יהדות צפון בוקובינה - מפריחה להתחסלות אור לשנת הסיפוח לבריה"מ 1941 - 1940

תקציר העבודה:

בימי השיא שלה, כשהיתה חלק מן האימפריה האוסטרו-הונגרית, היתה יהדות בוקובינה ישוב יהודי ער, מגוון, תוסס ובעל זיקה חזקה לארצו ולשורשיו. בשנים שלאחר מלחמת העולם השניה, בפעם השנייה בה ספחו הסובייטים את צפון בוקובינה לארצם אנו מוצאים, בין השנים 1948-1944, ישוב יהודי מפורר, חסר ייחוד, לא מושרש הנטמע בכלל הציבור היהודי בברית המועצות.
ספורה של יהדות צפון בוקובינה, אם כן, מבחינה היסטורית, הוא ספור התחסלותו והתפוררותו של הישוב היהודי שם כאשר התקופה המכרעת בהקשר זה היא בין השנים 1939-1948. משלהי השלטון הרומני ב- 39', בהן היה ישוב יהודי חזק בבוקובינה ועד לכניסתם השניה של הסובייטים ב- 44' לאזור צפון בוקובינה והתחסלותו הכמעט מוחלטת עד שנת 48'.
עובדה זו, שעוד תפורט ותודגם בהמשך, היא עובדת היסוד, מבחינת עבודה זו, הנוגעת ליהדות צפון בוקובינה ולאורה תשאל השאלה אותה ניסיתי לבחון במהלך העבודה. שאלה זו היא - מדוע. מה פשר המעבר המהיר כל כך מישוב, מקהילה מגובשת, לאוסף פרטים מפוזר שאיננו נבדל במאום מכל יהודי אחר בברה"מ. תשובה מיידית, מתבקשת, היא השפעתה של השואה.
ההשמדה ההמונית של יהודי צפון בוקובינה (ואזורים נוספים) בגיטאות טרנסיניסטריה בימי מלה"ע ה- II פגעה, כמובן, פגיעה חמורה ביישוב היהודי שם, אך העובדה היא שהיהודים אשר חזרו מן הגטאות לא נסו כלל לשקם את שאבד. עם כניסתם השניה ב- 44 של הסובייטים ובשנים שבאו מיד לאחר מכן, החלה תנועה המונית של יציאה מן האזור של צפון בוקובינה אל אזורי רומניה ומשם לארצות אחרות, ביניהן, כמובן, כיעד מרכזי - ישראל.
דווקא כאן מתעוררת התמיהה - מה סיבתה של עזיבה זו? מדוע לא השתקמה יהדות צפון בוקובינה מחדש, כפי שארע למשל לאחר מלה"ע ה- I, עת נכנסו הרומנים לבוקובינה?
את התשובות לשאלות אלה, שהן כולן למעשה שאלה אחת, ניסיתי לחפש עוד במפגש הראשון, הקצר מאוד, של יהדות בוקובינה (מאותו רגע - צפון בוקובינה) עם השלטון הסובייטי בשנה 40' - 41', בה הייתה צפון בוקובינה אחד האזורים שסופחו לרוסיה כפועל יוצא של הסכם ריבוטרופ - מולוטוב.
מתוך הניתוח של חייהם של יהודי צפון בוקובינה מאז הסיפוח לברה"מ ב- 1940 והשינויים שעברו עליהם בשנה זו אנסה להצביע על שתי תבניות החוזרות ונשנות בתחומים שונים הקשורות למפגש בין אותו ישוב יהודי תוסס ויציב לבין המשטר הקומוניסטי המספח. תבניות אלה, שיוצגו בהמשך, הן בבחינת שתי פריזמות דרכן ייבחנו השינויים שעברו היהודים באזור באותה שנה ובהן, כפי שאנסה לטעון בסופו של דבר, טמון לפחות חלק מן הפתרון לשאלות שמעסיקות אותנו בנקודת המוצא של עבודה זו.
בחלק הראשון של העבודה ברצוני להתחקות, ברמת פרוט גוברת והולכת, אחר התפתחותו של הישוב היהודי בבוקובינה בכלל ובצפון בוקובינה בפרט.
עוד מלה בנוגע לביבליוגרפיה:
ספר שעוסק בצורה פרטנית ומקיפה בשנת הסיפוח הסובייטי, 41'40-', בבוקובינה (ולמעשה גם במדינות נוספות) הוא ספרו של דב לוין. "תקופה בסוגריים", בו נעזרתי רבות והוא הבסיס לרוב האינפורמציה העובדתית בנוגע לתמורות בחיי היהודים באזור באותה תקופה, זאת בנוסף למאמר ספציפי יותר של דב לוין - "יהודי בוקובינה תחת השלטון הסובייטי במלה"ע ה- II". יש לציין שגם דב לוין עצמו איננו מתיימר לקבוע בספרו קביעות נחרצת על ההשפעות ההיסטוריות של אותה תקופה קצרה אלא מתמקד בעיקר בעובדות כפי שנאספו על ידו.
על מנת לנסות ולהתקרב יותר אל התקופה עצמה בצורה "חיה" ולחצות את מסך הנתונים היבשים מצאתי כמועילות מאוד את העדויות של אנשים שחיו שם באותה תקופה. עדויות אלה, גם אם יש צורך להתייחס אליהן בזהירות מסוימת מפאת נקודת המבט הצרה, הסובייקטיבית שלהן, מאפשרות מגע בלתי- אמצעי יותר עם התקופה. הראיון הראשון בו נעזרתי הוא ראיון עם מר מקס מלר, מראשי תנועת השוה"צ באותה תקופה בבוקובינה, אותו ערך דב לוין.
ספר עדויות נוסף אותו מצאתי לעזר רב הוא הספר "אשר לא נשאו לשווא נעוריהם", בעריכת ש' אבני, שבו מקובצים זיכרונות ועדויות (אם כי לא בצורת ראיון אלה בצורת רב-שיח או בכתיבה חופשית) מן התקופה.
בשל אופי השונה של המקורות מאותה תקופה היה עלי לתמרן באופן מתמיד בין שני הקצוות - להיצמד לעובדות, מן המבט ההיסטורי הכללי ולנסות לחדור בעדן דרך הפרשנות האישית, הסובייקטיבית שניתנה להן בכל אחד מן הראיונות והעדויות.
לצורך הרקע ההיסטורי נעזרתי בעיקר בפנקס הקהילות (בכרך על רומניה א' + ב'), באינציקלופיה העברית, האנציקלופדיה של השואה. בספרו של אביגדור שחן "בכפור הלוהט" ובעבודת הדוקטורט שלו על אותו נושא וגם בחיבורו המקיף של ד"ר א' זהבי גולדהמר על תולדותיה של צ'רנוביץ המובא בספר "ערים ואמהות בישראל".

ראשי פרקים:
1. הקדמה
2. מבוא - סקירה הסטורית: מראשית הישוב היהודי בבוקובינה ועד ערב הסיפוח הסובייטי
1775-1359 2.1: תקופת הנסיכים המולדוויים - ראשיתו של היישוב היהודי בבוקוניבה
2.2 תקופת השלטון האוסטרי 1914-1775
2.2.1 בוקובינה תחת ממשל צבאי וכפרובינציה של גאליציה
2.2.2 בוקובינה כחבל עצמאי בקיסרות (1918-1850)
2.2.3 ימי מלה"ע הראשונה 1918-1914
2.3 תקופת האיחוד עם רומניה (1940-1918)
3. תקופת הסיפוח של בוקובינה לברה"מ
3.1 שינויים בתחום הכלכלי והשלכותיהן
3.2 שינויים בתחום החינוך
3.3 שינויים בחיי הדת
3.4 סיכום: סוף תקופת הסיפוח הראשונה -הפלישה הנאצתי לבוקובינה

4. סיכום
5. ביבליוגרפיה

מקורות:

אבני שלמה (עורך). אשר לא נשאו לשוא נעוריהם, תל אביב 1980.
קמחי מרדכי (מקס מלר), עדות שמנסרה לד"ר דב לוין במכון ליהדות זמננו, ירושלים 1973.
אנצ'ל ז'אן ולביא תיאודור (עורכים), 'רומניה', פנקס הקהילות, ב', ירושלים תש"מ, עמ' 520-419.
זהבי-גולדהמר, 'טשרנוביץ', ערים ואמהות בישראל (עורך י.ל. הכהן מימון), ד', ירושלים תש"י, עמ' 209-89.
יעבץ צבי, 'צ'רנוביץ היהודית לפני השואה', שבות 2, תשל"ד, עמ' 170 - 176.
יעבץ צבי, 'צ'רנוביץ היהודית בשלטון הסוביטי', שבות 5, תשל"ז, עמ' 112-109.
לביא תיאודור (עורך), 'רומניה', פנקס הקהילות, א', ירושלים תש"ל, עמ' קו-קנא.
לוין דב, תקופה בסוגרים: 1941-1939, תל אביב 1989.
לוין דב, יהודי בוקובינה תחת השלטון הסובייטי במלחמת העולם השניה, האומה 49, 1976, עמ' 106-96.
מינץ מתתיהו, 'ציונים ופועלי ציון בצ'רנוביץ, שבות 15, 1992, עמ' 147-135.
שחן אביגדור, בכפור הלוהט, תל אביב 1988, עמ' 69-13, עמ' 316-291.
שחן אביגדור, גטאות טרנסניסטריה - חיבור לשם קבלת תואר דוקטור באוניברסיטה העברית, תשמ"א.

תגים:

קהילה · שואה · יהודי · יהדות · אירופה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "יהדות צפון בוקובינה - מפריחה להתחסלות אור לשנת הסיפוח לבריה"מ 1941 - 1940", סמינריון אודות "יהדות צפון בוקובינה - מפריחה להתחסלות אור לשנת הסיפוח לבריה"מ 1941 - 1940" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.