שינויים חברתיים בקיבוץ-אסיפת הקיבוץ, הקיבוץ כקהילה דמוקרטית

תקציר העבודה:

בחלק גדול מן הקיבוצים בישראל נהוגה דמוקרטיה ישירה שאינה משתמשת רק באסיפה הכללית ככלי למימושה, אלא גם בביזור סמכויות והשפעה נכבדים מבין חברי הקיבוץ, ברוטציות תפקידים חשובים, בוועדות לסידור וארגון ובמבנה ארגוני כללי שאינו בירוקרטי או היררכי. 1959)DAHRENDORF)מצא כי הרוטציות בצוות העובדים הפקידותי מונעות את התהוותן של מעמדות ואת הקונפליקטים בינהם, אך הוא טוען כי לא סביר להניח כי חברה יציבה יכולה לפעול על בסיס העיקרון של חילופין מתמידים בצוות המחזיק בעמדות הסמכות. 1971)SCHOECK) ראה בקיבוץ מעבדה חשובה לחקר ההתנהגות האנושית בתנאים מיוחדים, משום שקיים בו מעגל סמכויות, ומכיוון שהאנשים המחזיקים בסמכות אינם מקבלים תגמול כספי דיפרנציאלי בעבור אחריותם, או כל אחריות נוספת שיטלו עליהם, הרי שסביר להניח כי מספרם של אלה שיסכימו לקבל על עצמם תפקידים אחראיים וסמכותיים ילך ויתמעט. כמו בחברה שיוויונית פרימיטיבית, אלה שיסכימו למלא תפקידים יהיו מעטים, והם יהיו, בדרך כלל, יחידים שאפתניים ותוקפניים, או כאלה המגלים דאגה מיוחדת לרווחת הקיבוץ והקהילה. מכיוון שמספרם של אנשים אלה הוא מועט, הרי שכמעט לא תהיה אפשרות להחליפם. התוצאה תהיה, לדעתו של SCHOECK, יצירת קונפליקט מחריף והולך בין המעמדות שיווצרו.

1962)VALLIER) רואה בקיבוץ דגם של קונפליקט בין צרכים תפקודיים של ניהול רציונאלי ויעיל (כלכלי), לבין ניהול וקבלת החלטות דמוקרטית. הוא מדגיש את הקונפליקט בין צרכי הביצוע, ההתמחות, המשמעת והאוניברס-אליות, לבין הנורמות של של הדמוקרטיה השיוויונית הקיימת בקיבוץ. 1966)COHEN) דן בקונפליקט שבין הצורך במומחיות, נסיון ומקצוענות, לבין אופי קבלת ההחלטות הקיבוצי הדמוקרטי והלא מקצועי. 1973)MEISTER) עמד על הקשיים העומדים בפני מימושה של דמוקרטיה מודרנית ישירה. על בסיס ניתוח המקיף, פיתח תיאוריה העוסקת בניוון
הדמוקרטיה הישירה. המגמות העיקריות שעלו ממחקרו הן:
1. מאידאולוגיה לכדאיות.
2. מרב-תפקודיות אל חד-תפקודיות: למרות שכל הארגונים אותם חקר החלו את דרכם בשאיפה אידאולוגית לשמש גורם לשינוי החברה הקפיטליסטית, ולמרות שארגונים אלה נבנו על בסיס של סולידאריות ושותפות חזקות מאוד בין המייסדים באמצעות פיתוח מגוון תחומי פעילות ותפקידים על מנת שיתאימו לכל החברים, הרי שכמעט כל הארגונים הגיעו למצב של התמחות בסוג אחד של פעילות, לרוב כלכלית, תוך ויתור על האידאולוג- יה המקורית והשתלבות בחברה הסובבת.
3. ממעורבות חברים פעילה לאדישות בענייני הארגון.
4. מדמוקרטיה ישירה לדמוקרטיה יצוגית: מתהליך קבלת החלטות על ידי האסיפה הכללית בלבד, לקבלת החלטות באמצעות ועדים מייצגים. MEISTER טוען כי הגורמים לאדישותם של החברים הם: היעדר מוטיבציה אידאולוגית לפעילות, והבעיה, הנובעת מחד-תיפקודיותו של הארגון הקיבוצי, לפיה הארגון מספק רק חלק קטן מצרכי חבריו. אדישות החברים הביאה לביסוס הדמוקרטיה הייצוגית, משום שדמוקרטיה ישירה מחייבת השתתפות פעילה של חברי הקהילה. גורמים אחרים למעבר לדמוקרטיה ייצוגית הם הצורך במקצועיות והתמחות ובמנגנון יעיל ומהיר לקבלת החלטות.
5. מרוטאציה בתפקידים סמכותיים לקביעות תפקידים.
6. מחלוקת תגמולים שיוויונית לדיפרנציאציית שכר.
7. מסולידאריות וגיבוש חברתי לעימותים מעמדיים בין מנהלים לחברים.

MEISTER טוען כי המעבר מסבב תפקידים לקביעות נובע הן מן הצורך במומחיות, והן מסירובם של החברים למלא תפקידים מורכבים ואחראיים מבלי לקבל פיצוי חמרי מתאים. כתוצאה מכך הונהגו תגמולי פרישה, קביעות מומחים והשתלטות על העמדות הבכירות על ידי מספר קטן יחסית של חברים. שינויים אלה גרמו לקונפליקטים וניכור בין מנהיגים לבין חברים מן השורה ולמיסוד ועדי העובדים על מנת לייצג את החברים אל מול המנהיגות המפעילה את צינורות הארגון כאמצעי לצרכיה.

1959)MICHELS) ניסח את 'חוק הברזל של האוליגרכיה', לפיו מתפתחת בכל ארגון אוליגרכיה מכוח השתלטות הנבחרים על הבוחרים. המעגל הפסיכולוגי הנובע מכך הוא כי המנהיגים מעוניינים בריכוז מונופוליסטי של עמדות, על מנת להפיק מהן ומאדישות החברים יותר טובות הנאה. הסיבות הטכניות שמנה MICHELS להיווצרות האוליגרכיה נבעו מגודלם של הארגונים ומן המומחיות הדרושה לניהול ארגונים גדולים ומורכבים.

MEISTER, כמו אחרים, סבור כי מעבר חזרה לדמוקרטיה ישירה אינו יעד בלתי סביר, והוא ממליץ להבטיח את השיטה באמצעות הנהגת שיטה דו-מיפלגתית ויצירת אמצעים פורמליים לפיקוח דמוקרטי על ההנהגה.

מקורות:

בן-רפאל, א., 1986, "קדמה כנגד שוויון: ריבוד ושינוי בקיבוץ", אוניברסיטת תל אביב.
הלמן, א., 1987, "התפתחותם של 'מנהלים מקצועיים' בקיבוץ", רבעון לכלכלה, 131, עמ':1031-1038.
הראל, י., 1993, "הקיבוץ החדש", ירושלים, כתר.
טלמון-גרבר, י., 1970, "יחיד וחברה בקיבוץ - מחקרים סוציולוגיים", ירושלים, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס.
כהן, א., 1963, "שינויים במבנה החברתי של תחום העבודה בקיבוץ", רבעון לכלכלה, 40, עמ':378-388.
לויתן, א., 1975, "תחלופת נושאי תפקידים בענפי ייצור קיבוציים", גבעת חביבה.
לניר, י., 1985, "בעיות תקשורת ומינהל בקיבוץ בתקופתינו", יד טבנקין.
עטר, ס., 1986, "הקיבוץ בשנות ה2000-, השפעת הטכנולוגיה על האסיפה הכללית", אוניברסטת תל אביב.
עציוני, א., 1957, "מבנהו הארגוני של הקיבוץ", ניב הקבוצה, ג', ד'.
פווין, א., 1995a, "חקר השינויים בקיבוץ, הערות עיוניות", אוניברסיטת חיפה, המכון לחקר הקיבוץ והרעיון השיתופי.
פווין, א., 1995b, "כוחות פנימיים להיחלצות מהמשבר", מחקר הקיבוץ במפנה המאה, ג'-ד', יד טבנקין.
פווין, א., 1988, "קיבוצים ועיירות פיתוח: נכונות לשיתוף פעולה ומכשולים בפני מימושה", רבעון לכלכלה, 135-136, עמ':79-94.
פרס, י., תשל"ו, "האסיפה בקבוצה", ירושלים, אקדמון.
רוזנר, מ., וכהן, נ., 1980, "דמוקרטיה ישירה בקיבוץ", מתוך, שלמה דרך, עורך, "שורשים - קבצים לחקר הקיבוץ ותנועת העבודה", מכון טבנקין לחקר ולימוד הקיבוץ, הקיבוץ המאוחד.
רוזנר, מ., בן-דוד, י., אבנת, א., כהן, נ., ולויתן, א., 1978, "הדור השני, הקיבוץ בין המשך לתמורה", תל אביב, ספריית פועלים.
רוזנר, מ., 1971, "הירארכיה ודמוקרטיה בתעשיה הקיבוצית", גבעת חביבה והמדרשה ע"ש רופין.
רוזנר, מ., 1962, "אורגניות בקיבוץ הגדול - הכיצד? - תמורות במבנה החברתי של הקיבוץ", הדים, 71-72.
רינג, י., 1971, "הקיבוץ והעתיד", תל אביב, הפועלים.
שור, ש., רוזנר, מ., וכהן, נ., 1983, "האסיפה הכללית בקיבוץ - נקודת מבט אחרת", המכון לחקר ולימוד הקיבוץ והרעיון השיתופי, אוניברסיטת חיפה.
שור, ש., 1979, "סקר נוהלי שוויון בתנועה הקיבוצית - 1978", דו"ח ביניים חלקי, ידיעון, המכון לחקר הקיבוץ, 4, מרץ, עמ':11-15.
שלו, ש., תשל"ו, "שנויים בדפוסי הדמוקרטיה הישירה בקיבוץ - שיחת הקיבוץ", עבודת מ.א., אוניברסיטת חיפה.
Cohen, E., 1966, "Progress and Communality - Value Dilemmas in the Collective Movement", International Review of Comunity Development, 15/16.
Dahrendorf, R., 1959, "Class and Class Conflict in Industrial Society", Routledge and Kegan Paul, London.
Etzioni, A., 1961, "A Comparative Analysis of Complex Organizations" New York, The Free Press.
Ingelhart, R., 1990, "Culture Shift in Advanced Industrial Society", Princeton, New York, Princeton University Press.
Meister, A, 1973, "La Participation dans le Associations", Editions Ouvriers, Paris.
Michels, R., 1959, "Political Parties", Dover Publications, New York.
Pateman, C., 1970, "Participation and Democratic Theory", Cambridge University Press, London.
Schoeck, H., 1971, "Der Neid und die Gesellschaft", Herder, Freiburg.
Vallier, Y., 1962, "Structural Differentiation, Production Imperatives and Communal Norms", Social Forces, 40.
Yuchtman-Yaar, E., & Ben-Rafael, E., 1987, "The Changing Position of the Kibbutz in the Israeli Society", In Yosef Gorni et al., eds., "Communal Life: An Intrnational Perspective", Efal, Yad Tabankin-Transaction Books.

תגים:

חברה · סוציולוגיה · שיתופיות

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "שינויים חברתיים בקיבוץ-אסיפת הקיבוץ, הקיבוץ כקהילה דמוקרטית", סמינריון אודות "שינויים חברתיים בקיבוץ-אסיפת הקיבוץ, הקיבוץ כקהילה דמוקרטית" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.