התקבולת במקרא - קווים, צורות ומאפיינים

תקציר העבודה:

תוכן העניינים:
מבוא
חלק א': התקבולת במקרא מופעיה ותכונותיה
חלק ב: התקבולת - מאפיין של השירה המקראית בלבד? או שמא גם של אמצעי הבעה אחרים?
חלק ג: האפקט של התקבולת- דיון וסיכום
מקורות

מבוא
התקבולת היא מהצורות הספרותיות המקובלות במקרא וביחוד בשירת המקרא בתקופתה הקלאסית בבית ראשון. הגדרתה הספרותית כפי שהיא מובאת ע"י עזריאל אוכמני בספרו "תכנים וצורות" היא כדלקמן:
" (התקבולת היא) ... מיסודות המשקל של השירה המזרחית הקדומה,
ושירת התנ"כ בכללה. הצלע השניה של הטור משמשת הקבלה עניינית
לצלע הראשונה, כדרך שהחרוז משמש הקבלה צלילית לסיומו של טור
קודם. בשתי הצלעות באות שתי מלים נרדפות. במרוצת הדורות נתגבשו
צמדים קבועים של המלים הנרדפות (ארץ - עפר; עולם -דור; פה -
שפתיים; ראש - קודקוד; יד - ימין; וכו' ".

הגדרה זו לקוחה מתורת הספרות הכללית, אולם היא תקפה גם במחקר מקראי, ועל אחת כמה וכמה בהתחשב בכך שהתנ"כ הוא מן הספרים המרכזיים בתרבות המערבית וממקורות ההשראה לחלק ניכר מהספרות והשירה שנוצרה והתפתחה בה (כמובן לצידם של מקורות אחרים כמו המורשת היוונית והרומית למשל).
נקודת המוצא של חיבור זה היא מקראית בעיקרה. המקרא הוא שעומד במרכז עניני ומעייני. אולם בשל היותה של התקבולת תופעה לשונית הלקוחה מתורות הלשון והספרות בכללותן וככזו היא מהווה גם תצורה לשונית שניתן, רצוי ואף הכרחי לבחון אותה בפריזמה בלשנית, דקדוקית, סמאנטית ובכל שאר האמצעים העומדים לרשות המדעים הקשורים למחקר טקסטים לשוניים. עקב כך אשתמש גם בחומר הרב שנצבר בדיסציפלינות אלו, אף שאין הם במוקד התמחותי.

בחיבור זה אבחון את מופעיה השונים של התקבולת במקרא, את הווריאציות השונות והמגוונות שלה. אציג דוגמאות לשוניות ותחביריות של התקבולת, את השימושים שנעשו בה ובאמצעותה, ואת השדות העיקריים לפעילותה. ובהקשר זה אציג ואבדוק את השאלה שמעסיקה זה זמן את חוקרי התקבולת והיא האם היא ייחודית רק לשירה המקראית ומהווה תנאי לה, או שמא יש לה שימוש גם בפרוזה המקראית או אפילו בשפת הדיבור של אנשי ונשות המקרא.

מקובל על רוב חוקרי המקרא שהיצירה המקראית, (כמו עם ישראל), לא היתה כ"אי בודד" בין היצירות התרבותיות של העמים שהקיפו אותה, אלא התקיימו יחסי גומלין נרחבים בינה לבינן. יחסי גומלין אלו שהיוו ושמהווים מושא למחקרים רבים בהיסטוריה תנ"כית ובמקרא, כללו השפעות הדדיות רבות והתייחסות למקורות דומים: דתיים, חברתיים, רעיוניים ולשוניים. בשל כך אכתוב מעט על קשרים אלו בהתייחס לתקבולת וביחוד על הקשר בין ספרות המקרא לכתבי אוגרית בהם היתה התקבולת תופעה לשונית מקובלת למדי.
בסיומו של החבור אבקש להתחקות אחר האפקטיביות של התקבולת כאמצעי לשוני רטורי המבקש להביא את הרעיונות המוכלים בו לשכלול. מדוע יש להשתמש בה, מה סוד כוחה ומקור קסמה למשוררי וסופרי המקרא ולקהל
קוראיהם ושומעיהם.

מקורות:

אוכמני עזריאל, "תכנים וצורות", ספריית פועלים, ישראל, 1986.
אבישור יצחק, "עיונים בשירת המזמורים העברית והאוגריתית", הוצאת מאגנס, ישראל, 1989.
בר אפרת שמעון, "העיצוב האמנותי של הסיפור המקרא", ספרית פועלים, ישראל, 1984.
מלמד עזרא-ציון, "מחקרים במקרא בתרגומיו ובמפרשיו", הוצאת מגנס, ישראל, 1984.
ספן רפאל, "הייחוד התחבירי של לשון השירה המקראית בתקופתה הקלאסית", חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, האוניברסיטה העברית בירושלים, תשל"ה.
שימרון יוסף, "פסיכולוגיה של קריאה והבנת טקסט", האוניברסיטה הפתוחה, 1989, ישראל.
Berlin Adele, "The Dynamics of Biblical Parallelism", Indiana University Press, USA, 1985.
אוכמני עזריאל, "תכנים וצורות", ספריית פועלים, ישראל, 1986.

תגים:

ספרות · בלשנות · תחביר · פרוזה · בלשנות

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "התקבולת במקרא - קווים, צורות ומאפיינים", סמינריון אודות "התקבולת במקרא - קווים, צורות ומאפיינים" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.