הרקע החברתי למהומות 1936

תקציר העבודה:

בשנים 1935 - 1933 גדלה האוכלוסיה היהודית בארץ ישראל. סר ארתור ווקופ, הנציב העליון הבריטי, התיר עלייה ניכרת במכסות העלייה. התמורות העמוקות, שחלו במצבם של יהודי אירופה בעקבות לחצה של המדיניות האנטישמית בתחומים הכלכלי והמדיני, במיוחד בגרמניה, מאז עלתה המפלגה הנאצית לשלטון בינואר 1933, גרמו
לדחף גדול של הגירה בתנועות הנוער הציוניות ובקרב שכבות עממיות רחבות. תוך פחות משלוש שנים הוכפל היישוב היהודי בשל עליית רבבות מדי שנה; הון רב הוכנס לארץ, בעיקר על-ידי עולי גרמניה. חלה התרחבות במגזרים ההתיישבותי והעירוני, והיהודים התקרבו לכדי 30% מתושבי הארץ. לפי הערכה, היו בתחילת 1936 כ- 375
אלף יהודים בארץ, לצד כ-900 אלף ערבים.
ב-1936 הצטלבו גורמים בינלאומיים, אזוריים ומקומיים, שהביאו להתלקחות "המרד הערבי". המתיחות הבינלאומית, שהחריפה מאז ההתקפה האיטלקית על חבש ב - 1935 והצלחתם שם, ואשר חשפה את אין-אונות "חבר הלאומים" ופגיעותה של בריטניה עצמה, התקרבה לאגן הים התיכון המזרחי. מאבק ארצות ערב לעצמאותן וזכיית מצרים וסוריה בויתורים פוליטיים משמעותיים מצד המנדטים האנגלי והצרפתי, השפיעו על ערביי א"י. במישור המקומי, העלייה החמישי הביאה להתבססות היישוב היהודי בגודלו, בפריסתו הדמוגרפית, בעוצמה הכלכלית, בתעשייה ובחקלאות. העלייה ורכישת הקרקעות גרמו לחרדה בקרב היישוב הערבי, שחשש פן יימשך תהליך זה ללא הפרעה ויגרום להיותם מיעוט בארץ.
"המרד הערבי" החל לאחר תקופה של רגיעה יחסית ושל שגשוג וצמיחה כלכלית. א"י לא נפגעה מהשפל הכלכלי העולמי. נהפוך הוא, הון יהודי ממקורות שונים, בערך של יותר מ-31 מיליון לי"ש, זרם אליה וגם הביא לפריחה בענפי הבניין, המטעים והחרושת. הגאות היתה תוצאה של שילוב חד-פעמי של שלושה גורמים: יציבות
פוליטית, עלייה היהודית וייבוא הון.

לאחרון נוספו גם "כספי העברה" להצלת הון יהודי על-ידי השקעה בארץ. לכאורה, לא היתה עכבה בפני גידול המשק היהודי. הדבר גרם להקצנה בחברה הערבית, תסיסה לאומית והתארגנות פוליטית.
השלב הראשון במרד, מאפריל עד אוקטובר 1936, נתאפיין במתיחות ובשביתה כללית של ערביי א"י. השלב השני, מאוקטובר 1936 עד ספטמבר 1937, כלל את תקופת פעילותה של "וועדת פיל" והתקופה שלאחר פרסום מסקנותיה11 ביולי 1937, שהציעו לראשונה את חלוקת א"י המערבית למדינות יהודית וערבית. שרשרת פעולות,
שהתרחשה לאחר רצח מושל מחוז הצפון בעיר נצרת, הולידה את החרפת המהאבק הבריטי נגד המורדים. בשלב השלישי, בקיץ 1938, הגיע המרד לשיאו. בשל היעדר כל רשות עליונה מכוונת, השתולל הטרור הערבי ללא כל פיקוח.13 בשלהי 1938 החליטו הבריטים לנקוט פעילות צבאית מקיפה, בנסיון להשקיט את האזור לקראת
ההתמודדות הכלל-עולמית, לשם כך הובאו לארץ כוחות צבא, שלחצו על הכנופיות, כך שלקראת אמצע 1939 נשברו אלו וחדלו להוות גורם צבאי. האלימות שהפעילו ערביי א"י, סיבותיה והשלכותיה הפכו שאלות תיאורטיות למעשיות.
במרד התמודדו שלושה כוחות עיקריים, שכל אחד מהם מונחה בהשקפתו האידיאולוגית והאינטרסנטית:
1. ערביי ארץ-ישראל ביקשו למנוע את הקמת הבית הלאומי ותבעו הפסקת העלייה היהודית, איסור מכירת אדמות ליהודים והקמת ממשלה לאומית, לה היו זכאים מכוח זכותם להגדרה עצמית והעיקרון הדמוקרטי לפיו הרוב שולט.
2. היישוב היהודיראה בדרישות הערבים סכנה לקיומו. היה ברור, כי בבחירות דמוקרטיות לפרלמנט יזכו הערבים ברוב, והממשלה שיקימו תנקוט מדיניות אנטי-יהודית. למנהיגי היישוב לא היה צל של ספק, כי היענות לדרישות הערבים תביא קץ על המפעל הציוני. בעוד שהייתה בקרב היהודים נכונות לפשרה ביחס למועצה המחוקקת אך לא ביחס לממשלה לאומית, הרי שבנושאי עלייה ורכישת הקרקעות, לא הייתה כל נכונות לפשרה.
3. בריטניה פעלה בא"י בהתאם להתפתחויות אזוריות ולפי אינטרסים משלה.

בתקופה הנידונה רבו המחלוקות בין הצבא והמנהל האזרחי בארץ, ששיקפו את היעדר ההכרעה בלונדון לנוכח איום איטלקי ומלחמה באירופה.
ארועי 1939 - 1936 הפכו את שאלת א"י מבעיה מקומית, שבין הציונות והערבים לבריטניה, לשאלה מזרח תיכונית, אשר חייבה פתרון מהיר למען הרגעת התסיסה באזור.
עניינה של עבודה זו הוא בנסיון להמחיש את התהליכים המרכזיים, אשר הביאו למרד הערבי וההשלכותיו על שני הכוחות האחרים, שפעלו בארץ - הבריטים והיהודים. סוגיית היחסים בין כוחות אלו נידונה על-ידי התייחסות וניתוח של כל קבוצה בנפרד והתייחסות בראייה כוללת להשפעת כל קבוצה על הכוחות האחרים.
העבודה נכתבה בימים אלה שלאחר כ-8 שנות התקוממות בשטחים הנקראת "אינתיפאדה" - התנערות. לפני יובל נקראו "אל-ת'ורה אל-ערביה אל-כברא" - "המרד הערבי הגדול", ובפי היהודים "מאורעות 1936-1939".

תוכן הענייניים:
1. מבוא
2. פרק א': התהליכים המקדימים בחברה הערבית
3. פרק ב': נסיונות לארגון חברתי והיררכי של המרד
א. התפתחות ההנהגה הצבאית
ב. ארגון הכוחות
ג. לוגיסטיקה
ד. כוחות מסייעים
ה. גיוס ותמיכה
ו. סיוע ממדינות ערב
ז. שיטות לוחמה4. פרק ג': תמורות ביחס ההנהגה הציונית לעלייה בעקבות המרד
5. סיכום
6. ביבליוגרפיה

מקורות:

אבנרי,יצחק. ההסתדרות הציונות והעלייה הבלתי-ליגאלית לארץ-ישראל מראשית הכיבוש הבריטי ועד פרוץ מלחמת העולם השנייה . ת"א: אוניברסיטת תל-אביב, עבודת דוקטוראט, .1979
אורן, אלחנן, ההתיישבות במדיניות הציונית בטרם מדינה (1974-1936). ירושלים: מרכז ההסברה, כנסים, 1978.
אטינגר, שלום. הציונות, הבעייה הערבית והמנדאט הבריטי. תל-אביב: זמורה ביתן, 1987.
אל-פלג, צבי. מאורעות 1939-1936: פרעות או מרד. ת"א: מכון שילוח, .1977
ארנון-אוחנה, יובל. פלאחים במרד הערבי בא"י 1939-1936. ת"א: מכון שילוח, 1978.
אסף, מיכאל. תולדות התעוררות הערבים בא"י ובריחתם. ת"א: דבר, .1967
ארנון-אוחנה, יובל. המאבק הפוליטי הפנימי בחברה הערבית הפלסטינית 1939-1929. עבודת דוקטוראט, ת"א: אוניברסיטת ת"א, .1978
ארנון-אוחנה, יובל (עורך). תעודות לתולדות היישוב הערבי בארץ ישראל בתקופת המנדט, ת"א: אוניברסיטת ת"א, .1972
ארנון-אוחנה, יובל. חרב מבית המאבק הפנימי בתנועה הלאומית הפלסטינית. תל-אביב: הדר, .1989
באואר, יהודה. דיפלומטיה ומחתרת במדיניות הציונית 1945-1939. ירושלים: הקיבוץ הארצי, .1966
בן-גוריון, דוד. במערכה. ת"א: עונות, תשט"ו. כרכים, III, IV.
בתל, ניקולאס. המשולש הארץ ישראלי. ירושלים: עידנים, .1979
גולדשטיין, יעקב. ייחודם של מאורעות .1939 - 1936 ירושלים: מרכז ההסברה, כנסים, .1978
גלבר, יואב. מולדת חדשה. ירושלים: יד יצחק בן-צבי, 1990.
דותן, שמואל. המאבק על ארץ-ישראל. ת"א: משרד הבטחון, .1981
דנין, עזרא. תעודות ודמויות מגנזי הכנופיות הערביות במאורעות 1939-1936. חיפה, המגן העברי.
הלר, יוסף. המאבק למדינה - המדיניות הציונית בשנים 1948-1936. ירושלים: מרכז זלמן שזר, תשמ"ה.
ויצמן, חיים. מסה ומעש. זכרונות חייו של נשיא ישראל. ירושלים: שוקן, תש"ט.
ושיץ, יוסף. הערבים בארץ ישראל. ת"א: הקיבוץ הארצי, .1947
חבס, ברכה (עורכת). ספר המאורעות תרצ"ו. ת"א: דבר, תרצ"ז.
נאור, מרדכי. עלייה ב'. ירושלים, יד יצחק בן-צבי, .1982
נבו, יוסף תמורות חברתיות ופוליטיות בקרב ערביי א"י בתקופת המנדאט. חיפה: אוניברסיטת חיפה, .1978
נבו, יוסף. ההתפתחות הפוליטית של התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית 1945-1939. ת"א: אוניברסיטת ת"א, עבודת דוקטוראט, .1977
סייקס, כריסטופר. מבלפור עד בווין. מאבקים על א"י. ת"א: מערכות, .1966
סלוצקי, יהודה. ספר תולדות ההגנה. ת"א: מערכות, .1964
פורת, יהושע. ממהומות למרידה, התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית 1939-1929. ת"א: עם עובד, .1978
פעיל, מאיר. התפתחות כוח המגן העברי .1948-1907 ת"א: משרד הבטחון, .1987
קדם, מנחם. פעילותו המדינית של חיים ויצמן בתקופת מלחמת העולם ה-II. ת"א: אוניברסיטת בר-אילן, עבודת דוקטורט, .1979
שביט, יעקב. הבלגה או תגובה. הויכוח ביישוב היהודי תרצ"ו-תרצ"ט. ת"א: הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, .1983
שמעוני, יעקב. לקסיקון פוליטי של העולם הערבי. ירושלים: כתר, .1988
שמעוני, יעקב. ערביי ארץ-ישראל. ת"א: עם עובד, תש"ז.
Cohen, Michael J. Palestine Retreat from the Mandat. The Making of British Policy 1936-1945. London, 1978.
Esco Foundation for Palestine, Inc. Palestine - A Study of Jewish, Arab and British. Politics. London: Oxford University Press, 1947.
Hanna, Paul L. British Policy in Palestine. Washington, D.C., 1942.
Hurewitz, J.C. The Struggle for Palestine. New York, 1968.
Kayyali, A.W. Palestine A Modern History. London: Croom Helm.
ארנון-אוחנה, יובל. "המחנה הערבי במאורעות 1939-1936". בתוך: סטמפלר שמואל (עורך). צבא המדינה בדרך, פרקים בתולדות כוח המגן העברי. ת"א, 1988. עמ' 106-96.
ארנון-אוחנה, יובל. "מפלגת אל אסתקלאל - ראשיתו של ראדיקליזם פלסטינאי 1937-1930". קתדרה. (1979). עמ' 109-91.
גלילי, ישראל. "על המאבק ומשמעותו", בתוך: סטמפלר שמואל )עורך(. היישוב בעת החדשה - ציוני דרך בטרם מדינה. ירושלים, 1983. עמ' 10-20.
גלעדי, דן. "מעלייה לעלייה ובין גאות למשבר והתפתחותו של היישוב היהודי בבית הלאומי בארץ-ישראל", בתוך: פורת יהושע ויעקב שביט, ההיסטוריה של ארץ ישראל המנדאט והבית הלאומי. ירושלים, 1982. עמ' 146-106.
כפכפי, אייל. "לקח המרד הערבי לאחר 50 שנה", מבפנים, ז', 1988. עמ' 164-155.
נאור, מרדכי. "היישוב היהודי בשנים 1936 - 1939". סקירה חודשית. ל"ב, (1986). עמ' 42-32.
עופר, דליה. "העלייה הבלתי-ליגאלית לארץ-ישראל". סקירה חודשית. (1981). עמ' .32-42
עופר, דליה. "העלייה העצמאית של התנועה הרוויזיוניסטית", בתוך: שפירא, אניטה עורכת. העפלה מאסף לתולדות ההצלה, הבריחה, ההעפלה ושארית הפליטה. ת"א, .1990 עמ' 61-44.
עופר, דליה. "העלייה הבלתי-ליגאלית לארץ-ישראל". בתוך: סטמפלר, שמואלעורך. היישוב בעת החדשה - ציוני דרך בטרם מדינה. ירושלים, .1983 עמ' 271-261.
עמיצור, אילן. "המאבק המדיני והלאומי על ארץ-ישראל". בתוך: פורת, יהושע ויעקב שביט ההיסטוריה של ארץ-ישראל - המנדאט והבית הלאומי. ירושלים, .1982
פורת, יהושע. "מהפכנות וטרוריזם במדיניות המפלגה הקומוניסטית הפלשתינאית פ.ק.פ(1939-1929". המזרח החדש. י"ח, .1969 עמ' 267-255.
שביט, יעקב. "המרד הערבי ועמידת היישוב בשנים 1942-1936". בתוך: סטמפלר, שמואל עורך. היישוב בעת החדשה: ציוני דרך בטרם מדינה . ירושלים, .1983 עמ' 239-260.
שפירא, אניטה. "בין הבלגה לטרור: הכינוס הישובי ביולי 1938". הציונות. ו', 1981, עמ' 425-239.
Bowden, Tom. "The Politics of the Arab Rebellion in Palestina 1936 -1939". mes. Vol. II (1975), pp. 147-174.

תגים:

מאורעות · ציונות · תיכון · הערבי · מזרח · המרד

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הרקע החברתי למהומות 1936", סמינריון אודות "הרקע החברתי למהומות 1936" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.