חינוך לדמוקרטיה בבית הספר

תקציר העבודה:

חינוך לדמוקרטיה הוא חינוך להכרה בזכותו השווה של כל אדם לחירות עניינו העיקרי של אורח החיים הדמוקרטי הוא הכרה בזכותם השווה של בני אדם לחירות מטרת העקרונות והנוסדות הדמוקרטיים לתרגם הכרה זו הלכה למעשה.
פעמים רבות הופכים המוסדות השלטוניים הדמוקרטיים מאמצעי הגנה על מעמדם השווה של בני האדם למטרה בפני עצמה, או לא אמצעי להשגת מטרות המנוגדות לרעיון הראשוני. מהפך זה אפשרי בעיקר אם האזרחים והשליטים אינם חדורים בהכרה ברעיון הדמוקרטי היסודי-הכרה בזכותם השווה של בני אדם לחירות. לכן תפקידו של החינוך במשטר דמוקרטי חשוב ומרכזי במיוחד. תפקידו להניח את התשתית ההכרתית למערכת החברתית, תשתית שהיא הערובה העיקרית לקיומו של אורח חיים זה.
משמעות הטענה היא כי קבלת החלטות ברוב קולות, שוויון בפני החוק, קיומה של חוקה, חופש ביטוי ועוד, לא רק שאינם מבטיחים את מעמדו השווה של כל אזרח, אלא שפעמים רבות הם אפילו אמצעי לשלילת חירותו המגיעה לו בזכות. כל אחד מעקרונות אלו, אם לא ייעשה בו שימוש המכוון על ידי הרעיון המרכזי לשמו
הוקם, יהפוך ממקור הגנה למקור סכנה לאורח החיים הדמוקרטי. הכרעת רוב יכולה לשמש אמצעי לדיכוי המיעוט, חוקה יכולה לשמש כלי לשימור מצב הראוי לשינוי, חופש ביטוי יכול לשמש כלי שכנוע לרעיונות אנטי דמוקרטיים ועוד. לעומת זאת, אם יבינו רוב האזרחים כי אמצעים אלו נועדו להגן על מעמדו השווה של כל
יחיד, תצטמצם האפשרות לעשות בהם שימוש הרסני . את התפקיד החשוב הזה אמור למלא החינוך .
לפני שנעבור לגוף שאלת המחקר בעבודה זו ברצוני להגדיר מס' הגדרות יסוד :
בחרתי להגדיר את המושגים הבאים בלשוני ולא להיעזר במקורות חיצוניים.

חינוך :
חינוך לטעמי הינה דיספלינה של העברת אינפורמציה בכלי אחד לכלי שני. אולם החינוך אינו עוסק רק באינפורמציה אלה משמש גם ככלי להעברת מסרים ותכנים חברתיים וערכיים. החינוך משמש את החברה ככלי מרכזי בעת הסוציליזאציה המועברת על החניך ומאפשרת לחברה לבדוק ולהתאים את ידיעותיו ודעותיו של החניך אל החברה. חינוך הינו מערכת דו ערכית בה קיימים שני שחקנים מרכזיים, סוכן הסוציליזציה הוא הגורם המחנך המעביר את המידע ואת המסרים ואילו הצד השני הינו הגורם המתחנך החניך. תפקידו של החינוך לדעתי הינו לתת בידי החניך כלים נכונים שיאפשרו לו להתמודד אם המשך חיו כמבוגר הן במישור המקצועי והן במישור האישי חברתי.

דמוקרטיה :
דמוקרטיה הינה שיטת ממשל חברתית הרואה בכל אזרחי החברה כשווים ומנסה לתת להם משקל שווה בכל הקשור בקבלת החלטות בנושאים המשפיעים על כלל החברה. לא ניתן להגדיר את הדמוקרטיה ללא השימוש במושג החוק שכן יותר מכול שיטת ממשל אחרת הדמוקרטיה נובעת מהחוק ותלויה בחוק באופו מוחלט.
תפקידו של החוק הינו לקבוע את הגבולות ולהגן על חרויות וזכויות היחיד במשטר הדמוקרטי. אולם החוק הינו זה הכופה את חובות היחיד באותה מידה שהוא מגן.
ישנן שיטות ממשל דמוקרטיות רבות, אשר התפתחו מהדמוקרטיה האתונאית אשר הייתה הדמוקרטיה הראשונה אותה הכיר האדם. לדמוקרטיה זו היו שני עקרונות מרכזיים , זכות הדיבור השווה לכל אזרח וזכות המשפט והשימוש במשפט כהגנה לכל אזרח. כיום התפתחו זכויות האזרח המוקנות בחברה
הדמוקרטית והן כוללות : הזכות להגנה מפני שרירות לב שלטונית, הזכות להחזקה ברכוש ולהגנה משפטית, הזכות להשמיע בפומבי את דעתך ,הזכות לבחור ולהיבחר לתפקידי ממשל.

חינוך לדמוקרטיה :
החינוך לדמוקרטיה כולל את שני המרכיבים המרכזיים עליהם דיברתי בתחילה.
ראשית הוא כולל את הבסיס האינפורמטיבי של מה היא דמוקרטיה מה היא ההיסטוריה של שיטת ממשל זו ומה הם למעשה כללי ההתנהגות בחברה דמוקרטית. אולם כפי שהסברתי בהתחלה הבסיס האינפורמטיבי אינו מספיק, החינוך לדמוקרטיה הינו ביסודי חינוך ערכי, אין זה מספיק כי התלמיד יכיר את יסודות הדמוקרטיה אך לא ילמד לכבדה. על כתפיו של המורה מוטלת במקרה הזה חובה כפולה החובה ללמד את התלמיד מבחינה עובדתית מה היא דמוקרטיה, ואילו החובה השנייה אשר אולי חשובה יותר ללמד את התלמיד לכבד את זולתו ואת יסודות הדמוקרטיה. אחד המקרים הבולטים בנושא זה הינו המקרה של גרמניה לאחר מלחמת העולם הראשונה. בתקופה זו הוכרחה גרמניה על ידי גורמים חיצוניים לעבור למשטר דמוקרטי. תושבי גרמניה הבינו באופן חוקי מה היא המשמעות של המשטר הדמוקרטי אך לא העריכו אותו ולא כיבדו אותו לחלוטין, התוצאה במידה רבה הייתה השתלטות המפלגה הנאצית על הפרלמנט הגרמני.

השאלה מהמרכזית של עבודה זו היא הפעלת תכניות לימודים בחינוך לדמוקרטיה ,מידת הצלחות התכניות, והקשיים של התכניות.
בעבודה זו אנסה לעסוק בשאלת הפעלת תוכניות לימודים בחינוך לדמוקרטיה, מה מידת הצלחות התוכניות ומה המחסומים שעומדים בני התוכניות.
לפיכך בפרק הראשון אדון בהגדרת המושג החינוך לדמוקרטיה.
בפרק השני אעסוק בגישות שונות בחינוך לדמוקרטיה.
בפרק השלישי אציג תוכניות לימוד בחינוך לדמוקרטיה תוך התייחסות לרציונל שלהן ולמטרות ולספרי הלימוד.
הפרק הרביעי יעסוק בהכשרת המורים להפעלת תוכניות החינוך לדמוקרטיה.
בפרק החמישי אנתח את הפעלת התוכניות הלקחים מהפעלות שמתקיימות בשטח, המחסומים שעומדים בפני התוכניות לחינוך לדמוקרטיה ואכן הצלחות התוכניות.

תוכן עניינים:
1. מבוא
2. חינוך לדמוקרטיה מהו?
3. הזיקה שבין משטר פוליטי לחינוך
4. גישות שונות בחינוך לדמוקרטיה
5. הזיקה שבין הדמוקרטיה לחינוך
6. דמוקרטיה ובית ספר
7. האסכולה של בית הספר המסורתי
8. דרכים להכשרת התלמידים לחברה דמוקרטית בבית הספר המסורתי
9. האסכולה של בית הספר הדמוקרטי
10. דרכים להכשרת התלמיד לחברה דמוקרטית בבית הספר הדמוקרטי
11. תוכניות הלימוד בחינוך לדמוקרטיה
12. התמודדות בית הספר בתהליך החינוך לדמוקרטיה
13. הכשרת מורים והדרכה להפעלת התוכנית
14. השכלת המורים והכשרתם להוראה
15. פיזור המורים בבתי הספר לסוגיהם
16. מאפייני המורים לאזרחות ולמדעי החברה
17. המורים ועמדותיהם החינוכיות והחברתיות
18. הפעלת התוכניות- לקחים מהשטח, מחסומים הצלחות
19. הצלחות וכישלונות : בחינות עמדות כלפי הדמוקרטיה
20. סיכום
21. ביבליוגרפיה

מקורות:

אדר, ל,"על חינוך האזרח בישראל", מגמות ה' 1953, עמ' 17-3.
אדן,ש,. העדה המחנכת: פרקים בחינוך חברתי, תל-אביב,טברסקי,תשי"א.
א. איכילוב חינוך לאזרחות בדמוקרטיה, מדיניות ותכנים, ניר עימדה מס' 5,88 אוגוסט 1988 ביה"ס לחינוך אוניברסיטת תלאביב).
איכילוב,.א חינוך לאזרחות בחברה מתהווה, 1994.
איכילוב, 1986. איכילוב, א. ;בר-טל,ד.;מזאוי, א. (1987) תפיסת הדמוקרטיה והערכתה בקרב בני נוער בישראל, דו"ח מחקר מס,1-87, ביה"ס לחינוך, היחידה לסוציולגיה של החינוך והקהילה, אוניברסיטת ת"א).
איכילוב, א. (1986) עמדות מורים לאזרחות ומדעי החברה בבתי הספר העל-יסודיים בישראל בנושאים הקשורים לחינוך לאזרחות בדמוקרטיה, דו"ח מחקר מס' 2-86, ביה"ס לחינוך, היחידה לסוציולוגיה של החינוך והקהילה.
איכילוב א. ;נוה נ. (1979)" תפיסת האזרח הטוב על ידי מתבגרים בישראל",מגמות, כ"ה () ,102-119)(איכילוב.א. (1984) עולמם הפוליטי של ילדים ובני נוער, ת"א; יחדיו).
איכילוב, א. עולמם הפוליטי של ילדים ובני נוער, תל אביב , הוצאת יחדיו, 1984) (וולף,מ.נפש הילד, תל אביב, דביר 1971.
איכילוב,א.: היימן,פ.: שפירא;ר. (1988) "שיזור חברתי וערכי של המתבגרים בשכונה עירונית ועמדותיהם כלפי ירידה מן הארץ", עיונים בחינוך).
איסרליש,י."דמוקרטיה".בתוך:אינציקלופדיה למדעי החברה.א' מרחביה. ספריית פועלים.1963עמ'908-915.
אלון,י,. "החינוך בשנות השבעים, מדיניות בהגשמתה, בתוך:ח,. אורמיאן (עורך), החינוך בישראל. ירושלים, משרד החינוך והתרבות, תשל"ג).
אריסטו , הפוליטיקה, ירושלים, מאגנס, תשל"ה).
אפלטון ,המדינה, תל אביב ,נוימן, תשי"ג).
בן אליעזר, א,. חינוך פוליטי ותוכניות הלימודים להוראת אזרחות (עבודת מ.א) ירושלים, האוניברסיטה העברית ,1971.
בר טל, ד. דרום,א שורק, י (1987) עמדות מורים בבתי-הספר על-יסודיים תחומי חינוך, לאום וחברה, דו"ח מחקר, ביה"ס לחינוך, אוניברסיטת ת"א).
ברובאכר, ג, ס. בעיות החינוך בהתפתחותן ההיסטורית. תלאביב, יחדיו, 1966).
ברזל,ה., התנועה למען הילד, ירושלים. המחלקה לנוער וחלוץ, תשכ"ו).
גוטמן, 1969)(גוטמן,י., "משטר מגדיני וחינוך". בתוך : אנציקלופדיה חינוכית. ד' 1961, ירושלים, משרד החינוך ומוסד ביאליק, עמ' 614-587).
דיואי,ג, ניסיון וחינוך, ירושלים, בית הספרק לחינוך של האוניברסיטה העברית ומשרד החינוך, 1939/תש"ך).
הופמן,י, קראוס ,ו."הכשרות מורים והשפעתן על עמדות חינוכיות". מגמות י"ח: 250-264,1971).
זק, א. (1976) גורמים לא-קוגנטיביים אצל מורים במסגרות שונות של חינוך על-יסודי) ביה"ס לחינוך, אוניברסיטת ת"א).
כהן, א. שמידע מ. צדקיהו.ש, דמוקרטיה חינוך ובית ספר, עיונים בחינוך 1985).
לאסוול,ה.ד.וקפלן,א. "קמוקרטיה". בתוך:ש,. אייזנשטדט (עורך). סוציולוגיה פוליטית, תל-אביב, עם עובד, 1962.
לם, צ., "החינוך הפוליטי", בתוך: מולד, יט' 1961, עמ' 517-521).
לם,צ. (1973) דמויים של הוראה: מחקר דעות, אידיאולוגיות והשקפות של מורים ושל מועדמים ל בי"ס לחינוך , האוניברסיטה העברית ירושלים.
מאקארנקו,א.ס,. הפואימה הפדגוגית, מרחביה. ספריית פועלים 1941/1933).
מנהיים,ק. דרכה של דמוקרטיה, ירושלים, מוסד ביאליק, תשי"ח).
משרד החינוך והתרבות המנהל הפדגוגי האגף לתוכניות לימודים , האוניברסיטה העברית בית הספר לחינוך,דמוקרטיה ודו קיום מפוי תכניות והערכתן, 1994).
משרד החינוך והתרבות, חוזר מיוחד ה' (התשמ"ה), חינוך לדמוקרטיה, מאי 1985).
משרד החינוך והתרבות, החינוך החברתי-מגמות ודרכי עבודה. ירושלים, המחלקה לחינוך חברתי, 1970.
ניל א,.ס. סאמרהיל: גישה רדיקלית לגידול ילדים, תל-אביב צ'צ''ק. תש"ל).
פיטרס, ר,ס. "ערכי הדמוקרטיה ומטרת החינוך, "בתוך:צ, לם (עורך) זרמים חדשים בחינוך, תל-אביב, יחדיו, 1983).
קנלר,ש. "מועצת תלמידים כן, פרלמנטריזם לא", בתוך: החינוך החברתי.5 תשכ"ט עמ' 5-10).
קורצ'ק,א,. ילדות של כבוד, תל אביב, הקיבוץ המאוחד, 1976)
צמח,מ,צין י,. עמדות בני נוער בישראל כלפי ערכים דמוקרטיים, ירושלים מוסד ואן ליר 1984) .
פלד,א. החינוך בישראל בשנות השמונים, ירושלים , משרד החינוך והתרבות 1976.
שמידע.י. חינוך חברתי בביה"ס העל-יסודי, ירושלים, אחיאסאף, 1979).
שיפמן,מ.ד סוציולוגיה של בית-הספר, ירושלים, אקדמון ,תשל"ח).
שמיר, מ.; סאליבן,ג. _1985) "סובלנות פוליטית בישראל", מגמות, כ"ט (2) , 170-145).
רות,.ח.י. שלטון העם ע"י העם. תלאביב,יבנה ,תשי"ט).
רוזנבלט, פ. "השלטון העצמי של התלמידים ומשמעותו", בתוך ,החינוך החברתי 5, תשכ"ט עמ' 5-10.
Ames,E.A., "School And The Environment", Theory Into Practice,9.1970.pp175-177.
Educational Theory, 27, 1977,pp169-178.Bandman,B. "Some Legeal, Moral And Intellectual Rights Children .
Chesler,M.A Cave , W.H .M.(1981) Sociology Of Education,N.Y :MCMillan .
Cox P .W.L., Mercer,B.E ., Education In Democracy, New York, MCGraw Hill 1961.
Comings, O. .,The Effective Student CounciL, Washington,N.A.S.S.P. 1964.
Conclin, K.R., "A Defence Of The Teacher As Taskmaster"' Science Education, 59. 1975, pp.107-11.
Clute,M.,J. Can Human Rights Survive The Classroom? Educational Leadrship, 31, 1974.pp.681-684.
D'AMico,.J.J., Daly,S.L.WallaceJ.D Wilson,J Words Into Action-AClassroom Guide To Childern's Citizenship Education, PHiladelphia ,Research For Better Schools, 1979.
De Young,C.A Wynn,R. American Education , New York .MCGraw Hill, 1964 .
Fischer,L,"Democracy For Student
:(The Constitition Enters Schools", Theory Into Practice. 15.1976,pp8-14.
Frederch, W, The Third Curriculum, N,Y The Center gFor Applied Research In Education, 1965 .
Diamond,S. (1960) "Studies And Projects In Citizenship", In F, Patterson (Ed)' The ADolescenr Citizen, N.Y: McMIllan .
Gorman ,W.B Secondary Education, New YOrk, Random House, 1971.
Gruber, C.F, Secondary School Activities, New York, Random HOuse, 1971. Harris,L, (1973) Confidence And Concern: , Govermrment Printing House Citizens View American Goverment' Wash.;D.C;U.S M .
Hess,R.P Torney J.V. The Development Of Political Attitude In Children, Chicago, Aldine Publishing Company, 1967.
Horne,H,H ., The Democratic y Of Education, New York, Macmillan, (1932 philosopy.
Hideibrg, R. "The Cafetria Concept Curricular Mannutrition", Phi Delta Kappan, 53 ,1971.pp174-175.
Huff,A.D., AN UnvestihgatuionOf The Perceived Contribution Of Schools To The Learning Of Pilitical Behavior By North Caroling High SChool Seniors( Doctoral Dissertation, University Of North Carolina At Chpapl Hill, 1974)Disseratation Abstracts International, 35, 1974' 5159A-5160A .
Jennings, M,K, Niemie, R.G "Patterns Of Political Learning", Harvard Educational Review, 38, 1968.pp443-467.
JennINg, M.K. Niemi, R.G (1968) "Patterrns Of Political Learning" , Harvard Educational Review, 38(3): 443-468. (IChilov, O., "Political Socialization And Schoolinh Effects Among ISraeli Adolescents". Comparative Education Review, 35(3) : 430-447, 1991.
Kohlberg,L. eckwoodA.(1970)( The CognitivE -Developmental Psychology And Political Education: Progress In The Sixties , Cambridge, Mass: Harvard Moral Devoklopment Project (Mimeo.
La_Grand, L.E, Discipline In The Secondary School, New York, Parker, 1969.
Lefcourt,H.M Locous Of Control: Current Trends In Theory And Research, New York ,LAurence Eribaum, Ass. 1976.
Malinovsky,B, Freedom And Civilization. Indiana Uninersity Press, 1960.
(Mereiman,R. M. Political Socialization And Education Climates, New York: Holt, Rinehart, Winston, 1971.
Maclaclan,H.V,"Universites ,Schools And Democracy", Oxford Review Of Education,2.1970.pp.171-178.
Mussen ,P .H.Coner,J, KagaN,J, Child Development And Personolity, NewYork, Harper And Row, 1974.
Nash'P'"Philosophy Of Education"IN Encyclopedia Britanica, Vol 6., P408-412 (1th Ed) Chicago, Encyclopedia Britanica, 1975.
Nash'P. Authority And Freedom In Education, New York, Silley, 1960.
Patric, J (1972) " The Impact Of An Expreimental Course :"American Political Behavior" On Knowledge, Skills And Attitudes Of Secondary School Students", Social Education, 36 (2):168-179.
Pawer.E.J., Education For American Democracy, New York, McGraw-Hill, 1965.
Partridge,J. Life In The Secondry Modern School, London, Penguin, G.B, 1966. (
Riffer, L.R,"Determints Of Universiyty. Students Political Attitude Of Demythologizing Campous Political Activism", Review Of Education, Rubenstein,D. Stoneman, C. Education For Democracy, London Penguin Books , Nicholls And Company, 1970.
Rosenberg,M. (1957) Occupations And Values, N.Y: Free Press,(1966.
John Wiley.Torney.T.V Oppenheim.A.N, Faren ,R.F. Civic Education In Ten Countries.
Torney,J.V ; Oppenheim, A.N; Farnen 'R/F, Civic Education In Ten Countries. New York; John Wiley Sons, 1975.
Tapp,J.L 1971) "Developping Sens Of Law And Legal Justice", Journal Of Political Issues, 27(2): 65-91
Waller,W.The Sociology Of Teaching.N.Y John Wiley, 1932 .
S,L. 1973) "Politics And Reasoning Through The Eyes Of Teachers And Children", Harvard Educational Review, 43 197-244(978(LightfootM.
(Ziegler,L.H(1967) The Political World Of The High SCHOOL Teacher Englewood_cliffs, N.J.: Prentice Hall
Weiser,J. Hays, J, (1966) "Democratic Attitudes Of Teachers And Perspective Stiudents", Phi Delta Kappan, 47: 470-481
Zellman, G.L. Seats ,D.O (1971) "Child hood Origins and Tolerance For Dissent", Journal Of Social Issues, 27:109-137.

תגים:

הוראה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "חינוך לדמוקרטיה בבית הספר", סמינריון אודות "חינוך לדמוקרטיה בבית הספר" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.