הקיבוץ והחברה הקיבוצית

תקציר העבודה:

השינויים שעברו ועוברים על אסיפת הקיבוץ ועל הדמוקרטיה הקיבוצית בכלל, ובעשור האחרון בפרט, בקונטקסט של הטרנספורמציה שעוברת החברה הקיבוצית.

באמצע שנות השמונים, כשבע שנים לאחר המהפך הפוליטי, במאי 1977 נפל דבר בתנועה הקיבוצית: משבר כלכלי עמוק, איבוד עמדות הכוח (ובעקבות זאת איבוד הברזים למשאבים), איבוד הכוח הפוליטי. המהפך הפוליטי יצר כללי משחק חדשים שגם החזרה לשלטון של מפלגת העבודה, בקיץ 1992, אינה יכולה לבטלם לחלוטין.
התנועה הקיבוצית היא אחד הנפגעים העיקריים מכללי המשחק החדשים הללו ונראה שסיכוייה "להחזיר עטרה ליושנה" ולחזור לאותה עמדה שהייתה לה קודם, הם אפסיים. איבוד הכוח הפוליטי ואיבוד המשאבים הכלכליים הביאו את התנועה הקיבוצית למשבר עמוק שהביא עימו דקלגיטימציה בעיני החברה ואף בעיני חברי הקיבוץ עצמם. אך המשבר העמוק שנוצר מהווה גם כר נרחב לרעיונות חדשים ולשינויים.
התנועה הקיבוצית הצטיינה במשך קרוב לתשעים שנות קיומה בקצב מהיר של שינויים במבנה הכלכלי והחברתי ובדפוסים הארגונים, כשקצב השינויים נעשה מוגבר מאד בעשור האחרון (ובעיקר בחמש השנים האחרונות). בתהליך הממושך של השינויים ושל התהוות וגיבוש דפוסים חדשים, קשה לפעמים להבחין בין דפוסים ומסגרות זמניים התואמים תקופה ותנאים מסויימים לבין ערכים ועקרונות המבטאים את הזהות של הקיבוץ כדרך חיים וצורת חיים חברתיים.

תעושו של הקיבוץ, הפיכתו לחברה רב דורות ועליית האפשרויות לסיפוק צרכים מהווים ביטוי ליכולתו להצליח ולהתפתח בתנאים אשר בהם נכשלו רוב הקהילות השיתופיות שהתקיימו בעבר. אולם שינויים אלה גם הגבירו את הדמיון שבין הקיבוץ לחברה החיצונית: התיעוש הביא עימו עבודה שכירה והרחבת פערים עקב התגברות ההיררכיה הניהולית והמקצועית; הקיבוץ הפך לרב דורי ובעל אוכלוסיה מגוונת, מצב שהביא להחלשת הקשרים החברתיים

ולהעדפת הקשר המשפחתי על הזיקה הרעיונית; עליית רמת החיים הגבירה את הרצון לחופש בחירה (שלכאורה אפשרי רק במסגרת של צמצום הצריכה השיתופית והגדלת התקציבים האישיים); רמת ההשתתפות באסיפת הקיבוץ הלכה וירדה (למרות שבמרבית הקיבוצים נותרה האספה כמקור הסמכות להחלטות).

האם דפוסים חדשים אלה הם רק התייעלות עקב נסיבות חדשות ודרכים חדשים, או שמא יש בהם מגמה של פגיעה בעקרונות ובזהות הקיבוצית עד לכדי הפיכת הקיבוץ ל"לא קיבוץ", לעוד קהילה כפרית. שאלה זאת נעשית רלוונטית הרבה יותר כשהתנועה הקיבוצית נתונה במשבר כלכלי עמוק הנמשך כבר כעשר שנים. המשבר בא אחרי תקופה ממושכת של התבססות והצלחה כלכלית וקצב מהיר של גידול אוכלוסיה. עם בוא המשבר האפילו הצרכים הכלכליים הדחופים על כל דבר אחר ועולנה השאלה האם הוא רק תופעה חולפת, אשר אינה נובעת מעקרונות הקיבוץ ומהמבנה היסודי שלו ורק נדרשת התארגנות מתאימה עד יעבור זעם, או שמא הבעיה נובעת מאי-התאמתם של העקרונות והמבנה הקיבוציים לתנאים החדשים בארץ ובעולם.

הקיבוץ הוא מציאות חברתית. ישנם קיבוצים צעירים מאד וישנם קיבוצים ותיקים שמחזיקים בתוכם ארבעה דורות. יש קיבוצים מתועשים ויש כאלה שעיקר הכנסתם מהחקלאות. ישנם קיבוצים קטנים שמספר חבריהם מגיע לכמה עשרות בלבד וישנם קיבוצים המונים אלפי חברים. אך למרות הבדלים אלה, מאופיינים כל הקיבוצים בלכידות רבה, יחסית לחברה העירונית. שכן, כל קיבוץ הוא מסגרת חברתית, המשתרעת על פני טריטוריה קטנה יחסית, הנמצאת בבעלותם המשותפת של כל החברים, המקיימים בתוכה את מרבית פעילויותיהם בתחומי החיים השונים. עם זאת, קיימים בקיבוץ גם כוחות מפרידים (שמקורם בשאיפות אישיות, העדפות קבוצתיות, אי-שיוויון), הנובעים מהיותו חברה וולנטרית, שהחברות בה מותנית ברצונם החופשי של

החברים, ומן השינויים וההתפתחויות החלים בה והכרוכים, לא אחת, בהחלשת זיקתם של היחידים לחברה.
השינויים המתחוללים כיום בתנועה הקיבוצית, נובעים בחלקם מהתפתחויות אימננטיות בקהילה הקיבוצית וחלקם משינויים שחלו בתרבות הקיבוצית ובתפיסת תפקידה ומקומה בחברה הישראלית. שינויים אלה נהיו בולטים ומהירים בשנים האחרונות, כפי הנראה עקב תחושת המשבר הרווחת כעת בקיבוצים. התאוצה בתהליך השינוי המתחולל בקיבוצים והכיוונים של שינויים אלה מעלים מספר שאלות: מהו הקיבוץ ומה הם גבולותיו; האם אלה שינויים בעקרונות הכבוד ובזהות הקיבוצית או רק שינויי נורמות מסויימות; מתי קיבוץ חדל להיות קיבוץ; האם השינויים הללו מובילים את הקיבוץ לחידלון.

משבר החובות של הקיבוצים הוליך רבים מהם לעיסוק אינטנסיבי בשינויים שמטרתם יציאה מהמשבר, לעיתים אף שינויים רדיקליים הנראים כנטילת עקרונות יסוד.
שינויים, כאמור, אינם תופעה חדשה בקיבוץ והקיבוץ של היום שונה מאד מהקיבוץ של פעם. אך המצב המשברי הנוכחי מהווה דחף חזק לשינוי רדיקלי. העשור האחרון, ובפרט חמש השנים האחרונות, מהוות תקופה יוצאת דופן בהסטוריה הקיבוצית, מבחינת האינטנסיביות וההקף של השינוי העובר על הקיבוץ. השאלה היא האם השינוי הזה מהווה התאמה של דפוסי החיים הקיבוציים למציאות, או שמא הוא מבטא את השתנותם של ערכי היסוד של הקיבוץ.

עבודה זו עוסקת בשינויים שעברו ועוברים על אסיפת הקיבוץ ועל הדמוקרטיה הקיבוצית בכלל, ובעשור האחרון בפרט, בקונטקסט של הטרנספורמציה שעוברת החברה הקיבוצית. בהמשך אתייחס בעיקר להיבט של הקיבוץ כקהילה, לעקרונות הדמוקרטיה הקיבוצית, לאסיפת הקיבוץ כמקור הסמכות להחלטות ואנסה לענות על השאלה העיקרית: האם השינויים שעברו על אסיפת הקיבוץ ועל הדמוקרטיה הקיבוצית הם שינויים בעקרונות ובערכי היסוד של הקיבוץ שעלולים לגרום לקיבוץ להפוך ל"לא קיבוץ" או שאלה שינויי נורמות המהווים התאמה של דפוסי החיים הקיבוציים למציאות.
חלקה הראשון של העבודה יעסוק ברקע התיאורטי של שינוי חברתי, תוך כדי הבלטת תיאוריות פוסטמודרניות. בחלקה השני של העבודה אעסוק בקיבוץ עצמו, בקיבוץ כקהילה, בדמוקרטיה הקיבוצית ובאספת הקיבוץ. בחלק השלישי יהווה סיכום.

תוכן העניינים:
מבוא
פרק 1 : שינוי חברתי
א. כללי
ב. תיאוריות לגבי סוכני השינוי.
ג. תיאוריית טיבו של השינוי.
פרק 2: הפוסט מודרניזם והקיבוץ.
א. כללי
ב. פוסטמודרניזם מהו?
ג. עידן פוסטמודרני או מודרניזם מאוחר?
ד. האוטופיה הפוסטמודרניסטית והניסיון של הקבוץ.
פרק 3: קיבוץ כקהילה דמוקרטית
התיאוריה שעומדת מאחורי הדמוקרטיה הקיבוצית
סמכויות וחלוקת ההשפעה
רוטאציה
האסיפה הכללית
פרק 4: שינוי חברתי בקיבוץ
פרק 5: אסיפת הקיבוץ
השינויים באסיפת הקיבוץ
האסיפה הכללית והשפעות טכנולוגיות - תחזית לשנות ה-2000
ביבליוגרפיה

הערת מערכת: בעבודה לא צוינו מראי מקום.

מקורות:

בן-רפאל, א., 1986, "קדמה כנגד שוויון:ריבוד ושינוי בקיבוץ", אוניברסיטת תל אביב.
הלמן, א., 1987, "התפתחותם של 'מנהלים מקצועיים' בקיבוץ", רבעון לכלכלה, 131, עמ':1031-1038.
הראל, י., 1993, "הקיבוץ החדש", ירושלים, כתר.
טלמון-גרבר, י., 1970, "יחיד וחברה בקיבוץ - מחקרים סוציולוגיים", ירושלים, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס.
כהן, א., 1963, "שינויים במבנה החברתי של תחום העבודה בקיבוץ", רבעון לכלכלה, 40, עמ':378-388.
לויתן, א., 1975, "תחלופת נושאי תפקידים בענפי ייצור קיבוציים", גבעת חביבה.
לניר, י., 1985, "בעיות תקשורת ומינהל בקיבוץ בתקופתינו", יד טבנקין.
עטר, ס., 1986, "הקיבוץ בשנות ה2000-, השפעת הטכנולוגיה על האסיפה הכללית", אוניברסטת תל אביב.
עציוני, א., 1957, "מבנהו הארגוני של הקיבוץ", ניב הקבוצה, ג', ד'.
פווין, א., 1995a, "חקר השינויים בקיבוץ, הערות עיוניות", אוניברסיטת חיפה, המכון לחקר הקיבוץ והרעיון השיתופי.
פווין, א., 1995b, "כוחות פנימיים להיחלצות מהמשבר", מחקר הקיבוץ במפנה המאה, ג'-ד', יד טבנקין.
פווין, א., 1988, "קיבוצים ועיירות פיתוח: נכונות לשיתוף פעולה ומכשולים בפני מימושה", רבעון לכלכלה, 135-136, עמ':79-94.
פרס, י., תשל"ו, "האסיפה בקבוצה", ירושלים, אקדמון.
רוזנר, מ., וכהן, נ., 1980, "דמוקרטיה ישירה בקיבוץ", מתוך, שלמה דרך, עורך, "שורשים - קבצים לחקר הקיבוץ ותנועת העבודה", מכון טבנקין לחקר ולימוד הקיבוץ, הקיבוץ המאוחד.
רוזנר, מ., בן-דוד, י., אבנת, א., כהן, נ., ולויתן, א., 1978, "הדור השני, הקיבוץ בין המשך לתמורה", תל אביב, ספריית פועלים.
רוזנר, מ., 1971, "הירארכיה ודמוקרטיה בתעשיה הקיבוצית", גבעת חביבה והמדרשה ע"ש רופין.
רוזנר, מ., 1962, "אורגניות בקיבוץ הגדול - הכיצד? - תמורות במבנה החברתי של הקיבוץ", הדים, 71-72.
רינג, י., 1971, "הקיבוץ והעתיד", תל אביב, הפועלים.
שור, ש., רוזנר, מ., וכהן, נ., 1983, "האסיפה הכללית בקיבוץ - נקודת מבט אחרת", המכון לחקר ולימוד הקיבוץ והרעיון השיתופי, אוניברסיטת חיפה.
שור, ש., 1979, "סקר נוהלי שוויון בתנועה הקיבוצית - 1978", דו"ח ביניים חלקי, ידיעון, המכון לחקר הקיבוץ, 4, מרץ, עמ':11-15.
שלו, ש., תשל"ו, "שנויים בדפוסי הדמוקרטיה הישירה בקיבוץ - שיחת הקיבוץ", עבודת מ.א., אוניברסיטת חיפה.
Cohen, E., 1966, "Progress and Communality - Value Dilemmas in the Collective Movement", International Review of Comunity Development, 15/16.
Dahrendorf, R., 1959, "Class and Class Conflict in Industrial Society", Routledge and Kegan Paul, London.
Etzioni, A., 1961, "A Comparative Analysys of Complex Organiza- tions" New York, The Free Press.
Ingelhart, R., 1990, "Culture Shift in Advadced Industrial Society", Princeton, New York, Princeton University Press.
Meister, A, 1973, "La Participation dans le Associations", Editions Ouvriers, Paris.
Michels, R., 1959, "Political Parties", Dover Publications, New York.
Pateman, C., 1970, "Participation and Democratic Theory", Cambridge University Press, London.
Schoeck, H., 1971, "Der Neid und die Gesellschaft", Herder, Freiburg.
Vallier, Y., 1962, "Structural Differentiation, Production Imperatives and Communal Norms", Social Forces, 40.
Yuchtman-Yaar, E., & Ben-Rafael, E., 1987, "The Changing Position of the Kibbutz in the Israeli Society", In Yosef Gorni et al., eds., "Communal Life: An Intrnational Perspective", Efal, Yad Tabankin-Transaction Books.

תגים:

חברה ישראלית · שיתוף · קיבוצים · חברה שיתופית · דמוקרטיה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הקיבוץ והחברה הקיבוצית", סמינריון אודות "הקיבוץ והחברה הקיבוצית" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.