה. מי שאבחן וטיפל בטיפוס קשרים אלה הוא בר - סימן טוב (Bar (Siman - tov 1987. דפוס יחסים זה, לשיטתו של בר - סימן טוב בין מדינה המוכנה לתת שירותי פטרונות למדינה המוכנה לחסות תחת מטרייתה של הפטרונות גם במחיר היותה לקוחה, נוצר כאשר שתי המדינות יכולות להפיק מכך תועלת. יחד עם זאת, יש לזכור שהסימטריה ביניהן היא לא בדיוק מלאה מאחר שאת היא מעצמה והשניה היא מדינה קטנה. יכולת ההשפעה הן באיכותה והן בכמותה של כל אחת משתי מדינות אלה נקבעת על ידי הערך הריאלי של היתרונות שכל צד יכול לספק למשנהו והערך המיוחס ליתרונות אלה על ידי כל אחת מהצדדים.


מדינות המזרח התיכון נדחפו אט אט תחת מטריותיהן של מעצמות העל בשל התכנסותן של מערכות היחסים בעולם כולו למאבק אידיאולוגי וכוחני תחת שתי מעצמות על בעלות אינטרסים חובקי עולם, עם יכולת השמדה גרעיניות.
כל אחת ממעצמות אלה שאפה להרחיב את תחום השפעתה על חשבון המעצמה השניה וזה נעשה על ידי מתן תמיכה כלכלית, מדינית וצבאית למדינות קטנות.

המדינות הקטנות גילו לעיתים יותר מאשר רצון לקבל מטריה זו מהסיבות הבאות:
1. "בכדי להגן על האינטרסים הביטחוניים שלהן כנגד איומים מיריבים איזוריים מאחת המעצמות.
2. למטרות אופנסיביות - בכדי לאפשר להן להגביר את כוחן לקראת עימות עם יריביהם.
3. מסיבות כלכליות.
4. בכדי לתת יציבות ולגיטימציה למשטריהן". (1987:4 (Bar Siman Tov.

באיזור בלתי יציב כמו המזרח התיכון אין שום אפשרות להימנע מיחסי גומלין בין מדינות פטרון ללקוחות של לקוחות הפטרון המתעמת איתן ((Bar (Siman - Tov 1987:72 יחסים אלה מתאפיינים בלחצים של הפטרונות על יריבתה בכדי שזו תלחץ על הלקוחה הנגדית.

עניינה של ארה"ב במזרח התיכון החל לגדול בצורה משמעותית לאחר מלחמת העולם השניה ולא תמיד אפשר היה לאפיין כקוהרנטיות זו עם זו. בשל כך לא היה כאן תכנון ארוך טווח והמדיניות הייתה לעיתים בעלת אופי
תגובתי. לא יוזמה הדוחפת ומניעה תהליכים, אלא היגררות כתוצאה מיוזמות של אחרים. לארה"ב היו אינטרסים באיזור והם:

1. ניסיון לצמצם במידת האפשר את השפעתה של ברה"מ. היחלשותן של המעצמות האירופיות בתום המלחמה, יצרה באיזור וואקום פוליטי שהיווה פיתוי רב עוצמה לברה"מ להציב כאן יד ורגל ולהפוך לגורם שיש להתחשב בו.

2. נגישות לחומרי גלם ולנמלים. עם תום המלחמה החבור לכל מעצמות המערב שבלי הנפט המזרח התיכון אין להם שום אפשרות להתפתח. שליטה במזרח התיכון תאפשר זרימה חופשית של נפט למדינות המערב ושגשוג כלכלי מתמשך. נוסף לכך שמירת הקשרים המסחריים עם אסיה והמזרח התיכון חייב עמידה על זכותן להשתמש בתעלת סואץ, בדרדנלים ובנמלי הים התיכון. המעצמה היחידה שיכולה הייתה להבטיח זאת היא ארה"ב.

3. שימור היציבות הפוליטית של האיזור וכפי שטיילור מתאר זאת:
"המזרח התיכון נשלט ברובו על ידי המערב לפני 1945 ושימור שליטה זו (אף בצורה נומינלית) נדמה היה כנובע משימור היציבות הפוליטית היחסית ששררה באיזור לפני מלחמת העולם השניה (1986:140 (Taylor.
הרוסים היו מעוניינים לפגוע באינטרסים אלה. הם היו מעוניינים לפגוע בסטטוס קוו שהיה קיים לפני המלחמה בכדי להרחיב את הפתח ככל שניתן ולהיכנס לכאן במלוא עוצמתם.

4. ארה"ב הייתה למעשה כוח חדש באיזור והדרך שהיא מצאה כמתאימה להפגנת נוכחות ו"לעשיית שרירים" היא קשירת קשרים דיפלומטיים עם מדינות האיזור. כך היא קיוותה להפוך מדינות אלה ללקוחות שלה. המוניטין שלה באיזור שימש אותה לצרכים אלה. הידרדרות היחסים בינם לבין חלק ממדינות האיזור, אילך אותה לגבות את הלקוחות שלה באמצעים אלימים יותר כמו עסקות נשק.

5. מחוייבותה של ארה"ב להבטיח את קיומה של מדינת ישראל. מכיוון שרוב מדינות האיזור היו מדינות לקוח של ברה"מ, הרי שהלקוחה הכמעט בלעדית שלה הייתה מדינת ישראל. כאן המחוייבות היו עמוקות ביותר והיה להן משקל רב מאוד מעבר לתחום האינטרסים הצרים של מעצמות.

תוכן עניינים:
1. מבוא
2. 1945-1967
3. מלחמת ששת הימים
4. 1967-1975
5. הטרור
6. הסמים
7. זכויות אזרח
8. מלחמת המפרץ
9. תהליך השלום עם ישראל
10. האכזבה הסורית מעמדת הממשל האמריקאי
11. סיכום
12. מקורות

מקורות:

Bar Siman Tov J. - The Superpowers and Wars in the Middle East Praeger Press Nes-York 1987.
Taylor A.T. - "The United States in the Middle East". pp. 133-167. in: International Relations of the Contemporary Middle East: A Study in World Politicx, Tareg Y. Ismael Ed. Syracuse University Press 1986.
Rabenovich I. Aster Susser: "Mutual Encrouchment "the United States and the Soviet Union in Syria and Jordan". pp. 301-321 in: The Soviet American Competition in the Middle East, Steven L. Spiegel, Nark A.Heller, Yacob Golsberg, Editors D.C. Heath and Co. Woshington 1988.
Rabinovich I:"Syria in 1990" In: Current History Jan. 1991 pp. 29-31.
Gera G. "Syria" in Ayalon Ami (ed.) Middle East Contemporery Survey Vil. 14 Westview Press 1989 pp. 644-645).
Gera G. "Syria in Ayalon Ami (ed.) Middle East Contemporary Survey Vol. 14 Wstview Press press 1990 pp.656-659.
Zisser E. "Syria" in Aylon Ami (ed) Middle East Contemparary Survey Vol. 15 Westview Press 1991 pp. 670-673.
Widlanxki M. "Assad case" in Current History Jan 1991 pp. 29-31.
Lang J.S. "The Same old Syria" in Defense and Diplomcy Vol. 9 3-4 March/April 1991 pp. 41.
Interview granted by president Hafez Al Assad to the American A.B.C. Network September 1991 in Syria Et Monde Arabe Vol. 35 No. 454 pp. 63-75.

תגים:

פטרונות · יחסים · בינלאומיים · הקרה · ברה · המלחמה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "יחסי ארה"ב-סוריה ממלחמת העולם השניה ועד 1992", סמינריון אודות "יחסי ארה"ב-סוריה ממלחמת העולם השניה ועד 1992" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.