רבנות חסידות והשכלה:
בוחן צדיק
תוכן העיניינים: hd2637
1. דרכו של הכותב
2. השכלה מול חסידות הקונטקסט לחיבור "בוחן -צדיק""
3.פתיח הספר
4. מרי אומנער לר' עובדיה
5. העתקה שלישית
6. העתקה רביעית
7. העתקה חמישית
8. מרי עובדיה לר' אומניר
9. סכום
10. ביבליוגראפיה
דרכו של הכותב
יוסף פרל כותב של הספר 'בוחן- צדיק' נולד בשנת תקל"ד, ובגיל 20 עשה צעדים
משמעותיים אל עבר מחנה ההשכלה. בשנת 1794 החל לקבל שעורים פרטיים ממורה בית
הספר היהודי בלמברג ובין השנים 1801-1805 למד מפי מורו דב גיצבורג".
במהלך שנים אלו התהדקו קשריו עם גדולי המשכילים בגאליציה. את פעילותו
הספרותית החל יוסף פרל במהלך השנים 1812-13, ובשנת 1812 פנה בקול קורא אל
יהודי טארנופול במטרה לייסד בית ספר ותוך כדי כך ניסה לזכות בהכרת השלטונות
לפעילות זו.
יוסף פרל נהג בכתביו לעשו שימוש בדיבור המשתמע לשתי פנים: "הגנה שאינה אלא
התקפה, דברי שבח שנועדו להשמיץ." בכתביו מעמיד פנים ר' עובדיה כחסיד, אך
למעשה הוא מתנגד, למראית עין נוקט הוא עמדה אפולוגטית ועם זאת הוא מציג
חומר המרשיע את החסידות. הכתבים, של יוסף פארל הן "מגילת טמירין", והן "בוחן-
צדיק" הנם במסגרת הסאטירית והפארודית, אך אין היא תואמת את האווירה
הרציני של החיבור הגרמני, פרל בכתביו עושה שימושים בלהטוטים ספרותיים וזאת
ע"מ להציג כי הוא מבין לניבכי ולנדבחי החסידות ושניסיונו האישי הוא שעמד לו
בחיבוריו.
פרל לא חשש לשאלות על פרסומיו משום שנהג לא לפרסם את שם הכותב ברבים משום
שמנהג היה לו, שלא לרשום את שמו בשער החיבור ולכן לא נודע בקהל, פרל הועיד את
כתביו לקורא הלועזי על כן כתביו נכתבו בגרמנית והוא עשה זאת כדוגמת שני משכילים
בני דורו אשר התייחסו בכתביהם לחסידים - ובכך מצא דרך קצרה יותר אל עבר
השלטונות, ה'שרים' והפריצים למיניהם ע"מ להציג בפניהם את תופעת החסידות.
הספר 'בוחן - צדיק' הינו למעשה "' הקלטת - שיחות' " של ר' עובדיה בן פתחיה שנאמרו
על סיפרו הקודם והוא ספר 'מגילת-טמירין', - ר' עובדיה איננו מעתיק מן הכתובים,
אלא מאזין לנאמר , ואת זה הוא עושה ע"ב העקרון של צורת חילופי איגרות. גם
פרסומו 'מגילת - טמירין', וגם סיפרו 'בוחן - צדיק' ופירסומו בשם ה'בוך' הינם
טרילוגיה אנטי חסידית כאשר שלושת הפרסומים מהווים שרשרת אחת עם חוליות
מקשרות.
ה) משרת רב לאורך חיים.
מרצף עובדות אלו ניתן להסיק כי פרל עשה כל שלאל ידו ע"מ לתקוף את כת החסידים כי בעיניו ובעיני חבריו נתפסו אנשים אלו כמעכבי הליך ההשכלה וההטמעות בקרב החברה הסובבת אותנו.
פתיח הספר
המחבר פותח את הספר בהתנצלות תוך הצבתן של שתי שאלות, ראשית בוודאי לדעתו ישאלו מי האיש שכתב את הספר? ועל שום מה נכתב עוד ספר כי הרי ישנה כמות גדולה של ספרים שעוד טרם הספיקו לקרוא?, יתרה מכך הכותב לא מצרף רשימה של ממליצים, ללא הקדמה, ומבלי להציג איזה שם של אדם מכובד ע"מ להעלות את עניינו וחשיבותו
של הספר. - הסופר יודע כי ישנם חלק מן הקוראים אשר קריאת הספר תגרום להם לכעוס על המחבר אך המחבר נוטל על עצמו את האחריות זאת בתנאי שאמנם הספר נקרא ע"י מותחי הביקורת - הכותב מודע לעת כתיבת הספר ויודע כי זמנים נשתנו והנהגות גם כן - לטענתו, חלק מן המסורות הרעות נשתחררו מן החברה, אך יחד עם זאת
בתקופה הנוכחית נצטרפו רעות אחרות בהתאם לתקופה. בסדר מכוון וטוען כי לנוכח התקופה והתפתחותה ותוך הבנתי כי מחקר וביקורת מאפיינים אותה על אלו המבינים לחקור ולדרוש (תראה תקופת המובן מאליו עברה) להנחיל את הידע שלו לסביבתו- הכותב מתהדר כי בדברי ספרו החדש הדברים שנכתבו: "כי כל הדברים אשר
נמצאו בו הם חדשים וראויים לאמרם לבני דורינו" הכותב בקטע ההתנצלות מנסה לתאר את הנורמטיביות שהיתה מקובלת בקרב כותב הספרים בו בשעה למשל שצרפו אנשים אשר הצטרפו בהסכמתם לכתיבה ולרעיון אשר מוצג בספר זאת ע"מ לזכות בגושפנקא - אך במקרה הזה נמנע הכותב מלנהוג כך - הכותב מציין כי תופעה זו לא נתפסה
בעיניו וטוען כי אלו שנהגו כך הינם בעיניו:-" החיבור דומה לסחורה ואת המחבר לעגלן המוביל אותה הנה והנה למוכרה" לאור התאור הנ"ל בחר המחבר לפי דבריו להפיץ את הספר ללא איזה שהיא יצירת מערכת יחסי ציבור, "החלטתי לשלוח ספר בעולם ערום בלי ציורים - ללא הקדמה... הרוב מבני עמינו יראו ויפחדו לקרות בו
מפני חמת האנשים אשר יצאתי ללחום נגד דעותיהם". הכותב חושב ואף מציין כי ספרו זה הינו תוספת, הרחבה לספרו "מגילת טמירין" ומי שיקרא בספרו הנוכחי יכרוך ויתחבר עם ספרו הקודם. הכותב יודע כי לספרו זה לא היה יכול לצרף רשימה של בעלי הסכמות כי לדעתו:- "כי על ספרים אין אחד מיודעי ספר אשר יתן את הסכמתו אף אם
תתענג נפשו בקראו בו". הכותב יודע שבפירסומו זה יגרור כלפיו שיגור חיצים.
מן ר' משה אומניר אל ר' עובדיה
ר' משה אומניר מגיב בתחילת מכתבו על ספרו הקודם של ר' עובדיה ומתאר סיטואציה כי באכסנייתו שבכפרו קראו מספר אנשים את ספרו הקודם של ר' עובדיה "מגילת טמרין" והספר בלשון המעטה לא זכה לביקורת טובה ור' אומניר טוען כי אלו בוודאי היו קוראים אפיקורסים ור' אומניר אף מוסיף: - ימ"ש (ימח שמם - מצביע על השנאה
העמוקה אפיקורסים) - לעומת גישתם של האפיקורסים טוען ר' אומניר כי האנשים אשר נגעה בהם יראת אלוקים לא יכלו מלהתאפק ולהעניק הרבה מחמאות ליצירה זו: - ב"עיניהם הדברים נפלאים ומתוקים" - יתרה מזאת מציין רבי אומניר כי יצירתו של הסופר בעיני הצדיקים אשר דיברי הספר גורמים להם לחבקו ולנשקו.- אומניר יודע
ליצור אבחנה ברורה ע"ב יצירת "מגילת טמרין" כי מי שמאמצו (מחבקו ומנשקו הינם צדיקים, ומי שדוחה אותו היום אפיקורסים גמורים).- רבי אומניר ממליץ לרבי עובדיה למרות הביקורת ליטול על עצמו משימה ולצאת עם כתבו: - "ותמוץ בה ענן אשר יקח אותך מרפר לרפ"ר - וזאת משום שבעיני רבי אומניר הוטלה על ר' עובדיה משימה
מידי השם וזאת ע"מ ללקט את דברי קוראי "מגילת טמרין" וכל פעולתך תעשה בדרך של:
- "ותעשה את עצמך רואה ואינו נראה " ואת התרשמויותיך תצרף לרשימה נוספת - ר' אומניר בדבריו מכוון כי כל פועלו זו מטרתו בסופו של דבר להיות תוכחה אל שכבת אוכלוסיה אשר:- "שוחקים מאיתנו ונראה להם שאנחנו לא ידענו דרך השם ורק הם יודעים אותה, אבל אנחנו ידענו בבירור שהם באמת אפיקורסים גמורים וע"י סיורך
בכפרים תראה שישנם עוד רבים אשר הולכים ומאמינים בדרכנו (הדרך המסורתית). רבי אומניר מודע למאבק שבדרכו של ר' עובדיה ואף טוען כי במידה וגמה ינהגו בכתביו "כחוכא והיטלוליא":- מה לך ולאפיקורסים יאמרו הם מה שרוצים ואתה עשה את שלך" - כי אתה מחויב לידע - ובעזרת תגובותיהם של האפיקורסים טוען ר'
אומניר נוכל להתאים את דרך תגובתינו - כי אלו האפיקורסים אינם מוכנים לקבל את דעתם של הצדיקים האמיתיים. ר' אומניר מכוונו אף להסתובב בקרב שוררי היי"ש דבש\יין והכוונה לחסידים היינו.
ר' עובדיה מגיב למכתבו של ר' אומניר וטוען כי לא נראה לו שהוא צריך לבצע את המלצותיו של ר' אומניר אפילו אין לו עניין בכך הכותב טוען:- "מה לי אם אנשים משבחים את הכתוב בו או מלעיגים עליהם" הכותב טוען כי חסותו של הבעש"ט מספקת, יתרה מכך לדעתו לא יוכל לבצע את המשימה היינו ליקוט הרשמים על ספרו כי
הוא לטענתו לא יוכל גם להקשיב וגם לרשום (בקטע זה מציג הכותב איזה מנהג של עשיית מקוה אשר כורכת אותו עם מנהג החסידים המקווה: - "ורק הנחתי אותו בכיס ימין ....
אפשר אמצא שם איזה תרופה והלכתי מקודם להמקווה" הכותב ממשיך ומתאר בדרך פעולתו את מנהג האנשים הגזלנים אשר עשו עם רבי הבעש"ט שמגמתם היתה כיצד ילך הבעש"ט בעזרתם בדרך הקצר לא"י. הכותב מביא תאור מיסטי- אגדתי של מעשה צפרדע בו מתקיים דיאלוג בינה ובין הכותב שתכליתו בסופו של דבר לקבל איזה כתב יד אשר
בעזרתו יוכל הכותב לגלות אנשים ישרים:
-"וכאשר יהיה השרייבסאפיל נכתב מכל צד ליתן אותה לאיש ישר אשר אינו לא קרוב ולא אוהב לאיש הנושא אותה וכאשר הוא יפיח בפיו על האותיות ימחקו האותיות מעליה, כי בלא זה לא יכלו למחוק האותיות בשום אופן - הכותב מצא שני רבנים אשר פעלו למענו (הם שהעתיקו את הדברים על השרייבסאפיל), ר' עובדיה טוען
כי עם כתבים אלו ילך ויעבור ממקום למקום וע"י מבחן הנשיפה יוכל לגלות את האנשים אשר מאמינים לאשר כתוב במגילת טמירין ואשר מוכנים לפעול על פיה. למבצע כתיבת הכתב יצטרפו שני רבנים האחד ר' שמואל לינציר אשר ייצג את החסידים, והרב השני אשר הוא ייצג את דעת האפיקורסים הלא הוא הרב מאיר כהנא, מקורדאן מקום
אשר נתפס בעיני רבי שמואל ליניצר כמקום של אפיקורסים.
משאו של ר' עובדיה מתחיל מביתו של רבי הירשל זאבופצער (חסיד מבאלז) - במקום נמתחה ביקורת על "מגילת טמירין" כי הכל "מלא שטיחים" - הביקורת נסבה על דרך עבודתו של ר' עובדיה אגר ליקט את ההתייחסויות על יצירתו בדרך של הרואה ואינו נראה - וכאן מתמרר ויכוח על שיטת ודרך עבודתו של ר' עובדיה הכיצד יכול
לפעול בשיטה של הרואה ואינו נראה - אחד הדנים בדרך עבודה זו טוען: - "אני אינני מאמין בזה מי פתי יאמין לו שהיה רואה ואינו נראה" - ואז תגובת הנגד בויכוח דרך הבאת דוגמתו של הבעש"ט שבא למו"מ עם הפריץ והפריץ רצה להרגו ולא יכל כי פעל הבעש"ט בדרך של "הרואה ואינו נראה" - ותגובת ר' מאיר מגיב האם
מנסה ר' מאיר להשוות את כותב "מגילת טמירין" לסגולותיו של הבעש"ט? - המשך היוכחו של ר' מאיר, לר' יהודה מתגלה כי ר' יהודה היה מן הבעשטנ"ים, ורבי מאיר היה שלא מן הבעשטנ"ים אך בכל זאת מצא עצמו מחוייב בדרך ארץ מול הבעש"ט (ניתן להסיק מכך שבקרב הבעשטנ"ים היו סימת שדמתיהן נחלקו זו מזו היינו ויכוחים
בתוך תנועת החסידות).
- מאיר ממשיך ומנסה לחזק את עמדתו "מה זאת ששמענו מהמלמד שלנו מעשיות מאנשים אשר היו רואים ואינם נראים האם אנו מחויבים להאמין בדברים כאלו".
הויכוח על "מגילת טמירין" ממשיך ומתרחב והדבר מקבל ביטוי במכתב ששולחים שני רבנים שמואל ליניציר, ור' מאיר כהנא אל ר' משה אומניר- שני הרבנים מציינים כי נועדו לשיחה לאחר תפילה ושמעו כי האנשים שנכחו בתפילה הטיחו כי כותב "מגילת-טמירין" הינו איזה אפיקורס.- וטוען טענה זו זכה להתייחסות מדובר אחר כי הוא
איננו מזהה שום דיברי אפיקורסות - בסיכומו של הויכוח טוען ר' מרדכי אחד ממשתפי הויכוח כי למעשה המגילה מייצגת בכתביה מן פרשנות לדברי הצדיקים ועל כך מותקפת המגילה בצורה קשה :- "אנחנו יודעים מה שהם סברו וכוונו בתורתם שלהם וזה הרשע לוקח התורה שלהם וכותב אותה וסובר שהם כוונו זאת מה שהוא הימח
שמיניך סובר"... - המתווכחים ממשיכים ודנים "במגילת טמרין" שהם מרחיקים בהתייחסותם עד כדי העמדת דברי הבעש"ט אל מול נבואתו של אליהו הנביא וניסיו - בהמשך הויכוח בין החסידים מסתבר כי חלקם מותח ביקורת מבלי להיצמד למקורות- ואף מלבינים האחד את רעהו.
העתקה שלישית
בפרק זה אנו עוברים מבית המדרש של הבעש"טנים, לנקודת ייחוס והתייחסות אחרת והיא לחנות של רבי שואל- נראה כי האיש עובר בדרכו במספר נקודות התייחסות, ואולי חנותו של רבי שואל תייצג את הרחוב הכללי:- גם בחנות מתגלות דעות שונות לכאן ולכאן חלקו טוען כי כותב הדברים הינו אפיקורס מוחלט ומייחסים את
הכותב "בוודאי חיבר אותו צדק אשר אריאל השר.... הביא אותו מבערלין להנהיג את הקרענצל אפיקורסים מבערלין" - התייחסות נוספת אשר נאמרת ע"י אחד מן המתווכחים הוא ר' מאיר אשר טוען כי הוא שונא את החסידים, דבריהם וכתביהם: "אני בוודאי שונא את החסידים אך לפני מי כתב את הספר חסידים לא יקראו אותו מתנגדים
אינם צריכים את הספר שלו... בויכוח המתנהל עולות הנקודות למי הספר מיועד? - לגויים או לעמינו שכן לפי ההתייחסות של המתווכחים החסידים לא יקראו ספר זה. ומתנגדיהם אינם זקוקים לספר זה-ביקורת נוספת שעולה מדברי המתווכחים לשם מה פורסם הספר, "הלא הספר הוא שטותים ולא יזיק בוודאי כלום אך ה"בוק" (הספר)
בלשון יידיש אגר מביא בהספר הוא דבר רע למה היה להם זאת להוציא ע"י דפוס "בוק" זה הלא מבזים ע"יז היהודים בין הגויים - הויכוח ממשיך ותופס תאוצה בין המקטרגים ובין התומכים - עולה גם ביקורת קשה כנגד החסידים תוך חשיפתם של מומי כת החסידים- הטענה היא שמן הרגע שהכת הלכה וגדלה פסקו מלקרוא ספרים.
העתקה רביעית
הכותב ממשיך בדרכו ומנסה להרחיב את ידיעתו באשר ליחס אל ספרו ומן בית המדרש אל המרכול, מבר הכותב אל האכסניא, מקום בו התרכזו כמה אנשים מעיירות שונות, מגמתו של הכותב כנראה לקבל התייחסות גם מכאלה שאינם מקומיים באכסניא ניתן ללמוד מן ההתייחסויות על מספר דרכי גישה אל הכתוב, חלק מן המתייחסים כמו למשל
בנימין אשר טוען כי הספר מלא אפיקורסות פשיטא עד כדי כשהאיש איננו מוכן לשמוע מספר זה ואף לא מוכן להשקיע על מנת לקנותו. - הוא מוכן לעשות מן הספר " שוועבילך" (גפרורים) עד כדי כך מתייחס בחומר אל הספר. - התייחסות נוספת ביקורתית טוענת כלפי הספר כי הספר חלל בתוכו המצאות גדולות (שוחק מאוד) -
התייחסות נוספת לכתוב המפורסם מקבלת ביטוי ע"י איש בשם ירמיה אשר טוען כי הכתובים גורמים לעונג רב בין הקוראים הגויים והם שוחקים- ואני ירמיה מיצר על כך ולטענתו: "כי זאת לי לעד איך נפלו בני עמינו עשר מעלות אחורנית - ישנה ביקורת חריפה על דרך הכתיבה של הכותב ונטען כי ללא כתב בשחוק והיתול אף אחד לא היה
קורא את הספר - היינו ביקורת על השמת הדברים שכל מגמתם בסופו של דבר להעלות בדרך הכתיבה המרומזת עניין לקוראים. דרך הכתיבה וההתנסחות כאלו עקלקלים עד אשר:- "אינם עומדים על דעתו לראות מספרו עצת רשע ודרכי חושך עקלקלות אשר רשעי הדור מוליכים אותנו ומרחיקים אותנו בכל פעם יותר ויותר מדרך האמת אשר דרכו בו
אבותינו הקדושים" - כאן ניתן למצוא בפרוש ביקורת על סטיית המחבר מן המסורת ארוכת השנים והמחייבת במיני המבקר. מן העבר השני ישנה תגובה של ר' ירמיה אשר מוסיף וטוען כי דרך הכתיבה הינה שחוק חוכא וטלוליא מכל עדת בני עמינו.
העתקה חמישית
הכותב ממשיך ומסייר עם יצירתו ע"מ לשמוע את אשר חושבים על יצירתו והוא עכשיו מתפנה לשעינקשטיבע של איש שאיננו יהודי אך הוא פונה לשם משום ששמע ששם יושבים יהודים ושותים מי דבש (ניתן להסיק אולי שמדובר בכאלה שאינם שומרי הדת) " מכובדים אשר אינם רוצים לישב בבית הגדול והלכי אליהם" גם במקום זה
נמצאה ביקורת חלקם זהה משום שחלק מן האנשים שפגש בבית העסק פגש במקום החדש אליו ניגש. במקום מותר ביקורת קשה על דבריו הכתובים בספר "מגילת-טמרין" והם אף מציינים למשל ר' יהודה שחלק מן הדברים מובאים ע"ב הסתמכות על מקורות אחרים וכי מישהו ילך ויבדוק את אשר נאמר באותן מקורות. הדברים ממשיכים ומתגלגלים עד
כדי ביקורת ישירה הטוענת למעשה מי שמו לכתוב אתת הדברים - "מה הוא רוצה מי ביקש אותו לדאוג עבורנו, והטובים שבינינו אומרים לא זאת הדרך להיטיב לנו ואנחנו ידענו דרך אחר, אך אומרים ואינם עושים, וכמה אנשים ביניהם והן בעיני הסכלים .... - כאן מוצגת גישה ביקורתית עקב הבלתי נתפס שהפרט בכתבו מנסה לעזור
ולכוון, וכל עזרתו ומגמתו מפורשים כתאוות בצע ומתוך ראייתם אותו כך קשה להם להאמין שכל מגמתו הינה לעזור לכלל - הדנים באותו פורום מסכמים אתת מפגשם ומכאן אולי ניתן להבין שאנשים אלו עסקו בתחומים כלכליים של הלוואות ולראות כי טענתם בסוף כי עדיף שילכו לגבות את כספם.
מן ר' עובדיה אל ר' משה אומניר
ר' עובדיה מגיב לאחר מספר מפגשים לר' אומניר ופורש בפניו את עגמת הנפש הגדולה והדאגה שקפצה עליו בעקבות הביקורת ששמע על "מגילת- טמרין" - האיש עובדיה פנה למספר צדיקים ע"מ למרות שימוש בשיטה של הפחת רוח על כתביו ע"מ לגלות את האיש הישר אך גם צדיקים נמנעו מלעשות כן בשל עוונתם - הכותב עובר מצדיק
לצדיק כשחשיבות האחד גדולה על רעהו - אך כולם מגיעים במהירות רבה לידי כעס - בשיחות שעורך הכותב עם הצדיקים הוא מגלה כי בין הצדיקים מתנהלת מערכת של חשבונות אישיים אשר חלק מהם מונעים ע"י רגשות אשמה ונקם. מן הפרק הזה מסתבר כי ישנם צדיקים אשר אינם מעונינים לשתף עמו פעולה ועל כן נפלו על רבי
עובדיה תחושות קשות והוא פונה אל הוגה הרעיון למעשיו ר' אומניר וטוען כי הוא מיואש מן ההתייחסות לדבריו ור' אומניר על אף הפליאה מתיאוריו להמשיך במעשיו הוא ממליץ לו לעזוב את הפאן של הרבנים הצדיקים שאינם שייכים לבני הכת (החסידים). ולבדוק אצל החסידים בני הכת שלנו. - הוא אומר לו לעזוב את רוסיא ושיעבור
לקורדאן (יתכן שחלק מצדיקי רוסיא גורשו לקורדאן) ומסכם אולי שם בקורדאן תמצא רבנים ללמד תורה ואולי שם אפשר שתמצא איש ישר אחד. ואומנם ר' עובדיה עובר לקורדאן ומגיב במכתב לר' אומניר כי עבר לקורדאן ומספר כי שם מצא רבנים שלומדים - יתרה מזאת טוען רבי עובדיה כי החליט לא ללכת למקומות ששם חולקים בפרהסיא
על הכת שלו. את תחילת דרכו בקורדאן מתאר ר' עובדיה במפגש שלו עם בני קהילת קרומטשוהסקא שם מצא רב שפועל כמו אנשי שלומו וניסה לקבל א התייחסותו אך גם שם נתקל ביחס קשה ועויין, משם עבר והלך לעיר בריקס שם נתקל במספר רבדי אוכלוסיה ותהה על קנקנם: -
א - הכת האחת - הם אנשים אשר מחזיקים א"ע בדרכי ובמנהגי אבות מבלי שום לב הטובים הם אם רעים כי הם אנשים פשוטים וטרודי פרנסה.
ב - הכת השנייה - הם אנשים אשר כל מגמותם הוא לבל היות ישראל ללעג ולבוז בעיני העמים ללמוד לשונות וחכמות אך מבלי להשליך מנהגי ודרכי קדמוננו.
ג - כת שלישית - הם אנשים אשר עומדים ונלחמים נגד הכת השנייה ועינם רעה בכל העשיות של הכת השנייה ולכן אמרתי ראה זה דבר חדש.
הרי עובדיה בסכמו את המפגש עם שלושת הכתות מנסה לסייג לכל כת את מהותה ועיסוקיה והוא יודע להגיד שבני הכת השלישית פועלים לחרחר ריב ולהגדיל אש המחלוקת בין בני הקהילה לבזות אנשים ישרי לב, עד כדי כך שרי עובדיה מציין כי לאור פעילותם החליט לעזוב את העיר.
מהעיר בהיקס עוזב רבי עובדיה אל העיר ביצוק, שם מתכנן הרי עובדיה לפגוש גביר גדול אשר שולט בבני קהילתו ביד רמה וחזקה. אדם אשר מבזה את בני קהילתו - רב עם מי שאיננו שר למרתו ולאמירתו, והוא אף מוסיף לתאר כי בני הכת מוזמנים לעיתים לחצרו על מנת לשתות ולשמוח - והאיש מציין ר' עובדיה דורש ברבים נגד
המתנגדים, נגד המכחישים, (בקבלה מעשיות) ונגד לימוד לשינות - הכותב ר' עובדיה מוסיף ומתאר את חייו הפרטיים של אותו גביר עד כדי שיוכו לרובד המקודש דרך תאור אופי חייו עם אישתו בשל מגבלות בריאותה. אך בעוד הוא מתקרב ונכנס לביתו של הגביר הובל לאחד מן החדרים בביתו של הגביר ושם מצא תעשייה שלמה של אנשים
אשר עוסקים בכתיבת כתבי שטנה, בנסותו לברר את פשר הניגוד הגיע למסקנה כי אומנם שייך הגביר ומקורב לבנו הכת אך פועל בדרך עקיפה בדרך שונה על מנת להאדיר את כבודו בפני הקהילה - מעשה לחוד ומחשבה לחוד.
במהלך סיורו בעיר הוסיף וגילה דברים מעניינים: - להגדרתו גילה "שערורייה בין הרבנים אשר בזמן הזה, בימים קדמונים חיו חיי צער וכל מגמתם להנהיג את העם בדרך הישרה, וכעת קנאו בצדיקי הדור להנהיג את ביתם בעושר ובכבוד ולכן כעת כל מגמתם לאסוף הון עוסקים במו"מ כאחד מבני העם, מלווים בריבית, ובעת אשר
יורו בין דין לדין הוא רק לקבל שכר, ואם אינו מקבל שכר בעד פסק דין, יתאמץ לפשר את בעלי הדינין כדי לקבל שכר פשרה, בזה ממלאים את עיסוקם, ועל חינוך ילדי בני עמינו לא ישימו עין" מתאור זה מצטיירת תמונה שישנם בקרב הרבנים אנשים אשר הינם רודפי בצע ורק טובתם הפרטית עומדת לנגד עיניהם - הרבנים כמסקנה מתבקשת
הפסיקו להיות מורי הדרך המוסרית לעם, וכל פועלם מן העיקר תפל ומן התפל עיקר.
מתיאור מצב זה מגיב ר' אומניר המתרחב עם ר' עובדיה ושואל "האם לא ניתן למצוא איש ישר בעולם - האם הצדיקים שלנו לא הועילו בנפחתם על האותיות (הניסו לאתר אדם ישר) הכל אני מוכן לקבל מתאריך אך: - "לא מצאת איש ישר בין הרבנים אשר מחזיקים ומשבחים את הכת שלנו זאת לא ידעתי אך למרות זאת... שלא תתייאש
ועשה כל מה שבכת"ך.
ר' עובדיה ממשיך ומתאר כי שמע על גביר אשר כן מחזיק מכתו המתגורר בק"ק אבצרי אך לא מצאו בביתו כי האיש נסע אל רב אחר בעיר דישפאל. עם לחזרתו של הגביר מתאר ר' עובדיה שבמקום דווקא כן מצא אנשים אשר קרובים לרוח הכת שלנו (שלו) - גם מתנגדים לנו, גם רבנים ולומדי תורה, ואנשים שאינם לא חסידים ולא מתנגדים, וגם
אפיקורסים - המאחד את כולם שכולם מתגאים שהם בני אבצרי.
רבי עובדיה בהמשך תיאורו את בני המקום מציין כי מצא: - "אנשים זקנים ונערים אשר הם באמת בעלי מדות טובות וישרות מטיבי לכת ובעלי מדע נבונים וחכמים, ויש להם יד ושם בחכמות ובלשונות שונות - יחד עם זאת ישנה ביקורת שלו כלפיהם כי הם אינם יודעים את דרך השם - והם מנדים מתוכם את כל אלו אשר לא הולכים
בדרכם - במקום מציין רבי עובדיה כי מצא מספר מגוון של רובדי אוכלוסייה אשר מתנגדים לדרכי הכת שלנו.
א. המין האחד הוא מאנשים אשר לא בלבד הם מתנגדים להכת שלנו כי גם לכל איש מתנגדים יהי מי שיהי בטבעם כל איש ישנאו.
ב. מין שני מהמתנגדים אשר בגאוותם יחשבו כי לא נאה להם לדבר מאנשים אחרים ולא יוכלו שאת לשמוע מאחרים משבחים מגנים איזה איש.
ג. מין שלישי הם אנשים אשר מתנגדים באופן נחרץ לכתו של ר' עובדיה - כי בעיניהם אנו עובדי הבעל (רודפי החסידים).
נמצאו גם רבנים שם לרוב רבנים שלא דרשו תואר לשם מעשה אלא רק לשם תואר הרב. לצידם ישנם אנשים אשר שואפים לסכלות והם נקראים אפיקורסים.
ר' עובדיה מסכם כי באובצרי מצא מספר רובדי אוכלוסייה של רבנים שלא למען, של סכלים, של אפירקורסים, של אנשים אשר עוסקים במדע. מאנשים שאינם חסידים ולא מתנגדים. למרות שאינה לכאורה את מבנה האוכלוסיה שבמקום עדיין ממתין הוא לגביר שטרם הגיע למקום - בעודו ממתין גילה סוג נוסף של אוכלוסיה אשר אותה קיטלג
לבני מקום אשר עוסקים בדרכי הציבור אך הופכים זאת לטובתם האישית עצמם.- מנצלים ורופדים.
מן התאור הכללי של כלל תושבי המקום חוזר רבי עובדיה ובאחד מיסוריו פוגש באיש אשר אותו הוא מתאר כאחד מבני עמינו מהגדולים בבני הקהילה מחמת עשרו "כי פה האנשים רק לפי עושרם ורכושם על מדרגות המעלה יעמדו" - איש זה כיוון בדבריו לרעיון שטרם נשמע, נקרא עד כה והאיש טוען ואומר: - "הלואי שיתרבו
בבני עמינו בעלי מלאכות ועובדי אדמה" - ר' עובדיה מגיב לדברים אלו וטוען "בשמי זאת דימיתי כי הוא איש זך הרעיון, אוהב בני עמינו וחפץ בטובתם - אך תיכף ומיד הבין שגם לו יש אינטרס לעשות מבעלי המלאכות כסף וזה בחר בדרך שבין הבעשט"נים לבין המתנגדים, וע"י כך ינסה להרוויח ע"י מיקומו הוא עצמו
בתווך שבין שני הצדדים. בסופו של דבר פוגש רבי עובדיה את הגביר הגדול לו חיכה אך בסופו של דבר גם מימנו מתאכזב ופונה באיגרת אל ר' אומניר.
- גם כאבצרי לא מצא את מבוקשו ועל כן נפל לייאוש גדול. ר' אומניר מסכם את תמונת פעילותו של ר' עובדיה ומנסה דרך תאור המצב לחפש את הצדיק במקום אחר - בקרב האוכלוסיה הפשוטה כי כנראה בין רובד הגבירים והרבנים לא ימצא האיש. האיש ימצא לדעת רבי אומניר בקרב: "אשר אינם צדיקים, ולא רבנים, ולא לומדים
ותראה שתמצא בניהם את אשר אתה מבקש".
ור' עובדיה החל להסתובב בקרב אותה קטגוריה של עמך, ועמך מוגבה של עשירים וסוחרים, של מוכרי יין, של שוחטים, חלפנים, מעקלירס, וגם שם נואש וטוען כי כל "פרנסתם בנויה על שקר כזב ותרמית", והוא ממשיך ומתאר כי הלך אצל בעלי המלאכה אך גם שם "נפל" וגילה כי נשתנו מידות העם.
גם בסיור הרבדים הללו לא מצא ר' עובדיה את האיש המיוחל ומצא תמונת מצב חברתית עגומה אשר כל רובד מולך ומוליך אחר האינטרסים האישיים שלו, וכל מעשיו נועדים רק כדי להשיג את מטרותיו האישיות.
ר' עובדיה נואש על כי כל חיפושיו עלו בתוהו והוא פונה באיגרת על ר' אומנר ומתאר את מפח נפשו מן המשא הכושל לאיתור - האדם הישר.
ר' עובדיה נואש מאיזור חיפושיו ובדעת חבריו הרחיק ועבר לרוסיא (חזר אל הכוזרי) מרחבי הכוזרי והחל לסייר במקום על מנת למצוא את מבוקשו. - ר' עובדיה הגיע בסופו של דבר אל חצי האי קרים ומתאר את תלאותיו וקשיי היום יום שנבעו מקשיי מז"א. באחד מן הימים נתגלה לו איכר שאליו נכנס על מנת לחסות בצל
קורתו בשל קשיי מז"א וביקר גרגרי חיטה על מנת להכין לעצמו מזון האיכר התפלא על הבקשה אך בסופו של דבר הסתבר כי הוא יהודי - בתוך כפר של גויים ודרך חייו ופעולתו של האיכר נעשו על מנת שלא יחשוף את זהותו הדתית - באמת מן ההזדמנויות הותיר ר' עובדיה את "מגילת - טמירין" על שולחנו ויצא החוצה, אך עכב אחר מעשיו
של הכפרי שעיין בהם במשך כחמש דקות ונדלק זיק בעיניו וסיפר למשפחתו על כתב העת, מאוחר יותר באותו שבוע גמר עומר לקרוא את הספר ועיניו נאורו - הוא מצא "במגילת טמירין" את כל הווייתו ואף חשף לר' עובדיה שבמקום ישנם עוד יהודים. והלך עימו ממקום למקום ור' עובדיה הלך ונמלא אושר על תגליותיו, ועל כך גם
דיווח במכתב אל רבי מאיר כהנא בו הוא שוטח בפניו את תגליותיו ועל אושרו כי גדול שמצא מבני עמו במקום אשר עובדים הם עבודת אדמה - ר' עובדיה מתאר את ההרמוניה המאפיינת את אותם איכרים ועל העשייה המשותפת בעבודת האדמה של המשפחות עימן נפגש - רבי עובדיה מתאר את חיי הקהילה של אותם איכרים שמצא שאינם
דומים לשכניהם ואת זאת הוא עושה ע"י תאור שכניהם אשר שותים לשוכרה לעומת האיכרים היהודיים אשר שותים לפי צרכם. "הכלל כי ראיתי כל יגיעתם בשקידה רבה מבלי לאות וכי כל דרכיהם באמונה ובפרט באשר ראיתי איך גברה בעיניהם הכנסת האורחים... מי יתן כמותם ירבו בישראל".
ר' עובדיה מזהה כי מסגרת חברתית זו מנוהלת ע"י רבי פינקעלשטיין אשר דואג לבני קהילתו בהשגת אדמות מחייה דרך מו"מ עם הקיסר. ר' עובדיה נפגש עם ר' פינקעלשטיין ובתיאוריו התפלא על אורח חיי וחיי משפחתו ועל מידת הצניעות והאחריות שנוהג האיש כלפי קהילתו - בחליפת המכתבים של ר' עובדיה עם רבי כהנא מבקש
האחרון את סליחתו של ר' עובדיה על שנדחק בתחילה לעזוב את המקום, אך עתה הוא מתבקש להישאר ולתאר את חייהם ופועלם של בני הקהילה כהנגדה לכלל הקהילות ועל חוסר פעולם אל מול האיכרים אשר יכולים להוות מודל לחיקוי - בהרחיבו שיח עם האיכר גילה ר' עובדיה כי האיכר היה בין לחצרן של החסיד אליהו מוילנא שכל
עוד היה בחיים התנהלה, והתנהגה החצר עפ"י אמות מידה, אך בשעה שהלך לעולמו השתנו סדרי עולם והאיכר לא היה יכול להמשיך ולהתגורר שם: "לא יכולתי לרעות ברע - מציאות הרע גשמית ומוחשית ועבר לאופן ותרבות חיים של התנתקות ממקומו וגאולת נפשו על ידי תקיעת אוהלו פה (בקרים) - ובשעותיו הפנויות עוסק
האיש תוך שהוא מראה זאת לר' עובדיה בסיס קדמונינו תוך שהוא איננו מתייחס לספרות הכת - במעשיו, הרגליו, לימודו, והתנהגותו הפך האיכר אצל ר' עובדיה למודל עד כדי כך הגדירו:
"- כי ואין אחד מבני עמינו במדינת פולין ידמה אליו בדרך זה ואמרתי בליבי הנה מדבריו נראה כי גם במדות שלו עשר ידות ורחקו דרכיו מדרכי." - בשעה שגילה רבי עובדיה את אותם כפריים יהודיים החליט להפסיק במשאו על מנת למצוא את האיש הישר עפ"י שיטתו. מנהגם, אורח חייהם מצא חן בעיניו וגילם במסגרתו
את אשר חיפש. - ר' עובדיה דיווח לרבי כהנא על תחושותיו ועל התקרבותו לגרעין האמת ומתגובתו המפורשת של רבי כהנא ניתן לראות כי ר' עובדיה אומנם מצא את האיש הישר: - "ושמחנו לראות כי השם ב"ה הצליח דרכך והביאך בית איש הישר ה"ד וגם בגן הקלאנסטיען מצאת אנשים ... אשר זמן רב לא יכולת למצוא.
המודל המצטייר מן האיכר הוא מודל אשר שילב בתוכו את דרך האבות דרך של לימוד ועבודת כפיים - הדרך הישנה דרך האבות. אל מול צרכי הכת אשר הפגינה לא אחת דרך הסתתרות, דרך של שתלטנות, דרך שלאחד בפה ואחד בלב, תוך התקדשות והיטהרות בעולם הרוחני בלבד. - ר' עובדיה יודע בתאוריו לומר כי עזיבת עבודת השדה ועסקי
המלאכה הן מקור הרע, אל לו לעם ישראל לעסוק רק ברוח עליו לשלב בעת ובעונה אחת גם רוח, וגם עבודת כפיים.
ר' עובדיה תופס את עצמו בתפקיד הצופה אשר מתפקידו היה להתריע על הרעה אשר הולכת וקרבה, הוא מדמה את עצמו לצופה אשר עומד בפתח השער ומטיף לדרך הנכונה - הוא בפועלו מתרעם והתרעם על דרכים אחרות שניסו לשוות דרך אחרת למוצאו של עמו אך מוצא זה היה מסוכן, ורק המוצא והדרך אותה מצא היא הדרך אשר תנחיל את
ההצלחה לעמו. וכל כולו תיקוה שהעם ישעה לקולו, ובמידה ולא הוא מבחינתו רואה כי עשה את שלו, והשם הטוב יעשה את הטוב בעיניו.
סיכום
יוסף פרל בספרו "בוחן - צדיק" מתאר תחת שמו המוסווה כעזרת רבי עובדיה בחיפוש אחר היהודי הישר. עפ"י הקריטריון שקבע ר' עובדיה אדם שינשוף על הגליונות הכתובים ויגרום להם בכך להימחק הוא האיש אשר ר' עובדיה מחפש.
ר' עובדיה עובר בכל רובדי החברה שאיפיינו את החברה באותה תקופה, הוא חולף בין החסידים, הוא חולף בין הצדיקים, הוא חולף בין בעלי המלאכה הבזויות, ובין לעומתם הגבירים, והפריצים, הוא חולף בין מטיפי לימוד הלשונות (המשכילים), הוא חולף בין הרבנים, הסוחרים, המלווים בריבית, שוחטים אך איננו מוצא ברבדים אלו
את מבוקשו, המעיין הוא שאף בין המשכילים איננו מוצא את המודל הרצוי והמוגדר שלו. בספרו מפליג ר' עובדיה בסופו של דבר אל עבר חצי האי - קרים ושם למעשה לאחר שהות והתערות במקום הוא מוצא למעשה את מבוקשו - האיש הינו יהודי עובד אדמה אשר ושיפתו ע"ג הדפים הרשומים גרמו לכתוב להעלם.
נראה בעיני ר' יוסף פארל שייצג את הקו המשכילי חש באותה תקופה בה המצב הכלכלי חברתי בגאליציה לו היה מן המזהירים ביותר כי שילוב נאות של יהודי פרודוקטיבי הוא למעשה מודל שלאדם יהודי אשר מנהגיו והסכמתו להתערות בקרב בני מדינתו, תוך הקפדה על מקור כלכלי מרובד שישמר את רבודו העצמי והמשפחתי הם שיביאו
בסופו של דבר למודל משפחתי אשר לא יזדקק לשירותי הכת החסידית ויוכל לעמוד בפני עצמו ובכך בעצם להקל על משימתם המערכתית של המשכילים בדמותו של יוסף פרל.
פרל דגל לא רק בקריאה לנאמנות למלכות אלא דגל והזכיר את הצורך בשוויון החוק ליהודים ולשאר תושבי הארץ בכך ייצג את דעתם של כל משכילי דורו - "פרל וחבריו ייצגו קו חברתי אשר דגל בעשיית מסחר יציב ומבוסס מאורגן כבמתכונת אירופה, בניגוד לתגרות, רוכלות, סרסורות ומוזגנות ושאר פרנסות אוויר", - עבדו
ואכלו יגיע כפיכם ואל תלינו על אדם ואישתו".
המשפט המסיים לעיל ייצג פאן חברתי נוסף שבו דגלו המשכילים והוא העבודה איננה קללת האלוהים".
מקורות
1. י. פרל, 'בוחן-צדיק', פראג תקצ"ח.
2. נ.מ. גלבר, 'תולדות התנועה הציונית בגליציה', הספריה הציונית, י-ם.
3. י. פרל, על מהות כת החסידים, ירושלים תשל"ז.
4. רפאל מאהלר, החסידות וההשכלה, ספרית פועלים, מרחביה.
על מרבית כת החסידים עמ' 10.
שם עמ' 10.
שם ע"מ 21.
על מהות כת החסידים ע"מ 31.
'בוחן-צדיק' ע"מ 5.
שם ע"מ 7.
שם ע"מ 7.
שם ע"מ 9.
ר' עובדיה הינו שם בדוי אשר כתב את הספר ומכאן ואילך ישנה שיחה, ישנו דיאלוג בין ר' עובדיה לרבנים חכמים המגיבים על הספר הנוכחי, אשר גם את דעתם חשוב להשמיע באשר "למגילת טמרין".
שם, ע"מ 10.
שם, ע"מ 11.
שם, ע"מ 12.
שם, ע"מ 18.
שם, ע"מ 19.
שם,ע"מ 23.
שם, ע"מ 25. (חצי תחתון).
שם, ע"מ 26.
שם, ע"מ 27.
שם, ע"מ 29.
שם, ע"מ 33.
שם, ע"מ 34.
שם, ע"מ 37.
שם, ע"מ 39.
שם, עמ' 54.
שם, עמ' 56.
שם, עמ' 65.
שם, עמ' 65.
שם, עמ' 75.
שם, עמ' 78.
שם, עמ' 98.
שם, עמ' 105.
החסידות וההשכלה עמ' 200.
שם, עמ' 200.
רבנות · אומניר · יהודים · רבי · משה · אוסטריה · עובדיה
ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "על הספר "בוחן צדיק" של יוסף פרל ומשמעותו בהקשר של "מלחמת האמונה" בין תנועת ההשכלה ותנועת החסידות, במזרח אירופה של המאה ה.19-", סמינריון אודות "על הספר "בוחן צדיק" של יוסף פרל ומשמעותו בהקשר של "מלחמת האמונה" בין תנועת ההשכלה ותנועת החסידות, במזרח אירופה של המאה ה.19-" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.
ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.
יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.