כלכלתה של סוריה

תקציר העבודה:

סוריה הינה מדינה בעלת שטח של 185,000 קמ"ר וחיים בה כ - 12.5 מיליון נפש. קצב הגידול של האוכלוסיה הוא 3.4% לשנה ותוחלת החיים בה עומדת על 67 שנים. האוכלוסיה בסוריה צעירה למדי (59% מהתושבים מתחת לגיל 20) ו- 51% מהתושבים הינם עירוניים. כ - 12% מהאוכלוסיה הסורית נמנים על בני המיעוט העלאווי השולט ברפובליקה הסורית ושאר התושבים הינם ברובם מוסלמים סונים.
סוריה זכתה בעצמאות בשנת 1946 עת פינתה צרפת את כוחותיה ומתחילת דרכה העצמאית סבלה מחוסר יציבות פוליטית שלוותה בהפיכות צבאיות רבות. אחת ההפיכות הללו התרחשה ב - 1963 על ידי חבורת קצינים חברי מפלגת הבע"ת - "מפלגת התחיה הסוציאליסטית הערבית" בראשות הגנרל הסוני אמין אל-חאפז. הפלג העלאווי שבמפלגה בראשות הגנרל צאלח ג'דיד ביצע הפיכה צבאית נוספת ב - 23 בפברואר 1966.
מתחרהו של ג'דיד על ההנהגה, שר ההגנה חאפז אל-אסד, השתלט על מוסדות השלטון ב - 1970. הוא ביסס את שלטונו בעזרת הצבא תוך הישענות על חוקה מעורפלת ובלתי מוגדרת. מפלגת הבע"ת היא המפלגה היחידה בסוריה וקווי מדיניותה מותווים על ידי ההנהגה הארצית. עד היום נחשבת המערכת הפוליטית והשלטונית בסוריה כאחת המערכות האוטוקרטיות בעולם. אסד משמש כנשיא כל-יכול ומרגע עלייתו לשלטון נטה לפאן-ערביות קיצונית ולסוציאליזציה מהירה של המשק. ברוב שנות שלטונו של אסד נגזרה מדיניותה הכלכלית של סוריה ממבנה המערכת השלטונית-פוליטית תוך קיום משק צנטרליסטי לחלוטין.

סוריה ניהלה על סוף שנות השמונים מדיניות חוץ פרו-סובייטית ואנטי מערבית. הכלכלה הסורית התבססה על יחסי מסחר עם מדינות הגוש הקומוניסטי ובעיקר עם ברית המועצות לשעבר. ממדינות אלה קיבלה את עיקר הסיוע בנשק ובמומחים צבאיים. רק עם התפוררות הגוש הקומוניסטי בסוף שנות השמונים וקריסתה הכלכלית של ברית המועצות לשעבר תוך איבוד המשענת המדינית-צבאית-כלכלית החלה סוריה לנקוט במדיניות מהוססת למדי של פזילה לכוון המערב. אחד הביטויים לכך היה בהצטרפותה למדינות הקואליציה ושליחת כח צבאי כנגד עירק במלחמת המפרץ. הסכמתה של סוריה להשתתף בוועידת מדריד מהווה גם היא ביטוי מסויים לתהליך זה. הצהרתו של אסד כי סוריה קיבלה החלטה אסטרטגית לצעוד לכיוון השלום והמו"מ המתנהל עם ישראל מצביעים על הכיוון אך לא על עוצמתו שכן הצעדים הסוריים הננקטים הינם הססניים למדי.

עמדתה הבלתי מתפשרת של סוריה במשך כל השנים כנגד מדינת ישראל הביאה להתחמשותה הבלתי פוסקת. עובדה זו גרמה לדלדול משאביה הכלכליים, להוצאות עצומות ולחובות גדולים עקב הלוואות שנטלה למימון משלוחי נשק אלה. העובדה כי בבסיס האידיאולוגיה השלטונית עמד לאורך השנים הנושא של "סוריה הגדולה" הכוללת גם את לבנון, חלק מתורכיה, ירדן וישראל (סוריה הדרומית) היוותה צידוק כלפי ההמונים לרמת החיים הירודה ולצורך להחזיק צבא גדול וחמוש. למעשה שימש הצבא גם כמשענת פנימית למשטר ולחיסול מתנגדים מבית. בנוסף לכך, על ידי שמירת הצבא בגודלו הקיים, קנה השלטון שקט מצד הקצונה ונמנעו תופעות של התמרמרות ואיום על המשטר. המדיניות הסורית כלפי ישראל שרתה לאורך שנים נאמנה את צרכי השלטון אך תרמה רבות לערעור המצב הכלכלי במדינה, לקיפאון במשק ולרמת חייהם הירודה של התושבים.

מדיניות החוץ הסורית אף היא "לא הוסיפה בריאות" לכלכלתה ועל אף ההתקרבות למערב מופיעה עדיין סוריה ברשימה השחורה של המדינות התומכות בטהור. ארצות הברית עדיין מסרבת למחקה מרשימה זו, עובדה הגורמת לפגיעה רצינית בכלכלה הסורית מחמת הסנקציות הכלכליות המוטלות על מדינות המופיעות ברשימה זו.

המדיניות הכלכלית הסורית הביאה אותה למשבר חריף שפרץ החל מאמצע שנות השמונים. משנים אלה מסתמן שינוי בכלכלה הסורית. שינוי זה החל בצעדים הססניים למדי לקראת סוף שנות השמונים שהואצו בשנות התשעים. בעמודים הבאים נצביע על מגמות להתפתחויות בכלכלה הסורית כפי שבאו לידי ביטוי בשנים אלה תוך שימת דגש על צעדי ליברליזציה והתפתחותו של סקטור הנפט.

תוכן העניינים:
1. מבוא
2. תהליכים בכלכלה
3. סקטור הנפט והאנרגיה
4. מאזן התשלומים למדיניות שער החליפין
5. החקלאות
6. סיכום ודיון
7. הערות
8. מקורות

הערת מערכת: העבודה מתייחסת לאמצע שנות התשעים.

מקורות:

אלכסנדר, י. "סוריה - כרוניקה של מדינת טרור" מ.ת.ב. גיליון 6, נובמבר 1991.
בודנסקי, י. "אירן סוריה ונתיב הדולרים המזוייפים". נתיב - כתב עת למחשבה מדינים, חברה ותרבות. גיליון (3) 52, מאיר 1993.
בכור ג. "מנקים את השמשות ברמזורים" הארץ. 17.12.91
גילבר, ג. כלכלת המזרח התיכון בעת החדשה. ספריית האוניברסיטה המשודרת -גלי צהל. תל-אביב, 1990.
התאחדות התעשיינים בישראל - רקע מדיני וכלכלי - מידע ראשוני לקראת השלום. תל-אביב, 1993.
זייטר, ק. "השוק החפשי הסורי" על המשמר, 18.5.92.
זייסר, א. אסד של סוריה - המנהיג ותדמיתו. מרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה. אוניברסיטת תל אביב, אוקטובר 1993.
לביא, ו. שפר א. סיוע חוץ והתפתחות כלכלית במזרח התיכון - מצריים סוריה וירדן. הוצאת משרד הבטחון, תל-אביב, 1995.
פיילר, ג. המשק הסורי ואפשרויות לשיתוף פעולה עם ישראל קרן ארמנד המר לשיתוף פעולה כלכלי במזרח התיכון. אוניברסיטת תל אביב, 1992.
קנובסקי, א. קרן השפע בשלום - האמנם? מרכז בס"א למחקרים אסטרטגיים. אוניברסיטת בר אילן, יולי 1994.
קנובסקי, א. "המימד הנשכח: כלכלת ארצות ערב, יציבות פוליטית והסכמי השלום". נתיב- כתב עת למחשבה מדינית, חברתית ותרבותית גיליון ינואר 1993.
International Monetary Fund. (IMF). Various Years International Financial Statistics. Washington D.C., 1993.
Mees - Middle East Economic Digest. The Oil Gas Scence in Syria, March 1993.
The Economisr International Unit. Country Profile - Syria, 1994- 1995.
World Bank Development Reports 1987-1993. New York, Oxford University Press.

תגים:

בעת · תכנית · חומש · אסד · צבא

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "כלכלתה של סוריה", סמינריון אודות "כלכלתה של סוריה" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.