השפעת מלחמת המפרץ על המנהיגות הישראלית

תקציר העבודה:

עבודה זו גורסת כי מלחמת המפרץ כאירוע היסטורי ניתנת לפרשנויות שונות, אחדות מהן יכולות להיות סותרות ונוגדות האחת את השניה. הפילוסוף הגרמני פרידריך הגל שעסק רבות בפילוסופיה של ההיסטוריה קבע כי "ינשופה של מינרווה פורש כנפיים עם שחר" כלומר ההיסטוריה מתבררת כשונה לגמרי ממה שהיא נראית הזמן אמיתי, אם ננסח זאת בלשון ימינו. קביעה זו יכולה להיות הסבר לתהפוכות ולשינויים בעמדות של מנהיגים ישראליים מסויימים, עקב מה שנראה בעיניהם שינוי למרות שיש בו רק חשיפת מצב סטטי או המשכיות במקרה הטוב, מחד, ולאיבון ולאי הרצון של מנהיגים אחרים לראות את השינויים המהותיים שחלו באזור ובמעמדה של ישראל ושנחשפו במלחמת המפרץ ובעקבותיה, אם כי לכל צד יש נימוקים כבדי משקל משלו לעשות כך.
לדבר זה יש משמעות רבה על האסטרטגייה הכוללת של מדינת ישראל בה צפויים חילופי שלטון מזמן לזמן בשל היותה דמוקרטייה. המבנה הפוליטי של ישראל מאלץ רבים ממנהיגיה וכאלו המתיימרים להיות כאלה להתאים את טענותיהם והשקפת עולמם למען מטרות פוליטיות של צבירת כוח, גיוס פוליטי ושכנוע, ולא מתוך חשיבה נוקבת וחריפה, תהליך זה משתלב יפה במדיניות הטלאי על גבי טלאי הננקטת ע"י כמעט כל ממשלות ישראל מאז ייסודה של המדינה. הקטע הבא מוכיח את הקשר בין המיקום הפוליטי לבין האמת הפוליטית בצורה ברורה:
"תארו לעצמכם מה היו חברי הכנסת יובל נאמן, רפאל איתן, אריאל
שרון ואפילו יצחק שמיר אומרים על ממשלת המערך שהיתה מבליגה
על התקפת טילים לעבר עיירת פיתוח בינונית, נניח קריית שמונה.
ייתכן ששוב כמו בקמפ דיוויד התמזל לישראל המזל שמנהיגים אותה
אנשי ימין שאינם צריכים לחשוש מאופוזיצייה מתלהמת ומדעת קהל
שהיתה מחשידה אותם בתבוסתנות. מדיניות ההבלגה - שלו ננקטה
בידי שמעון פרס ויצחק רבין היתה נחשבת בעיני שמיר, ארנס, ולוי
התכופפות בפני הגויים במקרה הטוב ובמקרה הגרוע פחדנות - זוכה
לשבחים כאשר שלושת אלו הם המבליגים".

ידועה הקביעה הפוליטית שבמדינת ישראל רק הימין יכול לעשות שלום, והשמאל מלחמה. במקרה זה הוכיח הימין כי הוא יכול להימנע ממלחמה. פעולה שלו השמאל היה נוקט בה היה נקלע לקשיים פוליטיים וציבוריים חמורים. והלא, הנרי קיסינג'ר שר החוץ האמריקאי לשעבר, כבר אמר שלישראל אין מדיניות חוץ אלא רק מדיניות פנים. ייתכן שמלחמת המפרץ היא קו פרשת המים עבור מנהיגי מפלגת העבודה שהחליטו לשבור את המשוואה הנ"ל ולפעול למען השגת שלום, גם תמורת וויתורים מכאיבים מאוד בשל ההכרה שהמזרח התיכון נקלע למצב חדש,
וכי יש לנצל אותו לפני ששעת הכושר תיעלם.

חלק מן הנקודות שמעלה פדהצור יבחנו על ידי בהמשך חיבור זה, אולם מכיוון שקשה מאוד לבחון את כולן את השתקפותן על המנהיגות הישראלית, אחת לאחת, בשל הסיבות שמניתי במבוא, אתרכז בהמשך חיבור זה בנושאים שאינם סמויים מן העין הציבורית והנגישים לכלל.

תוכן העניינים:
1. הקדמה
2. מבוא ועל הכורח בשינוי המדיניות
3. החברה הישראלית בפריזמת מלחמת המפרץ
4. תפיסת הפלשתינאים והעולם הערבי
5. תפיסת הביטחון הישראלית והיחסים עם ארה"ב
6. סיכום
מקורות

מקורות:

בגין בנימין זאב, "קווי עימות", הוצאת ידיעות אחרונות, ישראל 1994.
ברזילי גד, "דמוקרטיה במלחמות", ספריית פועלים, ישראל 1992.
גרנות חיים, "שעת הזהב", הוצאת דקל, תל אביב, 1994.
דרור יחזקאל, "אסטרטגיה רבתי לישראל", הוצאת אקדמון, ירושלים 1989.
דרור יחזקאל, "תזכיר לראש הממשלה - מצב האומה", ירושלים 1992.
טוכמן ברברה, "מצעד האיוולת", תורגם מאנגלית ע"י יוסף אשכול, ספרית מעריב, ישראל, 1986.
פרס שמעון, "המזרח התיכון החדש", הוצאת סטימצקי, תל אביב, 1993.
שמיר יצחק, "סיכומו של דבר", הוצאת עידנים, ידיעות אחרונות, ישראל, 1994.
"דיפלומטיה בצל העימות", מקראה בעריכת בנימין נויברגר, האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב, 1984.
Heikal Mohamed, "Illusions Of Triumph", Harper Collins Publishers, Great Britain 1992.

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "השפעת מלחמת המפרץ על המנהיגות הישראלית", סמינריון אודות "השפעת מלחמת המפרץ על המנהיגות הישראלית" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.