המשחק ותפקידו בראיון ילדים-המסגרת המחקרית בדגש על השלב האדיפלי

תקציר העבודה:

המשחק, קבע ההיסטוריון ההולנדי יוהאן הויזינגה, עתיק יותר מהתרבות עצמה. הוא לא התכוון רק לאותן פעילויות בין חיות שחוקרים נוטים לפרש כמשחק, אלא לדפוס בסיסי בהוויה האנושית.
המשחק האנושי נפרש לאורך קשת רחבה ומגוונת אך לצורכי המאמר נתרכז מרכיב ה'כאילו' כאמצעי בראיון ילדים, עם דגש על השלב האדיפלי.
ראיון ילדים נערך הן למטרות מחקר והן לצורכי טיפול כאשר השיטות נגזרות מטיבה של המסגרת. המאמר שלהלן דן במסגרת המחקרית עם דגש על השלב האדיפלי גילי, על איפיוניו ההתפתחותיים, הקוגניטיביים, האישיותיים והרגשיים עם התיחסות לשינויים המתחוללים בתודעתו של הילד בתקופה זו הראיון הופך למעבדת מחקר לתיפקודו של הילד ומספק מידע על תהליכים מנטליים בהם עוסקים מטפלים וחוקרים של פסיכולוגיה התפתחותית. מטרת המראיין בשתי המסגרות היא הבנת חייו הפנימיים של הילד ובמסגרת טיפולית יש ניסיון התערבות למטרות שינוי.
בראיון הקלסי הילד מגיע עם הכנה מינימלית לגבי צורתו ומטרתו של הראיון המראיין הפסיכואנליטיקן מביא לראיון תיאוריה התפתחותית וטכניקה המבדילות את האינטראקציה בין הילד-פסיכואנליטיקן מאינטראקציות חברתיות אחרות.
ראיונות מחקריים אינם מונחים על ידי עניין תירפאוטי, במסגרת המחקרית המראיין אינו נדרש לקורות חייו של הילד המשמשים את המראיין המטפל לאבחון, כדי לשמור על חופש וגמישות לעקוב אחר משחקו של הילד, כמו כן מימד של יחסים ארוכי טווח האופייניים לראיון הטיפולי המעצבים והמשקפים את הראיון, נעדר במסגרת המחקרית יחד עם זאת ניתן ליישם מידע ותובנות המושגות במסגרת אחת למסגרת השנייה.
הראיון המחקרי אנליטי חושף נושאים, צורות הבעה ודפוסי אינטראקציה של הילד.
ניתן ללמוד על ההתפתחות הקוגניטיבית על האינטראקציה החברתית השפה והדמיון של הילד. הפסיכואנליזה של הילד השתמשה במשחק כבר בראשית דרכה על מנת לחקור את התכנים והתהליכים בעולמו הפנימי של הילד. במחקר, שכלל ניסויים, התחקו Harris & Kavanaugh אחר הבנתם של ילדים לגבי משחקי ואילו בדיון על הרקע המחקרי התרכזו החוקרים במחקרים הדנים במשחק במסגרת חברתית בה נושא ההבנה מכריע. ההתעניינות בהקשר החברתי של המשחק התעוררה בעקבות התיחסות מחודשת לפרספקטיבה של Vygotski אשר הובילה לטיעון שמשחק מונחה או מעוצב על ידי מבוגר, עשוי להיות מורכב יותר לעומת משחק של ילד בודד. גם פסיכולוגים הדוגלים בתיאורית ההתקשרות (attachment) החלו להתייחס למשחקי - כאילו כאל מדד של היחסים בין הילד לאלה המטפלים בו. למרות גילם הרך - שנתיים ולעתים אף פחות - של המשתתפים במחקר זה שיטות הראיון יכולות לשמש שלד מנחה גם לראיון בשלב האדיפלי.

העיקרון הכללי העולה מתוך מחקר זה הינו אינטראקציה הדוקה בין הילד למראיין כאשר זה יוזם את מצב הכאילו והילד מגיב וממשיך. ראיון ילד בשלב האדיפלי מתמקד ביכולת הקוגניטיבית כמו גם בקונסטלציה הרגשית כפי שהיא משתקפת בנרטיב משחקי ולשוני מתוך הנחה שבשלב האדיפלי, מתמודד הילד עם משמעות מעמדו מול הוריו ומחפש אמצעי התגברות על הקונפליקטים העזים הנובעים מרגשותיו האסורים. ניתן להציג בפני הילד תחילת תרחיש דמיוני עם מרכיבים המעסיקים את הילד כולל props בובות חיות, צעצועים למיניהם ולבקש ממנו
להמשיך, עם הנחיה גמישה מצד המראיין, למשל המראיין מציג בפני הילד משפחה הורים וילד ילדה היוצאת לטיול במכונית או על ספינה, המראיין יכול מדי פעם להתערב במשחק אולם מתוך הקשבה מרבית לסיפורו של הילד ומתן חופש אסוציאטיבי לאפיקים שהוא בוחר.
מאידך יכול הילד עצמו ליזום משחק ולפתוח בסיפור ההנחה היא שאלתור זה יניב חומר עשיר על עולמו הפנימי של הילד, על בעיותיו ודרכי התמודדות יש לציין שבשלב זה בסביבות גיל 3 יכולתו הקוגניטיבית והלשונית של הילד תכתיב בניית נרטיב מורכב יותר, דרכו הוא יכול לבטא רעיונות, רגשות ופנטזיות. הפגישה נפתחת עם נושא המעסיק את הילד באותה תקופה, המראיין המתפקד כצופה אך גם משתתף בשיחה ובמשחק שהילד מוביל מגיב מילולית מציע הבהרות במסגרת יחסים הכוללת מרכיבים של העברה התקה ואף שיתוף טיפולי בין אם המראיין יוזם את כיוון הפגישה או לא, חשוב להעמיד לרשות הילד חפצים, באמצעותם הוא יכול לפתח את
סיפורו או לביים את התרחיש. בשני המקרים שלב חימום עשוי לעודד את הילד לשתף פעולה.

תוכן עניינים:
1. מבוא
2. השימוש במשחק
3. אופי המשחק
4. ראיון ילד
הערות שוליים
ביבליוגרפיה

מקורות:

Cohen, D. J., Marans, S., Dahl, K., Marans, W. & Lewis, M. (1987), "Analytic Discussions with Oedipal Children", Psychoanalytic Study of the Child, 42, 59-83.
Freud, S. On Creativity and the Unconscious. New York: Harper & Row, 1958.
Harris, P.l. & Kavanaugh, R.D. Young Children's Understanding of Pretense. Monographs of the Society for Research in Child Development, 1993, 58:1.
Huizinga, Johan. Homo ludens. Paris: Gallimard, 1988.
Piaget, J. Play, Dreams and Immitations in Childhood. New York: Norton, 1962.
Winnicott, D.W. Transitional Objects and Transitional Phenomena. In Buckley, P., ed., Essential Papers on Object Relations, 1986.
פרויד אנה , האני ומנגנוני ההגנה, תל אביב דביר , תשנ"א.
מאסן פ, התפתחות הילד ואישיותו, כרך ג תל אביב הוצאת ספרים לדורי .

תגים:

צעצועים · סוציולוגיה · פסיכואנליזה · פרויד

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "המשחק ותפקידו בראיון ילדים-המסגרת המחקרית בדגש על השלב האדיפלי", סמינריון אודות "המשחק ותפקידו בראיון ילדים-המסגרת המחקרית בדגש על השלב האדיפלי" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.