התעוררות הלאומיות הציונית בארץ ישראל בתקופת העלייה הראשונה וביטוייה במערכת החינוך ההתיישבותית - בית הספר "וילקומיץ" בראש פינה

תקציר העבודה:

עבודה זו תעסוק בפעילות החינוכית שהתנהלה במערכת ההתיישבותית בארץ ישראל בשנות ה- 80 וה- 90 של המאה שעברה ובתחילת המאה הנוכחית, תוך התמקדות בניתוח המקרה של בית הספר העברי-לאומי כפרי שהוקם בראש פינה.
בתי הספר, שהוקמו במושבות בראשיתה של בניית הבית הלאומי הציוני, הניחו את היסודות לחינוך העברי - לאומי בא"י והיתוו את הכיוון החינוכי שהתפתח לימים בזרמים השונים של החינוך הציוני בארץ.1

"החינוך מעצם טבעו מקיים קשרי גומלין הדוקים עם החברה הסובבת אותו, המספקת לו תשומות חומריות וסמליות וקולטת את תפוקותיו."2 מסגרת הדיון של העבודה היא התמורה שחלה בחינוך בארץ ישראל בכלל ובבית הספר הכפרי בראש פינה בפרט, שנגזרה מהתעוררות האידיאולוגיה הלאומית - ציונית, שהציבה רעיונות וסמלים חדשים בעלי צביון ציוני-לאומי שניסרו בחלל התקופה. התערות תנועת התחייה הלאומית בארץ ישראל וההתיישבות בה מצאה את ביטוייה בהקמת המושבות, בייסוד בתי הספר העבריים הלאומיים החדשים וכן בייסוד עיתונות וספרות עברית-לאומית ובפיתוח תרבות מקומית ארצישראלית.
הטמעת התכנים הלאומיים בבתי הספר שירתה במידה רבה את האידיאולוגיה הלאומית. במקביל חילחלו לבתי הספר תורות וגישות חינוכיות חדשות שהתפתחו בחינוך המודרני בארץ ובחו"ל.
האוריינטציה המסורתית ששלטה בחינוך הוחלפה בחינוך מודרני המעניק השכלה כללית, בעל צביון לאומי, שחתר להעמקת תודעתם הלאומית של התלמידים, לאהבת המולדת ומעל לכל להנחלת ולהשלטת השפה העברית בפיהם. שינוי זה באופיו של החינוך בוצע בהעדר כלים בסיסיים להוראה, למגינת ליבו של הציבור החרדי ונלוו לו מאבקים מתמשכים עם פקידות הברון, ואף עם המתיישבים עצמם.
גולת הכותרת של החינוך העברי-לאומי היתה תחיית הלשון העברית והנהגתה כשפת לימוד והוראה. תחיית הלשון היתה אחד סמל מוהבק להתחדשות הלאומית ובתי הספר של המושבות היו הראשונים שלימדו את כל המקצועות על טהרת העברית.
הסתדרות המורים שנוסדה ב- 1903 מילאה אף היא תפקיד חשוב בקידום היעדים הלאומיים על ידי פיתוח ממוסד ומסודר של החינוך העברי לאומי בארץ ישראל.

אופיו של החינוך במושבות שיקף, מחד, את השקפות המתיישבים, את עמדותיהם של פקידי המינהלה של החברות המיישבות וביטא במידה רבה את הרקע היהודי והכללי של הגורמים שהיו מעורבים בעשייה החינוכית ואת זיקתם האידיאולוגית.
מערכת החינוך שימשה זירה למאבק שניטש בין הגורמים השונים שתוצאת האינטראקציה ביניהם עיצבה בסופו של דבר את כיוון התפתחותו של החינוך במושבות. מאידך, לפעילות החינוכית שהתנהלה במושבות היתה השפעה מיידית וארוכת טווח על אופי החברה היהודית שסביבה ועל הדורות הבאים בעיקר בזכות תרומתה העצומה לתחיית השפה העברית ולעיצוב פני החברה ותרבותה ברוח הלאומית.

חלקה השני של העבודה ידון בסוגיית חלקם של מנהלי בית הספר והמורים כגורם משמעותי שהיה מעורב בעשייה החינוכית שקבעה את צביונו של החינוך העברי- לאומי. מדרכם של נסיונות חינוכיים שהם מעוצבים על ידי מורים מחנכים בולטים, כריזמטיים ובעלי חזון ויוזמה, שהשפעתם ניכרת מעבר לגבולות הזמן והמקום. בכוונתי להראות ולהדגים על ידי המקרה של בית הספר בראש פינה כיצד המורים הראשונים שעסקו בחינוך העברי לאומי עמדו בצומת ובמוקד השינוי שחל באופיו של החינוך בארץ. אפשטיין ווילקומיץ "המורים הלאומיים", שניהלו את בית הספר בראש פינה היו מעל לכל ספק, כאלה.
מעבר להיבט הערכי-לאומי של פעילותם החינוכית במוסדות החינוך שבגליל העליון הקימו מורים אלה בראש פינה מפעל חינוכי חברתי מרכזי בתולדות הציונות שהתגלם בדמותו של בית הספר הכפרי שייסדו. רוב חוקרי החינוך מציינים את גדולתו של בית ספר זה ואת היותו מודל לחיקוי, לכן הנני סבורה כי חקר המקרה של בית הספר העברי-לאומי- כפרי בראש פינה מעניין במיוחד, ובכוונתי להתחקות אחר פועלם של אנשי חינוך אלה ומתודות ההוראה הייחודיות שהם הנהיגו בבית הספר.

תוכן עניינים:
מבוא
פרק א' - ראשיתה של ההתיישבות בראש פינה - רקע הסטורי.

פרק ב' - שלבים בהתפתחותו של החינוך במושבות:
צמיחתן והתחזקותן של מגמות לאומיות בחינוך.
1. תקופת ה"חדר"
2. "התקופה הצרפתית"
3. תקופת בית הספר העברי-לאומי

פרק ג' - כינונה של הסתדרות המורים בא"י.
פרק ד' - החינוך העברי-לאומי בראש-פינה: בית הספר הכפרי של אפשטיין ווילקומיץ.
1. קוים לדמותם של "המורים" יצחק אפשטיין ושמחה חיים וילקומיץ.
2. מאפייני בית הספר בתקופתם של אפשטיין ווילקומיץ.
2.1 האמצעים החינוכיים של אפשטיין ווילקומיץ
2.2.1 הגישה הלימודית: "עברית בעברית"-השיטה הטבעית
2.2.2 טיולי מולדת חינוכיים
2.2.3 חינוך כפרי חקלאי באמצעות עבודה
2.2.4 התחלת החינוך בגן הילדים המשולב בכיתות בית ספר
2.2.5 הזדמנות לימודית שנייה - חינוך למבוגרים
2.2.6 הצגות ומקהלה בבית הספר ולכלל הקהילה
2.2.7 חגיגות לאומיות - מסורתיות ומתחדשות
2.2.8 פעילות בלתי פורמלית כהשלמה ללימוד הפורמלי בביה"ס
3. איפיוניו של החינוך הכפרי: בית הספר בראש פינה כמודל אידיאלי של חינוך קהילתי.

סיכום

מקורות ביבליוגרפיים

קטע מהעבודה:

מקורות:

ר. אהרונסון, המושבות העבריות בראשיתן ותרומת הברון רוטשילד להתפתחותן יישובית 1890-1882, (חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, האוניברסיטה העברית, ירושלים: 1985.
ר. אהרונסון, הברון והמושבות, ההתיישבות היהודית בא"י בראשיתה 1890-1882, הוצאת יד יצחק בן צבי, ישרולים 1990.
י. אפשטיין, "באין הכשרה", בתוך ד' קמחי (עורך), ספר היובל של הסתדרות המורים תרס"ג-תרפ"ח, מרכז הסתדרות המורים, ירושלים, תרפ"ט.
י. אפשטיין, "עברית בעברית (השיטה הטבעית בראשית לימוד שפת עבר)", השילוח, תרנ"ח-תרנ"ט, כרך ד'.
י. אפשטיין, "החינוך הרציונלי", בתוך פרטיכל אסיפת המורים בא"י בימי י"ח,י"ט, כ"א ו-כ"ב אלול תר"פ, ביפו, ת"א, תר"פ, עמ' 25-24.
ב. בן-יהודה, שמחה חיים וילקומיץ (תרל"ב-תרע"ח), ספרית ראש פינה). (יש לברר המקום המדוייק)
ח.ה. בן ששון, תולדות עם ישראל, כרך שלישי, תולדות ישראל בעת החדשה, מאת שמואל אטינגר, הוצאת דביר, תל-אביב, תשכ"ט 1969.
א. גרוסמן, "הפנקס של 'חבורת יישוב א"י ע"י עבודת אדמה' מוינשט תרמ"א (1881)", קתדרה 54, (טבת תש"ן).
י. דרור, "בית הספר הכפרי" במושבות הגליל העליון בראשית המאה", בתוך מ' נאור (עורך), אצבע הגליל, 1967-1900, עידן, 16, 1991, עמ' 68-56.
י. דרור, החינוך החברתי-ערכי ב"זרם העובדים" בתקופת המנדט הבריטי 1948-1921 - מעבר לחינוך העכשווי, דור לדור קבצים לחקר ולתיעוד תולדות החינוך היהודי בישראל ובתפוצות, אוניברסיטת תל-אביב, תשנ"ד - 1994, עמ' 197-211.
ש. הרמתי, שלושה מורים ראשונים, יד בן צבי, ירושלים, תשמ"ה.
ז. ולק, החינוך הלאומי במושבות העליה הראשונה, חיבור לשם קבלת התואר מוסמך, אוניברסיטת בר-אילן, רמת-גן, תש"ם.
א. זדוף, החינוך הכללי והיהודי במושבות החקלאיות היהודיות בארגנטינה ובארץ ישראל בסוף המאה התשע-עשרה, דור לדור - קבצים לחקר ולתיעוד תולדות החינוך היהודי בישראל ובתפוצות, אוניברסיטת תל-אביב, תשנ"ה - 1995, עמ' 27-44.
ד. יודילביץ, זכרונות ראשונים, ספרית ראש פינה, עמ' 156-150.
ש. כרמי, עמדותיהם ותפיסותיהם של הגרי"ח זוננפלד ושל הראי"ה קוק בשאלת תחיית הלשון העברית והנהגתה כשפת הוראה, דור לדור - קבצים לחקר ולתיעוד תולדות החינוך היהודי בישראל ובתפוצות, אוניברסיטת תל-אביב, תשנ"ה - 1995, עמ' 61-114.
ד. ניב (עורך), ראש פינה בת מאה (תרמ"ב-תשמ"ב), המועצה המקומית והאגודה לשחזור מושבת הראשונים, ראש פינה, 1983.
ש. קרים, המורה העברי לאומי בתקופת העלייה הראשונה תרמ"ב-תרס"ג,(חיבור לשם קבלת התואר מוסמך, אוניברסיטת בר אילן, רמת גן, תשמ"ה.
ל.י. ריקליס, המורה - לזכר ש"ח וילקומיץ, הסתדרות המורים בישראל, תשי"ט.
מ. ד. שו"ב, ראשיתו של בית הספר בגליל העליון, (מספר זכרונותיו) - ספרית ראש פינה.
מ.ד. שו"ב, זכרונות לבית דוד, הוצאת ראובן מס, ירושלים תשל"ג.
מ. שרף, האבודה הודלקה ברומניה, שמואל פינליש וראשית הציונות ברומניה, הספריה הציונית, ירושלים תשמ"ו.
צ. שרפשטיין, גדולי החינוך בעמנו, מס, ירושלים, 1964.

תגים:

הסתדרות · מדע · המורים · חינוך · המדינה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "התעוררות הלאומיות הציונית בארץ ישראל בתקופת העלייה הראשונה וביטוייה במערכת החינוך ההתיישבותית - בית הספר "וילקומיץ" בראש פינה", סמינריון אודות "התעוררות הלאומיות הציונית בארץ ישראל בתקופת העלייה הראשונה וביטוייה במערכת החינוך ההתיישבותית - בית הספר "וילקומיץ" בראש פינה" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.