שאלת בעיה

תקציר העבודה:

משפט בינלאומי
hd2561
המקרה בעבודה זו הינו מקרה בו נחתם חוזה לפי דין זר של מדינה מסויימת
שמאפשרת פסיקת פיצויים עיתיים (להלן פ"ע) מכח חוזה, ובמקרה דנן ההתדיינות
מגיעה לבימ"ש בישראל ולפי שיטתנו אין הוראה המאפשרת פסיקת פ"ע מכח חוק
החוזים תרופות. אם כן דנים אנו בהחלת דין זר כאשר יש לבדוק האם במקרה דנן ישנה
אפשרות להחלת התרופה של הדין הזר או שמא תרופת הפ"ע נופל בגדר הסייגים
להחלת דין זר ואז יסרב ביהמ"ש להחילו.

מקורות:

משפט בינלאומי
*
משפט בינלאומי

פרטי
המקרה בעבודה דנן הינו מקרה בו נחתם חוזה לפי דין זר של מדינה מסויימת שמאפשרת פסיקת פיצויים עיתיים (להלן פ"ע) מכח חוזה, ובמקרה דנן ההתדיינות מגיעה לבימ"ש בישראל ולפי שיטתנו אין הוראה המאפשרת פסיקת פ"ע מכח חוק החוזים תרופות. אם כן דנים אנו בהחלת דין זר כאשר יש לבדוק האם במקרה דנן ישנה אפשרות
להחלת התרופה של הדין הזר או שמא תרופת הפ"ע נופל בגדר הסייגים להחלת דין זר ואז יסרב ביהמ"ש להחילו.
פרופסור שאוה מציין בספרו שישנם שני עניינים אלמנטיים שלפיהם ניתן להסתייג מהחלת הדין הזר:
1. כשמדובר בעניינים פרוצדוריאלים.
2. כשהחלת הדין נוגדת את תקנת הציבור.
אבחן כעת כל עינין לגופו.
בפנותו לדין זר עלינו בראש ובראשונה למיין את אותו הכלל, אם הוא כל סובסטנטיבי (מהותי) או פרוצדוריאלי. הקלאספיקציה של הכלל נעשית בהתאם לשיטה המשפטית הזרה. כפי שמציין פרופסור שאוה, אם מדובר בכלל פרוצדוריאלי, לא יעשה בו ביהמ"ש שימוש ויחול דין הפרוצדורה של דין הפורום. מכאן, השאלה האם הפ"ע הוא דין
פרוצדוריאלי או מהותי, תכריע בשאלת החלתו בישראל מאחר ואם הוא דין פרוצדוריאלי - חל סייג להחלתו.
כפי שציינתי, הקלספיקציה של הכלל האם מהותי או פרוצדוריאלי נעשית בהתאם לשיטה הזרה כך שיש לבחון את סיווגו לפי השיטה הזרה ואז להחליט האם להחילו בארץ אם לאו.
הדין באנגליה (ובעקבותיו הדין בישראל) קובע שפיצויים ותרופות נמנים כעניינים שבסדר דין אזרחי ((procedure ועל כן חלים תמיד עקרונות הדין האנגלי. לעומת זאת, המשפט בארצות הברית רואה בתרופות ענין מהותי. גברת מרים בן פורת מחלקת את הדין לשני רבדים; המהותי הקובע מה מגיע לתובע והפרוצדוריאלי הקובע כיצד
לממש את מה שמגיע לו. המיון האקדמי בין שני הרבדים קל יותר מאשר בפרקטיקה ובהרבה מקרים קשה לקבוע חד משמעית האם הדין מהותי או פרוצדוריאלי. בהנחה שסעד הפ"ע הוא אכן מהותי לפי הדין הזר ושישנו אפשרות ליבאו לארץ, נעבור לבדוק האם הסעד אינו סותר את תקנת הציבור. המלומד סביניי ((Savinay הבחין בין
תקנת ציבור פנימית לחיצונית.
תקנת ציבור פנימית - כללי משפט של מדינה אשר בעלי תוקף רק כשהם מתייחסים לסיטואציות פנימיות של אותה מדינה.
תקנת ציבור חיצונית - כלל של תקנת ציבור של מדינה שהוא כה יסודי וחיוני שבהתנגשות בינו לבין דין זר שהיה צריך לחול לפי כללי ברירת הדין, גובר תקנת הציבור על פני הדין הזר.
המושג תקנת ציבור חיצונית אינו ניתן להגדרה מדוייקת והוא סוציולוגי - מדיני יותר מאשר משפטי.
השופט חשין הגדיר תקנת ציבור חיצונית באומרו כי "כאשר מדברים על תקנת ציבור חיצונית, מדברים על ערכי היסוד של המדינה - מוסר, צדק והגינות".
ארה"ב - 97 Draper v. Aico Inc. (1978) 5 at
מכאן, כששופט הפורום מגיע למסקנה כי מתן תוקף לאקט זר, תחיקתי או שיפוטי, יפגע בהשקפותיו היסודיות של מדינת הפורום - יעדיף השופט את תקנת הציבור על פני הדין הזר.
במקרה דנן מדובר בהחלת דין זר המיובא אלינו דרך החוזה של הצדדים.
מכאן נסיק שלא מדובר בסיטואציה פנימית של המדינה ונבדוק האם ניתן לשייך את הפ"ע לקטגוריה של תקנת ציבור חיצונית. האם החלת פ"ע בארץ מתנגשת בערכי היסוד של המדינה ושל הדין הישראלי?
אנו מוצאים את סעד הפ"ע בסעיף 6 לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים. מכאן רואים אנו שפ"ע הינו סעד מוכר ושימושי במשפט הישראלי. בקריאה השנייה להצעת החוק הובעו התנגדויות בענין הסעיף אך ההתנגדות היתה בענין "לפי בקשת הנפגע" ולא על עצם הרעיון וההפעלה של פ"ע. בפס"ד ברדה השופט שמגר טען כי "מתן הרשאה בלתי
מוגבלת מראש לשוב ולפנות לבית המשפט, יביא לריבוי התדיינות... אם לא יתוו מראש תחומים ברורים בדבר הצורה וההיקף של התערבות ביהמ"ש. הרעיון של תשלומים עיתיים הוא רצוי אך חוששני שלא ניתן ליישמו בלי שיתוו מראש תחומים לדרך ההפעלה של סמכות זו על ידי ביהמ"ש". אם כן רואים אנו שבפס"ד ברדה השופט שמגר רואה
אפשרות עקרונית לשימוש בפ"ע אך עקב הקושי ביישומם של פיצויים כאלה, הוא דורש שייקבעו כללים ברורים להפעלתם. בפס"ד ערית חיפה נ' מוסקוביץ השופטת נתניהו מרחיבה בצורה ברורה את תחולתו של ס' 6 לחוק
הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים בנוגע לפסיקת פ"ע על עוולות נזקיות.
יתרונותה של שיטת הפ"ע הינה באפשרות לשנות את התשלומים עם שינויים שיתחוללו לאחר מתן פסק הדין ואילו חסרונה בכך שהיא נוגדת את עקרון סופיות הדיון בבימ"ש. למרות זאת, אנו עדים לכך שאימץ המחוקק שיטה זו גם בסעיף 6 לחוק הפיצויים, בסעיף 48(ב) של פקודת הנזיקין (נ"ח) ובסעיף 61 לחוק הירושה. מחוקים אלה ומפס"ד
ערית חיפה אנו רואים את יישומם המעשי של הפ"ע בדיני מדינת ישראל. ומה בין אלה לדיני החוזים?
בפס"ד תאגיד בלגי אומר השופט שמגר כי "לעיתים יש לאחד את עקרונות הפיצויים בין דיני הנזיקין לדיני החוזים. ישנם דוגמאות רבות של מקרים שנעים על קו תפר דק בין שני התחומים ולא מן הנמנע הוא לטשטשו במקרה המתאים". העקרון השליט בדיני הפיצויים בשל הפרת חוזה, כמו באלה הנוגעים לעוולת אזרחיות על דבר
החזרת המצב לקדמותו (in integrom (restitutio, מכוון לבטל את תוצאות ההפרה כך שהנפגע יעמוד במצב זהה או דומה למצב שבו ההיה אלמלא בוצעה ההפרה. דבקות או היצמדות לכלל בסיסי אחד מסויימת עלולה להביא לתוצאות לא סבירות מבחינת הגמישות לקצוב לנפגע את שיעור הפיצוי הראוי לו מבחינת הנסיבות המיוחדות,
ונראה כי הסוגיה מחייבת גמישות. כפי שנאמר פס"ד Reich האנגלי:
"In a complex situation involving muttistate contracts, no single state alone can be deemed to create governing rights... the forum must search to find the proper law to apply based upon interests of the litigants and involved states".
מסכמת השופטת נתניהו גישה זו באומרה כי "מן הראוי שניגש לסלול את הדרך לישומה של פ"ע תוך מודעות ליתרונותיה וחסרונותיה ותוך שימוש בשיקול דעת זהיר בבחינת מאזן היתרונות על החסרונות שלה לעומת שיטת התשלום החד פעמי, בנסיבותיו של כל מקרה קונקרטי... עקרון סופיות הדיון... הוא אמנם ענין חשוב, אבל הוא
אננו צריך לגבור על הענין הראשוני שהוא עשית צדק בין הצדדים".
לסיכום, במקרה דנן עלינו לבדוק אם הפיצויים העיתיים בחוזה שנכרת אכן היו ענין מהותי במדינה הזרה. אם כן, ניתן ורצוי יהיה לדעתי לייבאו לארץ שהרי לפי העניינים שהבאתי לעיל ברור הוא שפיצויים עיתיים הינו סעד מקובל במציאות הישראלית ואינו נוגד את תקנת הציבור.
מכאן, השאיפה של בית המשפט במצב כזה צריך להיות ליישם את כוונת הצדדים, להשיב את מצבם לקדמותו כפי שמחוייב בפיצויים בשל הפרת חוזה ולהביא לעשיית צדק בין הצדדים גם מדובר בתרופה שעד היום לא יושם בדין הישראלי.
חוק החוזים (תרופות בשל הכרת חוזה) תשל"ה - 1970
מ. שאוה, הדין האישי בישראל, (תשנ"ה) 1991.
שם ד בעמ' 468.
ע"א 79/750 קלאוזנר נ' ברקוביץ, פ"ד לז' (4) 449.
Chaplin V. Boys (1969) 4.
בג"צ 80/162 פלוני נ' בי"ד צבאי פ"ד לה' (1) 299.
ע"א 93/1137 אשכר נ' ניימן (טרם פורסם).
שם 2 בעמ' 470.
חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה 1975.
דברי כנסת תשל"ה 1975, בעמ' 3958.
ע"א 80/357 נעים נ' ברדה פ"ד לו' (3) 762.
ע"א 89/283 ערית חיפה נ' מוסקוביץ פ"ד מז' (2) 725.
חוק הירושה תשכ"ה 1965.
Exl mine S.A.V
אגיד בלגי נ' טקסטיל בע"מ פ"ד מז' (4) 64. ע"א 90/3912.
ע"א 88/146 אזורים נ' כהן פ"ד מד' (3) 374.
Reich v. Purcell (1967) 7 at 730
שם 12 בעמ' 727
4

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "שאלת בעיה", סמינריון אודות "שאלת בעיה" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.