מסדרי הדרווישים בתורכיה

תקציר העבודה:

ראשי פרקים
1. הקדמה
2. מבוא-הזרם הצופי באיסלאם
3. פרק 2: הצופיות והדרוישים בתורכיה
4. פרק 3: הדרוישים בתורכיה במאות ה-19 וה-20
5. סיכום
מראי מקומות
ביבליוגרפיה

הקדמה
אחד הזרמים הדתיים החשובים ביותר בהיסטוריה ובתרבות התורכית העותומאנית מתקופת התאסלמות השבטים התורכמניים הקדומים ועד לראשית המאה ה-20, היה הזרם המיסטי של הצופיות אשר בצורתו התורכית המיוחדת התבטא בצורת מגון מסדרים של "דרוישים". זרם זה למרות שהיה מרכזי ביותר באיסלאם; לא נמנה על האורתודוכסיה המוסלמית, כתוצאה אנשי ה"עולימה" חכמי הדת נטו להתיחס לצופים ולדרוישים השונים בחשדנות. יחס זה סיגל לעצמו גם השילטון החילוני.
למרות היחס האמביבלנטי כלפיהם מצד הסמכויות הדתיות והחילוניות מילאו הדרוישים חלק מרכזי ביותר, ואף ראשי, בהפצת האיסלאם בקרב שבטי התורכים עובדי האלילים (וכך היו אחראים למעשה לתרומה שאלה תרמו בתקופה מאוחרת יותר להגנת האיסלאם מפני אויבים שונים כמו המונגולים והנוצרים בזמן שהעמים הערבים השונים לא יכלו לתפקד בצורה יעילה מבחינה צבאית).בנוסף לכך הם היו אחראיים להתאסלמות אוכלוסיות נוצריות שונות בשטחיה המתרחבים והולכים של האימפריה התורכית העותומאנית, והפיכתם לחלקים אינטגרליים של האימפריה ושל העולם המוסלמי. מיסדר דרוישי כמו הבקטאשים היה אחראי ישירות להכנסה לחיק לאיסלאם של העבדים הנוצרים שהפכו מאוחר יותר ל"יניצ'ארים" חיל העילית של הצבא התורכי.
מעבר לכך ניתן לאמר שמסדרי הדרוישים היו דומיננטיים בחיי הדת של העם התורכי (אם כי לא של האליטות הפוליטיות שלו) והם הגדירו את האיסלאם כפי שהתורכי הפשוט הבין אותו.
למרות כל התפקידים החשובים שמילאו הדרוישים בתולדות האומה התורכית ולמרות ההערצה העצומה שבה התיחסו בני העם לדרוישים ולאמונותיהם, באופן פרדוכסאלי חוגי השילטון של הקיסרות העותומאנית תמיד התיחסו למיסדרי הדרוישים ביחס של "כבדהו וחשדהו". הם ראו בחלק מהמיסדרים כגורמים לא אורתודוכסיים ולעתים אף כופרים בעלי פוטנציאל מסוכן להתססת ההמונים, דעה שבה החזיקו אנשי הדת ה"עולמא" אשר התנגדו בתוקף לדעות הצופיות שעמדו בבסיס התורות השונות של מסדרי הדרוישים.
גם השולטנים השונים התיחסו באמביבלנטיות כלפי הדרוישים והיו מבינהם אחדים שניהלו מאבק של ממש כנגד הדרוישים בראותם בהם גורם חתרני מסוכן וטפילי המונע מתורכיה להתפתח.
מאבק זה היגיע לשיאו בתורכיה המודרנית כאשר מנהיגה הראשון מוסטאפה קאמאל (הידוע גם בשמו אתאתורק), הכריז על הדרוישים מלחמת חורמה, סגר את מסדריהם,ואסר לחלוטין את המשך קיומם .
אם זאת אפילו האיסור המוחלט שהטיל המשטר על המשך קיום המסדרים לא הביא לחיסולם הסופי. קבוצותיהם עדיין המשיכו להתקיים במחתרת כשהן מחכות לזמנים טובים יותר, ומידי פעם היה ביכולתם לעורר מהומות רציניות כנגד המשטר החילוני .
כיום עם התעוררות האיסלאם בתורכיה במקביל להתעוררותו במקומות אחרים , יש פריחה מחודשת של מי שרואים את עצמם כיורשי הדרוישים.

בעבודה זאת אדון בשאלה מדוע למרות תרומתם החשובה להתפתחות האיסלאם תורכיה, התיחס המימסד הדתי כלפיהמסדרים הדרוישים ובמיוחד זה הצופי, בחשדנות כה רבה?
ומהי הסיבה ליחס האמביבלנטי כלפיהם של המימסד הפוליטי העותומאני שידע לנצלם בשירותו ואם זאת כפי שנראה בהמשך העבודה ניהל נגדם גם רדיפות וחקק כנגדם חקיקה עוינת?
ומדוע בסופו של דבר הם נחשבו לסכנה כה גדולה בעיני מוסטאפה קאמל עד שהוא החליט לחסלם לגמרי, וזאת למרות שבשלב מסוים היה דמיון באינטרסים בינו ובין מסדרי הדרוישים שחלק מהם כמו הבאקטשים היו ידועים תמיד בעוינותם למשטר השולטן משטר שקאמל הביא לחיסולו הסופי?
בפרק המבוא אתן סקירה כללית על זרם הצופיות באיסלאם שממנו צמחו הדרוישים התורכיים, ועל הרעיונות העומדים בבסיסו.
בפרק השני אדון בהיסטוריה של הדרוישים בתורכיה עד המאה ה-20. אתן סקירה של הופעת הצופיות בקרב השבטים התורכיים הקדומים והתפשטותה ביניהם, אדון במיסדרים הדרוישיים החשובים כמו הבקטאשים והמלאויים,
הנקבאנדיסים, וההאלוטים.
בפרק השלישי אדון בדרוישים במאות ה-19 וה-20 כאשר מצאו עצמם במסלול התנגשות עם השולטן מחמוד השני שראה בהם מכשול לרפורמות שלו; ובהתנגשותם עם מוסתאפה קאמל, היתנגשות שהיתבטאה בהמרדת שבטי כורדים, ובמעשי אלימות שונים .התנגשות שהביאה בסוף לחיסולו של מוסד מרכזי זה בחיים התורכיים, כחלק מרצונו של קאמל ליצור תורכיה חדשה הנקייה לחלוטין מהעבר ומתרבותו ה"נחותה.בו בזמן הוא שאף להיפטר מגורם שהשפעתו הרבה על המוני העם היתה איום מתמיד על המשטר ועל האידיאולוגיה החילונית הרציונלית שלו. אידיאולוגיה שהיתה האנטיתזה המוחלטת לכול התפיסות המיסטיות שבהם החזיקו הדרוישים, תפיסות שהביעו זילזול מוחלט בשכל האנושי וביכולתו לפטור את בעיות האדם.
ההתנגשות בין שתי תפיסות שונות אלה היתה עם כן בלתי נמנעת.

מקורות:

גולדציהר, יצחק יהודה, הרצאות על האיסלאם, מוסד ביאליק, ירושלים, 1978.
כהן, קלוד, האיסלאם מלידתו ועד תחילת האימפריה העותומאנ'ית, דביר (זמורה-ביתן) תל אביב, 1995.
למנס, הנרי, האסלאם: אמונותיו ומוסדותיו, הוצאת מאגנס, ירושלים, 1966.
BARNES ,JOHN ROBERT T" THE DERVISH ORDERS IN THE OTTOMAN EMPIRE" IN THE DERVISH LODGE
GIBB H.A. R. AND BOWEN' HAROLD ISLAMIC SOCIETY AND THE WEST : A STUDY OF THE IMPACT OF WESTERN CIVILIZATION ON MOSLEM CULTURE IN THE NEAR EAST-VOL ONE : ISLAMIC SOCIETY IN THE EIGHTEENTH CENTURY LONDON, 1957.
KAFDAR' CEMAL " THE NEW VISIBILITY OF SUFISM IN TURKISH STUDIES AND CULTURAL LIFE" IN THE DERVISH LODGE.
KINROSS , LORD ATATURK : A BIOGRAPHY OF MUSTAFA KEMAL FATHER OF MODERN TURKEY NEW YORK, 1965.
LAPIDUS IRA M." SUFISM AND OTTOMAN ISLAMIC SOCIETY" IN THE DERVISH LODGE.
RAYMOND LIFCHEZ (ED.) THE DERVISH LODGE : ARCHITECTURE , ART . AND SUFISM IN OTTOMAN TURKEY BERKELEY, 1992.
OLSON, ROBERT THE EMERGENCE OF NAND THE SAID REBELLION 1889-1925 AUSTIN, 1989.
STODDART , WILLIAM SUFISM : THE MYSTICAL DOCTORINES AND METHEODES OF ISLAM NEW YORK, 1976.
VOLKAN, VAMIK D. AND NORMAN ITZKOWITZ THE IMMORTAL ATATURK : A PSYCHOBIOGRAPHY CHICAGO, 1984.
http://world.std.com/~habib/sufi.html
המסדר הבקטאשי:
http://www.hermetics.org/bektashi.html
http://www.alevibektasi.com/culture.htm

תגים:

כתות · איסלם · קאמל · גאזאלי · גנוסטיקה · טורקיה · מוסטפא

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "מסדרי הדרווישים בתורכיה", סמינריון אודות "מסדרי הדרווישים בתורכיה" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.