בחינת שני סוגי ההטעמה בערבית העירקית

תקציר העבודה:

ההטעמה בערבית עירקית
תוכן העניינים: hd3178

1. מבוא

2. תאורית הGrid-

3. הטעם בערבית עירקית

4. תאורית הGrid- וערבית עירקית

5. בעיות והצעות לפתרונן

6. סיכום

7. ביבליוגרפיה

מבוא:
עבודה זו עוסקת בנושא הטעם בערבית עירקית ביחס לתאורית הGrid -. בערבית
עירקית ישנם שני סוגי טעם: טעם אוטומטי - הנקבע על ידי המבנה הפונולוגי של
המילה, וטעם לא אוטומטי - הנקבע על יד המבנה המורפולוגי של המילה.
אשתמש בתאוריית הGrid - על מנת לקבוע את הפרמטרים בשפה ולהציג חוקיות,
שתנבא את מקום הטעם במילה. אראה כי תאוריית הGrid - לא תמיד מנבאית נכונה
את מקום הטעם הלא אוטומטי, ואנסה לתת הסבר אפשרי לכך.
בנוסף, אנסה לתת הסבר למקום הטעם בשתי מילים, שבהן לכאורה תאוריית ה Grid -
מנבאית שיהיה במקום אחר. אנסה לתת אף הסבר לשתי מילים בעלות מבנה זהה, שבהן
נמצא הטעם בכל פעם במקום אחר.
2. תאוריית הGrid -
תאורית הגריד (גולדסמית 1990) הינה כלי פורמלי ליצוג הטעם. לכל מילה ישנן שלוש
שורות של כוכביות בהתאם להברות במילה. השורה הראשונה, התחתונה, מכילה
כוכביות מעל כל המורות במילה, שורה זו נקראת: "Syllable Row". השורה השניה
מייצגת את הטעם המשני. שורה זו מכילה כוכביות אך ורק מעל ההברות המוטעמות.
שורה זו נקראת: "Foot Row". השורה השלישית, העליונה, מכילה כוכבית מעל אותה
הברה שמקבלת את הטעם הראשי במילה. שורה זו נקראת: " ."Word Row
ישנם שלשה חוקים בסיסיים לבנית הGrid -. חוק אחד נקרא the End Rule. על פי חוק
זה, מציינים כוכבית מעל הקצה הימני ביותר או השמאלי ביותר של השורה עליה הוא
פועל. החוק מתואר בקיצור כER (Initial) - או (.ER (Final
ישנם אלמנטים בgrid - שיכולים להיות אקסטרמטריקלים, במידה והם נמצאים בקצה
הימני או השמאלי בשורה שבה הם נמצאים. אלמנט אקסטרמטריקלי יסומן בתוך
סוגריים. כתוצאה מכך חוקים נוספים הפועלים בשורות גבוהות יותר יתעלמו מקיומם
של אלמנטים אילו.
החוק הבסיסי השני של הGrid - הוא חוק הPerfect Grid -. על פי חוק זה, מציינים
כוכבית לסרוגין מעל הכוכביות בשורה שמתחת. יש לקבוע מאיזה צד יחל ציון
הכוכביות: מימין לשמאל או משמאל לימין, כן יש לקבוע אם הPerfect Grid - יציין
כוכביות מעל המורות הזוגיות: trought first או האי זוגיות: .peak first
החוק השלישי של הGrid - מופיע בשפות הנחשבות לquantity sensitive -. שפות אילו
מעניקות טעם להברות הכבדות שלהן מבלי ליישם את חוק הPerfect Grid - אלא על ידי
חוק הנקרא חוק הquantity sensitive -. על פי חוק זה, מציינים כוכבית בשורה ה foot -
מעל כל הברה כבדה.
כאשר חוק מסויים מביא לציון כוכבית מעל הכוכבית השנייה מתוך שתי הכוכביות של
הברה כבדה, הוא באופן אוטומטי מתקן את עצמו על ידי כך, שהוא מזיז את הכוכבית
למורה הראשונה של ההברה הכבדה, מאחר וזו תמיד יותר סונורנטית מהשנייה. תופעה
זו נקראת ."weak mora correction" -

מקורות:

ההטעמה בערבית עירקית
ההטעמה בערבית עירקית
תוכן העניינים:
1. מבוא
2. תאורית ה-Grid
3. הטעם בערבית עירקית
4. תאורית ה-Grid וערבית עירקית
5. בעיות והצעות לפתרונן
6. סיכום
7. ביבליוגרפיה
מבוא:
עבודה זו עוסקת בנושא הטעם בערבית עירקית ביחס לתאורית ה- Grid. בערבית עירקית ישנם שני סוגי טעם: טעם אוטומטי - הנקבע על ידי המבנה הפונולוגי של המילה, וטעם לא אוטומטי - הנקבע על יד המבנה המורפולוגי של המילה.
אשתמש בתאוריית ה- Grid על מנת לקבוע את הפרמטרים בשפה ולהציג חוקיות, שתנבא את מקום הטעם במילה. אראה כי תאוריית ה- Grid לא תמיד מנבאית נכונה את מקום הטעם הלא אוטומטי, ואנסה לתת הסבר אפשרי לכך.
בנוסף, אנסה לתת הסבר למקום הטעם בשתי מילים, שבהן לכאורה תאוריית ה- Grid מנבאית שיהיה במקום אחר. אנסה לתת אף הסבר לשתי מילים בעלות מבנה זהה, שבהן נמצא הטעם בכל פעם במקום אחר.
מבנה ההברה
מבנה הברה בערבית עירקית הוא דלקמן:
(3) a. light:
i. cv eg. /bi/ - "in".
b. heavy:
i. cvc eg. /sin/ - "tooth".
i. cvv eg. /maa/ - negative
particle - "not".
c. super-heavy:
i. cvvc eg. /baab/ - "door".
ii. cvcc eg. /nhar/ - "river".
ערבית עירקית מאפשרת complex onset רק בתחילת מילה, ו- complex coda רק בסוף מילה. בנוסף, העצור האחרון במילה הינו אקסטרסלבי.
2. תאוריית ה- Grid
תאורית הגריד (גולדסמית 1990) הינה כלי פורמלי ליצוג הטעם. לכל מילה ישנן שלוש שורות של כוכביות בהתאם להברות במילה. השורה הראשונה, התחתונה, מכילה כוכביות מעל כל המורות במילה, שורה זו נקראת: "Syllable Row". השורה השניה מייצגת את הטעם המשני. שורה זו מכילה כוכביות אך ורק מעל ההברות המוטעמות. שורה זו
נקראת: "Foot Row". השורה השלישית, העליונה, מכילה כוכבית מעל אותה הברה שמקבלת את הטעם הראשי במילה. שורה זו נקראת: "Word Row".
ישנם שלשה חוקים בסיסיים לבנית ה- Grid. חוק אחד נקרא the End Rule. על פי חוק זה, מציינים כוכבית מעל הקצה הימני ביותר או השמאלי ביותר של השורה עליה הוא פועל. החוק מתואר בקיצור כ- ER (Initial) או ER (Final).
ישנם אלמנטים ב- grid שיכולים להיות אקסטרמטריקלים, במידה והם נמצאים בקצה הימני או השמאלי בשורה שבה הם נמצאים. אלמנט אקסטרמטריקלי יסומן בתוך סוגריים. כתוצאה מכך חוקים נוספים הפועלים בשורות גבוהות יותר יתעלמו מקיומם של אלמנטים אילו.
החוק הבסיסי השני של ה- Grid הוא חוק ה- Perfect Grid. על פי חוק זה, מציינים כוכבית לסרוגין מעל הכוכביות בשורה שמתחת. יש לקבוע מאיזה צד יחל ציון הכוכביות: מימין לשמאל או משמאל לימין, כן יש לקבוע אם ה- Perfect Grid יציין כוכביות מעל המורות הזוגיות: trought first או האי זוגיות: peak first.
החוק השלישי של ה- Grid מופיע בשפות הנחשבות ל- quantity sensitive. שפות אילו מעניקות טעם להברות הכבדות שלהן מבלי ליישם את חוק ה- Perfect Grid אלא על ידי חוק הנקרא חוק ה- quantity sensitive. על פי חוק זה, מציינים כוכבית בשורה ה- foot מעל כל הברה כבדה.
כאשר חוק מסויים מביא לציון כוכבית מעל הכוכבית השנייה מתוך שתי הכוכביות של הברה כבדה, הוא באופן אוטומטי מתקן את עצמו על ידי כך, שהוא מזיז את הכוכבית למורה הראשונה של ההברה הכבדה, מאחר וזו תמיד יותר סונורנטית מהשנייה. תופעה זו נקראת - "weak mora correction".
3. הטעם בערבית עירקית
3.1 שני סוגי טעם
ערבית עירקית הינה שפה שהיא quantity sensitive; כלומר ההברות הכבדות בשפה מושכות טעם. בשפה זו אין טעם משני, אלא טעם ראשי בלבד.
ישנם שני סוגי טעם בערבית עירקית (Erwin 1963). ברוב המילים, מקום הטעם נקבע, ומנובא באופן אוטומטי, על ידי מהבנה הפונולוגי של המילה, כלומר - מבנה העצורים והתנועות במילה. טעם כזה נקרא - טעם אוטומטי. אולם, ישנן גם מספר מילים קטן שבהן הטעם לא מנובא על ידי המבנה הפונולוגי של המילה, אלא על ידי המבנה
המורפולוגי שלה. טעם כזה נקרא - טעם לא אוטומטי. מילים בעלות טעם כזה נמצאות במספר קטן של קבוצות, כאשר כל קבוצה מאופיינת על ידי תכונה דקדוקית מסוימת.
3.2 ההכללות בנושא הטעם האוטומטי בערבית עירקית
לאחר בדיקת מספר רב של מילים, עושה רושם, שההכללות בנוגע לטעם בערבית עירקית הן כדלקמן:
אם במילה הברה סופר כבדה, הברה זו תהיה מוטעמת. למשל:
(4) mariij - חולה
אם במילה הברות כבדות, ההברה הכבדה הימנית ביותר תהיה מוטעמת. למשל:
(5) maktabatna - הספרייה שלנו.
אם אין במילה הברות כבדות, הטעם ייפול על ההברה הלפני אחרונה במילים בנות שתי הברות, למשל:
(6) nisa - הוא שכח
ועל ההברה השלישית מהסוף במילים בנות יותר משתי הברות, למשל:
(7) tanaka - קופסת שימורים
4. תאורית ה- Grid וערבית עירקית
הפרמטרים בערבית עירקית הם כדלקמן:
(8) Perfect Grid - R ? L (trough first)
ER - final.
בנוסף - המורה האחרונה במילה היא אקסטרמטריקלית, אולם לא כאשר זוהי המורה השניה בתנועה ארוכה, מורה אקסטרמטריקלית תסומן בסוגריים.
(9) כעת אציג שלוש מילים לדוגמא: (היחידה הנושאת x הינה מורה).
x
x x
xx xx
ta .baa n (עייף)
x
xx (weak mora correction)
xx x
b) maw. si n (עונה)
x
xx (weak mora correction)
xx x
c) aa. la. mi ( )
ראוי לציין את חשיבות האקסטרמטריקליות בשפה. לולא כן, ההברה האחרונה של mawsin היתה נחשבת לכבדה במקום לקלה, ואז הטעם, על פי תאורית ה- Grid, לא היה נופל במקום הנכון.
x
x x
xx xx
(10)* maw. sin
באותה מידה, אם ההברה האחרונה של aalami לא היתה נחשבת כאקסטרמטריקלית, הטעם לא היה נופל במקום הנכון.
x
x x
xx x x
(11)* aa. la. mi
הפרמטרים שציינתי ב- (8) מסבירים את מיקום הטעם בכל המילים שבהם הטעם מוגדר כאוטומטי. הם אינם יכולים להסביר את מיקום הטעם במילים שבהן הטעם הוא לא אוטומטי. לכך אתייחס בפרק הבא.
5. בעיות והצעות לפתרון
5.1 הטעם הלא אוטומטי
לא נמצא סט פרמטרים אחד, שיכול לנבא את מקום הטעם גם במילים בעלות טעם אוטומטי וגם במילים בעלות טעם לא אוטומטי.
יתר על כן, לא נמצא סט פרמטרים אחד, שיכול לנבא את מקום הטעם בכל המילים שבהן הטעם הוא לא אוטומטי. הסיבה לכך נעוצה, כנראה, בעובדה, ששני סוגי הטעם הללו נקבעים על ידי קריטריונים שונים. הטעם האוטומטי נקבע על ידי המבנה הפונולוגי של המילה, ועל כן תאורית ה- Grid יכולה לנבא את מקומו. אולם, הטעם הלא אוטומטי
נקבע, ככל הנראה, על ידי המבנה המורפולוגי של המילה, ועל כן תאורית ה- Grid לא יכולה לנבא את מקום הטעם הזה.
Erwin (1963) מציג מספר קבוצות של מילים בעלות טעם לא אוטומטי. הטעם הזה אינו נמצא במקום בו תאורית ה- Grid מנבאית שיימצא.
(12) להלן שתי דוגמאות לטעם לא אוטומטי:
א. הטעם נמצא בהברה שלפני המוספית - een (שניים) במילים בנות שתי הברות:
i. beeteen - שני בתים
אולם אל פי תאוריית ה- Grid, ההברה האחרונה היתה אמורה להיות מוטעמת:
x
x x
xx xx
i. bee.tee n * beeteen
ב. התחיליות la ו- ma (לא) בדרך כלל מוטעמות:
i. mayriid - הוא לא רוצה
אל פי תאוריית ה- Grid, ההברה האחרונה אמורה להיות מוטעמת:
x
x x
xx xx
ii. may.rii d * mayriid
5.1.1 הסבר אפשרי לגבי מקום הטעם הלא אוטומטי
בחלק הקודם (5.1) הצעתי, שהסיבה לכך, שהטעם האוטומטי לא מנובא על ידי תאוריית ה- Grid נעוצה בעובדה, שטעם כזה נקבע על ידי חוקים מורפולוגיים ולא פונולוגיים. ברצוני להציע, כעת, אפשרות שבה הטעם הזה כן נקבע על ידי חוקים פונולוגים.
ייתכן, שחוק הטעם פועל על המילים בעלות הטעם הלא אוטומטי, וקובע את הטעם במקום, שתאורית ה- Grid מנבאית שיופיע בו. אולם, אחרי שחוק הטעם פועל, פועל חוק פונולוגי נוסף במילים אילו, שמזיז את הטעם להברה הראשונה של המילה.
5.1.2 הטעם הלא אוטומטי אצל דוברי ערבית עירקית יהודים
תופעה מעניינת היא, שדוברי ערבית עירקית יהודיים, בניגוד למוסלמים, מטעימים את המילים בעלות הטעם הלא אוטומטי, במקום שתאורית ה- Grid קובעת. בפרק 5.1(12) הצגתי שתי דוגמאות של מילים בעלות טעם לא אוטומטי כפי שמוטעמות על ידי דוברים מוסלמים. הראיתי כי תאורית ה- Grid אינה מנבאית בהצלחה את מקום הטעם. אולם
התאוריה מנבאת בהצלחה את מקום הטעם באותן מילים כפי שנאמרות על ידי דוברים יהודיים:
(13) beeteen
(14) mayriid
תאורית ה- Grid מנבאת, שהטעם בשתי המילים האילו יופיע בסוף המילה וכך אכן הדבר.
תופעה זו בשפתם של הדוברים היהודיים, מהווה חיזוק להסבר האפשרי, שהצעתי בפרק הקודם (5.1.1). ייתכן כי בדיאלקט של הדוברים היהודיים, מסיבה כל שהיא, אחרי שפועל חוק הטעם, לא פועל אותו חוק אפשרי, המזיז את הטעם להברה הראשונה של המילה.
5.2 המילים ahalan ו- sahalan (ברוך הבא) ותאורית ה- Grid
המילים ahalan ו- sahalan מהוות בעיה לתאורית ה- Grid; על פי התאוריה, הטעם אמור להיות בהברה השניה של המילה, אולם במציאות הטעם נמצא בהברה הראשונה. ברצוני להציע פתרון לבעיה זו. גולדסמית (1990) מציין את הפרמטרים של תאורית ה- Grid של ערבית מצרית: (15) L ? R (peak first) ,
ER - final
ושל ערבית סורית: (16) R ? L (trough first), ER- - final
גם על פי פרמטרים אילו, אין הטעם נמצא בהברה הראשונה. ייתכן כי כפי שקורה בעברית, אפשר להניח לקסיקליזציה במילים אילו; כלומר - להניח שיש למילים אילו כוכבית ב- UR מעל המורה הראשונה במילה, וכך תאורית ה- Grid כן מנבאית נכונה את מקום הטעם במילה.
5.3 המילים axad(הוא לקח), axat ותאורית ה- Grid
המילים axad ו- axat הינן שתי מילים עם מבנה זהה. אולם, בכל פעם הטעם נמצא במקום אחר. על פי תאורית ה- Grid, הטעם צריך להיות בהברה הראשונה, והוא אכן שם במילה axad :
x
x
x x
(17) a.xa d
אולם המילה axat, נמצא הטעם בהברה השניה ולא בראשונה - לכאורה, בעיה לתאורית ה- Grid, אולם לא כך הדבר:
(18) a. / axad + t / מופיעה המילה כך: UR ב-
אחר כך מתרחשת אסימילציה בקוליות שיוצרת geminates:
b. axadt ? axatt
מאחר ולא ייתכנו geminates בסוף מילה, t אחת נופלת:
c. axatt ? axat
ועל כן, הטעם במילה זו כן מנובא נכון על ידי תאורית ה- Grid:
x
x
x x x
(19) a.xa.d t
אם כך, ברמה הפרוזודית, ישנם שני עצורים (d,t) וברמה המלודית ישנו עצור אחר אחד (t). חיזוק לטענה זו, יכולה להיות העובדה, שהדוברים היהודים, בנגוד למוסלמים, אינם אומרים axat אלא:
(20) axadet
דוברים אילו מבצעים החדרה של תנועה (e) בין שני העצורים, בעוד שאצל הדוברים המוסלמים ישנה אסימילציה בין שני העצורים.
6. סיכום
בעבודה זו השתמשתי בתאורית ה- Grid, בכדי להסביר את מקום הטעם במילה בערבית עירקית. הראתי כי תאורית ה- Grid מנבאת נכונה את מקום הטעם הנקרא "אוטומטי", אולם לא תמיד את מקום הטעם הנקרא "לא אוטומטי". הצעתי כי שינו חוק פונולוגי של הזזת הטעם, הפועל לאחר שפועל חוק הטעם, ובכך נתתי הסבר אפשרי לבעיה.
בנוסף, נתתי הסבר אפשרי למקום הטעם במילים ahalan ו- sahalan, אשר אינו תואם, כביכול, את הניבוי של תאורית ה- Grid, כאשר הצעתי כי ישנה כוכבית ב- UR במילים אילו.
לבסוף, נתתי הסבר אפשרי למקום הטעם השונה בשתי מילים בעלות מבנה זהה - axad ו- axat , כאשר הראתי כי ב- UR של המילה axat ישנם בעצם שני עיצורים (d,t).
לסיכום, הראתי כי תאורית ה- Grid מנבאית נכונה את מקום הטעם במילים בערבית עירקית, גם כאשר אין הדבר נראה כך מבדיקה ראשונית. יחד עם זאת, ישנו, לדעתי, מקום להמשך מחקר בנושא של הטעם "הלא אוטומטי".
ביבליוגרפיה
Daud, A. Abdo. 1969. On stress and Arabic Phonology. Beirut: Khayats.
Goldsmith, J. 1990a. Autosegmental and Metrical Phonology. Cambridge, MA: Blackwell.
Goldsmith, J. 1995. The Handbook of Phonological Theory. Cambridge, MA: Blackwell.
Halle, Morris and Jean-Roger Vergnaud. 1987. An Essay on Stress. Cambridge, MA: The MIT Press.
Salman H. Al-Ani. 1970. Arabic Phonology. Paris: Mouton.
Wallace M. Erwin. 1963. A Short Reference Grammar of Iraqi Arabic. Washington D.C.: Georgetown University Press.
Wallace M. Erwin. 1969. A Basic Course in Iraqi Arabic. Washington D.C.: Georgetown University Press.
6
6

תגים:

בלשנות · לשון · שפה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "בחינת שני סוגי ההטעמה בערבית העירקית", סמינריון אודות "בחינת שני סוגי ההטעמה בערבית העירקית" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.