מלחמת המינים במחזה "העלמה יוליה" בהשוואה ל"הנפש הטובה מסצ'ואן"

תקציר העבודה:

מלחמת המינים במחזה - "העלמה יוליה" מאת אוגוסט
סטרינדברג, בהשוואה למחזה - "הנפש הטובה
מסצ'ואן" מאת ברטולד ברכט.

תוכן ענייניםhc0538-

1. מבוא
2. הדמות הראשית והקונספציה שלה במחזה
א. הנפש הטובה מסצ'ואן
ב. העלמה יוליה

3. מקומו של הדיאלוג במחזה ותפקיד הדמות בדיאלוג.

4. מלחמת המעמדות מול מלחמת המינים.
א. שן טה - סון, תושבי העיירה.
ב. העלמה יוליה - ז'אן המשרת.

5. קונפליקט הטוב והרע.

6. סיכום.

7. מקורות.


מבוא
במהלך עבודה זו אפגיש בין מחזה אפי "הנפש הטובה מסצ'ואן" מאת ברטולד
ברכט לבין מחזה ראליסטי, "העלמה יוליה" מאת אוגוסט סטרינדברג.
מחזה אפי- מחזה בו העלילה נרקמת מאורעים הסטוריים ומיתולוגים סיפורי עם
אגדות ומשלים. הגיבורים נודדים ועימן מתוודעים לצורת חייהם תוכנותיהם
ותרבותם של הדמויות. מחזה ראליסטי מציג מציאות שלמה הערכת כל אדם
כאדם, העובדות ידועות ומפורטות , עמדת המספר היא אובייקטיבית . קיימת
סטטיות במקום ובזמן. הנפש הטובה מסצ'ואן נכתב ע"י ברכט בשנים 1938-1939
בדנמרק. הוא מציג דמות סכיזופרנית אשר מצד אחת שופעת נשיות חמימות וטוהר
ומצד אחד מופיעה בדמות גבר קשוח המקרין קור ורוע. שתי הפנים של הדמות
נוגעות ברובד עמוק ביותר ומעלות את הדילמה של הטוב מול הרע תוך כדי ביטוי
למעמד חברתי ומלחמת מינים.
העלמה יוליה נכתב ב1888 - ע"י אוגוסט סטרינדברג, מחזה ראליסטי אשר מתאר
את סוף תקופת האצולה. הדמות המרכזת במחזה , עלמה יוליה, מורכבת ושרויה
בלבטים רבים הקונפליקט במחזה זה מתרחש ע"י דמות אחת אך גם הוא מציג את
הטוב מול הרע אישה מול גבר ומלחמת מעמדות.

מקורות:

508
מלחמת המינים במחזה - "העלמה יוליה" מאת אוגוסט סטרינדברג, בהשוואה למחזה - "הנפש הטובה מסצ'ואן" מאת ברטולד ברכט
תוכן עניינים
1. מבוא
2. הדמות הראשית והקונספציה שלה במחזה
א. הנפש הטובה מסצ'ואן
ב. העלמה יוליה
3. מקומו של הדיאלוג במחזה ותפקיד הדמות בדיאלוג.
4. מלחמת המעמדות מול מלחמת המינים.
א. שן טה - סון, תושבי העיירה.
ב. העלמה יוליה - ז'אן המשרת.
5. קונפליקט הטוב והרע.
6. סיכום.
7. מקורות.
מבוא
במהלך עבודה זו אפגיש בין מחזה אפי "הנפש הטובה מסצ'ואן" מאת ברטולד ברכט לבין מחזה ראליסטי, "העלמה יוליה" מאת אוגוסט סטרינדברג.
מחזה אפי- מחזה בו העלילה נרקמת מאורעים היסטוריים ומיתולוגיים סיפורי עם אגדות ומשלים. הגיבורים נודדים ועימן מתוודעים לצורת חייהם תוכנותיהם ותרבותם של הדמויות. מחזה ראליסטי מציג מציאות שלמה הערכת כל אדם כאדם, העובדות ידועות ומפורטות , עמדת המספר היא אובייקטיבית . קיימת סטטיות במקום ובזמן. הנפש הטובה
מסצ'ואן נכתב ע"י ברכט בשנים 1938-1939 בדנמרק. הוא מציג דמות סכיזופרנית אשר מצד אחת שופעת נשיות חמימות וטוהר ומצד אחד מופיעה בדמות גבר קשוח המקרין קור ורוע. שתי הפנים של הדמות נוגעות ברובד עמוק ביותר ומעלות את הדילמה של הטוב מול הרע תוך כדי ביטוי למעמד חברתי ומלחמת מינים.
העלמה יוליה נכתב ב- 1888 ע"י אוגוסט סטרינדברג, מחזה ראליסטי אשר מתאר את סוף תקופת האצולה. הדמות המרכזת במחזה , עלמה יוליה, מורכבת ושרויה בלבטים רבים הקונפליקט במחזה זה מתרחש ע"י דמות אחת אך גם הוא מציג את הטוב מול הרע אישה מול גבר ומלחמת מעמדות.
פרק א. הדמות הראשית והקונספציה שלה במחזה
דמות ראשית במחזה היא הדמות המעוצבת ביותר לעומק, היא ייחודית ונראית מזויות שונות, פועלת ומתפתחת לאורך המחזה. הדמות רב גונית, משכנעת ונאמנה לעצמה, היא יציגה. הופעת הדמות מפתיעה ומרשימה והיא אף מציגה לעיתים לבטים.(1) הדמות הראשית היא למעשה הקו המנחה של העלילה ומנווטת אותה.
1. הנפש הטובה מסצ'ואן:
הדמות הראשית בדרמה זו היא שן טה אשר מכונה הנפש הטובה כפי שקובעים האלים. דמות המחולקת לשניים, מצד אחד קיימים בה חמימות וטוהר ומצד שני היא מופיעה בדמותו של שוי טה הבן- דוד המקרין קור וחישובי חשבונות.
במהלך המחזה ניתן לראות הפרדה ברורה בין שני חלקי האישיות של הדמות הראשית. החלק הטוב והחלק הרע. מה שמנחה את השינוי הוא הסיטואציה החברתית המשתנה.
הדמות של שן טה מהווה למעשה תמונת מצב שמציג המחבר על טבע האדם והקשר שלו למצב הכלכלי חברתי אליו הוא נולד. שן טה אשר רואה את הטוב שבאדם סבורה כי האדם טוב מיסודו כפי שהיא מתארת בפני סון, "על אף כל המצוקה יש עוד אנשים נחמדים בעולם, פעם כשהייתי קטנה נפלתי עם צרור עצים ביד. זקן אחד הרים אותי ואפילו נתן
לי פרוטה ואני נזכרת בו לעיתים קרובות. דווקא אלה שיש להם בקושי מה לאכול שמחים לתת לזולת ..... הרשע אינו אלא לא יוצלח..."(2)
אפיון הדמות - שן טה מתוארת כזונה רווקה חסרת כל, כבר בתחילת המחזה ע"י ואנג מוכר המים, כאשר הוא מחפש מקום לינה עבור האלים שהגיעו לביקור, "עכשיו נותרה רק שן טה הזונה, שאינה יודעת לומר לא". בפנייה אל האלים הוא מתאר אותה כך: "אתם תלונו אצל בחורה אחת רווקה, היא הנפש הטובה מסצ'ואן".(3) דמותה של שן טה,
מאופיינת אם כן כבר בתחילת המחזה.
הדמות הראשית במחזה מורכבת למעשה משתי דמויות ומכאן השאלה האם הדמות נשלטת או שולטת? התשובה במקרה זה אינה חד משמעית. שן טה במובן מסויים היא דמות נשלטת , ע"י החברה בעיקר בגלל טוב ליבה הגדול אשר החברה מנצלת אותו (ע"מ 92-99). התמונה בחנות הטבק כאשר אנשי העיר הנזקקים מנצלים את טוב ליבה של שן טה ובאים
ללון תחת חסותה ללא סרוב מצידה. סיבה נוספת אשר מאפיינת את שן טה כדמות נשלטת היא ההגדרה שלה כזונה, גם בפיה, "אני לא בטוחה כלל שאני טובה, היתי רוצה להיות טובה, אבל איך אשלם שכר דירה? ובכן אתוודה לפניכם אני מוכרת את גופי לפרנסתי...".(4) בהגדרה זו מראה כי היא מעמידה עצמה בשכבה חברתית נמוכה ובעיסוק שאינו
מקובל כפי שניתן לראות זאת בויכוח בין בעלת הבית ושוי טה, (ע"מ 105). כאשר היא מופיעה בדמותו של שוי טה ברור כי היא דמות שולטת אשר סרים למרותה.
מעמדה של הנפש הטובה מסצ'ואן מתאר מצב חברתי ולכן אחד האיפיונים הבולטים של הדמות הראשית הוא המעמד החברתי אליו היא שייכת ומשייכת את עצמה.
הקונספציה של הדמות במחזה, כפי שציינתי בראשית הפרק הדמות הראשית היא הקו המחנה של המחזה וההתפתחות שלה לאורך המחזה בונה את העלילה. במחזה זה קיים תהליך דינמי לאורך כל היצירה, הדמות אינה סטטית ומתפתחת. לאחר ביקור האלים היא פותחת חנות טבק, מעמדה משתנה, אנשים באים לבקש את חסדיה.(ע"מ 92-99). היא מופיעה
בדמות שוי טה בן דודה, כאן למעשה משתנה הדמות לחלוטין ומציגה את הצד הרע שבדמות המרכזית (ע"מ 128). הצגת הרוע באה כנגד הניצול של החברה את טוב ליבה.
דעות קדומות וסטריאוטיפים מלווים את התפתחות הדמות במחזה. עיסוקה כזונה מעמידה בתחתית הסולם החברתי, מערער את בטחונה של בעלת הבית ממנה שכרה את חנותה, " נא לא לפרוט לי על נימי הלב, אני מדברת על אורח החיים שלה ולא על הכנסותיה...."(5)
במערכת היחסים אשר בין שן טה לבין סון הטייס המובטל ניתן לראות מערכת המושתת על דעות קדומות של מעמד האישה הנחות . לדוגמא בשיחה בין סון לשוי טה (ע"מ 128),"תמיד הפליא אותי מה שאנשים מסויימים חושבים על הקרובים ממין נקבה שלהם....."
2. העלמה יוליה:
העלמה יוליה, אישה אשר הגורל חנן אותה בכל טוב באה מן המעמד החברתי הגבוה והיא מוליכה את עצמה לקראת חורבן והרס גמור. העלמה יוליה היא הדמות הראשית במחזה, וסביבה נרקמת העלילה המרכזית. יוליה היא שריד של האצולה הישנה, קורבן של פירוד שנוצר בתוך משפחה בעקבות משעיה של האם.
העלמה יוליה מסמלת גם היא מצב חברתי. היא כאמור בת אצולה אשר צריכה לחיות על פי הכללים שמכתיבה לה החברה.
אפיון הדמות - דמות שולטת, היא הגבירה, בעל הבית מהמעמד החברתי הגבוה, "...אני פה הגברת ואם אני מואילה לתת כבוד לעובדים שלי ולהשתתף בריקוד שלהם..."(6)
שלא כמו בנפש הטובה מסצ'ואן הדמות המרכזית כאן היא אחת ואינה נחלקת לשניים אך בתוכה קיימים ניגודים אשר באים לידי ביטוי בדיאלוג בינה לבין ז'אן המשרת.
אמנם אפיינתי את הדמות כשולטת אך ניתן למצוא מספר דוגמאות בו היא מבקשת להיות נשלטת, שבחרה של מעמדה הגבוהה. היא פונה אל ז'אן בבקשה לעזרה, שיחליט בשבילה, "אני לא יכולה לנסוע ואני לא יכולה להישאר, עזור לי. אני עייפה, כל כך עייפה. צווה עלי לנסוע צווה עליי לזוז..."(7)
פרק ב: הדיאלוג במחזה ותפקיד הדמות בדיאלוג
בפרק זה אדון בתפקיד הדיאלוג במחזה - עימות, קונפליקט בין שתי דמויות. הוא הופך אותן לדומיננטיות ומאפשר לבחון את היחסים בין הדמויות. הדיאלוג מאפשר מערכת תקשורת פנימית ומערכת תקשורת לקהל.
כאשר בוחנים את הדיאלוג בשני המחזות רואים ברור את ההבדלים בין המחזה האפי של ברכט בו מוצג הדיאלוג כנורמטיבי יותר ונותן לנו אינפורמציה על הנעשה, פחות אישי. עם זאת בדיאלוג בין שן טה לסון קיימת נימה אישית.
הדיאלוג בנפש הטובה מסצ'ואן מבהיר לנו את היחס לדמויות ומחדד את סוגיית מלחמת המינים. כאשר מתעורר דיאלוג בין שן טה לדמות אחרת במחזה, היא מוצגת כחלשה, טובת לב ומנוצלת וכאשר מתרחש דיאלוג בין שוי טה לדמויות האחרות במחזה אנו רואים דמות תקיפה יותר מחושבת. הדיאלוג מעביר לנו את המסר של האישה החלשה והמנוצלת
ודמות הגבר אשר מופיעה כנוקשה קרירה ומסמלת את הרוע.
במחזה העלמה יוליה הדיאלוג הוא כמעט אחד בין יוליה לבין ז'אן המשרת ומתרחש במקום אחד ובזמן אחד, ליל חגיגת הקיץ. במהלך הדיאלוג עולה סוגיית הקשר הבלתי אפשרי בין העלמה לבין המשרת. המסר החברתי המועבר הוא ברור. אדם נולד לתוך מעמדו. מסר זה מועבר גם בדיאלוג ב"נפש הטובה מסצ'ואן".
במחזה של ברכט שהוא מחזה אפי קיימת גם מערכת תקשורת לקהל מלבד הדיאלוג הפנימי בין הדמוית במחזה, מה שלא קיים בעלמה יוליה שהוא כאמור מחזה ראליסטי.
פרק ג: מלחמת המעמדות מול מלחמת המינים
1. שן טה - סון אנשי העיירה.
ביטוי למלחמת המעמדות במחזה ניתן לראות כבר בהתחלה, זהו מחזה אשר מתאר מצב חברתי מסויים בעיירה סצ'ואן.
האלים המופיעים, מואנשים, מייצגים את הממסד, באים לאשר את העולם כפי שהוא. הם אינם מצליחים לשנות המצב הקיים. האלים מגיעים לעיירה ופוגשים בואנג מוכר המים אשר מחפש להלינם. הוא פונה לאנשי העיר שיארחו אותם וניתקל בסרוב מבני המעמד הגבוהה,(ע"מ 86).
שן טה אשר מייצגת את המעמד הנמוך ועיסוקה אינו מכובד היא אשר מארחת לבסוף את האלים.
בעלת הבית של חנות הטבק כאשר היא שומעת על עברה של שו טה היא משנה כמובן את יחסה ונעשית חשדנית ואף אינה מקבלת בברכה את את האורחים חסרי הבית של שן טה. (ע"מ 96), " גברת שן טה , אני היא בעלת הבית מי טסו אני מקווה שנסתדר זו עם זו...תוכלי להביא לי המלצה או שתיים אני מניחה". שן טה מהססת. בהמשך, בשיחה בין
בעלת הבית לבין שוי טה ," ....זה מה שקורה כשמכניסים הביתה אנשים שעוד אתמול גרו במאורה ופשטו יד לאופה שבפינה שיתן להם פרור, שים לב. לא נעלם ממני דבר". ועל שן טה היא מוסיפה, " הרי היתה סתם אחת"
המחזה אמנם מתאר מצב חברתי אך חשוב לציין שאין הוא מגדיר ברור את מצבם ומעמדם של האנשים כפי שנראה בהמשך במחזה העלמה יוליה.
ברור לכל כי הדמויות באות כולן ממעמד בינוני עד נמוך, גם סון הטייס המובטל עימו מפתחת שון טה קשרי אהבה הוא בן מעמד הפועלים אשר מנסה לעלות לגדולה, בדומה לז'אן המשרת של יוליה, ועושה זאת ע"י התאכזרות לאחרים. בכח חנופה ועורמה הוא מסוגל לנגוס בחבריו לגורל ולבגדו באנשי מעמדו כפי שבא לידי ביטוי בשיר הפיל
השמיני (ע"מ 156).
מלמחת המינים: שן טה היא אישה אשר נתונה לביקורת החברה, עיסוקה הוא נשי ובזוי. כאשר היא רוצה לצאת ממעגל הניצול אליו נקלעה עקב טוב ליבה היא נאלצת להופיע בדמות גבר, מסכה של בן הדוד. גם ביחסיה עם סון הטייס המובטל בא לידי ביטוי ההבדל בין המינים כאשר הוא מעמידה כנחותה שאינה צריכה להבין דברים ברומו של
עולם, (ע"מ 111).
2. העלמה יוליה:
חלוקת המעמדות במחזה זה שלא כמו בנפש הטובה מסצ'ואן היא ברורה ואין תנודה של הגיבורה, קיימת הייציבות שמייצג מחזה ראליסטי.
הגיבור, גבירה בת 25,ושתי הדמויות האחרות במחזה הן המשרת ז'אן והטבחית כריסטין. גם כאן ז'אן כמו סון מנסה לצאת ולפרוץ את מסגרת מעמדו הנחות, אין הוא רוצה להשאר במשרת המשרת ואף מתאר את חלמותיו להתפתח בעתיד," כן כי ברומניה אדם יכול לקנות לעצמו תואר...וכך אולי תהיי אחרי הכל רוזנת העלמה יוליה...הרוזנת
שלי".(2)
חלוקת המעמדות במחזה זה כאמור ברורה ביותר למרות שלעיתים במהלך הדיאלוג בין יוליה לז'אן נדמה כי הקווים החברתיים מטשטשים, "...בכל מקרה, את לא חושבת שזה מוזר שגברת צעירה ...הממ.. תרצה להשאר בבית עם המשרתים במקום לנסוע עם אביה לבקר את הקרובים שלהם.?"(3)
העלמה יוליה דואגת מדי פעם במהלך הדיאלוג לציין את מעמדה ועליונתה על המשרת ז'אן כפי שבא לידי ביטוי בדיאלוג בע"מ 37.
במחזה זה קיים קשר הדוק ביותר בין מלחמת המעמדות ומלחמת המינים מערכת היחסים הנרקמת בין העלמה יוליה למשרת מבטאת פער מעמדות אשר עולה במהלך השיחה בינהם - ז'אן פונה אליה בתואר העלמה מה שמדגיש את המרחק החברתי בינהם. מצד המשרת ניתן לראות כל הזמן את החשש שיוצר פער המעמדות. הוא חושש מהחברה מהסביבה וכאמור
למשרתו (ע"מ 48).
ך כאשר עוברת השיחה בין העלמה יוליה לבין ז'אן המשרת לפסים אישיים יותר מודגשת מלחמת המינים. ז'אן מדבר בבטחון והעלמה יוליה הופכת לפתע לאישה פגיעה ללא כל קשר למעמדה (ע"מ 57.)
פרק ד: קונפליקט הטוב והרע
1. הנפש הטובה מסצ'ואן:
המחזה מציג את הקופליקט בין הטוב לבין הרע בעזרת הגיבורה שן טה אשר חצוינ בין הצורך להתנהג בטוב לב לבין התמודדות עם הניצול של טוב ליבה.
האלים , דמיות מופשטות , מגיעים לעיירה סצ'ואן לחפש את הנפש הטובה. שולשת האלים א- מייצג את הדוגמטיות ודבק בשליחותו, אל-ב- פסימי, מעשי , מציאותי. ואל-ג סלחן, מנסה להצדיק את האדם, הומוריסטי.
הנפש הטובה שן טה מסכימה לאחר את האליןם היאטוענת שאינה טובה וזהו למעשה הקונפליקט המרכזי במחזה.נוצרים ניגודים לאורך העלילה. אשר מעמידים את הטוב מול הרע.
דמותה של שן טה מביעה את הניגוד בין הטוב והרע , קבלת כסף מול אחרו האלים, בן דוד עם נסכה מול מלאך פרברים , לוקחת מגברים שאינה אוהבת כסף ונותנת כסף לאהובה.
קיים אצלה הרצון הטבעי לחיות ללא התחשבות באחרים אך התנאים לא מאפשרים לה זאת " היתה לי היום חוויה נוראה כשיצאתי מפתח הבית, כולי צפיה ןושמחה , עמדה ברחוב אישתו הזקנה של סוחר השטיחים וסיפרה לי בקול רועד שבעלה, מרוב רוגז ודאגה לכסף שהלווה לי נפל למשכב. היא אמרה שמוטב ואחזיר לה את הכסף בהקדם, הבטחתי לה
כמובן...."(1)
קיים אצלה רצון טבעי לאושר, להיות טובה לעצמה, אך האושר מתגלה כאותופי כשהטוב מזדהה עם ההנאה העצמית כפי שהוא בא לידי ביטוי במונולוג (ע"מ 134). היא רוצה להיות גם טובה וגם מאושרת מבלי לוותר לאחרים. יש כאן תהליך דיאלקטי . הגיבורה רוצה להיות טובה אך החברה אינה מאפשרת זאת והיא נאלצת לתת לאחים כדי להתקיים
למחייתה. היא ממציאה את בן הדוד הרע כדי שלא ינצלו את טוב ליבה.
הקונפליקט במחזה עלמה יוליה נעוץ גם הוא בסיבות חברתיות. העלמה יוליה והמשרת ז'ן נמצאים בדילמה בין הקשר אשר נרקם בינהם לבין מקומם במעמד החברתי. קונפליקט הטוב והרע הוא פחות ברור כאן ועולה בעיקר בבחינת מסםר בעיות מוסר כגון התמסרותה של יולה לז'אן. נאמנותו של ז'אן לכריסטין וקיים גם אקט אשר בו מתגלה הרוע
בעת הריגת הציפור של יוליה.
סיכום
בשני המחזות אשר דנתי בהם במלהך העובדה ניתן לראות צדדים דומים אם כי קיימים בינהם הבדלים מעצם היות האחד מחזה אפי והשני מחזה ראליסטי עם מאפייניו.
העלמה יוליה ושן טה הן הדמיות הראשיות במחזות הללו ומהוות את הקו המנחה של המחזה. שן טה דמות חצויה, סכיזופרנית, מופיעה בדמות אישה ודמות גבר ועל ידי כך מעלה את הקונפליטים הפנימיים שלה. העלמה יוליה היא דמות אחת , בת אצולה אך גם בה ניתן לראות את אי השלמות את הלב החצוי . היא אינה שלמה עם מעמדה אך גם אינה
מסוגלת ללכת. שתי הדמויות נעות בין דמות שולטת לבין דמות נשלטת.
הדיאלוג במחזה של ברכט משתנה בהתאם למצב ומתאר את דמות הגיבורה באור שונה. כולמר אם היא מופיעה בדמות אישה או בדמות גבר. ובכך תורם לחידוד בעיית המינים במחזה. במקרה של העלמה יוליה הדמויות הן סטטיות אך לאורך הדיאלוג בינהן ניתן לבחון בברור את הלבטים המעמדיים והבין מיניים.
מלחמת המעמדות ומלחמת המינים הן למעשה הנושאים העיקריים המעצבים את הדמוית ואת המחזה בשני המקרים. ומבטאים את קונפליקט הטוב והרע. כאשר במחזה העלמה יוליה הוא מופיעה בפאן שונה מכפי שהוא מוצג בנפש הטובה מסצו'אן. בעלמה יוליה ההתלבטות היא פנימית לתועלת פנימית, כאשר בנפש הטובה מסצ'ואן קיימת חשיבות רבה להבט
החברתי והתועלת של הגיבורה לחברה.
הערות
פרק א
1. אשר .א. רבלין, מונחון לספרות, (ת"א ספריית הפועלים 1983).
2. ברטולד ברכט, הנפש הטובה מסצ'ואן, (ת"א עם עובד 1982) ע"מ 112
3. ברכט, ע"מ 89.
4. שם ע"מ 90.
5. שם ע"מ 105.
6. אוגוסט סטרינדברג, העלמה יוליה, (ת"א, אור עם 1985) ע"מ 33.
7. סטרינדברג, ע"מ 68.
פרק ג
1. סטרינדברג ע"מ 52.
2. שם, 28.
פרק ד
1. ברכט, ע"מ 133.
מקורות
Bently.e The playright as a Thinker(a hrvest book 1967 Bently .E Theater of WAR,VIking press', n.y, 1973.
ברכט ב. אמא קוראז' וילידיה, הנפש הטובה מסצ'ואן, ת"א עם עובד)1982.
מגד מ. הדרמה המקורית, "מבואות - מקורות", (ת"א , עם הספר אביב תשכ"ז)
סטרינדברג א. העלמה יוליה, (ת"א אור עם) 1985.
רבלין א. מונחון לספרות, (ת"א פועלים 1983).

תגים:

מחזאות · ברכט · סטרינדברג

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "מלחמת המינים במחזה "העלמה יוליה" בהשוואה ל"הנפש הטובה מסצ'ואן"", סמינריון אודות "מלחמת המינים במחזה "העלמה יוליה" בהשוואה ל"הנפש הטובה מסצ'ואן"" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.